שמירת עיניים--4 דקות יסכמו חיים!!(להפיץ..)

בסימן טוב הגענו אל חודש השמחה,חודש אדר הקדוש,חודש בו הכל הופך טוב,ובאם נאמין ונחזיק בדבר אפשר שכל צרותינו יהפכו שמחות של ממש!!

ב"ה,בשבוע הבא נדבר,בלי-נדר,מעניין פורים וכו',אך השבוע ניגע בנקודה חשובה עד מאוד,זו שרוב בני-האדם אינם מתאמצים לייחס לה חשיבות,והיא בעניין "שמירת עיניים" וכו' ,וזאת בשל הקיץ הקרב אשר מביא עימו את החום ותולדותיו...

עיניים,אפשר שהם הכלי,חוש,המשומש ביותר על-ידנו,וכן ניתן לומר שכמעט אין ניתן להתסדר ולחיות,חיים שמחים,בלעדיהם. לכאורה שני כדורים צבעוניים שנסגרים ונפתחים בהתאם למצבים מסוימים (גשמיים),אך ישנם עניינים גבוהים ועמוקים עד מאוד בשני כדורים צבעוניים אלה,והם אינם סתם חוש,חס ושלום.

אם נשאל לאדם בוגר:"כאשר טסת בגיל 12 לארה"ב,האם אתה זוכר על מה דיברת עם הסובבים וכו'?",בודאי שאדם רגיל אינו יזכור,ואף יעלה חיוך על שפתיו,מן אותה שאלה מגוכחת. אך באם נשאל:"אילו מראות ראית כאשר נפשת בחופשה זו?",אז אפשר,אצל רוב בני-האדם,שישיב בנימה רצינית,ואף יתאר ויפרט במידת האפשר.

מכל אלו לומדים שהעיניים הם אינם כמו שאר החושים,אלא הכל הופך חקוק בתוכם תמידית,היינו חקוק במוח,שהרי ממש משפיעות על מוחנו (מחשבה וכו'). וכן אם נתבונן בשיטת ה"היפנוזה" הידועה,נראה שניתן להחזיר אדם בן 50 שנה לראות מראות שראה בגיל 4,וכי איך יתכן כמו זה,הרי עברו 46 שנים,ועוד שבגיל 4 זיכרונו של אדם אינו זך עד מאוד (כנודע ליודעים),ובד"כ,אצל רוב האנשים,לא מצויות תמונות חקוקות (במוחם) מגילאים זעירים.

לאחר שהבהרנו,שעיניו של אדם,הם הרבה מעבר לחוש מחמשה חושים,נדבר על עניינם הרוחני,ואלו הדברים:

בכל יום,קוראים כולנו,פעמיים (שחרית וערבית),קריאת-שמע,ובה כתוב:"...ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלוהיכם..."

ובאם נתבונן,נראה שעל כמה מילים בודדות אלו,ניתן לדרוש כמה ימים שלמים,אך נבאר בקצרה ונתמצת את המוכן: כל דבר שמקיים אדם למטה,בעולמנו הגשמי,משפיע רבות בעולם העליון,הרוחני. וכן כל דבר שקורה בעליונים משפיע אצלינו,התחתונים (ומכאן נקיש ונבין כמה משמעות לשמירת שבת ושאר חגים,שהרי שיורד שפע רוחני גדול מן השמים,והפסד גדול מצוי אצל מי שלא בא וחוטף!!!).

בקריאת שמע:"...ולא תתורו...ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם...". נמצא שכאשר אדם עובר על הציווי,הכה קדוש וחשוב,שציוהו המאציל העליון,השם יתברך,אזי הוא מלכלך ומטנף נפשו ונשמתו,הקדושים,וכן גורם להפסד גדול של שפע גשמי ורוחני גם יחד,אשר מוכן להגיע ולשכון אצלו.

חברים יקרים,חבל על כל מבט טיפשי ונורא,חבל על כל הפסד רוחני שנגרם בגלל שניה של "רוח שטות" וחוסר שימת-לב. הרי שכל הצלחת האדם מושפעת מהבורא-יתברך (כנודע),ונמצינו שכאשר אדם זוכה לשפע רוחני,אזי בודאי שנמצא עימו השם יתברך(משום,שכאמור הוא המשפיע),ובאם,חס ושלום,מקיים אדם עבירה נוראית, מבזה את ציווי המלך הקדוש,והופך תייר אחר עיניו(היינו נותן לעיניו להתסכל בכל מקום שחפץ ליבו,מבלי להגדיר מחסומים ולרסן תאותיו,אשר הם מן היצר-הנורא) ,אזי פשוט שהשם יתברך לא שוכן בתוכו,ומכאן שאובד ממנו,באותו רגע,שפע גדול ונורא,וכל זאת מבלי שדיברנו על הצער הגדול,של אבינו היקר,אשר מתגאה בעליונים ומכריז לפני המקטרגים:"ראו אילו ילדים יקרים,שומרים מצוותי,הולכים בדרך אביהם וכו'..",ובאם,חס ושלום,מסתכל אדם באשה יפה ומתאוה אליה,אזי עולים המקטרגים שנבראו מן ההתסכלות הנוראית ומכריזים:"נו...איפה הילדים שאמרת,איפה בניך הקדושים?"

