שיטת המלבי"ם בלימוד דרשות חז"ל וחשיבותו
קודם כל אני מודה שלא אני האיש שיכול לטפל בנושא, אין לי כשרון כתיבה\והסברה, ק"ו לטפל בנושא שדן בכללי לשון,
והיות שחיפשתי בכל האשכולות ולא מצאתי אשכול בנושא, אז החלטתי להתחיל והמשך יבוא דרך חכמי הפורום המוכשרים,
ואני מברך את עצמי ואת כולנו, בהצלחה,
למה זה חשוב בכלל ??
בשעה ארבע בתחילת הסדר בישיבה עשיתי תרגיל לחברי, סיפרתי לבחור אחד סיפור חדשותית שלא היה ולא נברא,
ועזבתי מיד את הישיבה, וחזרתי בסוף הסדר (בשבע בערב) ורק נכנסתי לישיבה והחברה שואלים שמעתה את החדשות וכו'
בקיצור: הסיפור שאני סיפרתי ? כבר לא היה לו ידים ורגלים, סיפור אחר לגמרי,
לומר לנו שכל תורה שבעל פה נאמר בסיני ? זה טירוף וטיפשות ! וק"ו לומר שמסרו את כל זה במסורת מרב לתלמיד,
ובמיוחד שלא היה ניתן למסור בכתב,
אפשר לטעון שהם היו חכמים גדולים במיוחד,
אבל הם עצמם אומרים שאסור לשאול לחכם בסוגיה שהוא לא לומד עכשיו, משמע שהיה להם את אותו מוגבלות שיש היום,
ועוד הם עצמם שואלים על משה רבינו, הנה
(שמות רבה (וילנא) פרשה מא ד"ה ו) ד"א ויתן וכי כל התורה למד משה כתיב בתורה (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ולארבעים יום למדה משה? אלא כללים למדהו הקב"ה למשה, הוי ככלותו לדבר אתו,
לדעתם גם כשרונו של משה רבינו לא היה יותר מכשרונם, כלומר לא היה כאן אפי' נס למשה לפי דעתם של חז"ל,
ועוד: חז"ל אומרים (מסכת תמורה דף טז עמוד א) במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו,
איך ? ריבונו של עולם הוא החזיר לנו "קבלה" ממשה מסיני דרך פלפול ? קבלה = זכרון ושהזיכרון נמחק ? נמחק הקבלה !
אז מה ואיך בדיוק החזירן עתניאל ?? בתוכנת שיחזור ???
ואם באבלו של משה נשכחו אלף ושבע מאות הלכות, אז כמה באבלו של יהושע, ובזמן שפט השופטים, וקרע מלכות ישראל, וחורבן בית ראשון וכו' וכו' ? הרי כאן הפרצה לעשות ללעג וקלס למסורת ח"ו,
ברור לנו שבמצוות שמיד נהגו, למשל ברית מילה איפה ? (הרי לא כתוב איפה לעשות את הברית,) או למשל פרי עץ הדר איזה פרי ? שנת לבנה או חמה ? מתי מתחיל השנה ? ניסן או תשרי,
אפשר לומר שלזה יש את הקבלה וגם לא יכול להשכח, כי הרי נהגו כך מיד במדבר או בכניסה לארץ,
אבל בפרטי המצוות עצמם ובמצוות שלא נהגו מיד או בדיני ממונות שזה רק ענין של משפט ושופטים, וכדומה,
אין דרך למסור בקבלה וק"ו בקבלה בלי כתב, כלומר שאפי' אם היה בכתב ? לא היה אפשרי למסור כמות כזו גדולה מרב לתלמיד, כי הרי להבין את הכתב גם צריך, ותראו מה קרה לתורה בכתב עצמה,
כל השאלות שאני מעלה כאן הרי שאל כל תלמיד בזמן התלמוד, ואפי' בזמן דוד המלך, וק"ו בזמנינו,
אז מה ? הם טחנו מים ח"ו, האם שלוש עשרה מידות וכב' מידות מספיקה ?
