ירושלים של דמעות... של אור....של אהבה...
בס"ד
אתמול בלילה שמעתי את הנאומים במרכז הרב בירושלים, הצטערתי שלא יכולתי להיות עם ירושלים אלא רק בלב, ולהפנים את דבריו של הרב עמר "יותר משאנו שומרים על ירושלים, היא שומרת עלינו", ושירושלים היא זאת שמאחדת את כל עם ישראל - אכן.. לולא ירושלים לא היינו שורדים כעם, לולא המבט לכיוון ירושלים ובית המקדש בכל התפילות שלנו, מה היה איתנו היום?
ובאמת ירושלים האהובה, מי יתן ולעולם לא תעמוד בפני מבחנים של אנשים בשר ודם שחומדים בה ומגלים חולשה לגביה, שכן אין היא שייכת לאיש רק לשם יתברך שקבע משכנו בעיר הקודש ירושלים.
אתמול נזכרתי שלפני כעשור, עם פרוץ המלחמה (אז כינו את זה מלחמה, היום זה נקרא 'אינתיפאדת אל אקצה'), כשמחבלים ימח שמם פגעו ביהודים בכביש המנהרות, דקרו יהודים ברחובות ובכבישי ישראל, היתה תקופה שבה יהודים כמעט הדירו רגליהם מביקור בכותל, ואז בשיא הפרעות התקשרה אלי חברה שלי ואמרה שהיא נחושה בדעתה לנסוע לבקר בכותל. אמרתי לעצמי שאם יש לה כזה אומץ, אמונה ובטחון בשם - אצטרף אליה. נסענו שתינו, ת'אמת - רעדתי מפחד.. אבל היא ישבה בבטחון לידי וקראה כל הדרך תהילים וגם גערה בי שאני מפחדת. התחלתי לקרוא תהילים וזה מאד חיזק אותי וכשעלינו על קו 2 המוביל לכותל, יהודים בודדים היו באוטובוס. הגענו לכותל והלכנו בצעדים מדודים למקום, היו שם שומרים וחיילים ומעט יהודים שהתפללו ונישקו את האבנים הקדושות, בצד עמדו ילדים עם סטיקרים עליהם היה רשום "ירושלים בוכה".
היינו שם מספר שעות, לאט לאט הגיעו נשים, ישבנו במעגל ודיברנו על המצב בישראל. אם אתם זוכרים את ראשית האינתיפאדה האיומה הזאת, הבלבול והתבוסתנות של ישראל מול פורעים מנוולים, שעשו כבשלהם בארץ ישראל, וזה אחרי שהרסו את קבר יוסף, זרעו בהלה ופחד בעם הקדוש שלנו שתמיד ידיו מושטות לחסד ושלום, והערכים הפנימיים שבו לא נותנים לו לרדת לרמה של חית טרף..
היום כשאני נזכרת בימים הנוראים האלה בהם הכותל היה מיותם מביקורים של יהודים, אני חושבת שהשם ריחם על כולנו, אחרת אי אפשר להבין איך כיום רבבות ממלאים את רחבת הכותל, מתפללים בכל הזדמנות, עורכים אירועים משפחתיים (בר ובת מצווה) במקום, בתי כנסת שופצו, והעיר ממשיכה להיבנות (בתקווה שהקפאת הבנייה לא תצא לפועל) וכן.. יהודים רבים נושאים עיניהם להר הבית (חלק מהם עולים לשם) בתפילה לבניית בית מקדש שלישי.
וכשרואים תמונות של בית הכנסת 'החורבה', ששמעתי שנכתב בספרי קודש (תקנו אותי אם אני טועה) שבית הכנסת הזה ישופץ בתקופת אחרית הימים לפני בניית בית מקדש שלישי.... יש תחושה שאורות גדולים מקיפים אותנו, אורות של אהבה, וגם תקווה גדולה מאד שממש בקרוב יבנה בית מקדש שלישי וכל הדמעות שאנו מורידים מעינינו - יהפכו לדמעות שמחה.
אמר ר' נחמן מברסלב שדמעות של יהודי משולות לגשם. כאשר יהודי בוכה, דמעותיו קורעות שערי שמים ומגיעות עד כסא הכבוד, ואז יורד השפע לישראל ומישראל לעולם כולו.
מי יתן ונראה בביאת משיח בית דוד, בניית בית מקדש שלישי וגילוי שכינת השם במהרה בימינו, אמן.
 |
|
|
