בחברות שטראוס, עלית ואסם הוחלפו צבעי המאכל הסינתטיים בטבעיים: צבע אדום בגוון פפריקה מופק מאבקה המופקת מכנפיה של חיפושית פרואנית; דגי סלמון מגודלים בבריכות עם אצות הצובעות אותן בגוון ורוד-כתום כמו אחיהם בטבע; צבע מאכל אדום נוסף, הנמצא בשימוש בתרכיזי מיצים למשל, מופק מתמצית סלק; צבע צהבהב מושג באדיבות הכורכום, ועוד.
נשלח ב-22/2/2010 12:22
בעיה ישנה כבר חמישים שנה
באף כשרות מהדרין לפי הידוע לי לא משתמשים בצבע מאכל האסור, וזו בעיה מלפני שנים רבות.
בכל התעשיה הכשרה למהדרין משתמשים באבקת סלק, שהיא זולה אף יותר מהמחליפים הסינטטיים. ולא לעניין לעורר בכלל בעיה זו שלא קיימת בכשרויות טובות
נשלח ב-5/2/2010 09:05
הערה והבהרה ללא קשר להכשר כלשהו
מתוך ידע אישי של למעלה -30 שנה הדבר הקל ביותר לביצוע בכדי לנסות לחסל הכשר מסויים ו/או להקטין את היקף המכירות שלו הוא לפרסם פשקווילים בסגנון להסיר מכשול / סכנתא חמירא מאיסורא ואפילו להשתיל כתבה מגמתית בתקשורת וכבר אין מה לדבר על הפרחת שמועות בקרב בני תורה ו/או חרדים שחיים רק ע"פ שו"ת סברות כרס עם מידע ו/או הוכחות כביכולך על מה שנמצא במרכיבי המוצר המסויים או מרכיבי יצור של היצרן
מכאן ועד חיסול יצרן/נותן הכשר ו/או גרימת נזק כספי עצום הדרך קצרה וכל מי שידו בדברים שכאלו בפרט שמתוך צרות עין/תחרות עסקית וכיו"ב איננו נקי לא מדיני אדם ולא מדיני שמים
תוקן על ידי ארבל45 ב- 05/02/2010 09:33:50
נשלח ב-5/2/2010 07:41
בתור משגיח הכשרות של גלידת שטראוס ברצוני להבהיר שני דברים
1. אין במפעל הגלידה של שטראוס ולו מיליגרם אחד של צבע אדום שמקורו בכנפי חיפושיות (ודני רוז'נסקי הנ"ל יחטוף הבוקר על הראש בעניין הזה)
2. אחת ולתמיד להבהיר - מפעל גלידת שטראוס נשאר מחת ההשגחה של הרב לנדא ומעבר לסמנטיקה והיבטים טכניים גרידא אין שום קשר לבין המחלבה - המפעל נמצא בכלל בשליטה של חברת יוניליוור העולמית.
נשלח ב-1/2/2010 21:40
קצת חומר למחשבה בנושא....
א. באם נאסור האכלת דגים בחומרים מהחי שאינם כשרים. באותה מידה תהיה חובה לאסור אכילת ביצים/בשר
בקר ועוטף וכן שימוש בחלב, הואיל ובמזון של העופות הבקר והצאן ישנם מרכיבים רבים שהינם טריפה לחלוטין
כגון קמח עצמות וכיו"ב המופק מבע"ח טמאים.
ב. משום מה הכתבה שהחברה הראשונה שמוזכרת בה ( זאת שהועלתה מעיתון הארץ כמדומני ) הינה חברה
שעברה במקביל לפרסום הכתבה מהכשר מסויים להכשר אחר. וכידוע שאין כל בעיה לדאוג באמצעים שונים ,
כולל כשרים למהדרין שתוכנס כתבה כגון על מרכיבי מזון לבע"ח/דגים וכיו"ב בעיתון חילוני כאשר היוזמה
מקורה בבעלי ענין להצביע בכאילו ההכשר החדש של היצרן איננו אמין...
חברות המזון בעולם מפתחות בשנים האחרונות יותר ויותר מאכלים פונקציונליים, שאמורים לא רק להשביע אלא גם לעורר, לשמח, להרגיע או לשפר את הזיכרון
*-- one picture in article *
*-- displaying lines right to the picture *
רופא, נהג משאית או עורך דין שייכנסו בעתיד הלא רחוק לסופרמרקט, יעדיפו אולי לגשת למחלקה שתיוחד לבעלי מקצועות כמוהם, שנזקקים לשעות ריכוז ארוכות במיוחד, ואחריהן מבקשים להירגע. סלט ירקות טרי ובו מגוון ירקות מושבחים יעביר לגופו של הפרקליט את כל הוויטמינים הדרושים לו במהירות גדולה במיוחד, דג מועשר בחומרים מעוררי ריכוז יעניק לו שעות ערות רבות, וגבינות מיוחדות ירגיעו אותו לקראת הערב. לקינוח תוצע גלידה המכילה מרכיבים משמחים.
