אסיק- תגובה לנושא מראש העמוד-למה דווקא בשבתות וחגים פחות לבד לי.. כל הנשואים באים וממש כיף.. מאשר סתם ביום יום שמחפשת איך להעסיק תצמי ללא הצלחות..
נשלח ב-9/5/2012 10:47
תוקן על ידי אסיק_good ב- 09/05/2012 10:48:25
נשלח ב-5/5/2012 23:58
יותר קרוב למה שתיאר דוד. זה גם מאד תלוי בסיטואציות המשפחתיות....
רוב הזמן, טפו טפו, הכל בסדר...
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 05/05/2012 23:59:05
נשלח ב-4/5/2012 12:51
תחושת הלבד זה לא רק בחגים ול"ג בעומר. אני דוקא חושב שאז יש פחות תחושה של לבד, כי יש את כל הבלאגן מסביב. תחושת הלבד מתעצמת כשהכל חוזר לשיגרה, כשאתה עם עצמך בלי הבלאגן מסביב.
נשלח ב-4/5/2012 00:29
נערתהבזק כתב:
חברתי טוענת ששבתות וחגים וימים טובים (לא כולל ימי חמישי) מעצימים את המציאות הרווקותית. זה נכון?
היא צודקת.... את צריכה את חברתך שתגיד לך את זה?... מה את מרגישה?
נשלח ב-3/5/2012 21:15
בבית...
אח''כ שבת חברות עם מעגל הרווקות המצומצם...
זה לא הרבה... אבל זה בהחלט מספיק...
בשנה הבאה... בירושלים הבנויה!
נשלח ב-3/5/2012 17:02
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 03/05/2012 17:13:20
נשלח ב-3/5/2012 16:42
נערתהבזק כתב:
חברתי טוענת ששבתות וחגים וימים טובים (לא כולל ימי חמישי) מעצימים את המציאות הרווקותית. זה נכון?
בדרך כלל מצבים משפחתיים, כמו חגים ואירועים, אכן מעצימים את תחושת הלבד.
נשלח ב-3/5/2012 11:47
חח אהרן , לייק על התגובה שלך :)
נשלח ב-3/5/2012 01:06
אצלינו היו אומרים בל"ג בעומר במירון באים להתפלל על הזיווג וכשיורדים לכניסה של מירון מוצאים אותו......
נשלח ב-3/5/2012 00:50
חברתי טוענת ששבתות וחגים וימים טובים (לא כולל ימי חמישי) מעצימים את המציאות הרווקותית. זה נכון?
נשלח ב-27/4/2010 16:05
ברור ששווה זאת חוויה!!!
נשלח ב-27/4/2010 15:58
בס"ד אז איפה את בוחרת לרקוד קטנה, ברחבה של החבדניקים או ברחבת הברסלבים?
