לא הנ"ל איננו חרדי כלל וכלל, הוא החל את דרכו כחזן רפורמי, וכיום הוא זמר אופרה מהגדולים בעולם. אם תעיין בלינק המצ"ב, תראה שהוא מגלם כאן את סיפורו של אלעזר, צורף יהודי מהמאה ה-17 באופרה "היהודיה". בבימוי הזה הלבישו את אלעזר בצורה אורטודוקסית המקובלת היום, עם זקן קצר ולבוש "מודרני".
מצ"ב תמונה של טאקר למשל יש תמונות עם זקן ארוך ארוך שיותר מתאים לתקופה בה מתרחש הסיפור.
דניאל
נשלח ב-26/4/2010 12:41
ולי יש גלידה בשלוש טעמים שאף אחד לא טעם.
טנור66: יש דברים שלא עושים לשני, לא כך?
אם יש לך - תכבד.
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 26/04/2010 12:42:08
נשלח ב-25/4/2010 21:30
ב"ה
יש להוסיף גם את החזן שלמה אייזנבך שחיבר שלש יצירות לרבש"ע של ספירת העומר מתוכם נתפרסמה רק אחת, יש תחת ידי את כל השלשה ומעניין שכולם בסגנון שונה לחלוטין אחת מן השניה. כמו כן יש תחת ידי ביצוע שלו ל'הנני מוכן ומזומן' בצירוף ברכת העומר.
נשלח ב-25/4/2010 17:05
פבארוטי , עבור ללינק שלהלן ( קלופקלופ - תודה ,עכשיו אני יודע שגם קראו לו : מקס(משה)
בחגווי, מצ"ב ניל שיקוף באריה "רחל בחסד א-ל" (Rachel, quand di singeur) מתוך האופרה "היהודיה" מאת הלוי.
אזהרה: בוידאו רואים שתי וערב
אריה זו בוצעה על ידי חזנים רבים, בתוכם משה קוסביצקי ששר אותה עם מילים ביידיש.
דוקא אני חושב שקולו של אביו היה מלא ועמוק יותר, הוא חזן אהוב עלי מאד, אך לצערי יש לי רק את התקליט, ואין לי הקלטות אחרות שלו (הוא הופיע הרבה ברדיו WEVD ועוד, בטוחני שיש הקלטות מתקופה זו). אשמח אם מישהו יעלה משהו נדיר ממנו.
סליחה על ההסטה מנושא האשכול :)
דניאל
נשלח ב-25/4/2010 14:10
תודה רבה לך.
ונכון, צבע קולו בהצגה זו איננו מה שדימיתי לעצמי. אותו "אלי אלי" היה 'יהודי' וטבעי יותר.
בחגווי, מצ"ב ניל שיקוף באריה "רחל בחסד א-ל" (Rachel, quand di singeur) מתוך האופרה "היהודיה" מאת הלוי.
אזהרה: בוידאו רואים שתי וערב
אריה זו בוצעה על ידי חזנים רבים, בתוכם משה קוסביצקי ששר אותה עם מילים ביידיש.
דוקא אני חושב שקולו של אביו היה מלא ועמוק יותר, הוא חזן אהוב עלי מאד, אך לצערי יש לי רק את התקליט, ואין לי הקלטות אחרות שלו (הוא הופיע הרבה ברדיו WEVD ועוד, בטוחני שיש הקלטות מתקופה זו). אשמח אם מישהו יעלה משהו נדיר ממנו.
סליחה על ההסטה מנושא האשכול :)
דניאל
נשלח ב-25/4/2010 13:37
משה וואהלברג
מי זה?
נשלח ב-25/4/2010 13:11
לפלא שאף אחד לא מזכיר כאן את "הנני" של זיידל רובנר