| נשלח ב-14/4/2010 22:00 |
 |
| |
ערך עצמי - משתנה בתקופת השידוכים
בתקופה האחרונה אני שמה לב שאני מאוד נוטה לשינויים בערך העצמי שלי.כלומר אם יצאתי עם בחור ממש ממש ברמה והוא רוצה אותי, אני מרגישה טוב עם עצמי. אם הציעו לי הצעה ואני יוצאת ורואה ........ סוג של יצור, אני מרגישה שהערך העצמי נוחת. ---- כאילו איך העזתם לשדך לי דבר כזה.. אם יש לי חודש של הפצצת הצעות אני מתלהבת ומרגישה מבוקשת...
וכשאין כלום אני מרגישה שזה בגלל שהגיל כבר גודל..
נראה לכם שעד החתונה זה יתאזן?... מודעת לזה שזה קצת קטנוני מצידי... אבל מה לעשות על משהו אחד קטן אני בכלל לא ישתלט:
על המחשבות שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 03:19 |
|
| |
זה את עם עצמך, זה לא קשור לבחורים שאיתם את נפגשת.
אולי זה יתאזן כי פשוט תהיי עם מישהו אחד אז לא יהיו יותר שינויים בסוג ערך שאת רואה כפידבק על עצמך.. אבל את הרי זו אותה אחת אז למה זה משנה עם מי את נפגשת?
אבל גם מבינה אותך... :-)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 18:45 |
|
| |
הי לכולם! פורום פצצה.. אני חדש ומותר לי עדיין להתלהב...
צריך להפריד בין מספר הצעות שמורעפות עליך או שאין בכלל שזה לא משהו שפוגע ממש באגו זה סתם מספרים..
לבין קשר בהתהוות שנחתך שזה מכניס לדאוון קשה וקבלו את תנחומיי
בכל מקרה צריך לדעת לא להתערבב רגשית יותר מדי כדי להשאיר איזשו פתח מילוט עצמי למקרה ש...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 13:45 |
|
| |
בס"ד חסויה מותק, קודם כל,ברוכה השבה  דבר שני, אל תתרגשי,גם אצלי זה קורה כך אין מה לעשות,זה טבע האדם. האדם חי לפי הסביבה.איך שהסביבה מקרינה לנו כך אנו חשים. גורנישט, אין לי איך לעודד אותך כי גמאני באותה צרה...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 13:22 |
|
| |
אבל נדמה לי שהערך העצמי עולה ברגע שאת נפגשת עם ייצור,
ויורד כשאת נפגשת עם מישו שלא רוצה בך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 12:56 |
|
| |
| תרי_זוזי כתב: |  | "הערך העצמי שלנו נקבע, לא ע"י מה שאנחנו חושבים על עצמנו, ולא ע"י איך שאחרים מסתכלים עלינו, אלא ע"י איך שאנחנו חושבים שאחרים מסתכלים עלינו."
|
|
למדנו את זה פעם בסוציולוגיה- מגזרים.
כ"כ נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 10:17 |
|
| |
| חסויה22 כתב: | | | בתקופה האחרונה אני שמה לב שאני מאוד נוטה לשינויים בערך העצמי שלי. כלומר אם יצאתי עם בחור ממש ממש ברמה והוא רוצה אותי, אני מרגישה טוב עם עצמי. אם הציעו לי הצעה ואני יוצאת ורואה ........ סוג של יצור, אני מרגישה שהערך העצמי נוחת. ---- כאילו איך העזתם לשדך לי דבר כזה.. אם יש לי חודש של הפצצת הצעות אני מתלהבת ומרגישה מבוקשת...
וכשאין כלום אני מרגישה שזה בגלל שהגיל כבר גודל..
נראה לכם שעד החתונה זה יתאזן?... מודעת לזה שזה קצת קטנוני מצידי... אבל מה לעשות על משהו אחד קטן אני בכלל לא ישתלט:
על המחשבות שלי. |
|
מזדהה עם כל מילה!
אבל איך אומרים?
"עד החתונה זה יעבור"..
יהיה טוב..
למרות שמי שאמר את זה הלך ולא השאיר תאריך..:)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 09:00 |
|
| |
א. תחושת הערך העצמית שלנו, והתפיסה בה אנו תופסים את עצמנו, בהחלט מושתתת על הזנה של מסרים המשודרים לנו מאת הסובב. התפתחות התפיסה האישית מתחילה כבר בגיל צעיר מאד.
