בעודי סורק את פירושו של הרש"ר הירש ב 12 וחצי בלילה עיני עצומות למחצה, נתקלתי לפתע בראיה מוזרה ומעניינת כאחד של הרש"ףר הירש לאמיתות נבואת משה.
שואל הרש"ר : מדוע נזקק משה ליתרו, כדי להבין שיש צורך ביסוד מערכת משפט תוך האצלת סמכויות לדיינים נוספים מלבדו ?
כיצד לדעת משה ניתן היה לייסד חברה מתוקנת וצודקת כאשר הוא יהא השופט היחיד בה?
דבריו של ייתרו: "נבול תיבול גם אתה גם כל העם אשר עמך" הינם טריויאלים לגמרי .
לאור זאת קובע הרש"ר : אכן. משה רבינו היה פוליטיקאי קטן ללא שמץ של הבנה בהנהגת ציבור ובסדרי שלטון אלמנטריים.
משה רבינו היה אמנם מלך אך לא במובן הפוליטי של המילה אלא במובן הדתי בלבד.
מכאן מסיק הרש"ר שלא ייתכן שמשה בדה את התורה מליבו על מנת להשיג השפעה על ההמונים.
משה היה אדם נטול הבנה אמביציה וכריזמה בכל הקשור להנהגת ציבור.
אדם המנסה לייסד דת חדשה על ידי עשיית מניפולציות על ציבור, אמור להיות בעל אורינטציה חזקה לפוליטיקה לרטרויקה ולפסיכולוגיה של המונים . משה רבינו מתגלה בפרשה זו כהפך הגמור מכך .
על כרחך אתה אומר שכל דבריו הינם מפי הגבורה ללא שמץ של בקשת שררה או שלטון.
מעניין .
נשלח ב-11/2/2010 17:51
בנוגע לרבו של יואב, תעיין היטב לפני שאתה יורה, וראה גם במדרש שכ"ט בשמות שם.
נשלח ב-11/2/2010 10:22
לא דוד רצה להרוג את רבו של יואב יואב רצה להרוג את רבו, כי לימד אותו שלא כהוגן, כמקובל גם היום.
עד כמה שאני מבין זה אינו דרוש, חוסר ההבחנה בין זכר ובין זכר-גבר- היה כנראה נפוץ. טעויות כאלו נפוצות, וגורמים הרבה בלבולים,
אין להניח שהגמרא היתה מספרת סיפור במקרה הזה בלי ביסוס .
אם הקשבת היטב לקריאת התורה בשבת היית שומע, ניקוד לא מקובל במילה עשן (סגול) הכבשן. במקום עשן בפתח כמקובל.
יואב ידע שכתוב זכר בסגול -יש להניח שדוד לא היה ממנה לשר צבא ע"ה מדאוריתא- אבל סבר כי גם כאן זה זכר מנוקד כמו -עשן-
נשלח ב-11/2/2010 08:40
אין הכוונה שאמר את מלותיו של ירמיה, אלא שאמר את התוכן
נשלח ב-10/2/2010 23:21
אה, עתה זה לענין. למה אתה לא שואל יותר טוב, בגמ' ב"ב שם איתא שדוד ביקש להרוג את רבו של יואב דכתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה וכו' וארור מונע חרבו מדם. פסוק זה הוא בירמיה ואיך אמרו דוד? אלא שאין משיבין על הדרוש, הכי נמי אין משיבין על הדרוש.
נשלח ב-10/2/2010 19:28
שבח גרונם אם ת"ח אתה\ אולי אתה יודע איך טעה יואב בהבנה הפשוטה שכתוב זכר בסגול ולא בפתח? הרי יש להניח שהוא שמע לא פעם את קריאת התורה, ולו רק בשבת זכור? ושמע שקוראים זכר ולא זכור!
השאלה היא ענינית ולמדנית ואין לה כל קשר לויכוח שהתפתח כאן באשכול.
נשלח ב-10/2/2010 17:21
ואמאי, אם יטען מאן דהוא כאן בפורום ש'תמחה את זכר עמלק' הכוונה לזכרים של עמלק, האם גם אז תתאמץ להוכיח שאין זה כך? הוא עוד יביא לך ראיות שרבו של יואב היה סבור כך, והיה זה למחלוקת בישראל, עד שבאו הסופרים הראשונים בתקופת שיבת ציון ונמנו וגמרו דהלכה עם יואב נגד רבו...
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 10/02/2010 17:25:03
נשלח ב-10/2/2010 16:15
רגע לפני איבוד הענין ירוחם, לא הבאתי מדברי ריש לקיש, אלא מדברי הגמרא בשם ר' יוחנן "ואידך, ההוא לבתר דאידבק". האידך הוא ר' יוחנן שמודה לר"ל שלאחר ההדבקה היה הכל ספר אחד בימי משה. לגבי שאלתך למה לא בסדר כרונולוגי, הסברתי: לא מדובר בספר היסטוריה, אלא בספר דת, לא מחייב שהמוקדם ומאוחר הוא רק בין המגילות, ייתכן שמגילה אחת נכתבה מלכתחלה ללא סדר כרונולוגי אלא לפי סדר ענינים. חוקי השמיטה נבחרו להיות בסוף ויקרא, אע"פ שלפי הפשט נאמרו הרבה קודם לכן, משום שהם מתאימים לסיום יחד עם הקללות. זה יותר חשוב מאשר הסדר בו נאמרו הדברים. האם יש מקצוע שלומדים אותו לפי הכרונולוגיה שלו? מה התגלה קודם ומה לאחר מכן? לומדים לפי השיטה הענינית ללמוד את הרעיונות. המחלוקת בענין העשרה פסוקים, היא בענין העשרה פסוקים, ואינה מאששת מחלוקות בענין סוד היב' של האבן עזרא. הפסוקים האלו מפורשים שנכתבו לאחרי מות משה, ולכן לפי הפשט הם נכתבו לאחריו, זה לא שייך להוספות אחרות בתורה. שלדעת חז"ל לא היו. ולדעת האבן עזרא והנמשכים אחריו - היו.
נשלח ב-10/2/2010 15:42
זהו המתכון לסתום ויכוח פורה, הויכוח היה בתחלתו עניני, והפך להתנצחויות והפרחת ראיות שאף אחד לא באמת חושב שהן מוכיחות משהו (מגילות מגילות ניתנה מוכיח שר"י סבר שלא נכתבה כל התורה ע"י משה...), לפחות אני אבדתי ענין באשכול זה.
נשלח ב-10/2/2010 15:30
אמאי אתה מביא כאסמכתא את דברי רשלקיש להסביר את הבר פלוגא ר' יוחנן. מעניין
מי זה שכרך את המגילות שאפשר מוקדם ומאוחר? למה לא בסדר כרונולגי? למה לא?
המחלוקת בעניין עשרת הפסוקים מאשרת כי לא כולם היו תמימי דעים כי התורה ניתנ כיחידה אחת.
לדעת האב"ע היא הוספה מאוחרת!? גם לדעת אחרים וגדולים, אבל אתה חושב שהם טועים! בסדר זכותך.
בעל רק על זה יש לך תמיהות?, אליבא דגמרא והרמב"ם תקיעת שברים ותרוע -בר"ה- אחת מהן מיותרת ותוקעים אותה מחמת ספק? אבל כבעל תפילה ודאי נתקלת בספרים על הכוונות העמוקות מימי סיני- של השברים ושל התרוע, לכל אחת מהן יש כוונות עמוקות מהשמיים.
נשלח ב-10/2/2010 15:02
ואמאי כתב:
למה בדיוק הכוונה של מסדר הפרשיות? מאיפה אתה יודע למה הוא התכון בנחרצות כזו?
משום שזה הנושא של האבן עזרא שם, איפה הניחו סימן של פרשיה והפסק הענין, ולא עריכת הטקסט. ולכן טעה מקסמן באמרו שדעתו לא מקובלת וכו'.
לדעת ראב"ע הוא הוספה מאוחרת, ואני חושב שהוא טעה בזה, אבל בכל אופן לא מדובר על עריכה של מגילות וקטעים, אלא על הערת שוליים שמישהו הוסיף בתורה.
צדיק: לא מקובלת כי מקובל שהכל בנבואה,
נשלח ב-10/2/2010 13:49
בעלבעמיו כתב:
הגמרא הזו בסנהדרין כל פעם מפתיעה אותי מחדש. משמעותה היא שאי אפשר לדרוש את תגי האותיות ושגם א"א לדרוש חסרות ויתרות בלשון.
ואם תמצא ישוב כלשהו אזי תנוח דעתך, אולם דעתי מעולם לא הופרה, כי אין הדרשות מעלות ומורידות, כל מדרש חסירות ויתירות היקישים וסמוכים כולם ללא יוצא מן הכלל הם אסמכתות בעלמא, ולא הוציאו מהן שום הלכה.
נשלח ב-10/2/2010 13:18
הכנענים: המחקר האחרון מראה כי הכנעני אכן כבש את הארץ בתקופת אברהם. (מגדים גליוןמ"כנענים ועברים".וע"ע אנצ"מערך 'ארץ ישראל' עמ' 609, 674).
וראו במאמרו המרתק של הרב יהושע ענבל "אנכרוניזמים בתורה",
שהוכיח את הדבר יותר באורך, ומשם בארה, מאוד מומלץ:
ירוחם כתב מה שכתבתי זו רק השערה שלי -כך נראה לי לפרש. אבל מענין אותי מאד מאיפה הבטחון למה ר' יוחנן התכון? מתי נכתבו המגילות,
הדבר מפורש בתורה כי היה ספר תורה אחד, והזכרתי זאת לעיל, וגם הגמרא אומרת שם כך במפורש: "ר"ש בן לקיש אומר: תורה - חתומה ניתנה, שנאמר: (דברים ל"א) לקוח את ספר התורה הזאת. ואידך נמי הכתיב לקוח! ההוא לבתר דאידבק".
הרי הגמרא חלוקה מי כתב את עשרת הפסוקים האחרונים של התורה?
זה לא שייך לעצם חיבור התורה, נחלקו התנאים בקשר לקטע האחרון שעוסק במות משה. האם הוסיף אותו יהושע אחרי מות משה או לאו. מה זה שייך לעצם חיבור התורה?
למה בדיוק הכוונה של מסדר הפרשיות? מאיפה אתה יודע למה הוא התכון בנחרצות כזו?
משום שזה הנושא של האבן עזרא שם, איפה הניחו סימן של פרשיה והפסק הענין, ולא עריכת הטקסט. ולכן טעה מקסמן באמרו שדעתו לא מקובלת וכו'.
ואיך אתה מסביר את אין מוקדם ומאוחר בתורה? מי בילבל את הפרשיות או את המגילות?
אין מוקדם ומאוחר אינו בלבול של מגילות, אלא שהתורה לא הקפידה על סדר כרונולוגי, כי אינה ספר היסטוריה אלא ספר דת ומבליטה ומדגישה לפי הסדר הרעיוני או סדר אחר ולא דוקא סדר כרונולוגי.
ואיך אתה מסביר את הפסוק ב לך לך והכנעני אז בארץ, שמשמעותו שעעכשיו הוא לא בארץ, בימי המדבר הכנעני עוד היה בארץ. הראב"ע כותב על כך והמשכיל ידום!
לדעת ראב"ע הוא הוספה מאוחרת, ואני חושב שהוא טעה בזה, אבל בכל אופן לא מדובר על עריכה של מגילות וקטעים, אלא על הערת שוליים שמישהו הוסיף בתורה.
נשלח ב-10/2/2010 12:41
אמאי מה שכתבתי זו רק השערה שלי -כך נראה לי לפרש.
אבל מענין אותי מאד מאיפה הבטחון למה ר' יוחנן התכון? מתי נכתבו המגילות, הרי הגמרא חלוקה מי כתב את עשרת הפסוקים האחרונים של התורה? למה בדיוק הכוונה של מסדר הפרשיות? מאיפה אתה יודע למה הוא התכון בנחרצות כזו? ואיך אתה מסביר את אין מוקדם ומאוחר בתורה? מי בילבל את הפרשיות או את המגילות? ואיך אתה מסביר את הפסוק ב לך לך והכנעני אז בארץ, שמשמעותו שעעכשיו הוא לא בארץ, בימי המדבר הכנעני עוד היה בארץ. הראב"ע כותב על כך והמשכיל ידום!
נשלח ב-10/2/2010 12:34
ואמאי כתב:
מסדר הפרשיות הכוונה מי שקובע את הסימנים של פרשה סתומה ופתוחה וכו', ואין שום קשר לעריכת הטקסט.
