| נשלח ב-24/5/2010 23:50 |
 |
| |
קורותיה המרתקים של ילדה חטופה בת 8
הסיפור הבא, יש להודות, אינו קשור כלל לפורום הנכבד הזה.
הוא סתם סיפור משעשע וגם מבוסס על מעשה שהיה בבית מיימוני.
בכל זאת, יתכן שהוא קשור לאשכול הבא:
ואם יסכים חבר אחד, שפירסם שאלות חשובות מאד על הסיפור, להעתיקן לכאן, יראו מדוע.
אבל קודם כל הסיפור.
הזמן: שבת בצהרים. לקראת סוף הסעודה השניה.
אבא: שיר, כולם אכלו את החמין. רק את לא. כולם אכלו את הסלט. רק את לא. כולם אכלו את הבשר, רק את לא. מה את רוצה לאכול?
שיר: כלום.
אבא: בכל זאת.
שיר: כלום.
אבא: אז מה יהיה?
שיר: אני יודעת שלא תתנו לי מה שאני רוצה. זה בגלל שאני בכלל לא שלכם (!)
אבא: אלא של מי?
שיר: הייתי של איזו משפחה. אתם חטפתם אותי. אמא ואתה. זאת אומרת היא בכלל לא אמא שלי.
אבא: את חושבת שזה נכון?
שיר: אני בטוחה!
אבא: אבל זה מאד עצוב לי מה שאת אומרת. את יודעת כמה אני אוהב אותך? כמה אמא אוהבת אותך?
שיר: זה סתם. אתם רק אומרים את זה בשביל הרושם.
אבא: אם חטפנו אותך, אז למה המשפחה שלך לא הצילה אותך?
שיר: לא יודעת. פחדו.
אבא: את יודעת כמו מי את נשמעת? כמו בנצי. גם הוא חשב שהוא חטוף או מאומץ והלך לגור אצל הדודה...
שיר: זה בכלל לא דומה!
***
הזמן: שבת אחרי הצהרים. קצת לפני סעודה שלישית.
אבא: שיר, רוצה לבוא לאכול גלידה בסעודה שלישית?
שיר: כן. (מקפלת את המשחק).
אבא: את אוהבת גלידה?
שיר: מאד.
אבא: מי מביא לך גלידה?
שיר: אבא ואמא.
אבא: למה? זה בגלל שאנחנו אוהבים אותך?
שיר: כן. ודאי.
אבא: ושל מי את?
שיר: שלכם. של אמא ושלך.
אבא: אז... (מהסס). אז איך את מסבירה שילדה אחת אמרה קודם לאבא שלה שהיא חטופה ובכלל לא שלו?
שיר: (צוחקת). אה, זה. זה בגלל שהייתי רעבה וגם תושיה הרגיזה אותי.
מישהו רוצה גלידה?
הערת הבהרה: "בנצי" הוא שמו של ילד מסדרה חדשה יחסית של מחברת הקומיקס הישראלי נוסח פינאטס, שיקופיצקי. מומלץ. גם שיקופיצקי וגם, לדעתי, סיפורי בנצי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 10:39 |
|
| |
מיימוני היקר חשבתי שכל המשל (אמיתי) בא בגלל זה, הנה
לנבוכי הדור פרק כו' עמוד קח'
אבל בהיות הכל לקוי אז נעשה האדם בראיה משונה, אין יחש ואין קשר טבעי, ומכל כלי הזיין לא נשאר רק השכל הלקוי והמבובל מתגרת רוחות רעות ונטיות מטורפות, ומה יוכל להושיע, הגע בעצמך, ביסוד אחר פרטי וגם כן עקרי במוסר למשל, יחש האדם להוריו, שצריך גם כן לכח האמונה, והוא אינו כל כך מברור כאותו הגלוי והבירור ההיסתורי של תורתנו, הנה אם ינטל מהאדם החוש הטבעי של יחוסו להוריו ואהבתו אליהם הבאה מהשפעת סידור המשפחה באופן טבעי ומצב בריא,
אם רק על השכל העומד יחידי נשען, היוכל הוא לפתור את שאלת היחש הזה באופן המניח את הלב וממשיך אחריו את כל המעשים הנאים והמוסריים שמצב המשפחה המסודרת ואימון רוח הבנים אל האבות ממשיכים אותם עמהם, האם אז לא היתה השאלה של "ודילמא לאו אביו הוא" או שמא "אסופי מן השוק הביאו" וכיוצא באלה, מהרסת את כל השלום והאמת הבאים לרגלי מצב המשפחה הטוב ויקר וגם קדוש ונכבד לאדם, אמנם החוש הבריא, הרגש הנגרר אחרי המנהגים המדיניים הטבעיים, הם מעמידים את השכל על בסיסו האמיתי, וכו' וכו' עיין שם עוד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 09:03 |
|
| |
סתם צחקתי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 08:53 |
|
| |
רדף והשיג
"שיר" כמובן אינו שמה האמיתי.
בעבר הבאתי סיפורים על אחותה הגדולה, שכיניתי בסיפורים "תושיה". (למשל, שיחה פילוסופית עם ילדה בת חמש, דוק ותשכח כי זה מעניין).
עכשו הייתי צריך למצוא שם לאחות הצעירה יותר. הלכתי לפי סדר א"ב וחיפשתי משהו ב-ש'.
נכון שבחירת השמות משקפת את הגעגועים שלי לכך שבציבור שלנו, החרדי, יוכלו לבחור ויבחרו שמות עבריים יפים (לא מינדי ולא יוכבד אבל גם לא אור-טל ואפילו לא קרן הפוך).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 00:37 |
|
| |
שיר בטוח חטופה.
