| נשלח ב-26/4/2010 23:44 |
 |
| |
תוקן על ידי ניוטרל ב- 26/04/2010 23:45:20
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 23:44 |
|
| |
| פרעסעריי כתב: |  | חסידות בעלז לא היה עוסקים בלחנים וניגונים כידוע ולכן אין כהיום אין מנגנים מנגוניו.
ומאידך גיסא חסידות וויזניץ בכל הדורות היו אפילו האדמורי"ם בעלי נגינה כידוע, וידוע כי בנסוע הסבא קדישא בעל אהבת ישראל מוויזניץ עם בני משפחתו לחתונת בנו האמרי חיים זצ"ל ברחמסטריבקה, עשה חניית ביניהם בלבוב והחזן המפורסם ר' זיידל רובנר ז"ל בא לאכסנייתו ואז שר את האב הרחמים. כמו"כ בהיות האהבת ישראל באתר הקייט "דורנא" הגיע לשם החזן ר' זיידל בלי המשוררים שלו, היה זה בימי תשעת הימים של אב, וביקשו האדמו"ר שישיר לו משהו מענינא דיומא, ואז שר לו "קום לך ירמיה למה תחשה, לך קרא לאבות ואהרן ומשה", לימים כשדיבור האדמו"ר מוויזניץ מאותו אירוע, אמר: "אני מקבל צמרמורת ועור צופד ויבש, שערות גופי נעמדות והדם קופא בקרבי" כה מרגשת היתה זמרתו, והיה לו כח נגינה וידע לתרגם את המילים.
בכל חתונה שהשיא האהבת ישראל מוויזניץ אחד מצאצאיו, היה החזן ר' זיידל רובנר בא לשמח, וכמו"כ היה בא לעתים על שב"ק ביחד עם מקהלתו, והאדמו"ר וויתר לכבודו על העמוד, ובתפלת קבלת שבת נתכבד החזן לשיר את המזמור "שירו לד' שיר חדש", ובתפלת שחרית זימר את התפלות "קל אדון" ו"ממקומך".
יש להביא עוד הרבה בנוגע לשייכותו לחצר הקודש וויזניץ ועוד חזון למועד. |
|
וזה מה שכתבתי בפורום אחר
>קראתי שפעם בא ר שמואל
מרגובסקי (זיידל רובנר)
לויזניץ עם המקהלה באיזה
יום של קריאת התורה
בחודש ניסן וכיבדו אותם
לשיר בריך שמיה ובבניין
ליד הקלויז אפו מצות
וששמעו את החזן והמקהלה
שרים עזבו את המצות והלכו
לשמוע אותם והמצות
החמיצו...<
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 18:38 |
|
| |
חסידות בעלז לא היה עוסקים בלחנים וניגונים כידוע ולכן אין כהיום אין מנגנים מנגוניו.
ומאידך גיסא חסידות וויזניץ בכל הדורות היו אפילו האדמורי"ם בעלי נגינה כידוע, וידוע כי בנסוע הסבא קדישא בעל אהבת ישראל מוויזניץ עם בני משפחתו לחתונת בנו האמרי חיים זצ"ל ברחמסטריבקה, עשה חניית ביניהם בלבוב והחזן המפורסם ר' זיידל רובנר ז"ל בא לאכסנייתו ואז שר את האב הרחמים. כמו"כ בהיות האהבת ישראל באתר הקייט "דורנא" הגיע לשם החזן ר' זיידל בלי המשוררים שלו, היה זה בימי תשעת הימים של אב, וביקשו האדמו"ר שישיר לו משהו מענינא דיומא, ואז שר לו "קום לך ירמיה למה תחשה, לך קרא לאבות ואהרן ומשה", לימים כשדיבור האדמו"ר מוויזניץ מאותו אירוע, אמר: "אני מקבל צמרמורת ועור צופד ויבש, שערות גופי נעמדות והדם קופא בקרבי" כה מרגשת היתה זמרתו, והיה לו כח נגינה וידע לתרגם את המילים.
בכל חתונה שהשיא האהבת ישראל מוויזניץ אחד מצאצאיו, היה החזן ר' זיידל רובנר בא לשמח, וכמו"כ היה בא לעתים על שב"ק ביחד עם מקהלתו, והאדמו"ר וויתר לכבודו על העמוד, ובתפלת קבלת שבת נתכבד החזן לשיר את המזמור "שירו לד' שיר חדש", ובתפלת שחרית זיתר את התפלות "קל אדון" ו"ממקומך".
יש להביא עוד הרבה בנוגע לשייכותו לחצר הקודש וויזניץ ועוד חזון למועד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 15:43 |
|
| |
כמו כן עלי להוסיף כי המנצח יצחק היילמן יליד לבוב הושפע מאד מלחניו ומנוסח התפילה של רובנר ושילב רבות מהם בנוסח התפילה ובלחניו שהוא עיבד.
על כך יעידו רבים מתלמידיו של היילמן שמכהנים כיום כחזנים בכל אתר ואתר.
כל מי שיכול להוסיף תבוא על ברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 15:32 |
|
| |
זיידל רובנר
ישנם הרבה סיפורים על אודות אותה תקופה בה חי וכהן החזן והמלחין זיידל רובנר בלבוב .
דרך אגב למי שלא יודע העיר לבוב היתה המרכז של חסידות בעלז ומענין כי היום דוקא חסידות ויזניץ אימצה לעצמה חלק מלחניו של רובנר ואני מתכוון ל"אמת ואמונה " שהם שרים בליל שביעי של פסח בטיש שעורך האדמור מויזניץ בחיפה וגם בטיש נוסף אך הקהל שר את היצירה גם של החזן וגם של המקהלה.
מספרים ואני שמעתי ממקור ראשוןכי מי שפנה לזיידל רובנר וביקש ללמוד חזנות אצלו או לשיר במקהלה היה לרובנר תנאי תבוא אלי בשבת ללמוד דף גמרא ולאחר מכן תלמד חזנות.כך היה פעם היחס ללמודחזנות ולשמש שליח ציבור .
קודם תהיה איש תורה.ולאחר מכן חזן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 07:12 |
|
| |
תיבת ביהכנ"ס הגדול "דחו"ל" פה לבוב היינו "דחוץ לעיר" פה לבוב, והכוונה כי היה עוד ביהכ"נ גדול בלבוב שהיה נקרא ביהכנ"ס הגדול דתו"ה (דתוך העיר) פה לבוב, ושם היה משמש החזן רבי ברוך שור ז"ל, כמו שכבר הביא מביןאמת בביוגרפיה שלו על החזן.
אם יהיה לי פנאי אסרוק המסמכים והצילוצים מספר "מאקארוב". אגב תראו כי החזן זיידל רובנר היה לו בית המדרש משלו שבו היה משמש כרב ומנהיג, והרבה כינוס חסידיים היו שם כמו סעודת הילולא של צדיקים.
גם יש אצלי עיתון אורגינלי משנת 1913 כשבא החזן לארצוה"ב וכתבו עליו מאמר ארוך עם הרבה מידע, ועוד חזון למועד.
|
|
|
|
|
