הקמת שכונת תל ציון ביישוב כוכב יעקב
הקמת שכונת תל ציון ביישוב כוכב יעקב
המינהל לבנייה כפרית הוא יחידת סמך במשרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) והוא המופקד בין השאר על פרוגרמות תכנון, עבודות פיתוח ושיפוץ מבנים ביישובים כפריים, לרבות יהודה שומרון וחבל עזה ורמת הגולן. הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית (להלן - ההסתדרות הציונית) פועלות זה עשרות שנים בתחום ההתיישבות. מאז 1967 פועלת ההסתדרות הציונית בדרכים שונות לקידום ההתיישבות הכפרית ביהודה ושומרון (להלן - יו"ש) וברמת הגולן באמצעות החטיבה להתיישבות (להלן - החטיבה)[21]. תקציב החטיבה מקורו בתקציב המדינה, והוא כלול בתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
משרד מבקר המדינה התייחס לאחרונה לתפקוד המינהל לבנייה כפרית בדוח שנתי 47[22]. באותו דוח בחנה מבקר המדינה דאז את הצורך בארגון מחדש של המינהל לבנייה כפרית ואת ההצדקה להמשך קיומו כיחידת סמך נפרדת במשרד. בעקבות הדוח הביע משרד האוצר את עמדתו, בינואר 1997, כי יש להטמיע את המינהל לבנייה כפרית במשרד, הן ברמת המטה והן ברמה המחוזית, כדי להפחית במידה ניכרת בכוח אדם.
במאי 1984 החליטה הממשלה, כי במסגרת המרחב המטרופוליטני של ירושלים יתכנן המשרד את אתר "עקב", בשלב ראשון כיישוב קהילתי עבור גרעין "אביר יעקב " (להלן - כוכב יעקב ).
קרקעות המדינה הנמצאות מעבר לקו הירוק מנוהלות בידי מינהל מקרקעי ישראל באמצעות הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביהודה ושומרון (להלן - הממונה). הממונה כפוף מבחינה ארגונית למינהל האזרחי ומבחינה מקצועית - למינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1986 הקצה הממונה למשרד את הקרקע להקמת כוכב יעקב . ההקצאה היתה בהיקף של 585 דונם שעליהם ניתן אישור לבנות כ-1,000 דירות. בשנת 1996 קיבל המשרד מהממונה הרשאה לתכנון של 765 דונם נוספים (ביחד 1,350 דונם), והמשרד חתם על הסכם הרשאה עם הממונה לתכנון שטחים אלה. באותה שנה החל המינהל לבנייה כפרית בתכנונם של אותם 765 דונם נוספים ובקידום תכניות לבניית שכונה חדשה ב כוכב יעקב ; השכונה שנקראת תל ציון יועדה לעמותה הבונה לאוכלוסייה חרדית (להלן - העמותה). התכנון כלל: תחילה בנייה של 1,048 דירות, ולאחר מכן - עד כ-5,000 דירות. כוכב יעקב ובכלל זה תל ציון נמצאות בתחום המועצה האזורית מטה בנימין. היישוב כוכב יעקב מנוהל בידי "אביר יעקב , אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית דתית בע"מ" (להלן - האגודה).
בחודשים אפריל-אוגוסט 2000 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, במשרד ובחטיבה את הפעולות הקשורות להקמת השכונה תל ציון ביישוב כוכב יעקב . בדיקות נערכו גם במשרדי הממונה וביישוב כוכב יעקב .
במארס 1975 החליטה הממשלה, כי כל הצעה להתיישבות חדשה צריכה להתקבל בוועדת שרים לענייני התיישבות.
באוגוסט 1996 החליטה הממשלה[23], כי בתחום ההתיישבות ביו"ש וחבל עזה יפעלו משרדי הממשלה באופן ש"נושאים של מדיניות כוללת בנושאי התיישבות וסלילת כבישים והצעות להקמת יישובים חדשים יובאו לדיון והחלטת הממשלה". כמו כן החליטה הממשלה, כי "כל הרשאה חדשה לתכנון והקצאת קרקע לבנייה על אדמות מדינה באזורים (יו"ש וחבל עזה) תבוצע רק לאחר אישורו של שר הביטחון".
