| נשלח ב-8/4/2010 12:53 |
|
| |
מה דעתכם על המצפון? יש דבר כזה?
איפה לקטלג את המצפון בכחות הנפש? כוחות הרגש? או אולי בכלל הוא שייך לתבונה? אני מאמין שזה לא נושא פשוט ובטח הרבה מדברים על זה.
אבל אני תוהה אולי אין דבר כזה בכלל "מצפון"?
כשאדם עושה משהו רע אז יש לו "ייסורי מצפון"?
לא. הוא פשוט מתחרט.
לפני שעושה משהו רע, יש לו "נקיפות מצפון"?
לא. פשוט יש לו שני צדדים.
מי אומר שחייבים לקטלג איפשהו את המצפון כמשהו בפני עצמו, יש שכל ויש רגש ויש נפש וכו' וכמו כן יש מצפון, לא, אולי אין דבר כזה. מה דעתכם?
בכל מקרה אני רוצה לשמוע אם אתם כן חושבים שהוא משהו בפני עצמו אז איך אתם מפרשים אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 21:33 |
|
| |
ציינתי שאידאולוגיה עשויה גם בהחלט לתפקד כמצפון, אולם, בהגדרתי לעיל התייחסתי לכל מה שמניע את האדם [או לחילופין משיא אותו מלבצע פעולות שונות] - כמצפון.
ולמי שאין דבר כזה - אין לו כל מטרה ותכלית בחייו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 17:56 |
|
| |
יעקב, הגדרת את זה יפה זה בדיוק מה שחיפשתי, אך לגבי מה שאמרת "המצפון לא בהכרח נמצא אצל כולם" אני חולקת עליך- אין אדם שנברא ללא מצפון, אלא שאצל כל אדם המצפון מתפתח בהתאם לסביבתו/לחינוכו יש אדם אצלו המצפון מפותח יותר מאשר האחר, וכן ישנם אנשים היודעים להשתיק ולדכא את מצפונם, זה לא אומר שאין להם מצפון.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 10:33 |
|
| |
נדמה לי שההבדל בין המצפון לאידאולוגיה, ולדעתי קיים הבדל, הוא שאידאולוגיה הינה האידאל החיובי שמשמש כבסיס לעשיה החיובית של האדם, המצפון לעומת זאת הוא על דרך השלילה שמתריע לאדם מה לא לעשות. וגם אם בסופו של דבר מצפון יגרום לפעולה אקטיבית (למשל לסייע למישהו), מקורו הוא על דרך השלילה, בגלל ש"אתה לא יכול לעמוד מהצד ולא לעזור" המצפון בעיקרו לא מניע את האדם אלא בנוי על שלילה לאחר מעשה: 'ייסורי מצפון' 'רגשות אשם' 'חרטה'. האידאל לעומת זאת דוחף אקטיבית לפעול להתקדם על פי הרעיון, האידאל.
מוצ'ניק, מצפון לא בהכרח נמצא אצל כולם, מה שכן, המצפון הוא נשאר עם האדם לאורך שנים כפי שחונך, אם חונך, אפי' בגיל צעיר ביותר ואז גם אחרי שנים יכול להציק המצפון שנוצר אצלו הרבה קודם, משא"כ האידאל שלא ישפיע מה שהיה לפני שנים אלא פשוט ימחק ובמקומו יהיה האידאל החדש, והסיבה לכך היא כי המצפון ביסודו מבוסס על תחושות ועל רגשיות, והאידאל לעומת זאת בנוי ביסודו על שכליות ולכן יכול להשתנות עם המחשבה ללא קושי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2010 16:34 |
|
| |
הנביאה, כמו שהגדיר חזןגדול את אכן מדברת על אידאולוגיה, לאותו אדם שאיכות הסביבה היא האידיאולוגיה שלו זה חשוב שסביבתו תיהיה שמורה, אך לא יהיו לו נקיפות מצפון במידה ומישהו יקלקל אותה, הוא פשוט יוכיח אותו.
יש הבדל בין אידיאולוגיה למצפון: אידיאולוגיה היא סוג של שאיפה. היא דבר הניתן לשינוי, יום אחד תיהיה לאדם אידיאה מסוימת ולאחר שנה שנתיים היא תתחלף בעיקבות המצב הסביבתי/השכלי של אותו אדם. דבר נוסף, לא לכל האנשים יש אידיאולוגיה. מצפון הוא דבר שנמצא אצל כולם, הוא מראה לאדם את ההבדל בין טוב לרע, כולם יודעים שלרצוח זה רע, ולהציל זה טוב. אבל לא כולם מסכימים שהתעשיה פוגעת בסביבה, יהיו כאלה שילחמו נגדה בגלל שהיא מזהמת, אבל יהיו כאלה שלא יסכימו איתם ויטענו שהתעשיה גורמת לפיתוח העולם, וכדו,.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2010 15:32 |
|
| |
הנביאה אפשר להגיד שהתחלת קצת לבלבל אותי.. אני מציע שבמקום להגיד מה יכול ומה עשוי לשמש ולתפקד כמצפון, תתני הגדרה כוללת שממנה נבין את מהותו של המצפון. יהיה עדיף ככה, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2010 16:27 |
|
| |
אידאולוגיה עשויה, בהחלט, לתפקד כמצפון.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2010 16:09 |
|
| |
את בטוחה שאת לא מחליפה בין מצפון לאידיאולוגיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 16:00 |
|
| |
| הגיוניי כתב: |  |
- חי? צומח? דומם? על מה את מדברת, על המצפון? לדומם יש מצפון?
- לא הבנתי אותך כראוי, המצפון של האדם זה משהו שנבנה לפי העדפות אישיות? זאת אומרת שהאדם בסופו של דבר יכול לקבוע מה יגיד לו מצפונו?