ב. אמר רבי נחמן מברסלב: "אני איש פלא ונשמתי היא פלא גדול. חידוש כמוני לא היה מעולם" (חיי מוהר"ן, רנ"ו). האמירה הזו תקפה לגבי כל אדם מישראל. כל אישיות היא חד פעמית ובעלת ערך לעצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 01:27 |
|
| |
| חסויה22 כתב: | | | בתקופה האחרונה אני שמה לב שאני מאוד נוטה לשינויים בערך העצמי שלי. כלומר אם יצאתי עם בחור ממש ממש ברמה והוא רוצה אותי, אני מרגישה טוב עם עצמי. אם הציעו לי הצעה ואני יוצאת ורואה ........ סוג של יצור, אני מרגישה שהערך העצמי נוחת. ---- כאילו איך העזתם לשדך לי דבר כזה.. אם יש לי חודש של הפצצת הצעות אני מתלהבת ומרגישה מבוקשת...
וכשאין כלום אני מרגישה שזה בגלל שהגיל כבר גודל..
נראה לכם שעד החתונה זה יתאזן?... מודעת לזה שזה קצת קטנוני מצידי... אבל מה לעשות על משהו אחד קטן אני בכלל לא ישתלט: על המחשבות שלי. |
|
1. בתקופה האחרונה את שמה לב, אך ודאי שכל החיים הערך העצמי נתון לשינויים, ותלוי הרבה בפידפק של הסביבה. אף שאין אני חולק בכי הוא זה על בר בי רב, שהאנשים שונים זה מזה ברמת היחס שלהם לסביבה. יש באמת, ויש שלפחות באופן חיצוני.
2. למה זה קטנוני?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 00:22 |
|
| |
שלום לכולם!
תרי זוזי כתב יפה. יישר כח!
למרות שמן הסתם, התכוונת גם למה שאני אכתוב, אולם בגלל שכתבת דברים נוספים, עירפלת נקודה מרכזית וחשובה:
כתבת ש"רצוי להיות מקושר למציאות, אבל המציאות היא לא הפידבק שאנחנו מקבלים מאחרים. המציאות זה ההסתכלות פנימה של הבן אדם על עצמו, הכרה עצמית".
המודעות העצמית, היא אכן דבר חשוב, אך לא במובן עליו אתה מדבר.
האדם בכלל לא צריך לחשוב מה הציון שלו, מה הערך שלו.
גם אין לאדם כלים למדוד, לא את עצמו וכ"ש לא את האחרים.
חז"ל לימדו אותנו כי: לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להבטל ממנה".
כלומר: עלינו להתקדם בכל עת מבלי לנסות להשיג הישגים כל-שהם.
הנטייה להשגיות היא עצתו של השטן. (הוא השטן, הוא מלאך המוות הוא יצר הרע).
ע"פ התפיסה היהודית, הואיל והכל מאת ה', עלייך להאמין כי אם קרה ה"אסון" הזה כביכול, שפגשת בחור משעמם, אויל או לא משנה מה, עלייך להאמין כי ה' רצה שתפגשי אותו.
המקור לרעיון הזה, הוא שכתוב שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים. יש המפרשים כי אין מדובר רק בזיווג בין איש לאישתו, אלא בכל חיבור, זמני אפילו, בין בני אדם.
השאלה שעלייך לשאול בעת הפגישה היא רק מדוע, למה ה' רצה שאפגוש אדם זה.
התשובה היא, - כפי שתרי זוזי כתב לך - בכדי שתלמדי ממנו משהו.
אין אדם שאינך יכולה ללמוד דבר מה חשוב אודות אישיותו. בכל אדם קיימות "התרחשויות" מרתקות.
זאת בעיקר משום שבכל אדם קיימים ניגודים, ותמיד נפלא לראות, כיצד כל אחד מסתדר עם הסתירות והניגודים שבתוכו. כיצד הוא חי איתם בשלום.
אני יודע כי יש בהסתכלות הזו, היבט לא כ"כ אנושי. זוהי הסתכלות יותר אינטלקטואלית.
אך מה שבטוח הוא, שיש בהסתכלות הזו, התעניינות בזולת וניסיון אמיתי להבינו, דבר המבטיח כי לא תתעסקי עם עצמך.
הסבל העולה מדברייך, נובע למעשה מעיסוק מיותר שלך עם עצמך ובעצמך, לא בזולת.
ככה לא מתחתנים. עלייך להיות נתונה כולך בבחור עמו את נפגשת - ויהיה זה מי שיהיה.
