אינטלקטואלים, אינטלגנטים ופתיחות - בחברה החרדית והלאומית

לצערי, לא הייתי ממליץ על שום חברה.
אני פועל מקרוב במגוון גדול של הציבור הדתי לסוגיו, ובכל חברה אני מוצא מעלות וחסרונות.
אינך צריך להתחבר לחברה. אתה צריך קשר עם אנשים ראויים וכאלה יש בכל החברות השונות.
הצורך בהשתייכות חברתית נובע מריקנות פנימית. (אל תיקח את זה אישית, שכן הן מכתב ידך והן מן ההגיגים והביקורת שלך, ניכר כי אינך מרוקן).
החברה זהו יצור מסוכן והוא זה שיצר את עגל הזהב.
על האדם לעבוד את קונו בלבד.
אינני סבור שאני נטול השפעות אילו-שהן, מאנשים וציבורים שונים, אליהם נחשפתי, אך באופן כללי אני משתדל לעשות את רצון קוני ואינני מנסה למצוא חן בעיני מישהו....
על כן אינני חי בשכונה חרדית, אך אינני "שייך" לחברה הדתית לאומית הגרה בשכנותי. יש לי בה מספר אנשים, עמם יש לי קשר, אינני דוחה איש, גם אם הוא חילוני, אך אינני מעורב בפעולות חברתיות של שום קבוצה.
את ילדי אני שולח ללמוד בישיבות "השחורות", למרות שאינני מרוצה מכל מה שיש שם, אם כי, אלו הם המקומות בהם מקנים לבני את הכלים היעילים ביותר להתפתחות בתורה ויראת שמים.
זה הדבר החשוב לי מכל. מה לעשות?
השכלה? יוכלו לקנות בעצמם. טהרה? אם יקלקלו להם את זה, לא יהיה בכוחי לתקן זאת.
בישיבות תיכוניות אין אפילו יומרה להוציא מתוכם גדולי תורה. עבדתי בישיבות תיכוניות וזה מה שאמרו לי ראשיה.
לעומת זאת, שומר פתיים ה', ואני רואה בחורים טהורים ויראי ה', עדיני נפש ממש, בחברה הסרוגה.
לצערי, יש בה יותר חינוך לעדינות והתנהגות אנושית. בישיבת הסדר לא תראה בחור זורק פח אשפה מחלון חדרו. ואילו בישיבת חברון, אחת מן הישיבות הטובות ביותר, זה עשוי לקרות.
אינני סבור שאם אני שולח את בני לחינוך חרדי אז מצבי בטוח. בהחלט לא. אולם אני רואה כי הצימאון שלהם לתורה והנהיה שלהם לעבודת ה', היא מתפתחת בהדרגה, מבלי לההפך ליצורים כפייתיים.
ישנם עוד הרבה חסרונות בחברה החרדית - מלבד מה שכתבת, אולם למה לחפש חסרונות? הבה ונתמקד במעלות.

שרפ -
אני מסכים אתך לחלוטין. פרט על הרעיון שצריך להחליף חברה בכדי להרויח משהו.
אני גם מסכים עם הגישה ל"כניעה לגדולים" שהומצאה - במתכונתה הנוכחית, על ידי אגודת ישראל,
וכמו כן אני גם מסכים כי לא צריך לקבל כל דבר כ"הלכה למשה מסיני.