- לגבי כל השאר אני מסכים איתך חוץ מהמצב באופטימלי שמוכיח על בשלות רגשית, אני לא יודע כמה זה קשור לבשלות רגשית אבל בואי נסתפק בשלמות מוסרית.
|
|
הדומם עשוי להיות המצפון בכבודו ובעצמו. דוגמא: יש אנשים שמצפונם הוא שכבת האוזון ומצבו, ההתחממות הגלובלית, דוג' למצפון צומח: מצפונם של כל הסוגדים לאיכות הסביבה, "ירוקים" למינהם,
לגבי דיכוי המצפון: מצב בו אדם שלם רגשית עם הגדרת מצפונו, שולל, למעשה, אופציה של הולכת שולל עצמית, כמו שיכנוע פנימי במצפון מעושה, [או דיכוי] שמושפע ממצבים חברתיים, אופנתיים, פוליטיים ועוד.
מצב נוסף של מצפון [רדיקלי], הוא מצב של התמכרות, בו נושא ההתמכרות כופה עצמו על האדם המכור.
תוקן על ידי הנביאה ב- 14/04/2010 16:01:06
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 01:00 |
|
| |
כשאין לאדם כל פקפוק בייחס להוראות המגיעות אליו ממצפונו, דבר שמוכיח על בשלות רגשית ושלמות עצמית. או שמוכיח על דיכוי המצפון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 21:01 |
|
| |
לאור תגובותי הנ"ל באשכול זה הרי שדיכוי המצפון עד לאחת הינו ההיפך המוחלט מהמצב האופטימלי של האדם.
דיכוי המצפון רק יוביל את האדם למחוזותיהם של חשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם, היפך היושר האולטימטיבי כפי שעשאו האלוקים.
כאשר ידכא אדם את מצפונו לגמרי יאבד את מורהו ישר הדרך בכל הליכותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 03:14 |
|
| |
או על דיכוי המצפון עד לאחת
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2010 21:34 |
|
| |
| הנביאה כתב: |  | ובכן, המצפון הוא זה שמניע את האדם [או לחילופין משיא אותו מלבצע פעולות שונות].הוא יכול להיות, חי, צומח או דומם.
אציין, כי לכל אדם המצפון הייחודי שלו, שגובש אצלו ומושפע מהשתייכותו החברתית, חינוך, תרבות, מוצא, השקפה והעדפות אישיות.
אם אדם פועל שלא בהתאם לצו מצפונו [כמבואר לעיל] הוא עשוי לייסרו [להלן: יסוריי מצפון]. יש שאדם נמנע מלפעול בניגוד למצפונו רק מחשש יסוריו של זה שצפויים לתקפו אח"כ,
המצב האופטימלי הוא כשאין לאדם כל פקפוק בייחס להוראות המגיעות אליו ממצפונו, דבר שמוכיח על בשלות רגשית ושלמות עצמית.
|
|
- חי? צומח? דומם? על מה את מדברת, על המצפון? לדומם יש מצפון?
- לא הבנתי אותך כראוי, המצפון של האדם זה משהו שנבנה לפי העדפות אישיות? זאת אומרת שהאדם בסופו של דבר יכול לקבוע מה יגיד לו מצפונו?
- לגבי כל השאר אני מסכים איתך חוץ מהמצב באופטימלי שמוכיח על בשלות רגשית, אני לא יודע כמה זה קשור לבשלות רגשית אבל בואי נסתפק בשלמות מוסרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2010 16:22 |
|
| |
ובכן, המצפון הוא זה שמניע את האדם [או לחילופין משיא אותו מלבצע פעולות שונות].הוא יכול להיות, חי, צומח או דומם. אציין, כי לכל אדם המצפון הייחודי שלו, שגובש אצלו ומושפע מהשתייכותו החברתית, חינוך, תרבות, מוצא, השקפה והעדפות אישיות.
אם אדם פועל שלא בהתאם לצו מצפונו [כמבואר לעיל] הוא עשוי לייסרו [להלן: יסוריי מצפון]. יש שאדם נמנע מלפעול בניגוד למצפונו רק מחשש יסוריו של זה שצפויים לתקפו אח"כ,
המצב האופטימלי הוא כשאין לאדם כל פקפוק בייחס להוראות המגיעות אליו ממצפונו, דבר שמוכיח על בשלות רגשית ושלמות עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2010 13:21 |
|
| |
כבר הסברתי במקום כלשהו שתחילת מעשיו של היטלר הגיוניים מאד. אכן נראה בהסתכלות מצומצמת שגם מעשים אלו מבטאים חוסר רגש, אך בהסתכלות עמוקה יותר אינם סותרים.
כמו שרע לשחרר את גלעד תמורת מחבלים - ואין זה סותר רגש ישר אלא להיפך מבטא רגשות רחבים יותר - יכולת לרחם על משפחות ההרוגים, פצועים וחטופים הבאים גם לפני שזה קורה...
כך לא רע (אילולי היהדות על ערך כל נברא) - להרוג את אלה שאינם מביאים תועלת לכלל ורק מבזבזים משאבים ומורידים את רמת העולם והתפתחותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2010 11:38 |
|
| |
מצטרף לדברי רציונליסטי מעלי.
רציונליסטי, אכן בדברי לעיל כוונתי היתה שהמצפון הינו ההיגיון האינדבדואלי איתו נולדו בני האדם, מעין "מערכת הפעלה בסיסית" שכמובן עשויה להיות ניתנת לשינויים ברמת המאקרו (אף שהעקרונות הביסיים נשמרים). (לבקיאים במחשבים אפשר לקרוא לזה "BIOS"...)
|
|
|
|
|