שימו לב,יקירי נפש,העיניים הם יהלומים ולהם שורש גבוה מאוד בעליונים,היינו הם משפיעים לטוב ולרע,חס ושלום.

כאשר אדם מסתכל,מכל הבא בעיניו,אזי הוא הופך גשמי,מחשבותיו דבוקים בדמיונות הטומאה ותולדיה,ואינו פוסק מלהתאוות לבחורות ודמיונות,וזוהי אינה דרך אבינו,זוהי דרך גוים,אלו שמשתחוים לדמות אדם צלוב,אלו שמתפללים אל פסלים נשברים,אשר אינם מריחים,שומעים,מבינים וכו'..

אנחנו,יהודים קדושים,בני הבורא-יתברך,הוא שאין שייך אצלו גוף ודמות גוף,הוא שברגע קט יכול להמית אדם ולקחת נשמתו (ואף של הכי עשיר והכי מאפיונר וכו'..). אנחנו קדושים,לא שייך שנסתכל בכל בחורה המתהלכת ברחוב,מאובזרת בעקבים הנדמים כהליכת סוסים. הרי בסופו של דבר הן כולן אותו דבר,כולן נמצאות בשירותים (מחילה מכובדכם),כולן בסופו של דבר עוזבות אל בור עפר,ונאכל גופם ע"י חרקים (אלא אם היו קדושות,שאז אין רשות להתקרב ובשרם נשאר כאותו יום שנפטרו,כנודע!).

יקרי נפש,תסתכלו בספרים,עד היכן אפשר להגיע רק מלשמור את העיניים,אך ורק מלהפסיק להביט בשטויות והבלים,בלי ללמוד תורה,ובלי שום תוספות. אדם יכול להיות הרבה יותר ממלאך,אך ורק מכך שמוריד עיניו ומשפילם ארצה,בזמן שעוברת מולו בחורה יפה. הרי מלאך הוא אינו בעל בחירה,ובודאי שאין זה חשוב אצלו נסיון.

ובאם יכריז אדם:"קשה לי,עזוב,אני אוהב לראות,מה יש לי בחיים אם לא לראות בחורות יפות?"

בשבילו(ובשבילי) אומרת הגמרא:"לפום צערא אגרא",היינו לפי הצער שבדבר,כך מקבל אדם שכר,ואשרי האדם שקשה לו לשמור עיניו ובכל זאת מצליח לשומרם כמו יהלומים תוך כספת אטומה,שהרי הוא זוכה לדברים גבוהים מאוד וראוי שיקרא מלאך-ואין לזלזל ולחשוב,חס ושלום,שדברים אלו הם רק על-מנת לחזק,אלא תבינו יקרים,כל אדם שמוריד עיניו ולא מסתכל בשטויות,אפילו פעמיים ביום,יזכה להיות קדוש במשך הזמן,ויסייעו בידו להגיע מעלה בענייני הקדושה והשפע הנגזר מכך (רוחני וגשמי).

מחילה מכבוד הבורא עולם הקדוש ומכבודכם,אך חייב להתוודות ולהכריז שאין אני נקי מעבירה כעורה זו,ורבים פשעי והפעמים שמטנף את עיני,ויהי רצון שיזכני (ביניכם) הבורא יתברך,שלא להתסכל בשטויות והבלים ולהפוך איש קדוש כמותכם,אחי היקרים.

ברכה והצלחה...שתזכו לשפע רוחני,גשמי,בריאות,הצלחה ובעיקר התקרבות עצומה אל המלך הקדוש...

לעלוי נשמת הרצל בן חוה וכל אותם נשמות שאין מי שיגיד עליהם קדיש.

להצלחת גדולה ברוחניות וגשמיות:יצחק בן פנינה,אילה בת מורדכי,כפיר בן אילה,אלון בן אילה,נועם בן אביבה,דביר בן יעל----וכל ישראל....