כי איזה חרדי קורא לבת שלו "שיר"?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 00:33 |
|
| |
מקסמן
זה סיפור אמיתי.
כתבתי אותו בפורום כלשהו בגלל שהוא חמוד. לפחות בעיני.
אחר כך חשבתי, גם בעקבות הערות של אחד מחברינו, שהמצב של ילד שפוחד שהוא חטוף או מאומץ מקביל למצב של אדם שמפקפק באלקיו. ולכן זה באמת משל, כדבריך.
עדיין לא הבנתי מה התכוונת בהודעה הראשונה, אבל כנראה זה לא משנה.
אלישיב
תודה.
עכשו חשבתי והבנתי שהזמרת שירי מיימון היא מקבילה לשיר בת מיימוני? סליחה, יש הפרש גילים גדול (ולא רק בגיל).
ואני חשבתי שיש שם איזה שיר שמספר על ילדה חטופה.
אז למודעי שאין לי שום קשר לזמרת הנ"ל, גם אם כפות ידיה מכוסות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 20:24 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | מקסמן
אתה צודק שאני משתמש בפחד/פסק שמא מאומץ/חטוף אנוכי כמשל לענין דומה ביחס לאמון באלקים.
אבל לא הבנתי את המקור שהבאת ואת השימוש שאתה עושה בו כאן. אשמח על הסבר. |
|
מיימוני: טעות שלי אני חשבתי שכל הסיפור של הבת היא משל\תשובה לאשכול הנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 18:31 |
|
| |
מימוני, אם לא הבנת את הבדיחה של ישיבישאר, זה האתר של שירי מימון..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 18:13 |
|
| |
בטח למדה את הטריק מאמא טאליבאן
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 18:07 |
|
| |
[מיימוני, "לא נראית הכי צנועה"? הרי אפילו כפות ידיה מכוסות!  ]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 17:40 |
|
| |
תיכננתי מאמר ארוך בהמשך. עדיין לא יצא.
אבל
ישיבישאר
(ברוך הבא אל הפורום)
לחצתי על הלינק שלך והגעתי לאתר של זמרת. התמונה לא נראית הכי צנועה. ראוי לציין זאת ליד הלינק.
לא הבנתי מה מפורש בשיר ששומעים עם עלית האתר. התוכל להבהיר? אני מניח שזו בדיחה מסויימת, אבל לא הבנתי.
מקסמן
אתה צודק שאני משתמש בפחד/פסק שמא מאומץ/חטוף אנוכי כמשל לענין דומה ביחס לאמון באלקים.
אבל לא הבנתי את המקור שהבאת ואת השימוש שאתה עושה בו כאן. אשמח על הסבר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 14:34 |
|
| |
מיימוני:
אתה מסנגר על אלוקים, אבל בכל זאת הוא אומר לשוא הכיתי את בניכם,
(אם הבנתי אותך נכון)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:48 |
|
| |
שכני הטוב- איפה היית כל הזמן? אלו יחסי שכנות? יש בעיות עם האתר? עושים קומבינות!
ילד קטן מטלפן לאביו למשרד- אבא כמה אתה מרויח לשעה?
-לא עכשיו חמוד שלי אני באמצע ישיבה חשובה,
לאחר שעתיים שוב מטלפן הילד- אבא כמה אמה מרויח לשעה?
עוד לא ילד שלי אין לי מן כרגע.
לאחר שעות הילד מטלפן למכוניתו של האבא- אבא כמה אתה מרויח לשעה?
אני לא יכול עכשיו לענות לך. אני באמצע פקק, ואני מתמרן לצאת.
וכך שוב ושוב, האבא מגיע הביתה מאוחר, הילד מחכה לו,- אבא כמה אתה מרויח לשעה?
-חמוד תן לי להתרחץ ולאכול קודם, אולי מחר אני אדבר איתך - כבר מאוחר.
הילד בכל זאת מחכה בצד, לאחר שהאבא גמר להתרחץ לאכול לראות טלויזיה . ניגש הילד לאבא ושאל
אבא כמה אתה מרויח לשעה?
טוב חמוד שלי-. אני מרויח 300 שקל לשעה. למה זה מענין אותך?
תראה אבא יש לי בקופת חיסכון 150 שקל. אולי תוכל להקדיש לי חצי שעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:01 |
|
| |
השיחה שלא התקיימה בבית של השכנים שלי [אאוטינג: כותב פה בניק השכן_של_השכן]:
ילדה: אבא, יש לי משהו חשוב לומר לך.
אבא: מה?
ילדה: שב, ותרגע.
אבא: אני כבר יושב, ואת מסתירה לי, ובגללך פיספסתי את הבעיטה של מזרחי מהקרן.
ילדה: אה, אבל אתה לא רגוע.
אבא: איך אני יכול להיות רגוע כשהשחקן הזה מפספס בעיטה מול שער ריק?
ילדה: אז חבל. רציתי לספר לך משהו מאוד חשוב.
אבא: טוב נו, מה רצית לספר לי?
ילדה: אני מאומצת.
אבא: וואלה? זה מסביר הרבה דברים.
ילדה: השיחה שלנו ממש מעמיקה. יש מצב שנפתח עליה דיון בעצכ"ח?
אבא: לא, זה לא נושא לפורום!
ילדה: חבל. אז תעשה לי מקום על הספה. אחרי המשחק יש "כוכב נולד".
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 10:44 |
|
| |
הרב מימוני
אני מעיד בבטחון רב כי יש דמיון בין המימוני לבין בתו, ואין כל ספק כי היא לא מאומצת.
לא אפרט אבל טעמי ונימוקי עימי,
|
|
|
|
|
