לנבוכי הדור מהרב קוק זצ"ל באדיבות "שומר_תוכחת"

בעקרון יש להוציא לאור כתבי יד ללא שינויים. בד"כ מפאת המרחק במקום ובזמן של החיבור נדרש להוסיף מבוא כדי לקרב את הדברים לקוראים המודרנים. בכתבי יד עתיקים, יתכן שיהיו מספר עותקים. אזי יש לבחון את מקורם ואמינותם, להשוות ביניהם, וליצור גרסה שלמה ככל האפשר של המקור. לפעמים חלק מהטקסט חסר או יש מלים שקשה לפענח, אזי נדרש לעשות הגהות, אם אפשר, בזהירות רבה. אם יש גרסאות שונות של כתב היד, יש שיציינו לקורא במקומות כאלה את השינויים בגרסאות השונות, ויש שיעדיפו לחסוך זאת מהקורא. יתכן שכתבי יד עברו הגהות של מגיהים במהלך הדורות אשר צינזרו דברים מהטקסט המקורי או הוסיפו דברים שאין להם שום שייכות לטקסט המקורי, אזי נדרשת עבודת מחקר מורכבת למדי כדי לשחזר את המקור. יש ספרים הדורשים ביאור או הערות, אם מפני שללא ביאור תוכנם קשה להבנה, או כדי להסביר מונחים התלויים במקום וזמן שאינם שגורים בלשון המדוברת, או כי הטקסט נלמד בדורות עברו בעזרת מפרשים שפירשו את הטקסט וצירוף פירושים מפירושיהם יעזרו לקריאה.

א. הערתי לא היתה מכוונת לספר הזה, אלא ללמוד מן הסיפור המוזר הזה איזו מסקנה כללית לגבי בקורת טקסטים.  

ב. יש כל מיני כתיבות. גם בשעה שאדם אינו מתכוון לרמות, וכותב בתום לב, עדיין מחשבתו עשויה להיות מוטה במה שהוא משליך מחשבת זמנו על זמן אחר, או שהוא מבין טקסט לפי צרכיו. יש הסובר כי עליו למסור את הדברים כמות שהם מבלי להוסיף דבר משלו, יש המוסר דברים תוך עריכתם, ויש המתיר לעצמו בתום לב להוסיף 'שיפורים' בהיותו משוכנע שהם כוונת המחבר המקורי.

ג. יש כל מיני קריאות, המכוונות למטרות שונות, בין קריאה פשוטה ותמה, קריאה ביקורתית, קריאה מחקרית וכדומה. כל קריאה דורשת כלים וכישורים אחרים ומשך זמן אחר. יש קוראים הנותנים דעתם על מה שקראו ואינם חוששים להשוות ולבקר, ויש תמימים המקבלים דברים ואינם מתירים לעצמם בקורת. עודד

כל ספר שלא יצא לאור בימי מחברו או שלא יצא לאור מזה שנים רבות, מאחר שכתבי היד בד"כ אינם נגישים לציבור, ורוב הציבור איננו מומחה בהגהה גם אם הינם נגישים, הקוראים מסתמכים על כך שהמוציאים לאור עשו את מלאכתם נאמנה. בהוצאה לאור של כתבי יד עתיקים או ישנים, בד"כ נהוג שהמוציא לאור מוסיף מבוא המתאר את שם הספר מחברו זמנו מקומו ומקורותיו, את אופי ותוכן כתב היד (או כתבי היד), והערות העוזרות לקורא להבין את הספר.

תוקן על ידי 932woland ב- 09/03/2014 01:08:50

עודד,
כמדומני שלא הבנת...
הרב קוק נפטר לפני פחות מ-80 שנה.
לא מדובר פה על מציאת כתב יד בגניזת קהיר,
ואין שום צורך בבדיקת הנייר והדיו.

אין ספק באמינות כתב היד, ואין חולק עליה.
כתבים רבים של הרב קוק נמצאים בידי יורשיו ובידי ישיבת מרכז הרב,
רבים מהם לא פורסמו, וכל הזמן מתפרסמים חלקים חדשים מכתביו.

