בית פורומים עצור כאן חושבים

מה בין הטירחה של העקר(ת) הבית לטירחה של היוצא (ת) לעבודה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/3/2010 01:11 לינק ישיר 
מה בין הטירחה של העקר(ת) הבית לטירחה של היוצא (ת) לעבודה

ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט  נאמר בתורה בשני אופנים 
בפרשת החודש הוא נאמר במפורש אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
ואילו בשאר המקומות נאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו כשהדגש הוא דווקא על עבודה ובשונה משבת ששם נאמר כל מלאכה לא תעשו
והאחד מלמד על השני שמהו מלאכה שאינה של עבודה שהותר ביו"ט אתה למד מפרשת החודש שהכוונה למלאכת אוכל נפש ומכך שזה נאמר בצורה כזו של מלאכת עבודה זה מלמד אותנו את סיבת ההיתר של אוכל נפש והוא כי מלאכות אלו אינם בכלל עבודה
ומהות ההבדל בין שבת ליו"ט שביו"ט נאסר רק מלאכות של עבודה ואיללו בשבת נאסרו כל המלאכות
לפי שהשבת ויו"ט שווים בכך שהם שניהם ימי שבתון יום שהו חופשי מהמירוץ אחר פירנוס החיים
ולכן בשניהם אסורים כל העיסוקים בתחום העבודה
אלא שבשבת התווסף עוד עניין של יום מנוחה שהשבת מיועד עבור המנוחה
ולכן כל אותם מלאכות שהם בתחום העבודה נאסרו בשניהם בצורה שוה אבל אותם המלאכות שאינם קשורים לעבודה אבל עדיין הם דורשים מאמץ והתעסקות ובכך הם מונעים את המנוחה
אותם המלאכות מותרים ביו"ט אבל אסורים בשבת
וכדי להבין למה מלאכות של אוכל נפש אינם נכללים בתחום העבודה צריך לדעת מהוא הגדר של עבודה
עבודה היא עיסוק שאינו נעשה לצורך עצמו אלא נעשה כדי להשיג מטרה אחרת ואין הכוונה שצריך שייהנה מהתהליך אלא שהפעולה נעשית לצורך עצמו
ולכן הכנת מאכלים שאינו נעשה כי אם סמוך לאכילה ולצורך מיידי  זה מוציא אותו מהתחום של העבודה



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2010 14:02 לינק ישיר 

שמואלס כתב:
ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט  נאמר בתורה בשני אופנים 
בפרשת החודש הוא נאמר במפורש אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
ואילו בשאר המקומות נאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו כשהדגש הוא דווקא על עבודה ובשונה משבת ששם נאמר כל מלאכה לא תעשו
והאחד מלמד על השני שמהו מלאכה שאינה של עבודה שהותר ביו"ט אתה למד מפרשת החודש שהכוונה למלאכת אוכל נפש ומכך שזה נאמר בצורה כזו של מלאכת עבודה זה מלמד אותנו את סיבת ההיתר של אוכל נפש והוא כי מלאכות אלו אינם בכלל עבודה
ומהות ההבדל בין שבת ליו"ט שביו"ט נאסר רק מלאכות של עבודה ואיללו בשבת נאסרו כל המלאכות
לפי שהשבת ויו"ט שווים בכך שהם שניהם ימי שבתון יום שהו חופשי מהמירוץ אחר פירנוס החיים
ולכן בשניהם אסורים כל העיסוקים בתחום העבודה
אלא שבשבת התווסף עוד עניין של יום מנוחה שהשבת מיועד עבור המנוחה
ולכן כל אותם מלאכות שהם בתחום העבודה נאסרו בשניהם בצורה שוה אבל אותם המלאכות שאינם קשורים לעבודה אבל עדיין הם דורשים מאמץ והתעסקות ובכך הם מונעים את המנוחה
אותם המלאכות מותרים ביו"ט אבל אסורים בשבת
וכדי להבין למה מלאכות של אוכל נפש אינם נכללים בתחום העבודה צריך לדעת מהוא הגדר של עבודה
עבודה היא עיסוק שאינו נעשה לצורך עצמו אלא נעשה כדי להשיג מטרה אחרת ואין הכוונה שצריך שייהנה מהתהליך אלא שהפעולה נעשית לצורך עצמו
ולכן הכנת מאכלים שאינו נעשה כי אם סמוך לאכילה ולצורך מיידי  זה מוציא אותו מהתחום של העבודה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2010 11:27 לינק ישיר 

 

הרמבן בתחילת דבריו מוכיח שעבודה כולל את כל המלאכות והשירותים והוא הביא דוגמאות למלאכות עובד אדמתו ולשירותים ועבדך וכו' ועבדת את אויבך וכו'

ואח"כ הרמבן מוציא את מלאכת האוכל נפש מכלל עבודה בגלל היותו מלאכת הנאה            אבל אינו מסביר למה הנאה אינה בכלל עבודה

ומוסיף הרמבן שלדברי רבותינו עבודה פירושו עשיית פעולות עבור האחר

ולכאורה אנו מוצאים מכנה משותף בין פרנסה לבין מה שאינו להנאה ובין עבודה לאחר שבכולם הפעולה נעשית לא למטרת התוצאה הישירה של הפעולה כי אם להכרח אחר הרי לנו הגדרה למילת עבודה

 והיות ועבודה אינה מוגדרת כפעולה מסוימת אלא כל פעולה תלויה במטרת עשייתה היה ניתן להתיר כל מלאכה כשהיא לא נעשית לצורך עבודה ולכך באו רבותינו בגזירה שווה להתיר רק את האוכל נפש

והרמבן במלחמות במסכת ביצה ריש פ' אין צדין כתב                 אלא הוו יודעים שלא כל המלאכות הותרו ביו"ט אלא הכשר המאכלים לאכלן כגון אפייה ובישול וכיוצא בהן אבל לצוד בעלי חיים וכו' וכן לעקור דבר מגידולו כגון קצירה ותולדותיה אלו וכיוצא בהן אסורין והם בכלל מלאכת עבודה                                                               כאן הרמבן עושה שימוש הפוך מהספרי ולומד ממלאכת עבודה על אוכל נפש כלומר לא כל מה שקשור באוכל נפש הותר אלא אך ורק אותם מלאכות באוכל נפש שאינם בכלל מלאכת עבודה                הרי שהתורה התירה רק את מלאכת האוכל נפש וסיבת ההיתר הוא אי היותו מלאכת עבודה ואוכל נפש לדברי הרמבן פירושו הכנת המאכלים לאכילה ולכן רק אותם מלאכות משעת טחינה ואילך הותרו ביו"ט וסיבת ההגדרה הזו היות וכל שאר המלאכות הדרך לעשות אותם בפעם אחד לכל השנה כך הדרך בקצירה וכן שאר המלאכות עד לישה (ובטחינה ישנם דברים שהדרך לטחון כמויות קטנות וישנם שהדרך לטחון הרבה בבת אחת ועי' שם ברמבן)  

האב מלאכה של סחיטה נאמר דווקא בזתים וענבים שהדרך לסחוט אותם את כל הכמות בבת אחת כדי ליצור יין ושמן הנשמרים לזמן רב וסחיטת סחבה אינה מלאכה ולא תולדה כי אם בשיש לו צורך בנוזל הנסחט ואפי אם יש לו צורך עכשווי עדיין זהו תולדה של תחיטת עבנים וזתים שהוגדרו כמלאכת עבודה וכן חיתוך ניר אם אינו זקוק למידה מסויית כדי לעשות איתה יצירה אינה מלאכה כלל




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2010 11:18 לינק ישיר 

הרמבן בתחילת דבריו מוכיח שעבודה כולל את כל המלאכות והשירותים והוא הביא דוגמאות למלאכות עובד אדמתו ולשירותים ועבדך וכו' ועבדת את אויבך וכו' ואח"כ הרמבן מוציא את מלאכת האוכל נפש מכלל עבודה בגלל היותו מלאכת הנאה אבל אינו מסביר למה הנאה אינה עבודה ומוסיף הרמבן שלדברי רבותינו עבודה פירושו עשיית פעולות עבור האחר ולכאורה אנו מוצאים מכנה משותף בין פרנסה לבין מה שאינו להנאה ובין עבודה לאחר שבכולם הפעולה נעשית לא למטרת התוצאה הישירה של הפעולה כי אם להכרח אחר הרי לנו הגדרה למילת עבודה והיות ועבודה אינה מוגדרת כפעולה מסוימת אלא כל פעולה תלויה במטרת עשייתה היה ניתן להתיר כל מלאכה כשהיא לא נעשית לצורך עבודה ולכך באו רבותינו בגזירה שווה להתיר רק את האוכל נפש והרמבן במלחמות במסכת ביצה ריש פ' אין צדין כתב אלא הוו יודעים שלא כל המלאכות הותרו ביו"ט אלא הכשר המאכלים לאכלן כגון אפייה ובישול וכיוצא בהן אבל לצוד בעלי חיים וכו' וכן לעקור דבר מגידולו כגון קצירה ותולדותיה אלו וכיוצא בהן אסורין והם בכלל מלאכת עבודה כאן הרמבן עושה שימוש הפוך מהספרי ולומד ממלאכת עבודה על אוכל נפש כלומר לא כל מה שקשור באוכל נפש הותר אלא אך ורק אותם מלאכות באוכל נפש שאינם בכלל מלאכת עבודה הרי שהתורה התירה רק את מלאכת האוכל נפש וסיבת ההיתר הוא אי היותו מלאכת עבודה ואוכל נפש לדברי הרמבן פירושו הכנת המאכלים לאכילה ולכן רק אותם מלאכות משעת טחינה ואילך הותרו ביו"ט וסיבת ההגדרה הזו היות וכל שאר המלאכות הדרך לעשות אותם בפעם אחד לכל השנה כך הדרך בקצירה וכן שאר המלאכות עד לישה (ובטחינה ישנם דברים שהדרך לטחון כמויות קטנות וישנם שהדרך לטחון הרבה בבת אחת ועי' שם ברמבן) האב מלאכה של סחיטה נאמר דווקא בזתים וענבים שהדרך לסחוט אותם את כל הכמות בבת אחת כדי ליצור יין ושמן הנשמרים לזמן רב וסחיטת סחבה אינה מלאכה ולא תולדה כי אם בשיש לו צורך בנוזל הנסחט ואפי אם יש לו צורך עכשווי עדיין זהו תולדה של תחיטת עבנים וזתים שהוגדרו כמלאכת עבודה וכן חיתוך ניר אם אינו זקוק למידה מסויית כדי לעשות איתה יצירה אינה מלאכה כלל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2010 09:03 לינק ישיר 

רמב"ן עה"ת מפורש (פרשת אמור, מועתק בדילוגים מאתר "דעת"):
אבל פירוש "מלאכת עבודה", כל מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש, כעניין שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך (שמות כ ט), ובכל עבודה בשדה (שם א יד), ונעבדתם ונזרעתם (יחזקאל לו ט), וקין היה עובד אדמה (בראשית ד ב), ומלאכה שהיא באוכל נפש היא מלאכת הנאה לא מלאכת עבודה. וזה מתבאר בתורה, כי בחג המצוות שאמר תחילה (שמות יב טז): כל מלאכה לא יעשה בהם, הוצרך לפרש אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ובשאר כל ימים טובים יקצר ויאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו, לאסור כל מלאכה שאיננה אוכל נפש ולהודיע שאוכל נפש מותר בהן. ולא יאמר הכתוב לעולם באחד מכל שאר ימים טובים "כל מלאכה" ולא יפרש בהם היתר אוכל נפש, כי "מלאכת עבודה" ילמד על זה. אבל בפרשת כל הבכור (דברים טז ח): בחג המצוות אמר, וביום השביעי עצרת לה' אלוהיך לא תעשה מלאכה.

והטעם, מפני שכבר התיר בו בפירוש אוכל נפש ולא הוצרך לאמר בו "כל מלאכת עבודה", והזכיר "מלאכה" סתם ולא אמר "כל מלאכה" כמו שנאמר בשבת (לעיל פסוק ג): ויום הכיפורים (להלן פסוק כח), הכוונה לא תעשה מלאכה אשר הזהרתיך עליה.

וכתב רבי חננאל:
<*>כל מלאכת עבודה, מגיד שאינו מתיר אלא במלאכת אוכל נפש כדכתיב בעניין הזה במקום אחר, וביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם, ומפני שמזכיר שם "כל מלאכה" הוצרך לפרש אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.
פירוש "מלאכת עבודה" מלאכה המשתמרת לעבודת קנין כגון זריעה וקצירה וחפירה וכיוצא בהם, אבל אוכל נפש אינה מלאכת עבודה, זה לשונו.

<*>[...]ונראה לי כי "עבודה" אצל רבותינו ז"ל טורח ועמל שאדם עובד בו לאחר, מלשון עבודת עבד (ויקרא כה לט), עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט כה), עבדו את כדרלעומר (שם יד ד), וכן עבודת עבודה ועבודת משא (במדבר ד מז), עבודת כל טורח שבאהל ועבודת משא בכתף. ואם כן, היה באפשר שמלאכות קלות שאדם עושה להנאת עצמו מותרת ואע"פ שאינה אוכל נפש, ושיהיה אוכל נפש מרובה שהשמש עובד בו לרבו אסור. ועל כן שאל, מנין שההיתר הזה הוא באוכל נפש עד שנתיר כל אוכל נפש אפילו בטורח, ונאסור כל שאר המלאכות שאפילו הקלות שבהם מלאכת עבודה איקרו, תלמוד לומר מקרא קדש לגזירה שווה ששם באה כל מלאכה לאיסור וכל אוכל נפש להתיר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2010 07:10 לינק ישיר 

 לפי החלוקה שעשית אולי תוכל להסביר לאיזה קטגוריה שייכת סחיטת סחבה לצורך מיידי או חיתוך נייר לצורך מיידי?


תוקן על ידי צענערענע ב- 15/03/2010 07:13:10




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2010 01:54 לינק ישיר 

צדיק: אתה יכול להרחיב את הארבע שורות אחרונות בבקשה תודה,

נ,ב, תודה שאתה מזכה אותנו קצת בלימוד



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה בין הטירחה של העקר(ת) הבית לטירחה של היוצא (ת) לעבודה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext