הבעיה לזהות מיהו המשיח האמיתי.הנה בפשטות יש בעיה להכיר מיהו משיח, שהרי יש הרבה אפשרויות מכיון שיש הרבה תיאורים על משיח במדרשים חלוקים בחז"ל, ותיאור אחד אינו דומה לשני, ממילא יש תמיד תיאור כל שהוא שלפיו אפשר לפסול כל אחד, בנביאים כבר מצינו תאור הופעתו בכמה צורות, אחד (דניאל ז יג), וארו עם ענני שמיא, ואחד (זכריה ט' ט') עני ורכב על חמור, ובגמרא (סנהדרין צח.) מתרץ זכו - עם ענני שמיא , לא זכו - עני רוכב על חמור, ולא רק על דרך הופעתו יש חילוקים אלא גם עליו בעצמו יש כמה תיאורים, שבהל' תשובה פ"ט הל' ב' מתואר כנביא גדול קרוב לנבואתו של משה וזה סותר לכאורה לדברי הרמב"ם עצמו בהל' מלכים וביארנו דברי הרמב"ם בס"ק הבא. .כע2 סימן ב ס"ק ב דברי הזוהר שמשיח יהא בדרגא נמוכה.וכן מבואר בזוהר ריש כי תצא שהמשיח יהא מדרגה נמוכה וז"ל אבל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן תבל דאורייתא ולא ידע בסתרי דאורייתא אלא קלין וחמורין דאורייתא, קלין תבן דאורייתא חומרא דאורייתא חטה חט ה', אילנא דטוב ורע, לית דרכא דמלכא ומטרוניתא למרכב על חמרא אלא על סוסוון הה"ד כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, דאין מזלזלין במלכותא למרכב מטרוניתא על חמרא, כ"ש מלכא, לית דין אתר הדיוט עבד דארחיה למרכב על חמרא, ובגין דא כתיב ביה במשיח עני ורוכב על חמור, עני איהו תמן בסימן עירובין נדה יבמות ושאר מתניתין בכלל ולא איקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל עכ"ל, וע' בפירוש הסולם שכתב וז"ל ושאר מתניתין בכלל אלו, שזה רומז שכל זמן שאינו יודע סתרי תורה אלא בתורה הנגלית הוא עני בדעת ורוכב על חמור שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע והיינו שכונת הזוהר לבאר לשון עני - עני בדעת שאינו מבין סתרי תורה, ובודאי שאינו בכלל חכם יותר מחכמתו של שלמה וכל מה שהזכיר הרמב"ם בהל' תשובה.
הנה בכל אופן יבואו אנשים ויפסלו אותו, שאם יהא עני, יאמרו, משיח הוא נביא גדול, ואין השכינה שורה אלא על עשיר גיבור וחכם (שבת צב נדרים לח). אם יהא עשיר, יטענו שבמשיח כתוב (זכריה ט' ט') עני ורוכב על חמור. אם יהא חלש, יאמרו אין השכינה שורה אלא על גיבור. אם יהיה גיבור, יטענו שבמשיח כתוב (ישעיה נ"ג) נגוע מוכה א-לקים ומעונה, אם יעשה אותות ומופתים, יאמרו שהכל מעשה שטן וכישוף, (ובפרט כשתהא לו שייכות עם מדינת ישראל שעליה כבר הכריז גדול אחד ז"ל שהכל מעשה שטן ואין שום היכי תמצי שמזה תצא הישועה, וזה היפך ממה דאיתא במדבר רבה ריש פ' חוקת מי יתן טהור מטמא לא אחד,) אם לא יעשה אותות, יטענו איזה משיח הוא בלי אותות ומופתים. ומביאים מקור לזה מאגרת תימן של הרמב"ם וכן אם יחזיר בנ"י בתשובה ויחזק בדקה של תורה, ע"כ יצטרך לחדש כמה מצות שנשתכחו מכלל ישראל ולגלות טעויות בכלל ישראל וזו כבר תהא סיבה לפסול אותו, שיאמרו הרי החטא הכי גדול הוא לקטרג ולומר שכל כלל ישראל חטא באיזה חטא, והרי לא יתכן דבר כזה ונקרא מוציא לעז על כלל ישראל וגדולי עולם, והרי אחד מסימני משיח הוא שמחזיר כלל ישראל בתשובה, וא"כ הוא בודאי צריך להיות אדם שאינו בעל חטא, וממילא אם הוא יטען באיזה חטא שכל כלל ישראל נכשל, הרי טענה זו גופא חטא גדול וע"כ שאינו משיח. אולם מאידך צריך לדעת שזה גופא שיש כמה תאורים למשיח, זה פותח פתח מרווח להופעתו של משיח, שא"א לפסול אותו אם לא יופיע באותה צורה שהרבי של כל אחד לימד ותיאר אותו, שהרי יתכן שרב או רבי פלוני תיאר בצורת אחישנה ולמעשה הגיע בעיתה שזה יותר נמוך וע' לקמן, וראייה מן הרמב"ם בעצמו שבהל' תשובה פ"ט הל' ב' וכן באריכות גדולה באגרת תימן מצייר אותו כנביא גדול קרוב לנבואתו של משה רבינו. והרי נביא צריך לעשות אותות ומופתים כדי שיחזיקוהו לנביא, כמו שכתב בהל' יסודי התורה פ"ז הל' ז', או לפחות שיוכיח באות להגיד עתידות ויתקיימו כמ"ש בפ"י ה"ה, וכ"כ באגרת תימן שמשיח צריך לעשות אותות ומופתים, וכן הוא חכם גבור ועשיר, ותמה שם באגרות תימן על מי שחושב שמשיח אינו נביא, ומאידך בהל' מלכים פי"א כתב שלא יעלה על דעתך שמשיח צריך לעשות אותות ומופתים, (הובאו דבריו כאן ס' א' ס"ק א') וממילא נלמד מזה שא"צ שיהא נביא, וכן מהראיה שהביא מרבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא משיח, נלמד מזה ג"כ שמשיח א"צ להיות נביא, שהרי בר כוכבא לא היה נביא, וכל הסיגנון שם אחר לגמרי ממה שכתב באגרת תימן, ונראה לתרץ שבהל' תשובה לא איירי בתחילת הופעתו, ששם לא הגדיר איך מחזיקים אדם בחזקת משיח, רק איך יהיה תשלום הגמול בימות המשיח, וכתב שבסופו של דבר יהא המלך נביא קרוב למשה וחכם יותר משלמה, ואז גם כלל ישראל יתעלה במעלה גדולה, אולם זה יכול להיות שיחכים בתקופה יותר מאוחרת, וכמו שלמה המלך שלא היה חכם מיוחד בתחילת מלכותו, ורק לאחר זמן החכים, אחרי שנגלה אליו הקב"ה בגבעון ואמר לו שאל מה אתן לך וגו' (ע' דה"ב א א, א ז) אולם בהל' מלכים מתאר הרמב"ם את תחילת הופעתו איך נעשה משיח, ובזה לא הוצרך תנאי של נבואה וחכמה. (אולם על עצם הענין שיהא חכם גדול משלמה יש לעיין בהבטחה לשלמה המלך, (מלכים א, ג יב) הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך וצ"ע וכן צריך לעיין מה בכלל המקור של הרמב"ם, ואם מוצאים מקור אולי אפשר לפרש על כללות כלל ישראל שתתרבה החכמה מאוד, ואינו דוקא על משיח, וממילא גם לא סותר את ההבטחה לשלמה וצ"ע.) וההבדל מתבאר עוד שם בענין מלחמות, שיש הבדל גדול, שבהל' מלכים כתב שיעשה מלחמות, וע"כ דאיירי בתקופה שעדיין יש מלחמות ורק אח"כ תשקוט הארץ, ויתקיים מה שנא' (ישעי'הו יא ו) וגר זאב עם כבש ובהל' תשובה איירי בתקופה המאוחרת שאין מלחמות כמבואר שם, וכן ע' באגרת תימן שכתב ואולם הסתלק המלחמות והחרב ממזרח הארץ ועד מערב לא יהיה זה בתחילת הגלותו אבל (=אלא) אחר מלחמת גוג כמו שביאר יחזקאל ומה שהוזכר באגרת תימן, שעושה אותות ומופתים, שם איירי שלא נתקיימו כל התנאים שכתב בהל' מלכים שקם אחד לעשות מלחמות, וכן לא היתה כלל מציאות בסיסית למערכת בחירות, שיבחרו כלל ישראל אחד שיעשה מלחמות, וממילא צריך אותות ומופתים. וזה האיש שאמר על עצמו שהוא משיח לא עשה אותות ומופתים, וכן באגרת תימן איירי שלא היה ניכר יחוסו כלל ולכן צריך היה לעשות אותות לגלות יחוסו כמו שכתב שם, ובהל' מלכים איירי שידוע שהוא מזרע בית דוד וע"ע ס' ו' סס"ק ד' בענין היחוס ובדברי האגרת תימן ויש ג"כ מקום לומר שהרמב"ם בהל' מלכים חזר בו כיון שלא הזכיר בכל הלכות אלו שמשיח צריך להיות חכם כשלמה ולא נביא קרוב למשה רבינו, ומצאנו דבר מעין זה שחזר בו בתוך פירושו, ע' ביאור הגר"א או"ח סי' ס"ח, אולם לעת עתה אין נ"מ בזה, כמו שכתבנו שבתחילת ההופעה א"צ לכל התנאים וכל החיבור הזה נכתב בנוגע לתחילת ההופעה ואינו עוסק כלל במה שיהיה אח"כ. וכעין זה כתוב בקול התור (פ"ב אות ק"א) עץ יוסף (יחזקאל לז יט) הכונה על משיח בן יוסף אשר כל הגאולה תלויה באיחודם של שני העצים עץ יוסף ועץ יהודה כאמור בפרק זה, והם ב' משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, אשר תחילה יהיו אחדים בידיך, היינו באתערותא דלתתא בדרך הטבע, ואח"כ יהיו לאחד בידי, ביד ה' היינו בדרך הנסית בענני שמיא, ומבואר שגם משיח בן דוד יתחיל קודם דרך הטבע...
תוקן על ידי kiitoob ב- 22/02/2010 16:37:46
 |
|
|