כעשר שנים מפרידות בין הייזום של כוכב יעקב לבין הייזום של תל ציון. הם נבדלים זה מזה גם בהיקף הדירות, באופי הבנייה ובמדיניות האכלוס. ההקמה של תל ציון לא הובאה לאישור הממשלה.
בתשובתם מדצמבר 2000 הסבירו המשרד והחטיבה למשרד מבקר המדינה, כי הקמת תל ציון היא הרחבה של יישוב קיים שאינה טעונה החלטת ממשלה. המינהל האזרחי הסביר בתשובתו, כי התנגד ליוזמה שהיתה בזמנו לגרוע את תל ציון מתחום השיפוט של המועצה האזורית ולהופכה למועצה מקומית, בנימוק שיהא בכך משום הקמת יישוב חדש שתחייב אישור ממשלה. הוא הוסיף, כי מאחר שתל ציון "מצויה בתוך צו אלוף של היישוב כוכב יעקב ובתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה בנימין, אין מדובר ביישוב חדש".
לא למותר לציין, את הנאמר במכתבו של מזכיר כוכב יעקב מיום 1.6.00 אל מנהל מחוז יו"ש במשרד הפנים, כי "מראשית היתה דעתנו כי על השכונה להתנהל באופן עצמאי וכך גם דעתנו כעת". הרעיון שהשכונה תופרד "מתחום הוועד המקומי כוכב יעקב וכינון מועצה מקומית עצמאית במקום", הועלה גם במכתבו של הממונה על היישובים ביו"ש במשרד הפנים, מיום 28.3.00, אל משרד הביטחון, היחידה להתיישבות.
אין תימה, על כן, כי הפרקליטות הצבאית אשר התבקשה "להתייחס לשאלה האם לא יהא בכך, הלכה למעשה, משום הקמת יישוב חדש באיו"ש", היתה בדעה (בחוות דעתה מיום 1.5.00 ומיום 14.5.00) כי "הפיכת השכונה ליישוב עצמאי עשויה להיתפס, מבחינה פורמלית, כהקמת יישוב חדש. בהקשר זה יהיה מקום לבחון, על כן, האם נדרשת בענייננו החלטת ממשלה".
כשמדובר בהקמת שכונה לאוכלוסייה בעלת צביון ייחודי בהיקף עתידי של כ-5,000 דירות, בשעה שהתכנון המקורי ל כוכב יעקב היה לבניית כ-1,000 דירות, מן הראוי היה להביא עניין זה להחלטת הממשלה, ולו כדי לברר אם נדרש אישורה.
הקצאת הקרקע לתל ציון
1. באוקטובר 1997 ובינואר 1998 פנה מנהל המינהל לבנייה כפרית דאז לממונה, וביקש להעביר את ההרשאה לתכנון " כוכב יעקב ושכונת תל ציון" מהמשרד לחטיבה. ב-12.5.98 נחתם הסכם הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות הציונית לפיו קיבלה ההסתדרות הציונית (או החטיבה) הרשאה לתכנון של כ-1,268.5 דונם (81.5 דונם בתחום היישוב המקורי נותרו בידי המשרד).
מנהל המינהל לבניה כפרית דאז, הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה בינואר 2001, כי הצורך להעביר את ההרשאה לתכנון מהמשרד לחטיבה נבע מכך שלחטיבה, בשונה מהמשרד "הכלים המתאימים להקמת שכונות ישובים ביש"ע ... ברמה האנושית, בליווי הישוב ובשמירה על אופיו באמצעות ועדות קבלה וכו'".
2. הקצאת קרקע באזור יו"ש כרוכה בשרשרת של הסכמים והרשאות שנתן הממונה, שראשיתם בהרשאה לתכנון הניתנת למשרד או לחטיבה, המשכם בהרשאה לפיתוח ולהחזקה בקרקע וסופה בהענקת מעמד של בר-רשות לאגודת מתיישבים או למתיישב. בשכונת תל ציון ב כוכב יעקב ניתנה רק הרשאה לתכנון. יתר ההרשאות שהיו הכרחיות כדי לבצע עבודות פיתוח ובנייה, וכדי שיהיה אפשר להקנות למתיישבים זכויות של בר-רשות, לא ניתנו לחטיבה.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הסבירה החטיבה, כי ה"עובדה שהממונה ידע על היתרי בנייה שניתנו באתר ואף אישרם וידע על עבודות הפיתוח והבנייה המתבצעות בו, בטרם וגם לאחר שחתם עם המיישבת [החטיבה] על ההרשאה לתכנון; זאת בלי שנקט בפעולה מונעת כלשהי, מבטאת הסכמה שבהתנהגות ... יתר על כן, החטיבה ראתה בחתימת הממונה על התכניות ועל היתרי הבנייה ובביצוע עבודות הפיתוח והבינוי בשטח, כאילו ניתנה הסכמת הממונה לפיתוח ובכך התייתר הצורך בפנייתה לקבל הרשאה כזו". עוד הודיעה החטיבה, כי פנתה אל הממונה כדי להסדיר את יתר ההרשאות הדרושות. לדבריה, הממונה הודיע לה בעל פה, שאין לו מניעה מלתת לה הרשאה לפיתוח, לרבות עריכת שומה לצורך קביעת דמי הפיתוח ו/או דמי החכירה, אם יידרשו לתשלום.
בהתייחסותו של הממונה לממצאי הביקורת, שהובאה בתשובתו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל מינואר 2001, נאמר, כי שיטת העבודה של הממונה עם ההסתדרות הציונית אחידה, ותל ציון אינה יוצאת דופן משאר היישובים שקיבלו הקצאות מההסתדרות הציונית ולא נחתם עמם חוזה חכירה או חוזה המעניק זכויות של בר-רשות. בהעדר חוזה חכירה או חוזה המעניק זכויות של בר-רשות, אין הממונה גובה כספים מלבד אלה שהוא גובה עבור נחלות ביישובים חקלאיים. עוד ציין הממונה, כי החוב של ההסתדרות הציונית לממונה בגין קרקעות שהוקצו ליישובים חקלאיים עד שנת 2000 מסתכם בכשמונה מיליון ש"ח.
משרד מבקר המדינה העיר, שעל הגורמים המעורבים - המשרד, החטיבה והממונה, היה לדרוש ולוודא שכל ההסכמים והמסמכים הדרושים לשם ביצוע העסקה ייערכו וייחתמו. העדרם של הסכמים ומסמכים אלה עלולה להשפיע על זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים המעורבים בעסקה. העובדה שהעדר חתימה על חוזי פיתוח או חכירה אינה ייחודית ליישוב תל ציון, רק מדגישה את הצורך לקבוע סדרי פעולה תקינים וגם לעבוד לפיהם. יצוין, כי בחלק מן המקרים מדובר ביישובים קהילתיים ועירוניים, וההתייחסות אליהם כאל "נחלות" ביישובים חקלאיים אינה במקומה.
3. עוד בטרם נחתם הסכם הרשאה לתכנון עם החטיבה, חתמה האגודה ב-24.7.97, הסכם עם העמותה. העמותה נוסדה בשנת 1994 ומטרתה העיקרית בנייה עצמית, או באמצעות חברה משכנת של דירות, לחבריה בלבד. על פי ההסכם מסרה האגודה לעמותה את שטחי הקרקע שעמדה להקצות לה ההסתדרות הציונית מכוח ההסכם עם הממונה. על פי ההסכם, מטרת ההקצאה היא בניית דירות לציבור חרדי.
נמצא, כי לא נחתם הסכם הרשאה לפיתוח ולא הסכם בר-רשות בין ההסתדרות הציונית לבין הממונה - וממילא לא הוקצתה קרקע ולא הוקצו זכויות של בר-רשות לאגודה. על אף זאת, הועברה החזקה בקרקע למעשה לעמותה; יאמר כבר כאן, כי העמותה העבירה את החזקה ליזם, והוא החל לבנות דירות בלא שהיו לו זכויות בקרקע.
התייחסותו של מנהל המינהל לבנייה כפרית דאז לממצאי הביקורת, אך מדגישה את הצורך שההליכים להעברת הזכויות בקרקע ייעשו לפי כללי מינהל תקין.
תמורה עבור הקרקע
כיוון שהחטיבה לא חתמה על הסכם פיתוח עם הממונה היא גם לא שילמה דמי חכירה עבור הקרקע. הן לעמותה והן ליזם אין הסכם בר-רשות או הסכם חכירה עם הממונה כאמור, וגם הם לא שילמו למדינה דמי הרשאה או דמי חכירה עבור הקרקע.
על פי ההסכם בין האגודה לבין העמותה, תשלם העמותה לאגודה 2,500 דולר בגין כל דירה שתימכר: בשלב א' אמורה האגודה לקבל כ-1.15 מיליון דולר עבור 458 דירות שנבנו ונמכרו, ועבור עוד 4,300 דירות שמתוכננות בתל ציון היא אמורה לקבל כ-10.75 מיליון דולר.
מהאמור לעיל עולה, שהגורמים שיש להם תפקיד בהקצאת מקרקעין באזור יו"ש ובהענקת ההרשאה לניצולם, לא הקפידו על קיום הנהלים וגם לא דאגו שמי שקיבל חזקה במקרקעין ישלם תמורתה למדינה.
העברת הזכויות מהעמותה ליזם פרטי
כאמור, ב-24.7.97 נחתם הסכם בין האגודה לבין העמותה, על פיו תבנה העמותה את הדירות עבור ציבור חרדי - החברים בעמותה על פי ההסכם, והעמותה לא תהא רשאית להעביר זכויותיה על פי ההסכם לאחרים, זולת במסגרת מכירת דירות למשתכנים. באותו מועד חתמו העמותה והאגודה על נספח להסכם, לפיו העברת זכויות לאחת החברות שבשליטת יו"ר העמותה לא תיחשב להעברה או להסבה.
על פי התיעוד, העמותה אכן הסבה את זכויותיה בפרויקט תל ציון (להלן - הפרויקט) לידי יזם, שהוא חברה בשליטת יו"ר העמותה (להלן - חברה א'). על פי המידע אצל רשם החברות, חברה א' נרשמה במאי 1998.
ב-1.12.99 חתם המשרד עם חברה א' על הסכם המסדיר את החזר תשלומי הפיתוח שהמשרד מבצע באמצעות קבלנים מטעמו. גם על ההסכמים עם הדיירים חתומה חברה א' ולא העמותה. מכאן, שהחברה, שהיא גוף עסקי, פועלת כיזם במקום העמותה.
יוצא אפוא, שהעמותה הסבה את הקרקע לחברה בשליטת יו"ר העמותה, ומההטבות הנובעות מכך לפרויקט ייהנו הבעלים של החברה, ולא חברי העמותה שלהם הוקצתה הקרקע למעשה, אם כי לא פורמלית.
כמו כן, מאז היווסדה לא הגישה העמותה לרשם העמותות דוחות כספיים, המלצות של ועדת ביקורת ופרוטוקולים של אסיפות כלליות (למעט פרוטוקול אחד מסוף 1994). על אף שרשם העמותות התריע בפניה בנדון ביולי 1998, העמותה טרם נענתה. משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לב רשם העמותות לנדון באוקטובר 2000, ובכלל זה לסדרי העברת הזכויות מהעמותה לחברה ולקרבת האינטרסים כאמור לעיל. עד אמצע ינואר 2001 לא התקבלה תשובה מרשם העמותות בעניין זה.
