בספר מלאכת הקדש [למהר"מ טולידאנו] (נדפס בליוורנו תקס"ג, ועתה יוצא לאור מחדש ממש בימים אלו ע"י מכון אור הטוב ירושלים בהוצאה מהודרת ומאירת עינים), צדה עיני במבוא לתולדות המחבר הערה סיפרותית מעניינת, שהייתי רוצה לשתף בה את עינם של חברי הפורום
אביא כאן את המובא ביפה מראה (זו אינה מהדורה ראשונה, אך גם במהדורה ראשונה (ונציה שנ"ד) כתוב ממש כן אפשר לעיין באתר הספריה הלאומית).
אכן ממש מעניין, למשהו יש מה להוסיף בזה? אולי לערער על מסקנת המעיר?
תוקן על ידי סופר_מהיר ב- 18/04/2010 06:16:42
תוקן על ידי סופר_מהיר ב- 18/04/2010 06:20:18
נשלח ב-30/8/2011 17:17
למעוניינים בעוד חומר בענין אחריתו של בלעם - אנא קראו את אשר כתבתי בפורום זה של ספרים וסופרים בענין השגיאה המפורסמת של המהר"ל בענין "איתו" ו "עימו". שם מוסבר ענין "מות הישרים" של בלעם. לעומת זאת בירושלמי יש לכן להגיה ל"עשיו הרשע" כי ישיבה זמנית בגן עדן אינה "מות ישרים".
נשלח ב-29/8/2011 22:28
מה זה "מכון אור הטוב"?
נשלח ב-29/8/2011 15:29
המדקדק יהודה אבן בלעם, שם משפחתו מנוקד עם שני קמץ, כמו balam. וע"כ אינו ע"ש הרשע בילעם.
נשלח ב-29/8/2011 01:50
"ן' בלעם" היה שם משפחתו הערבי. אך באמת יש ע"ז בדיחה שא' א"ל ולא אבה ה' אלוהיך לשמוע אל בלעם, ומובאת במהדורת איגרת תחה"מ של מהר"י קאפח זצוק"ל במקום שמזכיר הר"מ את פי' ן' בלעם על וגר זאב עם כבש.
תוקן על ידי ספרות ב- 29/08/2011 01:56:09
נשלח ב-28/8/2011 22:49
הפלא איך אחד מהקדמונים נקרא בשם ר' יהודה בלעם (חיבר פיוט לסליחות לספרדים בשם בזוכרי על וכו') הלא ידועים דברי הגמרא במנחות רשעים לא מסקינן בשמייהו, וצ"ע
נשלח ב-23/4/2010 14:30
גם אם לא נאמר שקרח זה יש"ו, ברור הוא שחז"ל נתנו מבט למאורעות היסטוריים ע"פ המבט של תקופתם, קראתי באיזה מקום (לא זכור לי היכן) שאף המילים שהכניסו חז"ל בפי פרעה "לי יאורי אוני עשיתיני" וכן בעוד מלכים שלדברי חז"ל שעשו עצמם אלוה, הוא על בסיס האלילות ששיוו לעצמם קיסרי רומא.
וא"כ אין לראות בזה דווקא רמזים נסתרים למישהו מתקופתם וכדו'.
נשלח ב-23/4/2010 13:43
מהאגדה הזו גופה שבגיטין על ישו ובלעם הוכיח לוי גינצבורג שהיא "מטפחת על פני האומרים שבתלמוד ובמדרש בלעם הוא כינוי לישו" (גנזי שכטר א' עמ' 325) עיי"ש.
לומר שקורח במעשה טלית שכולה תכלת כוונתו לישו הנוצרי, מחייבת שמשה המוזכר שם גם זה שם מושאל לאחד מחכמי הפרושים.
נשלח ב-23/4/2010 12:00
ראיתי פעם בעלון לשבת שהרב אבינר מסר בשם הרצי"ה קוק שמקובל מבית מדרשו של הגר"א שבכמה מקומות בחז"ל נבחר קרח ככינוי להנוצרי. ובכן הענין של טלית שכולו תכלת וכדו' הוא פולמוס נוצרי שטוען נגד קיום מצוות מעשיות. האם ידוע מקור לדבר זה.
נשלח ב-23/4/2010 11:42
פנחס_ברגר כתב:
קורמן בספרו על האגדה ומהותה טוען שהזכירו את יש"ו ברמז בשם בלעם בפרק חלק עה"פ אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם.
מחיפוש באוצה"ח העלתי את הדבר הזה:
מתוך ספר המתייהדים (צ. כשדאי):
נשלח ב-23/4/2010 09:59
קורמן בספרו על האגדה ומהותה טוען שהזכירו את יש"ו ברמז בשם בלעם בפרק חלק עה"פ אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם.
נשלח ב-23/4/2010 09:41
בספר תולדות היהודים בארץ ישראל (א. רבינוביץ. יפו תרפ"א) עמ' 8:
בספרות האגדה נשארו הרבה דברי פולמוס שהיו בין מלומדי הנוצרים ובין חכמי ישראל. מיראתם מפני הצנזורה הלבישו את דבריהם ברמזים חדים, ובמקום להזכיר את שם רומא הזכירו את שם עשו, אדום, עמלק, בלעם, וכדומה. ביחוד שמו ללעג את מסוה החסידות שלבשו הרומאים החמסנים: עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן והקב"ה גוררו משם.
אולי באמת זה מגלה שהיתה גירסא 'בלעם' כמו שהיתה גירסא 'עשו'? וצ"ע.
אגב מענין למה התכוון המצוטט לעיל, איפה הוא מצא שחכמים רמזו דברים על רומא בסיפורים של בלעם, (לא מסתבר שהוא התכוון לגירסת יפה מראה בירושלמ)י.
נשלח ב-20/4/2010 21:31
כמדומה שמטפלים. התעוררי בטח יודע.
בירושלמי של עוז והדר יהיה גם 'יפה מראה' מוהדר מחדש.
נשלח ב-20/4/2010 21:27
מעניין מאוד.
אגב ספרי המר"ש יפה הנם אוצר בלום לנוסחאות ישנות, וחבל שאין מי שיטפל שההדרת כתביו הרבים.
