להיכן הגענו?? - האדמו"ר מבוסטון, נישט זאגן קיין תחנון ביום העצמאות
סי דא א באוויסטע ווארט פון חפץ חיים אז א בחור איז זיך מרשל און א קלייניקייט און ראדין איז א צווייטער איז מחלל שבת און בערלין אזוי גייט דאס אז איינער וואס רופט זיך סאטמאר קען נאך 62 יאר גיין און מכיר זיין און בג"ץ קען איינער וואס רופט זיך א רבי אויפשטעלן נאך 62 יאר הירוס הדת שרייבן א בריוו נישט צו זאגן תחנון און ה' אייר
מי יגלה עפר מעינך רבינו
און פאר דוד וואס פארשטייט נישט דע טמאנע שפראך דא איז דא א בריוו פון איינער וואס רופט זיך האדמו"ר מבאסטאן אז מע זאל נישט זאגן ה' אייר תחנון ווייל דאס איז א טאג וואס איז געווען ניסים ונפלאות פאר כלל ישראל (ח"ו) און פארשטייט זיך אז ער האט רבנים (רועי בקר) מיט אים און אויך (ח"ו) א גמרא אזוי שרייבט ער
פארשטייסט שוין דוד'ל איך האף אזוי
האדמו"ר מבוסטון: אין לומר תחנון בעצמאות
בפסק הלכה שנתלה בביהמ"ד של חסידות בוסטון בשכונת הר-נוף, כותב האדמו"ר: "מחר לא נגיד תחנון" • בפסק המפורט הוא מסביר: "לפני 62 שנה ניצלנו שלא כדרך הטבע" • המסמך המלא: בפנים
מנחם הלוי, בחדרי חרדים
תאריך: 19/04/2010 14:34:00 |
שעות ספורות לפני שנכנס יום העצמאות, מפרסם האדמו"ר מבוסטון גילוי דעת בבית מדרשו בשכונת הר נוף בירושלים, בו הוא מסביר בהרחבה למה מחר (ג', יום העצמאות) לא יאמרו בבית מדרשו, לאחר תפילת שמו"ע, תחנון.
כידוע, הציבור החרדי, רובו ככולו,מתעלם לחלוטין מאירועי יום העצמאות, המבשרים את עצמאות המדינה החילונית. אלא שמתברר כי דווקא חסידות בוסטון החליטה לציין את היום הזה. אמנם בשב ואל תעשה, אך עדיין,הסמליות שישנה באי אמירת התחנון גדולה בהרבה, מכל מנהג חילוני אחר.
האדמו"ר פרסם גילוי דעת בבית המדרש, ואתר בחדרי חרדים' מביא אותו במלואו:
"בגמרא מס' ברכות דף נד' ע"א חז"ל אמרו: "על נס שנעשה לישראל אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". וכן פסק הרמב"ם בהלכות פרק י' הלכה ט' "וכן כל מקום שנעשה לו ניסים ברבים", וכ"פ בשולחן ערוך אורח חיים סימן רי"ח, ועיין בקיצור שולחן ערוך סימן ס'.
"כיוון שביום זה לפני 62 שנים הסכימו אומות העולם שלא כדרך הטבע – לפתוח את שערי דלתות ארץ ישראל בפני מיליוני יהודים פליטים שלא היה להם מקום בטוח לגור בו, והסכימו אוה"ע לאפשר להם לבוא להתיישב בארצנו הקדושה. ולגבי רובא דרובא מאותם פליטים הייתה החלטה זו בבחינת הצלת נפשות ממש. והיות וכל זה נוגע גם לכולנו בדורנו שב"ה יכולים אנחנו בחסדי השם לגור בארץ ישראל, ולהשתטח על קברי אבות ושאר מקומות הקדושים, ולהתפלל ליד הכותל המערבי שריד בית מקדשינו. שעד עצם היום הזה מצב זה הוא בלתי אפשרי לאחינו הגרים במדינות ערב.
ואע"פ שאיננו מברכים ברכת שעשה ניסים, מ"מ נסמכים אנו על מה שכתב הטור בשם רב נטרונאי גאון "נפילת אפים רשות הוא ולא חובה" וכתב על הערוך שולחן בסימן קל"א סעיף ב' "ולכן בניקל מבטלים אותה [תחנון]". עכ"ל.
לאור האמור לעיל איננו אומרים תחנון ביום זה.
וכאן מגיע מקום החותם של האדמו"ר.
כיצד ינהג כל אחד באופן אישי? זאת נשאיר לשיקול הדעת של הרבנים ומורי הוראה.
תוקן על ידי בשמחה_תמיד ב- 19/04/2010 20:54:26
 |
|
|