סיוע המשרד לפרויקט
תקציב המינהל לבנייה כפרית בשנים 1997-1999 עבור פיתוח לבנייה חדשה הסתכם בכ-70 מיליון ש"ח לשנה. על פי נהלי המשרד, עבודות בנייה ופיתוח, המתבצעות ביישובים שבטיפול המינהל לבנייה הכפרית וביישובים חדשים, נעשית בדרך כלל בהתקשרות ישירה של המשרד עם קבלנים, או באמצעות המועצה המקומית או המועצה האזורית הנוגעת בדבר. בתל ציון מבצע המשרד את עבודות הפיתוח עבור חברה א' בהתקשרות ישירה עם קבלנים, הכוללות "פיתוח - על" ל-4,800 דירות ועבודות פיתוח אתר ל-1,048 דירות בשלב א'. בשנים 1997 - 2000 הקצה המשרד לפיתוח תל ציון כ-57 מיליון ש"ח.
ב-1.12.99 חתם המשרד, כאמור, הסכם עם חברה א', לפיו המשרד מבצע את עבודות הפיתוח באתר וחברה א' מתחייבת לשלם לו 50% בגין החזר הוצאות אלה.
יוצא אפוא, שהמשרד מבצע עבודות פיתוח עבור יזם שאין לו זכויות בקרקע כלל.
בתשובתו מדצמבר 2000 הודיע המשרד למשרד מבקר המדינה, כי הוא פנה לחטיבה לקבלת הרשאת משנה לפיתוח, וזאת לאחר שתוסדר ההרשאה לפיתוח בין הממונה לבין החטיבה.
על פי החלטת הממשלה מינואר 1998, היישוב כוכב יעקב מסווג כאזור עדיפות לאומית א'. באזור עדיפות זה משתתף המשרד, על פי החלטת הממשלה, ב50% - מהוצאות הפיתוח. בתל ציון הסתכמה הסובסידיה של 50% בהוצאות הפיתוח, על פי הסכם תשתיות שחתמה חברה א' עם המשרד בדצמבר 1999, בכ-18 מיליון ש"ח.
נוסף על כך מימן המשרד מתקציבו עבודות תשתית בתל ציון בסכום של 8.6 מיליון ש"ח. אולם, בתחשיבים שערך המשרד לשם גביית 50% הוצאות הפיתוח מחברה א', הוא לא כלל הוצאות אלה. בכך העלה המשרד את רמת הסבסוד של הפיתוח בתל ציון מעל 50%, דהיינו מעל לרמת הסבסוד המאושרת ככלל.
בתשובתו הסביר המשרד למשרד מבקר המדינה, כי החליט בהחלטה מינהלית שלא לגבות את ההשתתפות בעבודות עפר, וזאת לאחר שבדק את מחירי המכירה של הדירות ומצא, כי מהסבסוד נהנו הדיירים.
בכך חרג המשרד מהחלטת הממשלה בדבר שיעור הסבסוד המרבי עבור הוצאות פיתוח, והנימוק שנתן המשרד לכך לאו נימוק הוא.
סיוע במשכנתאות למשתכנים:הסיוע שאושר למשתכנים ב כוכב יעקב , שתל ציון נמצאת בתחומה, נע בין 198,000 ש"ח לבין 290,000 ש"ח למשתכן, מהם 84,000 ש"ח עד 114,500 ש"ח מענקים. בסיוע כלול מענק של 20,000 ש"ח, שהוענק החל ב-30 לאוקטובר 1998 ליישובים אחדים ביו"ש.
הבטחת כספי הסיוע למשכנתאות
1. מרבית כספי הסיוע, במשכנתאות הניתנות לרוכשי דירות, מקורם בתקציב המדינה. אחת הדרכים להבטחת כספי המשכנתה היא שעבוד הנכס על ידי רישום משכנתה על הנכס, או במקרה שאין פרצלציה[24] על הקרקע, ניתנת התחייבות לרישום משכנתה, ונוסף על כך נרשם משכון הזכויות החוזיות במקרקעין במשרד המשפטים.
