יציאת מצרים עכשיו !

בס"ד
 
לידידי  רונן

הבאתי  מתוך  ילקוט נחמני הסבר  על  הגדות  ואגדות  מהן  תשכיל

כל המאמרים הנשגבים האלו בשבח מעלת האגדה שבפי גדולי ומאורי היהדות שבכל הדורות שהם בפירושיהם חתרו להגיע עד תכלית כוונת חז״ל התנאים והאמוראים מראים עד כמה מקצוע האגדה קדוש ונשגב, נערץ ומכובד.

אבל גם חז״ל בעצמם התנאים והאמוראים הרבו בשיבחה של האגדה.
 
במאמרים המפוזרים על פני ים התלמודים והמדרשים.

ולדוגמא נביא כאן שורה שלימה של מאמרי חז״ל המדברים בשבח האגדה ומעלתה:

דורשי רשומות אומרים רצונך שתכיר את מי שאמר והי׳ העולם למוד אגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב״ה ומדבק בדרכיו ואם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי (ספרי עקב פ-שקא מ״ס)
 
ר׳ יצחק בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות, לא טעם טעם של חכמה׳
 
כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא.

הוא היה אומר כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזוין,
 
כל שיש בידו הלכות ואי! בידו מדרש, חלש וזיין בידו, יש בידו זה וזה גכור ומזוין. (שם 0׳ כיט—מיז)
 
כאהלי קדר וכו, כך ת״ח אע״פ שנראין כעורים ושחורין בעוה״ז אבל בפנים יש בהם תורד.

מקרא ומשנה מדרשות הלכות תלמוד תוספתות ואגרות. (שהשיר א—ה שמו־ר כ״ג—י) סמכוני 'באשישות 
 
אלו ההלכות ''המאוששות

רפדוני בתפוחים אלו  האגדות שריחן וטעמן יפה כתפוחים (שי.השיר )
 
רפדוני בתפוחים (שיה-ש ב—ה) אלו אגדות שריחן כתפוחים,

כי חולת אהבה אני :

הפרוטה מצויה אדם מתאוה דבר משנה, דבר הלכה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שאנו חולים מן הגלוית, אדם מתאוה לשמע דבר מקרא דבר אגדה. (׳לקיט שיה-ש)

ותענוגות בני האדם(שם קהלת ב—ח) אלו האגדות.
 
ראשו כתם פז (שיה״ש ה - י ) זה ראש המדרש שכל טעם וטעם שקול ככתם פז״;
 
קווצתיו תלתלים (שם) — על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות.

שחורות כעורב  שכל הלכה והלכה טוענת חן בעיני עצמה (אותיות דר׳ עקיבא די)
 

ובקצה תבל(תה״ם יט-ה). אלו ההגדות שמקדמים שמו של הקב״ה בהן(•לקיט^חהלים״סייייב}

ואומר זכרו תורת משה עבדי -  תורת משה "אלו תורה נביאים וכתובים"
 
על כל ישראל אלו המצות -

חוקים  אלו המדרשות.

והמשפטים אלן שמועות והגדות שנאמר  ...

והמשכילים  יזהירו...

כן  יהי רצון ...