"החפשים בני הפקר הללו",דברי קודש של הרב וייסמנדל ניצול מהשואה באירופה.

בס"ד

מתוך דיאלוג מ"הפייס בוק"
לזיכויי הרבים - (מומלץ לשתף)

ובקצרה יותר:
אכן כדברייך סוד הנאצה וההזדה נמצא בפסוקים הבאים

מתוך: תהילים ב'
{ב} יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ: {ג} נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ: {ד} יוֹשֵׁב בַּשמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ: {ה} אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ:

ומפרש הכתוב לענ"ד לכל בר דעת שרוצה להציל נפשו מציפורניהם החדות ומשיניהם הארוכות..

פירוש הפסוק מהתהילים פרק ב'

{ב} יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים(שרים ובעלי תפקידי מפתח ושררה של מנהיגים חברתיים וכדומה כמו האפיקורסים בהם האתאיסתים כמו שאר מכחישי ה ' ותורתו ואמונתו כמו גם שאר מכחישי השואה ועוד ) נוֹסְדו (הסתודדו והתייעצו בינהם איך לחבל בכרם ישראל שהם לומדי תורה ותלמידי ישיבות למינהם כמו דרך פיתוי מימון ומילגות להם בתמורה ללמידת מקצועות אפיקורסיות כמו רפואה מדע שליטה על האחר ועוד כמו בזמן השואה שפיתו יהודים לבוא לקבל עבודות מכובדות ברחבי אירופה וכו' וכשהגיעו וניתפסו ברישתם שלחו אותם למחנות השמדה והתעללויות ושל ניסיונות מדעיים ורפואים על גופם החי תוך מות איטי בייסורים וכיוצא בזה רחמנא ליצלן

 וכן כמו אז גם היום (אותה גברת בשינוי האדרת) מטרתם העיקרית שיערבבו בטומאה ובהכחשה את אשר למדו בטהרה תמורת בצע כסף ועוד כמו מימון כספי "והטבות" כלכליות וכיוצא בזה לבעלי הישיבות ותלמידיהם בתמורה להמרת (החלפה = שינוי של תורתם שנאמר: ממרים (ממירים) הייתם עם ה' אלוקיכם (את תורת ה' בעבודה זרה כמו עגל הזהב ובעל פעור רחמנא ליצלן) ) ב"תורתם" של ימינו (שהיא הפילוסופיה) = תורת המדע והאבולוציה (בילבולציה) ושאר חכמות יווניות - תועבת ה' בכדי להכעיס את הבורא יתברך עליהם ולהאבידם מכלל ישראל - ובכך לגרום שואה נוספת שקטה בכדי להמשיך גזירות השמד עליהם -רחמנא ליצלן )

יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ: (ולכן נאמר על ה' ועל משיחו רחמנא ליצלן ...

 פירוש פסוק ג'
{ג} נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ (לנתק את המוסר והתורה מעם ישראל ח"ו)וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ: (וכך ישאר בידם המושכות של ההנהגה והשליטה על היהודים ותורתם ואמונתם ותרבותם על המתפתים להצעותיהם תמשיך להיות בידי הרשעים המורדים בתורת ה' ובתלמידי חכמים הלומדים בישיבות וכו' ...

(הנקראים משיחו לצורך הענין הזה) וכך ימשיך ויתארך זמן הגלות ח"ו ויתעקב זמן גאולתם רחמנא ליצלן))

פירוש פסוק ד' - נשאיר אותו לשיקולכם ולהבנתכם (:

{ד} יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ (עליהם = על אלה החושבים שהם "אדוני הארץ" (כדור הארץ) = שנאמר: ואני חשבתי אלוק-ים אתם, ובני עליון כולכם , אכן כאדם תמותון וכאחד השרים (הס"מ המלך שלהם וכת דילה ...) תיפולו ) ...

כן יהי רצון במהרה בימינו - אכי"ר

ועוד  נאמר:
מתוך הקישור בהמשך :

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%9B%D7%A0%D7%90%D7%99

נאמר:

שנאמר {ירמיה ה-א} שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה ...

שנאמר:

אמר רב עמרם בריה דר''ש בר אבא א''ר שמעון בר אבא א''ר חנינא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה שנאמר {איכה א-ו} היו שריה כאילים לא מצאו מרעה מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה א''ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת''ח שנאמר {דברי הימים ב לו-טז} ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד [ל] אין מרפא מאי עד לאין מרפא אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה ת''ח אין לו רפואה למכתו

מאי לא בשמים היא ? [מה הפירוש: לא בשמים היא?] אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה:

"אחרי רבים להטות" [ציטוט מתוך שמות כ"ג, א-ג].

– מסכת בבא מציעא נט, ב

ומנגד נאמר:

כאשר מקבלים מכל טוב מברכת ה' יתברך אומרים: לה' הארץ ומלואה וגו'

ולאחר שמקבלים מכל הטוב ונהנים ושוכחים את הטוב שהקב" העניק להם בסוד הכתוב " וישמן ישורון ויבעט ועל כך נאמר בהמשך הכתוב:

כשמסלקין אותו אומרים {תהילים קטו-טז} השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ... רחמנא ליצלן

שנאמר - מסכת שבת קי"ט א':

עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר שבבבל במה הן זוכין א''ל בשביל שמכבדין את התורה ושבשאר ארצות במה הן זוכין א''ל בשביל שמכבדין את השבת דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וכשמניחים אותו אומרים {תהילים כד-א} לה' הארץ ומלואה וגו'

וכשמסלקין אותו אומרים {תהילים קטו-טז} השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם

אמרתי לו בני במה זכית לכך ?

אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו [אשריך שזכית] וברוך המקום שזיכך לכך

ועל תנורו של עכנאי נאמר:

תנורו של עכנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסיפור על תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע לשאלה על סמכותם של מופתים שמימיים או מסרים אלוהיים כדוגמת בת קול, בעניינים הלכתיים. הסיפור משקף את הכרעתם של חז"ל, שבמחלוקות הלכתיות הרוב בקרב בני האדם הדנים בנושא הוא הקובע, ולהוכחות שמימיות אין מקום בדיון ההלכתי. הכרעתם נוסחה בביטוי "לא בשמים היא". הסוגיה מובאת אגב דיון באונאת דברים, ובאה להמחיש עד כמה חמור נזקה של אונאת דברים.

עניינה של הסוגיה הוא בטהרתו של תנורו של עכנאי (ייתכן שמדובר בשמו של אדם, או שבמבנה התנור היה דמיון לנחש – "עכנא" בארמית – המכניס זנבו אל תוך פיו; התלמוד הסביר שם זה באופן אלגורי, שהוא נקרא כך על שם שחכמים הקיפו את הסוגיה בדבריהם כנחשים, כפי שכתוב: "מאי עכנאי? – אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו"). חשיבותה הרבה של הסוגיה אינה נובעת מהפרט המסוים שהיא דנה בו בדיני טומאה וטהרה – האם תנור חרס טמא שנשבר וחובר מחדש על ידי חול נחשב ככלי המקבל טומאה, או שאינו נחשב ככלי ולפיכך הוא טהור - אלא בגלל הדרך שבה הוכרעה המחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס שטיהרו לבין חכמים (ובראשם רבי יהושע) שטימאוהו.

התיאור בגמרא אמר להם (רבי אליעזר): "אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח". נעקר חרוב ממקומו מאה אמה...

אמרו לו: "אין מביאין ראיה מן החרוב".

חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו".

חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: "אין מביאין ראיה מאמת המים".

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו.

הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע אמר להם:

"אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה טיבכם?!"

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני של רבי אליעזר ועדיין מטים ועומדין.

חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו".

יצאתה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום".

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא". [ציטוט מתוך דברים ל', י-יד: "...כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם -- לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: ... כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ."].

מאי לא בשמים היא ? [מה הפירוש: לא בשמים היא?] אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה:

"אחרי רבים להטות" [ציטוט מתוך שמות כ"ג, א-ג].

– מסכת בבא מציעא נט, ב

בהמשך מספרת הגמרא שאליהו הנביא נשאל מה אמר הקב"ה באותו זמן. סיפר אליהו כי האל "חייך ואמר ניצחוני בני, ניצחוני בני".

מאחר שסירב לקבל את הכרעת הרוב, רבי אליעזר נודה והנידוי לא הוסר ממנו עד מותו. את דבר הנידוי מסר לו רבי עקיבא:

אמר להם רבי עקיבא: "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה רבי עקיבא לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא מה יום מיומים?" אמר לו רבי (עקיבא): "כמדומה לי שחבירים בדילים ממך."

שנאמר בהמשך (מסכת שבת קי"ט ב'):

שנאמר {ישעיה ה-יא} הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו' וכתיב {ישעיה ה-יב} והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו וכתיב {ישעיה ה-יג} לכן גלה עמי מבלי דעת אמר רב המנונא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן שנאמר {ירמיה ו-יא} שפוך על עולל בחוץ וגו' מה טעם שפוך משום דעולל בחוץ אמר עולא לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה שנאמר {ירמיה ו-טו} הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו' אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר {ישעיה כד-ב} והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ אמר רב עמרם בריה דר''ש בר אבא א''ר שמעון בר אבא א''ר חנינא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה שנאמר {איכה א-ו} היו שריה כאילים לא מצאו מרעה מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה א''ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת''ח שנאמר {דברי הימים ב לו-טז} ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד [ל] אין מרפא מאי עד לאין מרפא אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה ת''ח אין לו רפואה למכתו אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב {דברי הימים א טז-כב} אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן ובנביאי אל תרעו אלו ת''ח אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן א''ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי א''ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא ואמר ריש לקיש משום ר''י נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפי' לבנין בית המקדש ואמר ר''ל לר''י נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה רבינא אמר מחרימין אותה ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה

שנאמר {ירמיה ה-א} שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה ...

איני והאמר רב קטינא אפי' בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה

שנאמר {ישעיה ג-ו} כי יתפש איש באחיו בית אביו (לאמר) שמלה לכה קצין תהיה לנו דברים שבני אדם מתכסין בהן כשמלה ישנן בידיך והמכשלה הזאת תחת ידך

(בדומה לאלה ששמים עליהם ראש או רב ונגיד (מנהיג) עליהם וכדומה וכו' בכדי להינות מהגזל והעריות ושאר התאוות שבעולם ולבסוף לעשותו שעיר לעזאזל שלהם (כלומר קורבן של כשלונם ומעלליהם ושל התעללויותיהם רחמנא ליצלן ...)

וד"ל ...

ועל כך נאמר: