חטא ועונשו: היחס לחטאי מין מול חטאי אמונות ודעות

בתחושת חורבן הבית ושבירת הלוחות, אחר מיטתו של מורה מורנו הרב אלון, הרבה מחשבות משמשות בעירבוביה ואינן מניחות להיגיון להשליט את ממשלתו. הרבה מאוד נושאים נגזרים מהאירועים שקרו ביעף, וספק אם הפורום הנוכחי הוא המדוכה הנכונה להיתדיינות עליהם. אך ענין אחד דורש וזוקק ליבון, והוא היחס לחטאים מיניים מול חטאי אמונות ודיעות.

תולדות ישראל רצופים הוצאת אישים מן המחנה בבחינת 'עליהם נאמר שם רשעים ירקב'. המכנה המשותף לכולם הוא חטא של 'דעות הרעות' - הבעת עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם מסורת חז"ל או עם ההסכמה הרבנית הרחבה בת הזמן. כבר בתקופת חז"ל התעצבה היהדות הרבנית ברוח דברי ר' עקיבא לפפוס המובאים במכילתא ביחס לארבע דרשות שלא נשאו חן בעיני חכמי דור יבנה: 'אמר לו ר' עקיבא - דייך פפוס'!. ה'דייך' הזה ידע לבושים וצורות שונות, החל מהשתקה, הוצאה מבית המדרש, נידוי ועד העונש הכבד ביותר המושת על החוטא: הצגתו כ'אחר', סימונו בתווית 'קוצץ בנטיעות' והוצאתו מן הלגיטימציה של האומה גופה.

חששם הגדול של מעצבי המחשבה הרבנית בכל הזמנים הייתה מ'שועלים מחבלי כרמים', מסיגי גבול תרבותיים ומייבאי דיעות כוזבות אל הבית פנימה. מעולם לא שמענו על אישיות רבנית שסרחה בחטאים אחרים שאינן ענייני אמונות ודיעות ושבעקבותיה נפלה שערה אחת מראשה ארצה. הסלחנות לחטאים מיניים, למשל, היא מן המפורסמות, אך גם בחס לחטאים אחרים של בין אדם לחבירו אימצו חז"ל את עמדת ברוריה כי 'יתמו חטאים ולא חוטאים', והוכיחו את גדולתם להכיל את הטבע האנושי ההפכפך, הבוגדני והבלתי ניתן לשלטון מוחלט. כך בתקופת חז"ל, כך לאורך ימי הביניים והעת החדשה. העבירות המיניות של שבתי צבי לא היוו עילה למשבר הרוחני הגדול בהיסטוריה, אלא עמדות מתעתעות שסיכנו את יציבות הקהילות.

ובהקשר לאירועים, ציטוט אחד מתוך 'מחברות אביתר' לאהרן מגד:

"יוצר גדול הוא מי שאראלים ומצוקים נלחמים בו, ותמיד יגלו בו פנים לכאן ופנים לכאן. אילו היה אמן גאון כדוסטוייבסקי נידון רק על-פי עדויות בני דורו המקורבים אליו, אפשר שהיה יורש גיהנום, אבל אנו יודעים שזכה לחיי עולם. זיגמונד פרויד במסתו הנודעת על ליאונרדו דה וינצ'י, כותב שהביוגראפים העושים מעשי אידיאליזיציה מגיבורם, מוחקים בדיוקנו את עקבות מאבק חייו מלגו ומלבר, ומעלימים את חולשותיו - משווים לו דמות קרה וזרה ומחמיצים את שעת הכושר שנזדמנה להם לחדור לסודות המופלאים ביותר של טבע האדם. גדלותו של איש גדול לא תתקפח על ידי גילוי סתירות - ואפילו הן מדומות - באישיותו, שהרי סתירות אלו הן מטבע הדיאלקטיקה של מעשה היצירה. בסופו של דבר יעמוד האיש למשפט הדורות כשספריו מדברים בעדו, אם לזכות ואם לחובה. לא לנו המלאכה לגמור ואין אנו בני חורין ליבטל ממנה".

שגיאות מקלדת ואורך כותרת

תוקן על ידי עצכח ב- 21/02/2010 18:20:06

לשיטתך כל בעלי התשובה בני דורנו דומים לשרץ מטוהר בק"ן טעמים, או שהתגובה האחרונה שלך היא לשם התנצחות גרידא.

עוד כמה מהויקיפדיה:

הודעת בעל דין כמאה עדים,  מה לא עושים בגדי לטהר את השרץ בק"ן טעמים.

אין ראיה ממשית שדה-האן מימש אי פעם את נטייתו משוררים רבים שוררו על אהבות נכזבות ועל מערכות יחסים עם נשים שונות ומשונות ולא תמיד זה קרה במציאות, מה שכן זה מעיד על נטייתו המינית של דה-האן.