עודד,
אתה נוהג לבדוק בעצמך את אמינותו ונוסחו של כל טקסט שאותו אתה קורא? האם אתה עובר בעצמך על כתבי היד, מראיין את אלו שההדירו אותו וכו'? קצת קשה לי להאמין. אם כן, אני לא מניח שקראת יותר מעשרה ספרים עד היום.
הנחה מקובלת בעולם של האנשים הפשוטים (כולל העולם האקדמי), כלומר אלו שמתכוונים לקרוא מעט יותר מעשרה ספרים בחייהם, שאם מישהו עשה עבודה על טקסט ומציג את מקורותיה ומסקנותיה זה כנראה נכון. אמנם כבר היו רמאויות מעולם, אבל זו הנחת ברירת המחדל המקובלת. איני רואה מדוע שהספר הזה יהיה שונה.

ההערה הבאה אינה קובעת דבר לגבי טיבו הממשי של אותו החיבור בו מדובר.

השיחה הזו סביב ספר של הרב קוק, היא דוגמה נפלאה לדרך שבה אפשר לבשל טקסטים מחד, ולקלות שבה מאמינים מקבלים טקסטים ללא בקורת.

מספרים על כתב יד שנמצא היכן שהוא, על העתקות הטקסט, [איך? על ידי מי?], והפצתו [על ידי מי?] בדרכים לא מאושרות. על צנזורה של עריכה מחדש, השמטות ושינויים. נאמר כי סגנון החיבור הזה שונה מחיבורים אחרים. כל הנתונים האלו חייבים לעורר פיקפוק רציני בדבר אמיתותו של הטקסט הזה ומצריכים בדיקה רצינית, החל מהניר והדיו המשמשים לחיבור הזה, המשך בבדיקת שפה וסגנון ביחס לחיבורים אחרים בני הזמן, וכלה בהשוואת רעיונות ומקורות.

מן הצד השני מצויים קוראים תמימים המעוניינים מאד 'לגלות' טקסט חדש ולאמץ אותו אל לבם [אם אין בו דעות מנוגדות מאד למקובל עליהם]. מלבד בעלי מקצוע מעטים, הקוראים אינם יודעים ויכולים לבצע ביקורת טקסט.  

כאשר טקסט כזה מתקבל מתוך אמון תמים, נוצרת עם הזמן הסכמה כללית המעניקה לו מהימנות ו'חסינות' מפני ביקורת. עודד

   http://musaf-shabbat.com/2014/03/07/%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/

שלושת סוגי המחשבות בגויים

וכל מאמינים, דומני שאתה לא צודק. כולם מצנזרים, כולל החסידים. ראה את מכתבי הרבי מבילגוריא (בעלז) וכדו'. זכורני שהיו כאן אשכולות שעסקו בתופעה הזו. הצנזורה מתרחשת או כשהדברים לא ראויים לצאת החוצה (אלא רק ליודעי חן), או כשמתברר בעליל שהוא דיבר שטויות, או סתם טעה (וגם אז לא ראוי שהדברים ייצאו החוצה).
אני לא חושב שהצנזורה שם מענייינת במיוחד. הקטעים המצונזרים אינם כל כך מרחיקי לכת (אם כי יש להם השלכות חשובות ולא טריביאליות). הצנזורים של מכון הרצי"ה תקועים אי שם בעבר (כדרכם של צנזורים).
לעצם התופעה, אכן מדובר בשערוריה בעיניי, וראוי להוקיע את מי שעושה זאת. רק בגלל זה כדאי להפיץ את הגירסה המלאה (בכפוף לרשות), כדי ללמד את השוטים המנותקים ההם באיזה עולם הם חיים.

הספר אמור היה לצאת לאור בשלב כלשהו. זו היתה התכנית המקורית. כעת הבנתי שקצת נטרפו הקלפים, בגלל המהדורה המצונזרת שיצאה כבר. אני לא יודע מה התכנית, אבל בכל אופן זה יקח עוד זמן. זה חלק מעבודת דוקטורט שהרב רחמני עושה כעת.

אם מדברים על גירסה לא מצונזרת מנסיון זה בדרך כלל מאוד מענין,
האם מישהו יכול להסביר בשתי מילים מה החידוש של הספר הזה של הרב קוק יותר מכל הספרים שלו,
ולמה מצנזרים דברים שרב כותב??? אם הוא רב והוא ככה אוחז אז התלמידים שלו חייבים ללכת בדרכים שלו,
בחסידות אין מושג של צינזור מה שהאדמו"ר עושה זה קודש קדשים.

הרב מיכי

האם השיעורים הוקלטו\סוכמו ויש אפשרות לקנותם?

ד"א האם ידוע על תכנון להוצאה של הספר בגירסה לא מצונזרת?

_________________