התשובה היא, שכמו היום אז,
כלומר יש את הלומדים רק את סיכומי ההלכות, בזמנם זה היה המשנה, אין לך מידה גדולה מזו אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו, שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד. (עיין בב"מ לג ע' א' וב')
ולכן בלהבין את המשנה יש לתלמוד חוקים משלה,
ואת ההלכות מהתלמוד סיכם הרמב"ם והשולחן ערוך,
ולכן בלהבין אותם יש את החוקים שלהם,
אבל כשתלמיד רוצה לחזור אחורה בזמן, אין לו את הכלים, כי לא מסרו את הכללים מרב לתלמיד בקבלה, מסרו סיכומים, כמו המשנה והרמב"ם והשולחן ערוך, ולהם יש כללים אחרים לגמרי,
אבל שרוצים לחבר את ההלכה לתורה בכתב ? זה נשמע כתרגיל שעשיתי לחברי בישיבה,
לסיכום: בכדי לדעת את חוקי הלימוד של חז"ל, חייבים ללכת אחורה בזמן לפני המשנה, (כלומר לפני שרבי' חיבר לנו סיכומים בלי כללי לימוד) ולחפש את שיטת הלימד המקורי,
וזה מה שעשה המלבי"ם, הוא חיפש ומצא קודם כל את מדרשי החז"לים שלפני המשנה, שהם "מכילתא" = שמות, "ספרא" = ויקרא, "וספרי" מלשון רבים = במדבר ודברים,
ובדק את דרכי הלימוד, ומצא כללים וחיבר לנו כללי לימוד, (אילת השחר בתחילת פירושו על הספרא)
ולכן כותב המלבי"ם בהקדמה,
בצד אחד יצא לבאר ולפרש את דברי הספרא, הוא הארמון החבור הקדמון ישוב בו האימים לפנים, בו יסדו הבונים התנאים הראשנים מוסדות תורה שבע"פ ועמודי הקבלה במשניות וברייתות וכו' עיין שם עוד,
והחפץ חיים בהקדמה על הספרא, וזל"ק הלא התורת הכהנים על ויקרא ומכילתא וספרי הם יסוד תורה שבע"פ שהם הולכין וסופרין כל אותיות שבתורה ומבארין אותם ע"פ תורה שבע"פ המסורה לנו מסיני והם מקור כל המשניות והברייתו,בהמשך שם, כיון שהיא יסוד תורה שבע"פ,
ועיין בברכות יח' ב' על בניהו בן יהוידע, (שהיה בזמן דוד המלך,שאמרו אליו שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני; והיה הרבה לפני אנשי כנסת הגדולה?) איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא, ותוס' שם ר' חייא דרש מ"הארי", שהוא חמור שבספרים
ועיין מדרש משלי, הקב"ה אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית?,וכו' ובהמשך שם וכל דין שדנו ישראל לא דנו אלא מתוכו,(כלומר מתורת כהנים) ע"ש
ועיין באגרת רב שרירא גאון, וזל"ק, ספרא וספרי דרשי דקראי אינון והיכא רמיזא הלכתא דקראי, ומעקרא במקדש שני (כנראה לפני המשנה) ביומי דרבנן קמאי לפום הדין אורחא הוו תני להון,ועוד שם, והני ברייתא דתוספתא וספרא וספרי הילין ברייתא כלהו הוו תנו להו רבנן קמאי,(בתחלת בית שני, אפילו עוד לפני:"קמאי" יכול לתפרש עד סיני ממש, ראה לעיל מבניהו בן יהוידע,) ואתו ר' יהודה ור' נחמיה ור'שמעון וליקוטינון כל חד מניהו דיליה, ספרא ר' יהודה וכו' וכלהו אליבא דר' עקיבא כי כלם תלמידי ר' עקיבא הם,ע"ש:
הרי רוב פירוש רש"י הקדוש, מקורו במכילתא ובספרא ובספרי, (רש"י הקדוש, ראה את זה כפירוש על התורה,)
עיין במשנה ברורה ס' מז' ס"ק ג' בין למדרש: והמחבר גם כן מודה בזה אלא דס"ל דהוא בכלל מקרא: הרי רואים שזה הסדר, מקרא, מדרש, (שהם בכלל מקרא) משנה, גמרא,
שמעיינים באגרת רב שרירא גאון, משמע שם שמטרת רבי לחבר את המשנה היא, שההלכות יהיה ברור ופשוט בלי מקורות ואריכות דברים, (כמו שהרמב"ם עשה ביד החזקה) ע"ש סע' כח': אחרי רבי בזמן האמוראים, שלא היה להם ברור המשנה של רבי,(ורבנן אמוראי דבתר רבי הוו צריכין טובא להלין ברייתא, דמנהון מנפקן כל מילי עמיקתא דאמרינן במתניתין בלישנא קייטא וברמיזי ובכללי, ויוצאין מהם ענפין וחדושי' ותולדות, כי לא חבר להון רבי אלא עקרין דלהון, ולא פשט דמויי דאית להון: שם מד' ) חזרו האמוראים למקורות של רבי, שהם ספרא ספרי והברייתות וכו' ומזה יצא לנו כל התלמוד, (כמו שעשו כל הפוסקים אחרי הרמב"ם, ויצא מזה הבית יוסף והשולחן ערוך וכל ספרי האחרונים עד היום הזה, ב"ה: בזכות רבי הקדוש, יש לנו את התלמוד, ובזכות הרמב"ם, יש לנו את השולחן ערוך ושער הפוסקים,)
(נכון שיש מחלוקת מה קודם למה, כלומר המשנה או הספרא וכו', אבל לדעתי כל המחלוקת היא עניין השקפתי ולא בגלל שזה אמת, וסיבת ההשקפה היא, כי אם נאמר שיש דרכי לימוד והם הקובע להלכה ? אז יכול שלא נקבל את סיכומי רבי במשנה וסיכומי הרמב"ם והשולחן ערוך, הרי חוקי הפסק של התלמוד מול המשנה הם חוקים אחרים, וכן חוקי הפסק של הרמב"ם מול התלמוד, וכן חוקי הפסק של האחרונים מול הרמב"ם והשולחן ערוך, הם לא אותו חוקים,)
לסיכום: אחרי שאמרנו שחייב להיות דרך מסוימת שדרכו קל למסור קבלה מרב לתלמיד, ואם חיפשנו אותו ומצאנו אותו, וזה עובד בדרך כלל, אז כל הפיקפוק בעניין לא רלוונטית, הרי המלבי"ם לא היה טיפש וזה כולנו מודים, ולכן הוא בחכמתו ידע קודם כל
1, שחייב להיות אוצר שכזה
2, שצריך לחפש את האוצר,
3, ואיפה לחפש אותה,
ואחרי שמצא איפה לחפש, ובדק את דרכי הלימוד במדרשי ההלכה,אז חיבר לנו את אילת השחר עם כל כללי הלשון והלימוד,
בהמשך אם יהיה צורך אני אתן דוגמאות חיות וקלות מהמלבי"ם, שכל אחד כאן יתרשם לבד,
אני יכול לתת גם דוגמאות שלמדתי וחיברתי בעצמי עם כללי המלבי"ם,
שבת שלום לכולם,
תוקן על ידי maxmen ב- 21/05/2010 06:13:48
 |
|
|
