לאחרונה בדקתי בספרי הראשונים את סדר אמירת אדיר אדירנו.
א. המקורות המפורשים הקדומים ביותר שמצאתי הם ספר הפרדס ומחזור ויטרי. האם ישנם מקורות קדומים יותר לקדושה זו? והאם העובדה שישנם פיוטים של הקליר [כמדומני] לימים נוראים קודם אמירת אדיר אדירנו מלמדים שקדושה זו נאמרה כבר בזמנו?
ב. באיזה ניגון נאמר אדיר אדירנו. במקורות מצאתי רק את דברי הרוקח בסידור שאומר [ציטוט מזיכרון] "שמעתי שאומרים אותו בכל יו"ט [ולא רק בימים נוראים] ואומרים אותו בכוונה ובניגון טוב" מהו ניגון טוב? מצאתי בסידור ר' הרץ ש"ץ שמצטט דבריו "ניגון יום טוב". האם ישנם מקורות נוספים בעניין? אשמח לשמוע אודות מנהגים מבוססים עכשוויים בעניין הניגון.
ג. ישנם כמה מנהגים לעניין זמני האמירה. אשמח לשמוע האם ישנם קהילות בימינו ששימרו את המנהג לומר אדיר אדירנו כל שבת [כפי המובא במחזור ויטרי וכפי שמציין הלבוש בהלכ' פסח שכן הוא מנהג פוזנא]. וכן האם ישנם קהילות שאומרות אדיר אידרנו בשבת חוה"מ כפי המובא בעה"ש (תרס"ג, ד') והאם למנהג זה גופא יש מקור קדום.
נשלח ב-2/6/2011 14:20
צודק, בלא יו"ד. ועדיין המשמעות צ"ת ו
נשלח ב-2/6/2011 10:54
נכון.
אלא שגדולינו נשמע לי גדולים שלנו-ברבים.
נשלח ב-1/6/2011 23:05
צענע. האם כוונתך לומר שזה כמו גדולינו?
נשלח ב-1/6/2011 13:37
מדוע לדעתך לא שייך לומר האדיר שלנו?
נשלח ב-1/6/2011 13:18
לכאורה לא זאת שאל, כי אם תינח אדון שייך בו לשון אדון- של, אבל אדיר מה שייך לומר בו אדיר של.
נשלח ב-1/6/2011 13:08
ליגלי
אדירינו-אדיר שלנו. בדיוק כמו יקיר יקירנו חביב חביבנו וכו'.
נשלח ב-1/6/2011 09:51
אגב. מהי הסמיכות 'אדירנו' תינח אדונינו = האדון שלנו, אבל תיבת אדירנו מה משמעותו?
נשלח ב-31/5/2011 01:44
דףיומי100 כתב:
מזה זמן אני מנסה להשיג את ה"ספר קושיות" שאלתי היא כדלקמן: למדנו בדף היומי שכתוב בספר קושיות ( סי ' צד ) , שהטעם שאין אומרים' מזמור לתודה ' בשבת הוא לפי שיש בו מ ' תיבות לבד ' מזמור לתודה ' [ ועיי " ש בדברי המגיה בביאור דרך המנין ( שם פסוק א ) ] ,כנגד מ ' לחמים שהיו מקריבים עם התודה , ומ ' לחמים לא היו מקריבים בשבת .
היות ואין באמתחתי את הספר האם תוכל באדיבותך לומר לי כיצד המגיה מציג את דרך המניין 40 מילים כי אנחנו ספרנו 41 מילים מלבד המילים מזמור לתודה?
בתודה מראש,
אביחי
נשלח ב-29/5/2011 15:59
שלום לך
מזה זמן אני מנסה להשיג את ה"ספר קושיות" שאלתי היא כדלקמן: למדנו בדף היומי שכתוב בספר קושיות ( סי ' צד ) , שהטעם שאין אומרים' מזמור לתודה ' בשבת הוא לפי שיש בו מ ' תיבות לבד ' מזמור לתודה ' [ ועיי " ש בדברי המגיה בביאור דרך המנין ( שם פסוק א ) ] ,כנגד מ ' לחמים שהיו מקריבים עם התודה , ומ ' לחמים לא היו מקריבים בשבת .
היות ואין באמתחתי את הספר האם תוכל באדיבותך לומר לי כיצד המגיה מציג את דרך המניין 40 מילים כי אנחנו ספרנו 41 מילים מלבד המילים מזמור לתודה?
בתודה מראש,
אביחי
נשלח ב-26/4/2010 14:09
יעויין נא גם ב'ספר קושיות', סי' נח, ובהערות שם
נשלח ב-20/4/2010 14:43
בעלבעמיו אשמח לדעת מקור לדברים אלו. בכל מקרה וודאי שמקצת הדברים מקבלים אישורמהתוספות בסנהדרין (ל"ז ע"ב) "מכנף הארץ זמירות שמענו - כתוב בתשובות הגאונים שאין בני א"י אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני המקום רבש"ע אין לנו עוד כנף והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שאמר מכנף הארץ זמירות שמענו"
נשלח ב-20/4/2010 14:13
ויליאמפולי
אולי אינם מכירים ניגון אחר רק של ימים נוראים. זה מצוי מאוד במנינים שאין להם מסורת חזנית. בדר"כ חניכי הישיבות וכדו'.
לעצם העניין.המבנה של הקדושה היא אמירת פסוקים של קדושה ע"י הציבור יחד, בימות החול רק שלושה ובשבת יותר וביו"ט יותר כידוע, כמו"כ נאמרים ע"י החזן (כיום ע"י כל הציבור, ואיני יודע מקור לזה) קטעי קישור בין הפסוקים. וגם זה בימות החול קצר ובעיתות מיוחדות ארוך יותר. ישנם כמה בלבולים שנפוצו בציבור כמו הקטע שבמוסף של שבת ויו"ט לאחר הפסוק "שמע ישראל" בא הפסוק "להיות לכם לא-לוקים אני ה' א-לוקיכם" שהיה צריך להאמר ע"י הציבור ובדר"כ אינו נאמר אלא כהמשך לקטע "הוא א-לוקינו וכו' וזה טעות. ב. בקטע "אדיר אדירנו" שצ"ל קטע קישור, ואח"כ יבא ע"י כל הציבור הפסוקים ה' אדוננו מה אדיר שמך וגו', והיה ה' למלך וגו' כי המילים אדיר אדירנו אינם חלק מהפסוק.
נשלח ב-19/4/2010 06:43
בחו"ל אומרים אדיר וכו' בניגון יו"ט. בארץ ישראל במניני האברכים אומרים אותו בנוסח של ימים נוראים, וזה תמוה.