במקרה דנן נמצא, כי לבנק שביצע את המשכנתאות בתל ציון ניתנה התחייבות לרישום משכנתה הן מצד היזם והן מצד ההסתדרות הציונית. בהתחייבות של היזם נאמר: "הננו בעלי זכויות הפיתוח, הבנייה והיישוב במקרקעין כלפי ההסתדרות הציונית העולמית - אשר הינה בעלת הזכויות במקרקעין". בהתחייבות ההסתדרות הציונית נאמר: "הנ"ל (הדיירים המפורטים בהתחייבות) קיבל
מאתנו זכות שימוש כבר-רשות במגרש הקבוע". זאת כשכאמור, הקרקע היא "אדמת מדינה" שבניהול הממונה.
להסתדרות הציונית (או לחטיבה) אין זכויות בקרקע בתל ציון שעליהן הצהירה, וממילא אין היא יכולה להקנות זכות של בר-רשות לרוכשים כאמור. גם לחברה א' אין זכויות בקרקע. מכאן, שההצהרות של חברה א' וההסתדרות הציונית הן חסרות בסיס משפטי והצהרותיהן בהתחייבויות לרישום משכנתה אינן נכונות, לכאורה. התוצאה היא, שבפועל אין למשרד בטוחה בעלת ערך כלכלי כנגד המשכנתאות שניתנו מתקציב המדינה.
2. בביקורת התברר, כי על פי ההנחיות של המשרד לבנקים למשכנתאות, עליהם להסתפק בהתחייבות לרישום משכנתה של החברה המשכנת או התחייבות של ההסתדרות הציונית, בלי לבקש את אישור בעל הקרקע.
משרד מבקר המדינה העיר, כי על המשרד להורות לבנקים למשכנתאות כי עליהם לוודא בכל מקרה שהחברה המשכנת היא בעלת זכויות בקרקע.
בתשובתו הודיע המשרד למשרד מבקר המדינה, כי הוא הוציא הנחיות מתאימות לבנקים המסדירות את הנושא.
רישום זכויות של רוכשי הדירות
רישום זכויותיהם של רוכשי דירות שהם חברי אגודה יכול להיעשות בשני אופנים: 1. אם הקרקע הוקצתה למשרד, אזי לאחר סיום הבנייה, חותם חבר האגודה על חוזה חכירה נפרד עם הממונה. כך נעשה לגבי 100 דירות ראשונות שבנה המשרד עבור האגודה. 2. אם הקרקע הוקצתה לחטיבה בהסכם בר-רשות עם הממונה, חותמים חברי האגודה על הסכם בר-רשות עם החטיבה.
במקרה של תל ציון, הוסכם בין העמותה לבין האגודה, כי על המבקשים לרכוש דירות ביישוב, לעבור הליכי קבלה לאגודה ולקבל את אישור החטיבה, טרם רכישת הדירות. האגודה הסכימה לסייע בהשגת האישורים הנדרשים, היא אף הסכימה שלא להתנגד לקבלתו ואישורו של מועמד אותו יאשר היזם; וכי לאחר אישור רוכשי הדירות בתל ציון כחברי אגודה הם יופנו לחטיבה לחתום על חוזה בר-רשות.
כדי שיהיה אפשר לרשום את הזכויות של המשתכנים בדירות שרכשו, הסכימה האגודה לאשר את רוכשי הדירות בתל ציון כחברי האגודה. חברי אגודה אלה חתמו עם החטיבה על הסכם
בר-רשות. אולם במקרה זה, כפי שהוסבר לעיל, לחטיבה עצמה אין הסכם בר-רשות עם הממונה על הקרקע בתל ציון, ומכאן שאין ביכולתה להעניק זכויות שאין לה לרוכשי הדירות.
¶
הממצאים המועלים בדוח זה מורים, שעל קרקע המדינה הוקמה שכונה ללא הליכים מינהליים ומשפטיים מתחייבים, בלי שהיו לגורמים המיישבים זכויות מוסדרות על הקרקע.
כפועל יוצא, בונה יזם פרטי אלפי דירות בלי שהקרקע הוקצתה לו כדין ובלי שהוא שילם עבורה תשלום כלשהו למדינה. המשרד סייע מתקציבו בפרויקט, ואף העניק לו, בלא סמכות, הטבה כספית ייחודית מעל למקובל.
ניהול רכוש המשרד באזור יהודה והשומרון
החל משנת 1984 העביר המשרד לניהול החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן - החטיבה) 4,206 מבני מגורים, מהם 2,555 דירות מעבר לקו הירוק. מבנים אלה הוקמו בשלהי שנות ה-70 בידי המינהל לבנייה כפרית וכן בידי החטיבה, במימון מתקציב המדינה. החטיבה קיבלה עליה לנהל את המבנים, כנאמן, עבור משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד), על פי סיכומים שנקבעו בין הצדדים. עד שנת 1999 לא בדק המשרד את אופן הניהול של המבנים בידי החטיבה. המשרד לא נתן כל הסבר למחדל זה שנמשך תקופה כה ארוכה.
בספטמבר 1999 הגיש רואה חשבון חיצוני דוח, שנערך על פי בקשת המשרד, בדבר אופן ניהול הרכוש בידי החטיבה, והעלה ממצאים חמורים, שעיקריהם: החטיבה לא ניהלה רישום של הרכוש והפעולות בו מאז הועבר הניהול לטיפולה בשנת 1984; גביית שכר דירה הגיע לכ30% - בלבד מכלל חייבי שכר הדירה; פרטים בדבר דירות שהיא מכרה לא נרשמו כנדרש.
רואה חשבון חישב וציין בדוח, שעל החטיבה להחזיר למשרד או לאוצר המדינה כ-40.9 מיליון ש"ח; מהם כ-34.5 מיליון ש"ח הכנסות ממכירת רכוש המשרד שלא הועברו אליו.
בתשובתה מדצמבר 2000 הסבירה החטיבה למשרד מבקר המדינה, כי בנובמבר 1997 היא החלה באיתור ורישום מפורט של הרכוש המינהלי ודייריו; מאותו מועד היא מעבירה למשרד את הסכמי המכירה שהיא עורכת, וכן דוחות תקבולים רבעוניים. משנת 1998 ואילך פעלה החטיבה על פי הסכם עם אגף התקציבים שבמשרד האוצר, והעבירה את התקבולים מהמכירה לחשב הכללי. באשר להעדר הפעולה עד שנת 1997 הסבירה החטיבה, כי לגבי חלק מהתקופה לא היו למיטב ידיעתה מכירות של דירות המשרד, ובנוסף היא אינה מקבלת את ממצאי הדוח של רואה החשבון מטעם המשרד, וכי מכל מקום היא עורכת בדיקה של רואה חשבון מטעמה, שאמור להגיש לה את מסקנותיו.
בעקבות ממצאי הדוח התקיימה ישיבה ביולי 2000 בלשכת מנכ"ל המשרד, ובה הוחלט, בין היתר, כי טיפול המשרד בניהול הדירות יועבר מהמינהל לבנייה כפרית "לאגף העירוני", וכי החטיבה תמשיך לנהל את הדיור הציבורי, שנמסר לה כנאמן, במשך שישה חודשים ובתום תקופה זו יתקיים דיון נוסף אצל המנכ"ל.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את מחדלו המתמשך של המינהל לבנייה כפרית בפיקוח על ניהול הרכוש בידי החטיבה. זאת, בייחוד כאשר על פי דיווחים שנתיים שהוא קיבל, היה ידוע לו כי החטיבה מוכרת דירות, ובשנים 1992-1998 לא העבירה את התקבולים בגין המכירות. על אף זאת, לא נמצא כי המינהל לבנייה כפרית התריע על כך או שנעשו פעולות מצדו לקבלת תקבולים אלה.
 |
|
|
