אינני מדבר בעצם רק על גישה שטחית ביחס למציאת בן זוג, אלא ביחס להבנה ב"יראת שמים".
אם אנו מאמינים בבורא ית', הרי שלכל איש נועדה רק אישה אחת.
הכיצד זה, אם כן, מעיז משהו להמנע מלפגוש אישה רק משום שיופיה אינו מספק את ה"יצר הרע" שלו? או משום שכספה אינו מספק את ה"למדנות" שלו?
מהי אהבה? כיצד הציבור תופס את המושג הזה? האין בכך רדידות אנושית?
נשלח ב-20/3/2010 22:54
ודאי שלא נשמעו שם שיעורים בעניינים אלו. הייתה זו תגובה צינית.
נשלח ב-19/3/2010 13:34
מקודם כתבת:
גרפולוגיה כתב:
אני למדתי בשעתו בישיבת חברון.
אז תעדכן אותנו האם היו שעורים מהמשגיח או אחד מראשי הישיבות בענייני שידוכין.
נשלח ב-19/3/2010 12:54
אני שמח בחלקך. בכל מקרה, אני תמהה על דבריך, וכי ראשי הישיבות והמשגיחים אינם עורכים על כך שיעורים?
נשלח ב-19/3/2010 12:50
הבעיה אינה דיון האם מדובר בשטחי או לא, השאלה היא מהו המצוי.
ז"א אם נניח ש- 95% יבחרו לפי קריטריון של יופי, לא יעזור אם יצעקו להם שהם שטחיים, זה מה יש.
אם יש צורך לשנות את נקודת המבט, הרי שיש להציג דרכים נכונות לבחון את בן הזוג לפי קריטריונים איכותיים באמת, לתת את הכלים לכך ולאפשר זאת בפועל.
אני מניח שרוב הנפגשים אינם מקבלים גישה, כלים ויכולת להקדיש לקריטריונים איכותיים ובוודאי לא כאלו שיאפילו על קריטריונים כמותיים בבחירה.
גם אם באופן אישי אני חושב שעניינו אותי קריטריונים איכותיים, הבחירה בסוף (שאני שמח בה), נעשתה דווקא לפי החלטה של הצד השני שלא ראיתי סיבה סבירה להגיד לא (ואני משער שאם היתי צריך לבחור לפי הקריטריונים, אכן היתי מקבל באותו השלב את אותה החלטה).
נשלח ב-19/3/2010 12:19
שרפ - שלום! הפעם לא הבנתי את כוונתך. אם הבנתי נכון, אז מקווה השיבה לך כהלכה. אתה שוב ושוב מדבר על בחורים ריקניים ושטחיים. אני מאמין כי ניתן ללמד אותם על מהות החיים בכדי שהיופי החיצוני והשטחי לא יסנוורם.
נשלח ב-19/3/2010 12:02
ציטוט של שרפ: אוסיף שלא תמיד אנשים ישקיעו זמן רב בשביל בחורה שאינה אטרקטיבית, כי שמא יש בה יופי פנימי.
האין זו הפואנטה? לכך אמר המשורר, כי קיימת גישה שטחית ביחס למציאת בני זוג.
נשלח ב-19/3/2010 11:59
עוד פעם אינני חולק על האמור, אולם עליך לשים לב שנקודת המבט היא של אדם שנפגש עם בחורה. במועד זה, כל המשתנים הצפויים בעתיד אינם ידועים. לכן מקבלים החלטה עם העיניים/הלב/המוח.
מה לעשות שהעיניים והלב קולטים מהר יותר מאשר המוח?
אוסיף שלא תמיד אנשים ישקיעו זמן רב בשביל בחורה שאינה אטרקטיבית, כי שמא יש בה יופי פנימי. לכן היכרות עם בחורות כאלו יותר נוחה למי שאינו מצוי בענייני העולם הזה או למי שיש זמן שהבחורה תכנס למוחו.
נשלח ב-19/3/2010 09:14
האדם לא יוכל להתנחם במה שיש. הוא יהיה מסכן. אומלל. אשתו תרגיש וגם הוא ירגיש כי הכסף הגיע ממנה. היא עשויה להיות ביקורתית כלפיו. אין מציאות אפורה, מציאות נטראלית, בה בני הזוג יהיו אדישים זה לזה. יחס תמיד יהיה. או של אהבה או של שנאה. בנוסף, אינני מסכים כי לא ניתן לזהות איכויות אנושיות במעט פגישות. אין צורך בהכרח, בבניית חברות. אולם אם משהו באמת זקוק לכך, או גם אם רק נדמה לו שהוא צריך את זה, אין מניעה הלכתית לכך. את הקריטריונים המושלמים לאיכות הזולת, לא ניתן להגדיר גם לאחר שנים רבות של חיים משותפים. העניין הוא, שכל עוד מדובר בקריטריון איכותי, לאיכות האנושית יש מימד ניצחי. הוא משתנה ומתפתח במהלך החיים וזה חלק מהיופי שלו. אגב, גם בנושא היופי, יש לחלק בין יופי בעל עומק, לבין יופי שטחי וחיצוני בלבד. ליוונים היתה נוסחה ליופי. לנו אין. היופי הוא לא נגמר בפורפורציות מושלמות של תווי הפנים ושל צורתו החיצונית של הגוף. היופי הוא עמוק ואינו ניתן להגדרות.
נשלח ב-19/3/2010 08:54
גם אם נניח שאתה צודק בכל האמור, כיצד ניתן לבנות קשר עמוק ולגלות את ההתאמה הפנימית הנפשית במספר פגישות?
הרי אם אדם יפול עם אשה יפה, עשירה, בעלת קרירה הוא יוכל להתנחם במה שיש.
אם הוא יפול עם אשה מכוערת, עניה, טפשה או ללא כושר השתכרות הוא לא קיבל כלום.
לצורך בנית אהבה אמיתית שתלמד את האדם על בן זוגו יש צורך ביותר ממספר פגישות, אלא בחברות משמעותית, אחרת אנו בורחים לקריטריונים כמותיים, שהם נוחים למדידה.
נשלח ב-19/3/2010 08:19
1. אין ספק כי אדם נהנה לראות אישה יפה כמו כל דבר יפה. אולם השאלה היא, כשבחור בא לפגישה, ולפניו בחורה יפה. מה זה אמור לומר לו. השאלה שהבחור צריך לשאול את עצמו היא, האם בחורה זו נועדה עבורי או לא. האם היא מתאימה לו? במה יופיה יכול לענות על שאלה זו, אולי הפוך, בגלל יופיה, ובגלל רצונו ה"נורמאלי", הוא יהיה עוור לגבי השאלה המהותית יותר, האם היא אכן מתאימה לו? כיצד יופיה יכול לסייע לו לקבל מענה לשאלה זו. כמו כן, בדיוק אותו סוג של רצון, יכול להיות לבחור כשלפניו מישהי עשירה. אין ספק כי כל אדם נורמאלי, מעדיף לחיות עם מישהי עשירה ולא עם מישהי ענייה. אך במה עשרה של זו יענה על הצורך בהתאמה ביניהם? בנוסף, תרשה לי לערער על ההנחה שבדבריך. בחורה יפה, בדרך כלל מודעת ליופיה. בפרט אם היא ממש יפה. המודעות של האדם ליופיו, בדרך כלל מזיקה לו מבחינת בניית אישיותו. אינני אומר שמשום כך כל הבחורות היפות הן פסולות, אולם ללא ספק יש ביופי משום נסיון גדול ביותר. דווקא בחורה מכוערת, משום היותה מכוערת ובגלל שהיא מודעת לכך שאינה כה מושלמת, היא מפנה את עיקר מעייניה להתפתחות אמיתית וכנה, לבניית שלימותה הנפשית, הדתית והאנושית. לפי זה, הייתי מצפה מבחורים לפחוד, או לחשוש יותר שעה שניצבת לפניהם "בחורה יפה".
נשלח ב-19/3/2010 06:56
אנשים נורמלים, נהנים לראות אשה יפה מאשר אשה שאינה כזו.
לכן אם אדם יסמוך על לבו, ברור שתהא עדיפות ליפות.
דווקא להנשא שלא ע"פ קריטריונים של יופי נדרשת עבודה רבה.
נ.ב. כבר נאמר נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם. ז"א שיש התיחסות שונה אצל האדם לאשה יפה.
נשלח ב-18/3/2010 23:41
אין "דין" המחייב להפגש רק שתיים עד שלוש פגישות. מדוע אתה קובע כי המעבר מקריטריונים כמותיים לאיכותיים מתאפשר רק כשניתן לבחון את הקריטריון האיכותי? מה רע בכך, שהאדם יסמוך על ליבו?
נשלח ב-18/3/2010 21:18
"שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם, דירה נאה, כלים נאים ואישה נאה",
הטענה שיש לברוח מקריטריונים כמותיים לקריטריונים איכותיים, מתאפשרת רק היכן שניתן לבחון קריטריונים איכותיים.
אני מניח שבחינה זו, קשה לה להעשות במספר מצומצם של פגישות הנהוגות כיום.
נשלח ב-18/3/2010 14:58
עיינתי שוב בגמרא בכתובות. ר' חייא אינו מביע עמדה ביחס ליופי. גם לא ביחס לנשים. ר' חייא בא לחלוק על המשנה, שלשיטתה על האישה לעשות מלאכות רבות עבור בעלה, כגון: טוחנת, אופה, מכבסת ועוד ועוד, כנגד זה אומר ר' חייא: "אין אישה אלא ליופי". מבאר שם התוספות, שר' חייא חולק על דעת משנתינו, משום שהמלאכות המוזכרות במשנה עשויות להכחיש את יופיה של האישה. אולם מלאכות שאין מכחישות את יופיה, עליה לעשות. אגב, ההלכה נפסקה כדעת משנתינו ולא כדעת רבי חייא. ובנוגע לגעתו האישית של ר' חייא, ודאי שלא הגדיר כאן את מהות היופי, אלא הגדיר כאן את הגבול לעבודות הבית, אותן רשאי הבעל לכפות על אשתו. כלומר, שהיופי במקרה זה, נוגע לה יותר מאשר לו - לבעל. ולכן אין לו לפגוע בזכותה להשאר יפה. לו הנאמר כאן, היה ביחס לשאיפה של הבעל ליופי, הרי בידו לוותר על צרכיו האסטתיים לטובת צרכים אחרים. בכל מקרה, צדקת בדבריך, בטענתך שאין מדובר כאן בדברי אגדה. תודה!
נשלח ב-17/3/2010 23:05
ראשית דברי רבי חייא אינם אגדתא כמעשיות רבה בר בר חנה, זו משנה חיצונית (בריתא). הגמ' מתיחסת אליה ברצינות כי היא רואה אותה כחולקת על המשנה ביחס למלאכות שאשה צריכה לעשות לבעלה.
לגבי הנושא היפה שכתבת, בהסבר מחלקות בית שמאי ובית הלל בכיצד מרקדין לפני הכלה. יש אלו שמוצאים כלות שדורשות פלפול בכדי שיגידו שהן יפות ויש המעדיפים את הפשט בהגדרת המונח.
אינני חושב שבחור רגיל הנפגש עם בחורה במסגרת פגישות (ואינו בחור מבוגר/נכה/ מעדות בעלות מעמד חברתי נמוך מול הבחורה), ישב ויפלפל כיצד היא יפה בעיניו. הכרה כזו עושה מי שהוא מנותק מהעולם הזה (והכרתי כאלו) או מי שמכיר בחורה במסגרת יותר פתוחה, שם הוא יכול להביט ביופיה הפנימי ולהתרשם.
אכן לגבי דרישת דירות אתה צודק. כמובן שהמעלה של דירה במרכז הארץ מול דירה בדרום או בצפון ניתן להגדירה במונחים של זמינות שרותים ועבודה לאשה, מול אזורים בהם שוררת אבטלה. באזורים אלו לעיתים לימוד הוא ברירת המחדל, כי אין סיכוי להתקדם באלטרנטיבות אחרות.
