| נשלח ב-17/3/2010 14:08 |
 |
| |
הרב יוסף אשכנזי? (על היתר קניית כרטיסי הגרלה)
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=15905&cat_id=2
הרב עובדיה יוסף זכה במפעל הפיס • תמונות
התרגשות רבה בהנהלת מפעל הפיס: הרב עובדיה יוסף זכה בפרס מכובד ממפעל הפיס, ובטקס ומרשים שנערך אתמול בהשתתפות ראשי ישיבות ואישי ציבור, קיבל אף תעודה • וגם: מי עוד קיבלו פרסים?
האם שכח את שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ז , חו"מ סימן ו:
"מסקנא דדינא. שהספרדים ועדות המזרח אסור להם להשתתף בקניית כרטיסי מפעל הפיס ...".
האם ההיתר לקבל את הפרס הוא, מפני שהוא מהכספים הבאים מהכרטיסים הנקנים ע"י האשכנזים ואוכלי השפנים?
האם ידעו במפעל הפיס מתשובה זו?
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 22/03/2010 09:19:04
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 11:24 |
|
| |
מיכי, ראשית, החלוקה שאתה עורך בין הכרעות ממוניות [חו"מ] לבין הכרעות שבין אדם למקום [שאר חלקי השו"ע] היא אכן מתקבלת על הדעת, לדעתי זהו הרעיון המובע בדין הידוע של 'קים לי' שניתן לאמרו בדיני ממונות דווקא, ולא באיסורים, ובמצוות. כידוע, ההגדרה לחלוקה זו ובירורה העסיקה רבות את האחרונים, בעקבות קושיית המהר"י באסן שהובאה בתחלת קונה"ס, בעולם הישיבות מפורסמים דבריו של ר' שמעון שקופ בעניין זה, שאגב, ניתן להבין אותם כביטוי לטענת מיכי, [ר' שמעון טוען כי בשונה מאיסורים, דיני הממונות הם כביכול 'קודמים לתורה', באופן שונה מעט ניתן לומר, כי דיני הממונות עוסקים במרחב החברתי והם עוסקים בין אדם לאדם גם אם הם ניתנו מפי הגבורה, כך שהפרספקטיבה הראויה לדיון ממוני היא מנקודת מבט חברתית, משפטית, ולא דתית, או איסורית, כך ש'מנהג אבות' לא יוכל להיות מכריע בדין ממוני, שכן 'מנהג אבות' הוא בוודאות לא גורם חברתי או משפטי, ולכן כוחו יפה רק בדינים שאינם דיני ממון] שנית, פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע להגרלת הפיס, מבוססת על איסור 'משחק בקוביא' וכיוצא בזה, ולא רק על איסורי 'אסמכתא', כך שישנם אלמנטים שאינם 'ממוניים' בפסיקה זו. [יש כמובן עוד להגדיר באופן יותר חד, מהו ממון? ומהו איסור? וראשית הדרך היא כפי שהזכרתי בדברי האחרונים הללו]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2010 09:33 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | מטפחת,
שתי אפשרויות:
1. הגר"א פסק עבור מי שאינו בר הכי, שהוא ודאי צריך ללכת אחרי פוסק כלשהו. אין היגיון לומר שכל אחד יפסוק מתוך הגמרא בלי שהוא בר הכי.
2. הגר"א כלל לא פסק, אלא הביע את דעתו. והבוחר יבחר. למה אתה חושב שהוא פסק וראה בזה משהו שמחייב אחרים. כעין זה החזו"א (שראה את עצמו כתלמיד הגר"א) שכתב גם פסקים, אבל אמר לתלמידיו שיעשו לפי הבנתם. זוהי חוות דעת מנומקת, שעומדת לפני כל אחד שיוכל לקבל או לדחות. |
|
בסדר, אבל מי שמשתדל לפסוק ישירות מהגמרא או שמרשה לעצמו לחלוק על פוסקים קדומים (כלומר מתעלם ממסורות ומהבנות שונות של פסקי הגמרא) מן הסתם לא חשב שעקרונית יש עניין מיוחד להקפיד על מנהג רק בגלל המוצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2010 08:11 |
|
| |
משום מה הצחיק אותי לא פחות, שגר כהה אור "חייב" לנהוג כמנהגי הספרדים, ואילו גר בהיר עור "חייב" לנהוג במנהגי האשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2010 06:57 |
|
| |
מואדיב
אכן, רציתי לכתוב "את שכתב סבו".
________
<האם כשיש איסור לקנות כרטיס אז אסור גם ליהנות מהכסף?>
בסיום אותה תשובה, ממשיך הרב עובדיה יוסף לאסור הימורים על משחקי כדורגל בשבת, מפני שהם מסייעים לדבר עבירה, היש הבדל בין מי שמסייע בעבירות הנוגעות לחילול שבת, למסייע בעבירות גזל-אסמכתא?
<משום מה, תמיד הצחיק אותי העניין שלספרדי אסור לעשות משהו בתחום הממוני ולאשכנזי מותר>
משום מה הצחיק אותי לא פחות, שגר כהה אור "חייב" לנהוג כמנהגי הספרדים, ואילו גר בהיר עור "חייב" לנהוג במנהגי האשכנזים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/03/2010 07:25:08
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 23:16 |
|
| |
אין באמת הלכות לאשכנזים וספרדים, אלא יש מנהגי קהילות ומקומות, הספרדים נהגו בקהילותיהם דברים שונים מהאשכנזים, כמו שיש הבדלים בין קהילות אשכנזיות (או לכל הפחות היו). ולכן גם בענינים שבין אדם לחברו כל ההבדל יוצא מהנחה שיש קהילה נפרדת ומנהגיה קובעים בכל תחום, או קבלת פוסק על עצמם קובעת. ברגע שהקהילות מתערבבות אין גם טעם להחזיק במנהגים של מקומות קודמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 22:03 |
|
| |
מטפחת,
שתי אפשרויות:
1. הגר"א פסק עבור מי שאינו בר הכי, שהוא ודאי צריך ללכת אחרי פוסק כלשהו. אין היגיון לומר שכל אחד יפסוק מתוך הגמרא בלי שהוא בר הכי.
2. הגר"א כלל לא פסק, אלא הביע את דעתו. והבוחר יבחר. למה אתה חושב שהוא פסק וראה בזה משהו שמחייב אחרים. כעין זה החזו"א (שראה את עצמו כתלמיד הגר"א) שכתב גם פסקים, אבל אמר לתלמידיו שיעשו לפי הבנתם. זוהי חוות דעת מנומקת, שעומדת לפני כל אחד שיוכל לקבל או לדחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 15:40 |
|
| |
הגר"א שהשתדל לפסוק ישירות מהגמרא חשב שפסקיו טובים לכל יהודי?
(יש (או היו) פוסקים שהרשו לעצמם לחלוק על פוסקים קדמונים למי הם פסקו הלכה לשיטתם?).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 15:35 |
|
| |
כמה הערות: 1. ברשימה מופיע עובדיה יוסף אחר, הנכד. הרב עובדיה עצמו לא רשום שם. לא ברור לי האם גם הוא קיבל פרס, ועל מה. גם בצילומים המצורפים הוא לא מופיע. ואם אכן רק הנכד זכה, אזלא לה קושיא. 2. נניח שהקונים היו אשכנזים (או בהנחה שיש רוב קונים אשכנזים, ובהנחה שיש ביטול בכסף). יש לדון האם אסור לספרדי ליהנות ממה שמותר לאשכנזים. הדבר תלוי בשאלות לגבי אישה שקיבלה שבת האם מותר לה לומר, או ליהנות, מהדלקת אור של מי שלא קיבל שבת. וכן לגבי אשכנזי וספרדי בחימום אוכל בשבת וכדו'. וכעין זה מש"כ החזו"א לגבי מכירת הקרקעות בשביעית, שהיא לא חלה מפני שאין שליל לד בר עבירה. אבל המוכר עושה זאת בהיתר על פי שיטתו, אז מדוע אין כאן שליחות? נניח שהמוכר אשכנזי-חרדי-ליטאי, ההולך בשיטות שאסור למכור את הקרקע. האם הרב עובדיה שמאשר את המכירה יאסור לאכול מפירות היתר המכירה? 3. וגם אם הקונים היו ספרדים (או כאלה עם חיסרון אחר, ל"ע  ). האם כשיש איסור לקנות כרטיס אז אסור גם ליהנות מהכסף? אולי זה כמו פירות מורכבים שאין איסור הנאה אף שהם נעשו באיסור. לאחר שהכסף נמסר, גם אם הדבר היה אסור, אין ספק שהוא קנוי למפעל הפיס על פי החוק, וממילא גם על פי ההלכה. אז מדוע לא להציל מידם כמה ג'ובות? 4. ולעצם פסקו של הרב עובדיה לגבי איסור לספרדים לקנות כרטיסי פיס. משום מה, תמיד הצחיק אותי העניין שלספרדי אסור לעשות משהו בתחום הממוני ולאשכנזי מותר. התחושה שלי היא שבהלכות כאלה הרבה יותר קשה לפסוק לספרדים או לאשכנזים לפי המוצא. למען האמת, אני לא באמת מבין מדוע זה כך, אבל יש לי תחושה כזו. אמנם נכון שאני בכלל חושב שאין לפסוק לפי המוצא, גם בשאלות של הל' שבת וכדו', ואכ"מ. חשבו לדוגמא, האם כשאכנזי ירצח בגרמא אז בי"ד ספרדי לא יכניס אותו לכיפה בגלל שרק הרמ"א מביא את דין הכיפה ולא המחבר (דוגמא בעלמא. בלי קשר לעובדות ההלכתיות)? או שמא זה נקבע לפי מוצאו של הרוצח ולא של הדיין? האם שומר שכר ספרדי אמור לנהוג לפי המחבר ואשכנזי לפי הרמ"א? עכשיו אני חושב שאולי זה שורש ההבדל שמונח ביסוד תחושותיי הנ"ל: הלכות שנוגעות גם לזולת אינן יכולות להיות תלויות במוצא. רק בהלכות כמו או"ח ויו"ד יש מקום לפסוק לפי המוצא. בהלכות בין אישיות, חברתיות, אם אחד ספרדי והשני אשכנזי נוצרת בעייה. ובכלל קשה לקבוע את רשות הרבים לפי המוצא. נראה שכאן לכל הדעות צריכה להיות הכרעה עניינית (לפי נימוקים, ולא לפי המוצא).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 15:31 |
|
| |
.
הטעות שלהם היא בכותרת. הזוכה הוא נכדו של הרב עובדיה יוסף, והקושיה אף חזקה יותר: האם אין הוא חושש לפסק ההלכה של סבו המכובד?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
