תרחיש אדר-ניסן התש"ע - נכנס לתהליך איטי עד.....

…הודיעונו מראש את האותות העתידים לבוא בעת התקבצות כל כוכבי לכת, וזנב התלי איתם, במזל מאזנים, בחודש אלול. ביום עשרים ותשעה לחודש ההוא… במוצאי יום אחד, כחצות הלילה, יופיעו האותות הבאים ויימשכו עד היום הרביעי שאחריו בחצות היום:

אותה שעה יצא מהים הגדול רוח סערה חזק מאוד, מחריד לב אנוש, ויעלה חול ואבק מעל פני הארץ עד כסותו את העצים ואת המגדלים, וכל זה מפני שהתחברות כוכבים זו תהיה במאזנים, כלומר במזל של אויר ורוחות, ולפי דברי אותם החכמים, מורה התחברות זו על רוח סערה חזק מאוד, שובר הרים וסלעים. ורעשים ורעמים וקולות יישמעו באוויר, ויעוררו פחד בליבות בני אדם, וכל המדינות באקלים ההוא תכוסינה חול ואבק.

והרוח ההוא יתחולל מפאת מערב ועד לפאת מזרח, ויקיף את כל מדינות מצרים וכוש, את מכה, בצרה, חלב, שנער, ארץ הערבה, כל ארץ עילם (פרס), הרמה, כרמל, צידון, עכו, נצרת, כבול, טבריה, בארות, יען כי כולם מושפעים ממזל מאזניים, וגם ארצות הרומאים.

ואחר מורא הרוחות ההם, יבואו בזה אחר זה חמישה מופתים:

ראשית, יופיע מקדם איש אחד חכם מאוד בחוכמה נסתרת, היינו חוכמה למעלה מבינת אדם, והוא ילך במישרים וילמד תורת אמת, ורבים ישיב למידות נכונות ממחשכים ומחסרון אמונה לדרך האמת, ויורה חטאים במעגלי צדק.

שנית, יצא איש אחד מעילם (עילם=פרס=אירן), ויאסוף חילות רבים ועצומים, ויעשה מלחמה רבה בגויים, ולא יאריך ימים.

שלישית, יופיע איש אחר, שיתיימר בנבואה, והוא מחזיק ספר בידו, ואומר שנשלח מאת הא-לוקים ונביאיו. ובדרשותיו יתעה גויים רבים ויפתה רבים בפיו . ואולם מה שניבא על הגויים יבוא עליו, ואף הוא לא יאריך ימים.

רביעית, ייראה בשמיים כוכב השביט, והמראה הזה מראה על חורבנות ומהומות ומריבות קשות ועצירת גשמים, ויבושת אדמה, וקרבות ושפיכת דם בארץ המזרח, ומעבר לנהר חבור, ויגיע עד לגבולות המערב. והצדיקים ואנשי האמונה האמיתיים יילחצו הרבה, או יסבלו מרדיפות, ובתי המדרש יחרבו.

חמישית, יהיה ליקוי חמה כנוגה אש, עד שכל גוש השמש יוקדר, ובשעת הליקוי תגדל אפלת הארץ, כאפלת חצות לילה בלילות ללא לבנה בחורף.

(מדרש 'נבואת האותות', שנאבד מקורו ושוחזר מתרגומים זרים בספרו של יהודה ן' שמואל)

והמשכילים יזהירו ...

כן יהי רצון ...

חזק חזק וניתחזק !

בשיתין ושית יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל. וחד כוכבא דבסטר מזרח יבלע שבע ככביא מסטר צפון, ושלהובא דאשא אוכמא תהא תליא ברקיעא שיתין יומין, וקרבין יתערון בעלמא לסטר צפון, ותרין מלכין יפלון באינון קרבין, ויזדווגון כלהון עממיא על ברתיה דיעקב, לאדחייא לה (לון) מעלמא, ועל ההוא זמנא כתיב, (והיתה) (ירמיה ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וכדין יסתיימון נפשין מגופא, ובעיין לאתחדשא, וסימניך (בראשית מו כו) כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' כל נפש ששים ושש, בשבעין ותלת, כל מלכי עלמא יתכנשון לגו קרתא רבתא דרומי, וקב"ה יתער עלייהו אשא וברדא ואבני אלגביש ויתאבדון מעלמא, בר אינון מלכין דלא ימטון לתמן, ויהדרון לאגחא קרבין אחרנין, ומההוא זמנא מלכא משיחא יתער בכל עלמא, ויתכנשון עמיה כמה עמין וכמה חיילין מכל סייפי עלמא, וכל בני ישראל יתכנשון בכל אינון אתרי, עד דאשתלימו אינון שנין למאה, כדין וא"ו יתחבר בה"א, וכדין (ישעיה סו כ) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהו"ה וגו'.

ובני ישמעאל זמינין בההוא זמנא לאתערא  עם כל עמין דעלמא למיתי על ירושלם, דכתיב (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה וגו', וכתיב (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהו"ה ועל משיחו, וכתיב יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו.

לבתר וא"ו זעירא יתער לאתחברא, ולחדשא נשמתין דהוו עתיקין, בגין לחדתא עלמא, כמה דכתיב (שם קד לא) ישמח יהו"ה במעשיו, וכתיב יהי כבוד יהו"ה לעולם, לאתחברא כדקא יאות, ישמח יהו"ה במעשיו, לנחתא לון לעלמא, ולמהוי כלהון בריין חדתין, לחברא עלמין כלהו כחד.

זכאין אינון כל אינון דישתארון בעלמא בסייפי אלף שתיתאה, למיעל בשבתא, דהא כדין איהו יומא חד לקב"ה בלחודוי לאזדווגא כדקא יאות, ולמלקט נשמתין חדתין, למהוי בעלמא עם אינון דאשתארו בקדמיתא, דכתיב (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם.

בשישים ושש יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל, וכוכב אחד שבצד המזרח יבלע שבע כוכבים מצד הצפון. ושלהבת אש שחורה תהיה תלויה ברקיע שישים יום, וקרבות יתעוררו בעולם לכיוון צפון, ושני מלכים יפלו בקרבות הללו, ויתנכלו כל העמים לבת יעקב (או: בית יעקב), לדחות אותה (או: אותם) מהעולם. ועל הזמן ההוא נאמר: "ועת צרה היא ליעקב - וממנה יוושע" (ירמיה ל). ובעת ההיא יתמו הנפשות מהגוף, ויתכוננו להתחדש. והסימן הוא: "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה.. כל נפש ששים ושש". בשבעים ושלוש יתכנסו אל העיר הגדולה רומי, והקב"ה יעורר עליהם אש וברד ואבני אלגביש ויאבדו מהעולם, פרט לאותם מלכים שלא יילכו לשם, ויחזרו להלחם מלחמות אחרות, ומהזמן ההוא מלך המשיח יתעורר בכל העולם, ויתכנסו עימו/נגדו כמה עמים וכמה חילות מכל קצוות העולם. וכל בני ישראל יתכנסו המקומות ההם, עד שיושלמו השנים למאה, ואז הוא"ו תתחבר לה"א, ואז יתקיימו הנבואות: "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'…".

ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר (מלחמה) עם כל עמי העולם לבוא על ירושלים, ככתוב: "ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה…" (זכריה יד), ונאמר: "יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו" (תהלים ב), ונאמר בהמשך: "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".

לאחר מכן, וא"ו זעירה תתעורר להתחבר, ולחדש נשמות שהיו עתיקות, כדי לחדש את העולם, כמו שנאמר: "ישמח ה' במעשיו" (שם, קד), ונאמר: "יהי כבוד ה' לעולם", להתחבר כראוי, "ישמח ה' במעשיו" - להוריד את הנשמות ההן לעולם, ושיהיו כולן בריות חדשות, לחבר את העולמות כולם כאחד.

אשרי כל אלה שיישארו בעולם בסוף האלף השישי, להיכנס לשבת, שאז הוא יום אחד לקב"ה לבדו להתייחד כראוי, וללקוט נשמות חדשות, שיהיו בעולם עם אלה שנשארו מקודם, ככתוב: "והיה הנשאר בציון, והנותר בירושלים, קדוש ייאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושליים" (ישעיה ד).


יישר כח גדול !

חזק חזק וניתחזק !!!