צריך
לקרות "משהו גדול", שקשור בהחלט לגאולת ישראל. אמנם, אין לקחת את הדברים
באופן מוחלט, מפני חוסר הבהירות של הסודות הטמונים בספר דניאל, המכיל בתוכו עפ"י
חז"ל את הזמן המדוייק של הגאולה חז"ל הסבירו בתלמוד כי זו למעשה הסיבה שספר
דניאל לא תורגם לארמית, מפני שאם ההצפנה העברית תתורגם, כולם ידעו מתי תגיע הגאולה.אגב, הדברים כתובים דווקא במסכת העוסקת בפורים: מסכת מגילה דף ג ע"א


על כל פנים, בשלב זה לא נוכל להביא את ההסברים המפורטים העומדים אחרי פרשנות
זו,אלא רק את עיקריה.


ברמת העיקרון, הנביא דניאל מקבל נבואות על כל ההסטורייה העתידית של העולם, ועל
כל הצרות שעם ישראל יעבור עד בוא משיח צדקנו בב"א. בסוף ספר דניאל שואל הנביא:
"עד מתי קץ הפלאות?" )דניאל יב, ו(, דהיינו עד מתי המצב הרע ימשיך עבור עם
ישראל.התשובה שהוא מקבל הינה "למועד-מועדים וחצי, וככלות נפץ יד עם קודש".
תשובה לא ברורה במיוחד, וגם דניאל בעצמו אומר: "ואני שמעתי ולא אבין" )דניאל יב,
ח(,ולכן הוא מבקש תשובה ברורה יותר, ושואל "מה אחרית אלה?".


התשובה שהוא מקבל הינה כזו:

"...לך דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים - עד עת קץ...
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם, ימים אלף מאתיים ותשעים.
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה".


מספר מפרשים ניסו לעמוד על החישוב. חלקם חישבו את המספרים הללו כשנים, וחלקם
כימים.אמנם, רוב המפרשים שניסו לחשב מתי בדיוק יגיע הזמן הזה, טעו. אכן, היה גם
מי שאמר )הרס"ג( כי "אין בנו כוח לעמוד על סוד החשבונות של ימים ושנים", והיה מי
שנתן לכך את הטעם הנכון, כי האירועים שכתובים בספר דניאל, שהחל מהם מתחיל
החשבון,הינם אירועים עתידיים, שעד שהם לא יקרו, אין אפשרות להבינם.


פירוש "התמיד"
והנה,מה שכתוב "מעת הוסר התמיד", פורש ע"י רוב המפרשים ככולם,
כהפסקת קרבן-התמיד בבית המקדש, בעת כזו או אחרת, אלא שעפ"י כל
פירושיהם כלו כבר כל הקיצים.

לכן לדעתי מעת הוסר התמיד אינו מדבר על קורבנות בבית המקדש כפירוש הפשוט אלא התמיד מרמז על דבר קבוע שהוא תמידי ואז ינתן שיקוץ שמם
לפי הערכתי מדובר על פיגוע נוסף בארצות הברית שעתיד לקרות בתקופה המאוד קרובה פיגוע דומה למגדל התאומים ולהערכתי מדובר בפיגוע בכנסייה מאוד גדולה או בהתקהלות נוצרית וברגע שזה יקרה תתחיל מלחמת גוג ומגוג ומאז אפשר לספור אלף ומאתיים ותשעים יום להתגלות מלך המשיח
אני יודע שזו רק הערכה שלי ויכול להיות מאוד שזה לא יקרה אבל צריכים להיות עם עיניים פקוחות ולקוות לגאולה הקרובה
אני רוצה להצהיר ולומר שזו תחזית אישית שלי בלבד על סמך פיענוח הכתובים

http://ahrit.blogspot.com/

השבת הקרובה פרשת נצבים וילך תשע"א יום גורלי על פי הזהר בתהליך הגאולה

מוּבָא בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר 'יַם הַחָכְמָה' מֵהַגרי"מ מוֹרְגֶּנְשְׁטֶרְן

שליט"א (תשע"א) הַגְּרָ"א ז"ל אָמַר כִּי בְּסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה

מְרֻמָּז בְּכָל סִדְרָה מַה שֶּׁיֶאֱרַע בְּמֵאָה שָׁנִים מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי,

כְּסֵדֶר יוֹ"ד פַּרְשִׁיּוֹת נֶגֶד יוֹ"ד מֵאוֹת, כִּי נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נֶחֱשָׁבִים

לְאֶחָד כַּיָּדוּעַ. דְּהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִשִּׁשָּׁה סְפָרִים, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה

בְרֵאשִׁית חֲשִׁיב כְּסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן כָּתַב הָרַב בַּעַל

'עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ', וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כּוֹלֶלֶת שִׁשָּׁה קְצָווֹת, גַּם

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת וְכוּ', כִּי

הַשְּׁתֵּי תּוֹרוֹת הַלָּלוּ מְכֻוָּנוֹת כְּאַחַת מְיֻחָדוֹת זוֹ בְּזוֹ, זוֹ

מֻשְׁפַּעַת בְּזוֹ וְכוּ'. וְאֵלוּ הַשִּׁשָּׁה סְפָרִים הֵמָּה כְּנֶגֶד שִׁית

אַלְפֵי שָׁנֵי דֶּהֱוֵי עָלְמָא, וְסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה כְּנֶגֶד הָאֶלֶף

הַשִּׁשִּׁי, וְכָלוּל מֵעֶשֶׂר פַּרְשִׁיּוֹת, כָּל פָּרָשָׁה כְּנֶגֶד מֵאָה שָׁנָה.

אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים אָנוּ בָּהֶם. וְכֵן פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ מְרַמְּזוֹת

שֶׁהַמֵּאָה שָׁנִים מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁנֵי מַצָּבִים, נִצָּבִים מְרַמֵּז עַל מַצַּב

הַגָּלוּת שֶׁעוֹמְדִים וּמְצַפִּים. וַיֵּלֶךְ מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה שֶׁהוֹלְכִים

וְיוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת. וְכֵן נִצָּבִים הִיא הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּהּ ה' מַבְטִיחַ עַל

הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב

וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה

נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:

וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ

וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב

זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן

חַיֶּיךָ: וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל

שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ: וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ

אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק ריב:) שֶׁבִּתְחִילַת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵצֵא

יוֹם כ"ה בֶּאֱלוּל שֶׁהוּא יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשַׁבָּת, וּבִשְׁנַת תשע"א

כ"ה בֶּאֱלוּל יָחוּל בְּשַׁבָּת, דָּבָר זֶה הוּא נָדִיר מְאֹד בִּפְרָט בַּשָּׁנִים

הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהַבָּאוֹת עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּבְנוֹסָף קוֹרִין בְּשַׁבָּת זוֹ אֶת

פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ שֶׁקְּשׁוּרוֹת לַמֵּאָה שָׁנָה הַנּוֹכְחִית וְלַגְּאֻלָּה.

וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַזֹּהַר מִתּוֹךְ הַתַּרְגּוּם. "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה", שֶׁהֲרֵי

דְּבָרִים אֵלּוּ מֵהֶם הִתְקַיְּמוּ בְאוֹתוֹ זְמַן, וּמֵהֶם לְאַחַר זְמַן,

וּמֵהֶם בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שָׁנִינוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

בְּשִׁבְעִים רָצִים, וּבְשִׁבְעִים רוּחוֹת מְאִירוֹת מִמֶּנּוּ בְּאֶמְצַע

הָרָקִיעַ, וְיִבָּלְעוּ בוֹ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים אֲחֵרִים, וִיהֵא מֵאִיר

וְלוֹהֵט שִׁבְעִים יוֹם. וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יֵרָאֶה בְּכ''ה לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי,

וְיִתְכַּנֵּס בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְסוֹף שִׁבְעִים יוֹם. יוֹם רִאשׁוֹן יֵרָאֶה

בְּעִיר שֶׁל רוֹמָא, וְאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ שָׁלֹשׁ חוֹמוֹת עֶלְיוֹנוֹת

מֵאוֹתָהּ עִיר שֶׁל רוֹמִי, וְהֵיכָל גָּדוֹל יִפֹּל, וְשַׁלִּיט אוֹתָהּ הָעִיר

יָמוּת. אָז יִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ כּוֹכָב לְהֵרָאוֹת בָּעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ

אַרְבָּעָה צְדָדִים, וֶאֱמוּנָה לֹא תִמָּצֵא בֵינֵיהֶם.

וּבְאֶמְצַע הָעוֹלָם, כְּשֶׁיָּאִיר אוֹתוֹ כּוֹכָב בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, יָקוּם

מֶלֶךְ אֶחָד גָּדוֹל וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְתִתְגָּאֶה

רוּחוֹ עַל כָּל שְׁאָר הַמְּלָכִים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת

בִּשְׁנֵי צְדָדִים וְיִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וּבַיּוֹם שֶׁיִּבָּרֵא

הַכּוֹכָב, תִּזְדַּעֲזַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִים

סְבִיב הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְתִתְגַּלֶּה מְעָרָה אַחַת

מִתַּחַת הַקַּרְקַע. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה תֵּצֵא אֵשׁ חֲזָקָה לִשְׂרֹף אֶת

הָעוֹלָם. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה יִגְדַּל עוֹף אֶחָד גָּדוֹל עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׁלֹט

בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת. וּקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים יִתְכַּנְּסוּ

אֵלָיו, וְאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן

הַמַּלְכוּת וּבְנֵי הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה, יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה

אַחַר צָרָה, וְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ, אָז יִתְעוֹרֵר רוּחַ

הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיהֶם וְיַכְרִית לֶאֱדוֹם הָרְשָׁעָה, וְכָל אֶרֶץ שֵׂעִיר

יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. אָז כָּתוּב, "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל". זֶהוּ שֶׁכָּתוּב,

"וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו". אוֹיְבָיו שֶׁל

יִשְׂרָאֵל.

וכן שמעתי שיש הוראת גיוס מילואים בצבא בארץ ישראל לכל

החיילים ביום חמישי הקרוב. מלכתחילה הם קוראים ליום אחד

שלא תהיה בהלה, ואז יחליטו אם להמשיך.

וביום שישי צפויים הפלשתינים להכריז על מדינתם באו"ם

בשעה שכבר תהיה שבת בארץ ישראל. הכרזה זו משמעותה

הכרזת מלחמה. כל הדברים האלו אינם פשוטים כלל וכלל,

כשטורקיה ומצרים נמצאות כבר בהכרזת מלחמה. בנוסף

שמעתי שגדולי ישראל מרנן ורבנן; הגרי"ש אלישיב שליט"א,

והגרא"ל שטיינמן שליט"א, והגר"ח קנייבסקי שליט"א התבטאו

מהשבת הקרובה. את כל זה שמעתי מאחד המקורבים ביותר

לאחד מהגדולים הנזכרים. והוסיף שאיבוד ההכרה של מרן

הגרי"ש אלישיב שליט"א ביום ו' האחרון קשור לענין זה. (וב"ה

חזר לאיתנו). וכן פורסם בעיתונות בסוף שבוע שעבר בשם מרן

הגראי"ל שטיינמן שליט"א שיש מצב מסוכן לעם ישראל וצריך

להתפלל.

וכן שמעתי בשם האדמו"ר מגור שליט"א [המקור לא מוסמך]

השנה הבעל"ט, עד שבוע הבא. וכן שמעתי כבר לפני כמה

שבועות מאחד מגדולי המקובלים שליט"א שכדאי לאגור מים

ומזון (ובעיקר מים), כי צפויים שיבושים באספקת החשמל,

שיגררו שיבושים באספקת המים.

אף על פי שאין דרכנו כלל וכלל לכתוב דברים מעין אלו, כיון

שהם באים מכמה מקורות שרובם מוסמכים, למיחש מבעי

והלואי שנתבדה, ונזכה להמתקה גמורה שהכל יהיה ברחמים.

ועיקר העיקרים: צריך להרבות בימים הקרובים

בלימוד הזהר ופנימיות התורה שעל זה הבטיח רשב"י

שממתיק את תהליכי הגאולה שיבואו ברחמים. ונזכה כולנו

להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה

ברחמים פשוטים.

חודש אלול במחזור השנה

לא מזמן התחלנו את חודש אלול, בסימן טוב, חודש שהתחיל את 40 ימי הרחמים והסליחות, ששיאם מגיע ביום הכיפורים בתפילת הנעילה, והוא מקביל לעלייתו השלישית של משה רבינו להר סיני, ולהורדת הלוחות השניים, כאשר בסוף אותם 40 יום הודיע לו הקב"ה שסלח לישראל על מעשה העגל, ומכאן נקבע יום זה ליום מחילה לדורות (והדברים כבר הוזכרו).

כידוע, השנה העברית מורכבת בדר"כ מ-12 חודשים (פרט לשנים מעוברות), כשיש הקבלות בין שני חצאי השנה, גם עפ"י הקבלה וגם עפ"י הפשט (עפ"י הקבלה יש גם הקבלות בין רבעוני השנה). במקום להביא הסברים ארוכים של מקובלים וכו’, הדרך הטובה ביותר להסביר זאת תהיה בהעמדת החודשים אחד מול השני, רק נקדים לפני כן את המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה:

<*>

ארבעה ראשי שנים הם:

• באחד בניסן: ראש השנה למלכים ולרגלים.

• באחד באלול: ראש השנה למעשר בהמה, ר’ אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי.

• באחד בתשרי: ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.

• באחד בשבט: ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.

 

וכעת בואו נסתכל על חודשי השנה:

ניסן	תשרי
ראש השנה למלכים ט"ו בו: אחד הרגלים (פסח) חנוכת המשכן והשראת שכינה ‘בניסן עתידין להיגאל’ (ר"ה יא)	ראש השנה למניין השנים ט"ו בו: אחד הרגלים (סוכות) חנוכת בית א’ והשראת שכינה ‘בתשרי עתידין להיגאל’ (ר"ה יא)
אייר	חשון
פסח שני התחלת בנית בית א’ (מל"א ו) התחלת בנית בית ב’ (עזרא ג)	התחלת המבול וכניסה לתיבה יציאה מהתיבה (שנה אח"כ) סיום בנית בית א’* (מל"א ו) * על אף שבניית בית ראשון נסתיימה בחשון, הוא נשאר נעול עד תשרי שלאחריו ובו נחנך.
סיון	כסלו
מעמד הר סיני, בסוף מ"ט ימי ספירת העומר שבהם עם ישראל נטהר משערי טומאה.	חנוכה מחודשת בבית המקדש, בסוף מלחמת המכבים ביוונים, שבו טוהר בית המקדש מטומאות היוונים.
תמוז	טבת
חודש השייך לעשו הובקעה החומה במצור על י-ם עגל הזהב, שבירת הלוחות צלם בהיכל שריפת התורה ע"י אפוסטמוס	חודש השייך לעשו התחיל המצור על י-ם גזירת תרגום התורה ליוונית גלות יהויכין
אב	שבט
חודש השייך לעשו נחרבו שני בתי המקדש גזירת מתי מדבר ט"ו בו: יום של שמחה	חודש השייך לעשו — אמירת התוכחות בספר דברים ט"ו בו: ראש השנה לאילנות
אלול	אדר
חודש הרחמים והסליחות נשלמה חומת י-ם בבית שני תחילת מעשה הבריאה* לפי ר’ אליעזר (ר"ה י)	משנכנס אדר מרבין בשמחה הולדת ופטירת משה רבינו ישועת ישראל משונאיו תחילת מעשה הבריאה* לפי ר’ יהושע (ר"ה יא)
* לפי דברי ר’ אליעזר נברא אדם הראשון בראש השנה, דהיינו תחילת בריאת העולם היתה בכ"ה באלול. לפי דברי ר’ יהושע נברא האדם בראש חודש ניסן, כלומר תחילת בריאת העולם היתה בכ"ה באדר.

מהתבוננות בהשוואה הנ"ל, ניתן לראות די בבירור הקבלות רבות בין שני המחזורים של חצאי השנה. לפיכך, החודש המקביל לאלול הוא חודש אדר, חודש הישועה הגדולה מזרע עמלק, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר א). החודש המקביל לתשרי הוא חודש ניסן, חודש הישועה הגדולה ממצרים ומפרעה, חודש גאולת ישראל. וההקבלות הללו קיימות כפי שראינו גם בדברי חז"ל, המשווים בין תשרי לניסן כחודש של הגאולה העתידה לישראל בב"א.

◄אלול: ארועים המעוררים ליום הדין

חודש אלול לכשעצמו הינו חודש שיוחד ביהדות להתעוררות לקראת יום הדין, ראש השנה, היום שבו כל מעשינו נשקלים בשמים, וכולנו נשפטים. ואע"פ שפסק הדין ניתן בראש השנה, ניתן עוד לתקן עד יום הכיפורים (ויש אומרים עד הושענא רבה), ב"ימים הנוראים".

כיוון שחודש אלול הוא חודש של התעוררות ליום הדין, הרבה פעמים נצפים בו, או בסביבותיו, ארועים קשים בקנה מידה תנ"כי. בשנה שעברה, ימים ספורים לפני חודש אלול היכתה "קתרינה" את ניו אורלינס בארה"ב, ועשתה שם הרס שלא יאומן. גם במשך כל חודש אלול נצפו הוריקנים אחרים הנכנסים לארה"ב.

אלול ורוח הסערה

באחד המאמרים הקודמים פירטתי בהרחבה (תחת כותרת המשנה: רוח סערה, ביאת משיח) את עניין רוח הסערה שנאמר שתגיע בעקבות לקוי החמה בער"ח ניסן. הפעם אני אצטט משם רק את הקטע של מדרש ‘נבואת האותות’ (המעוניינים להרחיב יסתכלו במאמר הקודם), מפני שהוא מתייחס ישירות לחודש אלול:

<*>

…הודיעונו מראש את האותות העתידים לבוא בעת התקבצות כל כוכבי לכת, וזנב התלי איתם, במזל מאזנים, בחודש אלול. ביום עשרים ותשעה לחודש ההוא… במוצאי יום אחד, כחצות הלילה, יופיעו האותות הבאים ויימשכו עד היום הרביעי שאחריו בחצות היום:

אותה שעה יצא מהים הגדול רוח סערה חזק מאוד, מחריד לב אנוש, ויעלה חול ואבק מעל פני הארץ עד כסותו את העצים ואת המגדלים, וכל זה מפני שהתחברות כוכבים זו תהיה במאזנים, כלומר במזל של אויר ורוחות, ולפי דברי אותם החכמים, מורה התחברות זו על רוח סערה חזק מאוד, שובר הרים וסלעים. ורעשים ורעמים וקולות יישמעו באוויר, ויעוררו פחד בליבות בני אדם, וכל המדינות באקלים ההוא תכוסינה חול ואבק.

והרוח ההוא יתחולל מפאת מערב ועד לפאת מזרח, ויקיף את כל מדינות מצרים וכוש, את מכה, בצרה, חלב, שנער, ארץ הערבה, כל ארץ עילם (פרס), הרמה, כרמל, צידון, עכו, נצרת, כבול, טבריה, בארות, יען כי כולם מושפעים ממזל מאזניים, וגם ארצות הרומאים.

ואחר מורא הרוחות ההם, יבואו בזה אחר זה חמישה מופתים:

ראשית, יופיע מקדם איש אחד חכם מאוד בחוכמה נסתרת, היינו חוכמה למעלה מבינת אדם, והוא ילך במישרים וילמד תורת אמת, ורבים ישיב למידות נכונות ממחשכים ומחסרון אמונה לדרך האמת, ויורה חטאים במעגלי צדק.

שנית, יצא איש אחד מעילם (עילם=פרס=אירן), ויאסוף חילות רבים ועצומים, ויעשה מלחמה רבה בגויים, ולא יאריך ימים.

שלישית, יופיע איש אחר, שיתיימר בנבואה, והוא מחזיק ספר בידו, ואומר שנשלח מאת האלוקים ונביאיו. ובדרשותיו יתעה גויים רבים ויפתה רבים בפיו . ואולם מה שניבא על הגויים יבוא עליו, ואף הוא לא יאריך ימים.

רביעית, ייראה בשמיים כוכב השביט, והמראה הזה מראה על חורבנות ומהומות ומריבות קשות ועצירת גשמים, ויבושת אדמה, וקרבות ושפיכת דם בארץ המזרח, ומעבר לנהר חבור, ויגיע עד לגבולות המערב. והצדיקים ואנשי האמונה האמיתיים יילחצו הרבה, או יסבלו מרדיפות, ובתי המדרש יחרבו.

חמישית, יהיה ליקוי חמה כנוגה אש, עד שכל גוש השמש יוקדר, ובשעת הליקוי תגדל אפלת הארץ, כאפלת חצות לילה בלילות ללא לבנה בחורף.

