|
|
| נשלח ב-1/2/2010 10:16 |
 |
| |
גאונות השירה וחכמת הנשים
בס"ד
כשאנו רוצים ללמד אנשים דבר תורה מסוים שני דברים קורים בהכרח: 1. מכיוון שהמפרש (גם אם רב גאון) איננו יכול לקלוע מאת האחוזים לדברי התורה שהרי תמיד יש משהו בכתב הקודש שלא ירד הרב לסוף דעתו...(עוד פרוש עוד מובן עוד סוד גנוז שאין הרב יכול להכיל)...הרי שמצאנו למדים שמתקיים "ניחות" (קלקול) ראשון .....מכתב הקודש - לבין דברי הרב שמפרשם. ואין זאת חלילה לפגוע בחשיבותם של הרבנים הגאונים לאורך קיומנו כי אם ליצור בידול לשפת קודש עליונה. 2. "ניחות" (קלקול) שני מתקיים בשכלו של המאזין התלמיד. יהיו דבריו של הרב הגאון טובים ונכונים, עדיין יפרש כל שכל אנושי את הדברים כפי תפישתו השכלית ומכאן שמתקיימת "הנחתה מוחית" - קלקול שני לדברי הקודש מדברי הרב - לשכל המאזין לכן כשעוברים דברי תורה בדיבור מתקיים קלקול כפול לחכמתם המקורית כפי המופיעה בספר הקדוש. כאן מתברר סוד גאוניותה של השירה! בזמן השירה אין האדם נדרש להפעלת שכלו! השירה עוקפת את המח האנושי ומכאן שמתגברת על שתי הבעיות שציינתי לעיל. לא מתקיים ניחות של התורה ודבריה. מילות השיר יכולות לחדור ישירות לנשמת האדם...להשתקע שם לנצח נצחים ומקוריותם נשמרת משל שר משה רבנו באזני העם אתמול. זוהי מעלתה של השירה וחשיבותה ההסטורית כפי שהומחשה לבני ישראל עת יצאו את מצרים.די לו לאדם שישיר "ישמחו השמים ותגל הארץ , ירעם הים ומלואו" בקול גדל ובנפש חפצה ותהיה חקוקה יציאת מצרים בנשמתו לעולמים. ושירה זו טובה מאות מונים מכל דברי חכמה שיאמרו או שישמע מפי חכמים גדולים כיוון שפטורים הם מפילטר המח האנושי "המנחיתם" ....מכאן פעולתם של משה ומרים. הם יודעים שהשירה תצרוב את המידע בנפש השומעים לעד. השירה מחברת חיבור ישיר בין כוונת הבורא בשפת הקודש ובין נשמת האדם.על ידי השירה חוקקים משה רבנו ומרים הנביאה את סיפור יציאת מצרים בנשמתנו לעד ולעולמי עולמים......מקיימים את הפסוק....."תחילה למקראי קודש זכר יציאת מצרים" וזוהי גאוניותה של השירה. וחכמת נשים מהי ? חוה באוכלה מעץ הדעת...משנה את פני האנושות לעד
שרה אמנו - בגרשה את ישמעאל - יצרה במו ידיה את הקנאה בין האיסלאם והיהדות
רבקה אמנו - בהעדפתה את יעקב על פני עישו - יצרה במו ידיה את הקנאה בין הנצרות והיהדות
רחל אמנו - אמם של יוסף ובנימין - הינה סיבה מרכזית להעדפתו של יעקב את יוסף על פני בניו האחרים
דינה בת לאה (השבט ה-12 האמיתי) במעשיה מוציאה את ישראל לקרב ויוצרת חיץ ראשון בין נשמת יעקב ודמות ישראל.
תמר- קובעת גורל שושלת יהודה במעשיה
מרים מושיעה את משה. כך ראינו שהנשים בתורה הינן שחקניות מפתח מן השורה הראשונה!
ואנו למדנו לדבר גבוהה גבוהה בדברי רבנים זכרים וחכמתם לאורך שנים
אך מאחורי הקלעים אוחזות הנשים היהודיות בכח עצום ורב בהתהוות עם ישראל
כושר שיפוטן ומעשיהם יכריע לעולמי עולמים את התהוות עם ישראל
לא בכדי העניק הבורא לכושר שיפוטן וחכמתן את ההחלטה החשובה ביותר
"מיהו יהודי" ונמצאנו מבורכים בפרשה זו בשניהם - "שירת נשים"
רונן
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 10:58 |
|
| |
בס"ד
רונן בוקר טוב ושבוע טוב
רואים שאתה עסוק במחשבה, שהיא הפרייה ממנה יוצאים פירות באושים או פירות טובים לאכילה, על כך צריך
להודות לשם יתברך שנתן לכל אחד מאיתנו שכל וראייה פנימית אותה אנחנו מבטאים (כל אחד לשיטתו ודרכו),
ועוד יותר להודות לשם יתברך על החושים והאיברים שניתנו לנו כדי שדרכם נתקן את דרך מחשבותינו באמצעות
האחרים שמגיבים לנו.
אני מבקשת להגיב לשני נושאים שהעלית כאן, הראשון - השירה, שידוע שהשירה עולה להיכל הגבוה ביותר
בהיכלות שמים והיא גם חודרת לנשמתו של האדם וסוחפת אותו למקומות שלא יכל להגיע אליהם בדרך אחרת,
וכמובן ככל שהשירה זכה וטהורה יותר באמיתותה ככה היא קורעת שערי שמים ומביאה ברכה לעולם כולו.
שירה לא מנותקת מהשכל אלא אם מדובר בזמזום הדבורה או ציוץ הצפורים או כל נעימה אחרת של הטבע
הסובב אותנו, כשמדובר באדם - שיתרונו על החי בחוכמתו ודיבורו - משתלבת השירה עם החשיבה ולא מנותקת
ממנה, אלא אם האדם מזמזם או שר ללא מילים.
השירה של משה רבנו עה"ש ומרים עה"ש ולאחר מכן דבורה עה"ש זוהי שירת הודיה וגם בשירה זו יש תכנים
של אמת הודיה ושבח לשם יתברך, תכנים שלא מנותקים מהשכל ורק תכנים שיש בהם אמת וחשיבה יכולים
להתקבל אצל השומעים ואחריהם עד דורנו אנו.
אם נשווה את זה להיום, כשהתרבות בה אנחנו נמצאים - כל כך חיוורת, דלה, חסרת רוח - נראה שמעטים מאד
השירים החודרים ללבבות, ואם יש כאלה - אלה הם השירים השייכים לשנים הראשונות שלנו בארץ ישראל,
שירים של נעמי שמר ואחרים שניטעו בלבבות בגלל האמת העמוקה הקיימת בהם וקושרת כל יהודי סביבם.
בשנים האלה שבהם הקיטוב הולך וגודל, יכולה השירה לאחד לבבות, וכמובן - תלוי מי שר, מהם התכנים של
השירה, וכיצד אלה מחברים את הלבבות כולם ומנפצים חומות של שנאה.
נושא שני
בקטע הבא שכתבת, וכבר הזכרת אותו פה באשכול אחר, יש חוסר הבנה או חסך בתפיסת היהדות - שרה אמנו
עה"ש לא יצרה קינאה בין האיסלאם ליהדות, אי אפשר לנתק אותה מכל המערכת סביב ובוודאי לא את ישמעאל
והגר לצד אברהם אבינו, מהן הנסיבות שהובילו לגירוש, כשמעל כל אלה ההשגחה העליונה שמסבבת את הדברים
כך שיקרו עבור עם ישראל לעתיד לבוא.
רק אזכיר שישמעאל בסוף ימיו חזר בתשובה, אבל גם לאורך ימיו היה קשר חזק מאד בינו לבין אביו אברהם (העברי),
כשיש אומרים (אם אני לא טועה בפרקי דרבי אליעזר וספרים רבים) שישמעאל היה אחד המלווים את יצחק לעקידה,
ויותר מכך, עם מותה של שרה אמנו - חידש אברהם את הקשר עם הגר.
זוהי רק דוגמא אחת למשפטים שכתבת כאן, וחבל שלא ראית תגובה אחרת שלי באשכול אחר.
עכשיו יש לי בקשה אליך :
הפורום הזה מיועד לכל מי שרוצה לקרוא ולכתוב כאן, אמנם כל חידוש שמובא לכאן - יבורך ומבורך, אבל אי אפשר
להביא לפה המצאות ודמיונות שאינם מבוססים על שום דבר.
להבא - אבקש להסמיך כל מה שאתה כותב - על המקורות שלנו, לא ארשה להוריד ולהוזיל מערכו של איש חכם,
דוגמת המילה "ניחות" (קלקול) שהשתמשת בה, במיוחד כשאינך מציין דמות אחת - אתה מכליל בזה את כל חכמינו ז"ל
ומבזה את התורה.
מאחר מכבר העליתי את החששות הכבדים שאולי מי שיקרא את הדברים ואינו מספיק חזק בידיעת התורה עלול להכשל,
ואתה ממשיך בשלך - אבקש את תגובתך להערותי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 13:35 |
|
| |
ברית היקרה
אשתדל לתקן דבריי לעתיד לבוא בשני המישורים אותם ציינת
כדברייך אין השירה מנותקת מהשכל...לא לכך היתה כוונתי
אלה שאין השכל הקולט אותם מבצע שינוי כלשהו בדרכם לנשמה.
לגבי תפקידה של שרה אמנו ביצירת הפיצול ההסטורי הראשון בין ישמעאל ליצחק
אין דעתי (לעניות דעתי כמובן) בשגגה.
שרה אמנו מגרשת את הגר ומחזיר אותה הקדוש ברוך הוא לבית אברהם
בפעם השניה שמצחק ישמעאל זוהי שוב שרה אמנו שדואגת לגירושו.
כמובן שהדבר בראש ובראשונה קיום רצונו של הבורא המנהל את המהלכים
וכל דבריי לומר שהנשים קיבלו זכות מיוחדת להוציא לפועל מהלכים הסטוריים בדברי ימי עם ישראל.
יחסית לכוחן בעולם התורני....זוכות הנשים בעולם התורה לערך עצום ורב וגם לכך יש סיבה אך לא זאת באתי לכתוב כעת.
ובחזרה לדבריי בראש התגובה
אתקן דבריי בשני המישורים
שנאמר..."מכל מלמדי השכלתי"
בברכה
רונן
תוקן על ידי 3ברית ב- 02/02/2010 09:01:20
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 09:13 |
|
| |
רונן בוקר טוב
תודה על הדברים. לא זכור לי גירוש ישמעאל לפני שציחק, מחז"ל אנחנו למדים שהצחוק של ישמעאל לימד על קלות
דעת, פרחחות, ויציאה לדרך רעה. שרה אמנו חששה שיצחק ילמד מישמעאל את התרבות הרעה שלו ולכן גירשה
את הגר, רק עובדה היא שהשם אומר לאברהם לעשות כפי שהורתה שרה אמנו.
אני מסכימה איתך שנשים קיבלו זכות מיוחדת שאומרים "בזכות נשים יגאלו - בזכותן ייגאלו" (לעתיד), התפקיד של
האשה כפי שבא לידי ביטוי בתורה הקדושה בא לחזק את הגבר כדי שהוא יוציא לפועל מהלכים היסטוריים
בתולדות העם היהודי.
דוגמה לכך אפשר לראות בפרשה הקודמת - הנשים שסבבו את משה רבנו, תחילה יוכבד, לאחר מכן בתה מרים,
ובאותה פרשה - בת פרעה, נשים שהביאו לכך שמשה רבנו יחיה למרות גזירת פרעה ודאגו לחינוכו וגידולו.
גם בסיפור עם דבורה הנביאה, היא זאת שפונה אל ברק שילחם עם סיסרא, ולמרות שסירב וביקש ממנה להתלוות
אליו - היא זאת שמעודדת וממריצה, ובאותה פרשה - יעל הקיני שהורגת את סיסרא ובכך נקבע הנצחון לעם ישראל.
אני ממליצה על ספר "שבע הנביאות"(שרה, חנה, דבורה, מרים, אביגיל, חולדה, אסתר) של הסופר "אליהו ידיד"
שמביא לנו בצורה מרתקת ספר מדהים עם חידושים מבוססים על התורה הקדושה, לגבי תפקיד האשה בתולדות
העם היהודי.
ובוודאי, איך אפשר שלא להזכיר את רות, דמות יוצאת דופן, שהביאה לעם היהודי את דוד המלך...
מעניין ומרתק .
שא ברכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 09:55 |
|
| |
שלום ברית
שרה מגרשת את הגר עוד לפני לידתה את ישמעאל. (פרשת לך לך). ולאחר הגרוש כבר מבטיח ה' להגר שיוולד לה בן פרא אדם וכו,'
פעם שניה הגרוש מתבצע אחרי שצוחק ישמעאל (פרשת וירא). ואז כבר נגלה המלאך לישמעאל עצמו.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.
|