החזון הזה אולי נשמע מעט מופרך, אבל הבסיס למאכלים דומים, ואף מתקדמים יותר, כבר קיים. בשנים האחרונות הולכים ומתרבים מוצרי המזון הפונקציונלי שתכונותיו - הבריאותיות והאחרות - חורגות מאלה של מזונות רגילים. ציבור הצרכנים הישראלי אמנם נחשב שמרן יותר מהאמריקאי, ובוודאי היפאני, ובכל זאת מהנדסי המזון בחברות הגדולות בארץ נערכים לפיתוח וייצור מוצרים נועזים: מאכלים לשיפור מצב הרוח או כתחליף לאלכוהול, משקאות לעידוד אדיבות ונימוס, מוצרי חלב שישמשו כתרופות לכל דבר, וכמובן - מנות מוכרות בגרסה מופחתת קלוריות.
מוצרי המזון העתידיים עשויים לשלב באופן לא צפוי בין תחומים שונים. "אם בשנות ה-60 חשבנו שנבלע גלולות מזון כדי לחסוך זמן וטרחה, או נאכל מזון ממקורות סינתטיים - המציאות טופחת על פנינו", נטען בכתבה שפורסמה בחודש שעבר ב"ניו יורק טיימס". "הקהל כיום מבקש לצרוך מזון אורגני ובריא. היצרנים, מצדם, מבקשים לנצל עד תום את שיטות הגידול הקיימות בטבע ואף להתערב בהן: אנו מאיצים תהליכים, מבודדים חיידקים חיוביים וצובעים מזונות בצבעים מן הטבע". התוצאה היא מאכלים אורגניים בעלי תכונות חדשות: הטבע בשירות המדע הבדיוני.
בין המזונות המסורתיים שייעלמו יהיו צבעי המאכל הסינתטיים. כמו חומרים תעשייתיים אחרים הם יוחלפו בחומרים פעילים מן הטבע. "צבעי המאכל הסינתטיים שייכים לדור הישן", אומר טכנולוג המזון של גלידות שטראוס, דני רוזנסקי. צבע מאכל אדום, בגוון של פפריקה, למשל, כבר מופק היום מכנפיה של חיפושית פרואנית ומופץ בכל העולם.
כך נפתרה גם אחת הבעיות בגידול דגי סלמון בבריכות מלאכותיות, שבשרם חיוור מזה של אלה הגדלים בסביבה טבעית. באוניברסיטת בן גוריון שבנגב פותחו מיקרו-אצות מיוחדות, שצובעות את הדגים שאוכלים אותן בבריכות שבקיבוץ קטורה בצבע הכתום-ורוד המוכר מהטבע. בינתיים האצות משמשות רק לשיפור המראה, אך בשלב הבא, מבטיחים המגדלים, הדגים יועשרו דרך מזונם במרכיבים שיהפכו אותם גם לדיאטטיים יותר ומועשרים בוויטמינים.
מערכת היוגורט
ועידת ההאקרים העולמית שהתקיימה בהולנד ב-1997 עשויה לרמז על המפנה שחל בשנים האחרונות בשוק המזון. חברת קוקה קולה קידמה בה באינטנסיוויות משקה לא ידוע, "ג'ולט", שהחלה לשווק בארצות הברית כבר ב-1985. "ג'ולט", שמיוצר במגוון טעמים, מכיל כמות כפולה של קפאין מאשר פחית קולה רגילה (72 מ"ג) ובחברה הדגישו שהוא אמור לספק שעות ערות רבות בקלות ללא מאמץ - בדיוק מה שההאקרים מעוניינים להשיג. ביל גייטס בחר באופן רשמי ב"ג'ולט" כמשקה המועדף של אנשי מיקרוסופט באותה שנה, וכך סייע לו לחדור לשוק המשקאות הקלים.
הדוגמה המוצלחת יחסית הזאת זירזה את ייצור מוצרי המזון הייעודיים: אחרי שרוכבי האופניים בטור דה פראנס אימצו במשך השנים מתכוני פסטה מיוחדים, לבליינים במועדונים כבר יש משקאות אנרגיה ייעודיים ואילו לספורטאים משקאות מועשרים אחרים.
"אני צופה שבעתיד הקרוב יהיה מזון לתת-קבוצות של קהל יעד", אומר זאב פייקובסקי, טכנולוג המזון הראשי של תנובה. "הרי כבר היום מפתחים באוניברסיטת דייוויס בארצות הברית סוגי דיאטות אישיות, לפי מאפיינים גנטיים: אפשר לשלוח טיפת דם, ולקבל דיאטה המותאמת באופן אישי, לפי תורשה, מחלות משפחתיות או תכונות ספציפיות אחרות".
לפי פייקובסקי, עתיד המזון העולמי טמון במאכל המשוכלל ביותר הקיים כיום - היוגורט. הוא מתאר אותו, בניגוד למרבית המאכלים, כמעבדה רוחשת אנזימים וחיידקים פעילים, שיוצרים תגובות שונות. "אנחנו מתייחסים היום ל'מערכות מזון'", אומר פייקובסקי. "הרעיון הוא לא להוסיף למוצרים תוספות, אלא לפתח אנזימים חדשים שיפעלו בתוך האוכל. היוגורט משמש כמודל למזונות פונקציונליים רבים: יש בו חיידקים מורידי לחץ דם, מורידי כולסטרול ועוד, שעובדים כל הזמן. לכן, מבחינתי, להכין ארטיק מ'רד בול', או להוסיף חומרים למוצר מוכן, זאת לא המצאה. חידוש אמיתי ייווצר רק כאשר יימצאו עוד חיידקים שיעבדו בגלידה או בחלב - וזה קורה כל הזמן".
פייקובסקי תולה ב"מערכת היוגורט", כהגדרתו, גם את עתיד התרופות העולמי: "הרפואה מבקשת להימנע מאנטיביוטיקה ולהתבסס יותר על מזון. החלבון במי הגבינה או בקולוסטרום (חלב אם) הם הבסיס לכל פיתוחי התרופות העתידיים".
תה למוח
הנחת היסוד של פייקובסקי תואמת את המגמה העולמית: ניצול תכונות מוכרות של מזונות קיימים יסייע ביצירת תפריט העתיד. במסגרת זו, גם צמחי המרפא, הגדלים כמעט בכל נחל בארץ, נבחנים כעת בהתאם להשפעותיהם על האדם.
חברת קרמת, המתמחה בתוספי מזון ובחומרי תהליך (חומרים משמרים, מעכבי חימצון ומייצבים, לצד חומרי טעם וצבע טבעיים), מספקת הצהרות מחייבות של ממש. לדברי אשת השיווק רינת אשכנזי, "בחברה רוקחים מצמחי מרפא מוצרים לשיפור הזיכרון, לעוררות ואפילו להגברת הסבלנות והאדיבות. הציבור מכיר את האכיניציאה, הקמומיל והממליס אבל יש צמחים רבים אחרים שצריך לדעת איך להשתמש בהם".
מי שכבר מנצל תכונות של צמחי מרפא באופן פעיל הוא שלמה גני, הטכנולוג הראשי של חברת ויסוצקי. לדבריו, מליסה ופסיפלורה מרגיעים, ג'ינסנג ממריץ ואילו תה ירוק מעורר מעט את הלוגמים בעזרת קפאין. גני מספר גם על הצמח ג'ינקו, שמסייע בשיפור הזיכרון ושהוסף כבר לתערובות תה.
"בתה צמחים מתרחשת סינרגיה - הסך גדול יותר מהמרכיבים", אומר גני. "מכיוון שרוב צמחי המרפא לא טעימים - הג'ינסנג מגעיל ולאכיניציאה יש טעם זוועתי - הוספנו להם חומרי טעם טבעיים. אני צופה שבקרוב מאוד נייעד משקאות לקהלי יעד ולמטרות ספציפיות: תה לחורף, תה לקיץ, תה להרגעה או להמרצה".
אפילו המאכל הכי פחות צפוי, שוקולד, עשוי להירתם למהפכה התזונתית החדשה. "אנחנו על פרשת דרכים", מצהיר חיים פלגי, טכנולוג הפיתוח של חטיבת הממתקים בעלית. "אנחנו נכנסים לתקופה שבה למזון יש גם מטרות בריאותיות ואחרות, והשאלה היא אם לשכלל את התכונות האלה בשוקולד, שמוכר כמוצר מפנק, ואיך הדבר יתקבל בציבור".
לדברי פלגי, לשוקולד המריר - ולו בלבד - יש לא מעט סגולות בריאותיות. "התכונות שלו זהות לאלה של יין אדום, אבל השפעתו משמעותית יותר", הוא אומר. "בשוקולד המריר יש חומרים נוגדי חימצון שמעכבים תהליכים מזיקים בגוף כמו הסתיידות עורקים, והוא מכיל גם לציטין החיוני לתפקוד המוח. הודות לפעילותם של החומרים הללו, אדם שנמצא באזור עירוני מלא עשן יכול לצמצם את הנזק הנגרם לו. אבל לצערי, רק 15% מתושבי ישראל מוכנים לאכול שוקולד מריר. הרוב מעדיפים שוקולד חלב שחסר את התכונות האלה, אבל יש בו סידן, למשל".
פלגי רואה בשוקולד מריר מוצר המיועד למי שמנהל אורח חיים אורבני, עסוק ואינטנסיווי, ומחפש תרופה טעימה שתשפר את חייו. הוא ממליץ גם על תרופות אחרות: "למסטיקים בטעמי אשכוליות ותפוז, למשל, מכניסים אכיניציאה וויטמין C. המסטיק הוא מוביל מעולה, כי הוא מגיע לרוק מיד במהירות ובלי קלוריות".
מתמקדים בסידן
לחברות המזון הישראליות יש כיום טכנולוגיה מתאימה לייצור מזונות פונקציונליים, אבל בינתיים הן חוששות מתגובותיו של הציבור. הד"ר שאול מידב, טכנולוג המזון הראשי של אסם, טוען שפריצת הדרך צריכה להגיע ממשרד הבריאות. "בארצות הברית המזונות הפונקציונליים חודרים מהר יותר כי משרד הבריאות שם הוציא תקנה שלפיה יש להוסיף ללחם חומצה פולית".
בינתיים אסם כבר משווקת מזונות עם תוספים. "במרכז הקונסנזוס נמצא השימוש בסידן שידוע כמקטין סיכון למחלות ולא נחשב כתרופה", אומר מידב. "דגני בוקר, למשל, מועשרים בסידן שנקלט היטב בגוף. אבל אסם תיכנס לתחום המזונות הפונקציונליים רק כשהציבור יקבל אותם ללא חשש. אנחנו זה הקונסנזוס ולכן לא יכולים להרשות לעצמנו להוביל מהפכות".
החשש הזה לא ייחודי רק לאסם. דוגמה בולטת היא סדרת "ספרינג שייקר" של יפאורה תבורי, המבוססת על סויה. "רצינו לייצר סדרה של משקאות חדשים והושפענו מקבוצת מוצרים זרים ששמה סמופיז, המבוססת על חלב ופירות", אומר זורי ארקין, טכנולוג המזון של החברה. "פנינו לשימוש בסויה כתחליף חלב בגלל הכשרות. לסויה יש המון יתרונות: אין בה כולסטרול, היא משפרת את היחס בין הכולסטרול הטוב לרע, ועוזרת לנשים בגיל המעבר. ובכל זאת לא קידמנו את המוצר כמשקה סויה כי לא רצינו לייעדו רק לשוחרי הבריאות.
"הייתי גם נזהר מלהוציא סדרה של 'מגבירי ריכוז', 'משמחים' וכו' מפני שהציבור בודק אותך בזכוכית מגדלת: אם הדבר לא משפיע בתוך יום, יש כבר מי שמתלונן. עם זאת, ברור שמדובר במגמה עולמית ואנחנו קשובים לה".
חברה נוספת שחוככת בדעתה כיצד להתייחס למזון הפונקציונלי היא גלידות שטראוס. "אנחנו כבר בדרך לשם, אבל בינתיים גלידות עדיין נמכרות כפינוק משום שזה מה שהקהל מחפש", אומר טכנולוג המזון דני רוזנסקי. "המעבר למזון פונקציונלי חייב להיות הדרגתי. כשהחלפנו, למשל, את כל צבעי המאכל של הקרחון שלנו בצבעי מאכל טבעיים, עשינו הכל כדי שהציבור לא ירגיש בהבדל. לא קשה לייצר גלידות מגבירות ריכוז, השאלה היא רק איך לשווק אותן".
גם זוהר מורגן, מנהלת השיווק של טמפו, נזהרת: "המשקה הכי פונקציונלי שלנו כרגע הוא בירה שחורה, בגלל ריכוז הוויטמינים שבמאלט. אנחנו מהססים, אבל בהיצע העולמי של פפסי יש משקאות אנרגיה. אם נראה שהציבור רוצה את זה, נייצר".
במשרד הבריאות התנגדו עד כה לאפשר ליצרנים לייחס למוצרי מזון תכונות ספציפיות, בגלל הערפול של הנושא. ואולם, כעת יש כוונה לרכך מעט את התקנות הנוקשות. "אנחנו מנסחים תקנה חדשה שמאפשרת לייחס למוצרי מזון מטרות שונות, הציבור מבקש זאת", אומרת הד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירות המזון במשרד. "ברור שלמזון יש תכונות טובות אבל יש גם הרבה שרלטנים, ולצרכן אין כלים להבדיל ביניהם. בינתיים, כל המזונות והסגולות שיעברו את האישור האמריקאי, יאושרו גם אצלנו".
*--end switch about number of pictures in article*