(מדרש ‘נבואת האותות’, שנאבד מקורו ושוחזר מתרגומים זרים בספרו של  ן’ שמואל)

הדיבור על "התקבצות כוכבי לכת" וכו’, מזכיר במידה מסויימת את הזוהר שהובא למעלה, המדבר אף הוא על היאספות כוכבים כזו או אחרת, וכיוון שבשניהם יש תזמון של האירוע לחודש אלול, ייתכן שהם מדברים על אותה התרחשות מהיבטים שונים.

חשש: הר הגעש המסוכן בעולם עומד להתפרץ

*-- start of artTopPart - container for art. picture + art. desc *

*-- End of artTopPic**-- start of artTopDesc* מומחים משערים כי הר הגעש טמבורה באי באינדונזיה צפוי להתפרץ בקרוב. בפעם האחרונה שהתפרצות כזו אירעה, לפני כמאתיים שנה, נמחק האי לחלוטיו על יושביו, צונאמי פקד את המזרח, ושרשרת אירועים אקלוגיים הובילו לקיץ להפוך לחורף, רעב עולמי, כולרה ומיליוני הרוגים בחלקו הצפוני של כדור הארץ סוכנויות הידיעות | 20.9.11 | 19:28 *-- end of artTopDesc*

*-- start of artTopPic* תמונה: התפרצות הרסנית | צילום: AP

שיתוף  ******* type="text/" src="http://static.ak.fbcdn.net/connect.php/js/FB.Share">

*-- End of artTopPart *

*************** style="display: none; float: right; clear: both" id="VideoPlayerFrame" src="" frameborder="0" scroll="No"><*

*--Start of Article place holder*

כמעט מאתיים שנה עברו מאז התפוצץ הר הגעש האימתני בעולם והביא למותם של מיליוני הרוגים ברחבי הגלובוס - וזה עלול לקרות שוב.

הר הגעש טמבורה, הממוקם באי סמבוואה באינדונזיה עומד להתפרץ, כך משערים מומחים. לפי ההשערות, מספר רעידות אדמה הפוקדות את האי, עלו מפחות מחמש בחודש אפריל ליותר מ-200 כיום. בנוסף, אפר החל לצאת מהר הגעש והגיע עד לגובה של 1,400 מטרים. סימנים אלו מבשרים רעות לטענת המומחים, ומעידים כי הר הגעש חוזר לאיים על תושבי המקום וכן על העולם כולו.

הפעם האחרונה בה הר הגעש הקטלני ביותר על כדור הארץ התפוצץ הייתה 1815, אז מתו יותר מ-71 אלף בני אדם. ההתפרצות ההרסנית הובילה לחורף קשה שגרם לרעב העולמי הגרוע ביותר של המאה ה -19.

שרשרת ארועים הובילה למיליוני הרוגים בחצי הכדור הצפוני

באותה התפרצות האי סמבוואה נמחק לחלוטין. רוב האוכלוסייה שחיה על האי נהרגה והצמחייה בו הפכה לאפר. עוצמת התפוצצות של הר הגעש הובילה גם לתזוזה של איים סמוכים וכתוצאה מכך פקד את האזור צונאמי.

אבל הכוח ההרסני של ההתפרצות לא היה מוגבל רק לאזור אינדונזיה, אלא השפיע על העולם כולו. אפר של הר געש עלו נסק בשמיים לגובה של 43 ק"מ, ישירות אל האטמוספירה. מה שהוביל להרעלת שכבת ההגנה של כדור הארץ שנשארה במשך שנים, ואף לעמעום אור השמש. התוצאה של תהליכים אלו: שיבוש האקלים הגלובלי כולו ומיליוני הרוגים בחלקו הצפוני של הכדור.

בשנה שלאחר ההתפרצות לא היה קיץ בחלקו הצפוני של כדור הארץ והטמפרטורות ירדו בממוצע של 0.5 מעלות צלזיוס. גופרית באוויר גרמה לגידולים חקלאיים להיכשל ולמוות של חיות משק. ארה"ב חוותה גל כפור קיצוני במהלכו ירד שלג כבד גם בחודש יולי. אותן תופעות החלו במקומות נוספים ברחבי העולם מובילות לרעב. בעקבות הרעב העולמי נוצר זן חדש של כולרה באסיה, מגפת טיפוס בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון