בס"ד
הפטרת השבוע - "הפטרת מצורע"
מתוך מלכים ב' - פרק ז' - פס' - ג' - כ'
עם פירוש בסוף - "ההפטרה" מתוך: הרד"ק ע"ה
ד אִם-אָמַרְנוּ- נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם וְאִם-יָשַׁבְנוּ פֹה וָמָתְנוּ וְעַתָּה לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם אִם-יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה וְאִם-יְמִיתֻנוּ וָמָתְנוּ:
ה וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם וַיָּבֹאוּ עַד-קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ:
ו וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת-מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר-עָלֵינוּ- מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת-מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת-מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ:
ז וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף וַיַּעַזְבוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם וְאֶת-סוּסֵיהֶם וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר-הִיא וַיָּנֻסוּ אֶל-נַפְשָׁם:
ח וַיָּבֹאוּ- הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד-קְצֵה הַמַּחֲנֶה וַיָּבֹאוּ אֶל-אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-אֹהֶל אַחֵר וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ:
ט וַיֹּאמְרוּ- אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לֹא-כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם-בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים וְחִכִּינוּ עַד-אוֹר הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָווֹן וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ:
י וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל-שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ וְקוֹל אָדָם כִּי אִם-הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמוֹר אָסוּר וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר-הֵמָּה:
יא וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים וַיַּגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה:
יב וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו אַגִּידָה-נָּא לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-עָשׂוּ לָנוּ אֲרָם יָדְעוּ כִּי-רְעֵבִים אֲנַחְנוּ וַיֵּצְאוּ מִן-הַמַּחֲנֶה לְהֵחָבֵה (בַהשָּׂדֶה) [בַשָּׂדֶה] לֵאמֹר כִּי-יֵצְאוּ מִן-הָעִיר וְנִתְפְּשֵׂם חַיִּים וְאֶל-הָעִיר נָבֹא:
יג וַיַּעַן- אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר וְיִקְחוּ-נָא חֲמִשָּׁה מִן-הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ-בָהּ הִנָּם כְּכָל-(ההֲמוֹן) [הֲמוֹן] יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ-בָהּ הִנָּם כְּכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-תָּמּוּ וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה:
יד וַיִּקְחוּ שְׁנֵי רֶכֶב סוּסִים וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה-אֲרָם לֵאמֹר לְכוּ וּרְאוּ:
טו וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד-הַיַּרְדֵּן וְהִנֵּה כָל-הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר-הִשְׁלִיכוּ אֲרָם (בְּהחָפְזָם) [בְּחָפְזָם] וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ:
טז וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם וַיְהִ-י סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר יְהֹוָה:
יז וְהַמֶּלֶךְ- הִפְקִיד אֶת-הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ עַל-הַשַּׁעַר וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו: יח וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסֳאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן:
יט וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר וְהִנֵּה יְהֹוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל:
כ וַיְהִי-לוֹ כֵּן וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת:
ומכאן פירוש הרד"ק ע"ה
-
-[ו, ג]
וארבעה אנשים -
אמרו רז"ל
<*>כי אלה הארבעה היו גחזי וג' בניו.
פתח השער -
כמו שדרך המצורעים להיות חוץ לעיר כמו שכתוב מחוץ למחנה מושבו.
עד מתנו -
עד אשר מתנו.
[ז, ד]
ונפלה -
כמו אל הכשדים אתה נופל.
[ז, ו]
השמיע את מחנה ארם -
לפני בא המצורעים באותו לילה כי אם נסו מאתמול, ביום ההוא היו רואים ישראל.
וכן אומר: ויקומו בנשף, תכף כששמעו הקול נכנס פחד גדול בלבם ונסו.
[ז, ז]
וינוסו אל נפשם -
להציל נפשם לא חסו על הממון ואפילו הסוסים לא אסרו לרכוב עליהם.
[ז, ט]
לא כן -
לא טוב.
כתרגומו:
<*>לא כשר מה דאנחנא עבדין.
מחשים -
שותקים מלבשר.
וחכינו עד אור הבוקר -
אם נחכה עד אור הבקר מלבשר מצאנו עון בזה.
עוון -
מלא בשני ווי"ן.
[ז, י]
אל שוער העיר ויגידו להם -
שוער דרך כלל, כמו ויליד ביתו, הם יאכלו בלחמו.
או פירושו קראו אל שוער אחד מן השוערים וקמו כולם והגידו להם זה הדבר.
הסוס אסור והחמור אסור -
דרך כלל, כמו ויהי לי שור וחמור.
ופירושו: שהיו אסורים על אבוסיהם.
[ז, יא]
ויקרא השוערים -
שוער העיר קרא אל שוערי בית המלך והם הגידו בית המלך פנימה.
[ז, יב]
להחבה -
בה"א.
בהשדה -
נכתב בה"א הידיעה כמשפט, כמו להגדוד אשר בא עליו והדומים לו, וקרי בשדה בלא ה"א הידיעה, כמנהג ברוב להקל.
[ז, יג]
ככל המון ישראל אשר נשארו בה -
נכתב ההמון על הידיעה בסמיכות כמו העם המלחמה הארון הברית והדומים להם, וקרי בלא ה"א הידיעה כמנהג ברוב, ופירוש הפסוק כן הוא הנם ככל המון ישראל, פירוש הסוסים כחושים ורעים ככל המון ישראל שנשארו בשמרון, שהם כחושים מהרעב.
ואם תאמר היאך לא נשארו כי אם חמשה סוסים בשמרון?
<*>הנם ככל המון ישראל אשר תמו, כמו שתמו האנשים כן תמו הסוסים, כן פירש אדוני אבי ז"ל.
ויונתן תרגם:
<*>אם יבדון הא אינון ככל המונא דישראל דספו.
ככל המון ישראל -
בכ"ף.
[ז, יד]
ויקחו שני רכב סוסים -
והלא אמר חמשת סוסים והיאך אמר שלא לקחו אלא שנים?!
כי פירוש שני רכב סוסים שנים סוסים ורוכבים עליהם.
וכן תרגום יונתן:
<*>תרין רכבי סוסון,
אלא מן החמשה שאמרו בחרו השנים הטובים שבהם.
[ז, טו]
בהחפזם -
הכתוב הוא עם ה"א ויהיה מבנין נפעל אם הה"א נקודה בצר"י והקרי הוא בלא ה"א מן הקל.
[ז, יח]
ויהי כדבר -
לפי שאמר כאשר דבר איש האלהים, ספר היאך היו הדברים אע"פ שכבר כתב למעלה, השיב עוד הדברים הנה על המעשה.
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
ואתם הדבקים ב - ה' חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
ובברכת שבת שלום ומבורך (-:
לנו ולכלל עמו ישראל בכל אשר ה"ן ...
 |
|
|