באופן כזה, אני משוכנע כי גם כשהפגישות יעלו חרס, לא תהיה לך סיבה להרגיש שמכרת את עצמך.
לא תחושי מבוזה יותר, ההיפך, מכל פגישה, עם כל אדם - תרויחי.
שיהיה לך הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא.
בברכה-
ישי ליפשיץ
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 15/04/2010 00:50:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 00:02 |
|
| |
בקצב שאת מחלקת, עוד מעט לא יישארו לך ז'יטונים..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 23:48 |
|
| |
פששששששששש תריי....... עם תשובה כזאת לקחת כמעט חצי קופה.......
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 23:06 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: | | ובאמת צריך לחיות את מה שאני באמת חושבת ויודעת על עצמי
למרות כשאני חושבת על זה, זה נחלק:
יש את אלה שמעריכים את עצמם בלי קשר למציאות
או ערך גבוה מדי או נמוך מדי
ויש שמעריכים עם קשר למציאות
וזה כבר כן קשור לפידבק שמקבלים מהסביבה..
נקודה מעניינת.. |
|
ראיתי פעם אמרה:
"הערך העצמי שלנו נקבע, לא ע"י מה שאנחנו חושבים על עצמנו, ולא ע"י איך שאחרים מסתכלים עלינו, אלא ע"י איך שאנחנו חושבים שאחרים מסתכלים עלינו."
והבן זאת.
ועכשיו ברצינות: רצוי להיות מקושר למציאות, אבל המציאות היא לא הפידבק שאנחנו מקבלים מאחרים. המציאות זה ההסתכלות פנימה של הבן אדם על עצמו, הכרה עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 22:58 |
|
| |
נכון, היה אידיאלי אם תחושת הערך העצמי שלנו לא היה תלוי בסביבה, אבל קשה להגיע לזה.
אני חושב שגם כמעט ואין אנשים במצב כמו שלנו שבו אנחנו כביכול "עומדים למשפט" כל פעם מחדש מא' עד ת'. הרי סתם אנשים שפוגשים במהלך היומיום מתייחסים בד"כ רק לצד אחד או שניים באופי שלנו. למשל בעבודה, אנחנו נמדדים לפי הצד המקצועי: כמה טוב אנחנו מבצעים את המטלות. אם זה שכנים אז לפי החיוך והשלום בחדר מדרגות וכמות הרעש שאנחנו עושים בין 2 ל- 4.
רק בפגישות מסתכלים על הכל - מראה חיצוני, אופי פנימי, עבודה, שעות פנאי, השקפה, חוש הומור, טעם בעניבות - מבט מתחילה ועד סוף. ואז אם יש דחייה יש הרגשה שזה על כל המכלול, כאילו אותו אחד שכנגד עשה איזה שיקלול של כל הגורמים והתוצאה הייתה שאנחנו לא שווים.
לעבור את זה פעם אחר פעם במשך שנים? צריך הרבה כוחות נפש.
האירוניה היא, שאנחנו חוטאים לאחרים באותו דבר שמפריע לנו - כמו שחסויה אמרה - מגיעים ורואים "סוג של יצור". גם זו הסתכלות מאד ביקורתית, סיווג של הבן אדם: האם הוא פחות ממני, שווה אלי או "ממש ממש ברמה".
מה הפיתרון? אני חושב שדווקא אפשר לשלוט על מחשבות. אפשר לנסות להיות פחות ביקורתיים כלפי אחרים, לנסות לראות צדדים נוספים. יכול להיות שמי שהציע את ההצעה מעריך גם אותך וגם את ה"יצור" כיוון שיש לו צדדים חיוביים אחרים. אולי אם נפסיק לשפוט ולסווג אחרים, יהיה יותר קל גם להפסיק לנסות לנחש למה אמרו לי "לא" ו- "מה הוא חושב עלי", ולהתרכז במה אני חושב על עצמי.
ובב"ר, היא לא צריכה למצוא גבר שיאזן אותה - היא צריכה לאזן את עצמה כדי שתוכל למצוא גבר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 22:30 |
|
| |
| חסויה22 כתב: | | ברבי מה יהיה?...
אה?.. |
|
יהיה טוב, בטבע האדם בשעת צרה להאמין להיתפס בכל דבר, שם מנצלים שרלטנים ונוכלים את האדם.
היהודי נתפס בדברים טובים וראוים!!! כל הכבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 22:24 |
|
| |
ברבי מה יהיה?...
אה?..
|
|
|
|
|
