בית פורומים עצור כאן חושבים

סמיכת גאולה לתפילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/5/2010 12:15 לינק ישיר 
סמיכת גאולה לתפילה

אצלנו מקפידים מאוד לא להפסיק בשום דבר בין גאולה לתפילה, כולל לא באמירת אמן אחר ברכת גאל ישראל, ולכן מכוונים לסיים גאל ישראל עם החזן.
אם אדם מאחר לבית הכנסת והוא מתכונן להתחיל את תפילת העמידה כשהחזן כבר בחזרת הש"ץ, עדיף לו להמתין באמצע ברכה שלישית של קר"ש כדי שיוכל לענות קדושה מאשר שיסיים ברכת גאל ישראל ויענה קדושה בין גאל ישראל לעמידה.
מדוע?
במשניות מוזכרים דיני הפסקה בקריאת שמע ובברכותיה ובתפילת העמידה, המשנה כלל אינה מזכירה סמיכת גאולה לתפילה. מסתבר שאלו יחידות נפרדות והואיל והן יחידות שלמות אין להפסיק בהם אולם רצוי להסמיך את שתי היחידות האלו.

רש"י מסביר את הסבה לסמיכת גאולה לתפילה בדף ד ע"ב:
"וסמיכת גאולה לתפילה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב: 'ה' צורי וגואלי' (תהלים י"ט) וסמיך ליה 'יענך ה' ביום צרה' (שם כ'), ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפילה למה הוא דומה? לאוהבו של מלך, שבא ודפק על פתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג, אף הוא הפליג, אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" נאמרו עוד הסברים בראשונים שמי שהזכיר יציאת מצרים מראה על בטחונו בקב"ה ולכן הוא ראוי להתפלל.

האם נימוקים אלו הופכים את ההפסקה בין גאולה לתפילה ליותר חמורה מאשר הפסקה בברכות קריאת שמע, האם ענית אמן או קדושה מרחיקה את האדם מהקב"ה?

יתירה מזו, בהלכה רואים שיש מקרים שאין חובה לסמוך גאולה לתפילה, לדוגמא בברכות דף ל ע"א למדנו:

"מאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה וכשיגיע זמן ק"ש קורא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף "
לפחות לדעת ת"ק עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. אך לא שמענו שלכתחילה אדם יאמר ברכות קריאת שמע בשעות שונות, כי הן יחידה אחת וכדלעיל.


תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/05/2010 12:16:50




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/5/2010 10:58 לינק ישיר 

כבודו מהתל בי? אין אפשרות להכנס לניקים!

בעל יקר מה הבעיה?,- נכון שאתה מהמקצרים אבל- התשובה, מקסימום שתי שורות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/5/2010 10:53 לינק ישיר 

ירוחם
לא צריך להפריע לנמים את שנתם.
אך ראה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/5/2010 10:47 לינק ישיר 

עורו ישנים הקיצו נרדמים- נשאלה שאלה. ופותר אין אותו? בשביל זה לא צריך ספרים. ואם דנו בזה כבר? אדרבא!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2010 16:39 לינק ישיר 

ירוחם
שאלתך נאה, כבר דנו בה וכעת אין לי ספרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/5/2010 16:11 לינק ישיר 

אין לי מה להוסיף על הסברו של החוקר הדרומי מהדרום,
רק הארה קטנה- יש בתוכנו שלא יכולים להפריד בין התפילה לגאולה, וההפך, בתורה ביציאת מצריים בגאלה של קריעת ים סוף, אומר ה' למשה- מה תצעק אלי-רש"י מסביר- לא זמן תפילה היא- דבר אל בני ישראל ויסעו, כלומר לפעמים התפילה מפריע לגאולה.

ושאלה מהענין- הדין הוא כי המתפלל שמו"ע ושומע את הקהל אומרים  קדושה,  לא יענה- כי זה הפסק- אלא יעמוד וישתוק עד גמר אמירת הקדושה- השומע כעונה- ולאחר מכן ימשיך בתפילתו.

ממה נפשך? אם השומע כעונה- הרי זה הפסק לכל דבר, ומה הואילו חכמים בתקנתם?, ואם לא -אז למה שישתוק ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2010 15:18 לינק ישיר 

תודה על התשובה
מובלע חידוש בדבריך שיש מקרים שבין אדם לחברו חמור מבן אדם למקום, לכאואה דלא כגמרא שאיסורא ממונא לא גמרינן וכן גבי השבת אבדה, מי דחינן איסורא מקמי ממונא (ב"מ ל ע"ב).
גם לפי דבריך עדיין מסתבר לומר שיהיה מותר לענות קדושה בין גאולה לתפילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/5/2010 15:05 לינק ישיר 

בעל בעמיו

ברשותך ננסה לברר את הסוגיה לפי דעת הרמב"ם, וכפי שנראה בדעת הרמב"ם הדברים ברורים ופשוטים, אבל לפני כן נסכם את הנקודות בדבריך בכדי שיהיה דיון ממוקד.

להלן סיכום דבריך
א- אדם שרצה לענות קדושה ביחד עם ש"ץ, יכוון שתהיה הענייה בקדושה של יוצר, ולא בין גאולה לתפילה.
ב- המשנה הזכירה דיני הפסקות בקריאת שמע ותפילה, ולא הזכירה סמיכות גאולה לתפילה.
ג- האם עניית אמן או קדושה בין גאולה לתפילה מרחיקה את האדם מה', ומדוע באמצע ברכות קריאת שמע מותר לענות?
ד- לפי ת"ק רצוי שיתפלל האדם מעומד אף שלא יסמיך גאולה לתפילה, אבל ברכות קריאת שמע הם חטיבה אחת ויאמרם כאחד.

בסעיף ג' נזכרה השאלה בבירור, מדוע אסור להפסיק בין גאולה לתפילה לעניית קדושה, מה העדיפות שיש בסמיכות גאולה לתפילה ששם אסור לענות לעומת אמצע הברכה ששם מותר לענות? 

כעת נבאר את הדברים לפי דעת הרמב"ם

אם נתבונן במשניות במסכת ברכות, נראה שנזכר שם איסור הפסקה באמצע הברכות וביניהם לשאילת שלום של אביו או רבו או כל אדם, אבל לא נזכר במילה ולא ברמז דיני הפסקה לעניית אמן או קדושה, מבאר הרמב"ם בשו"ת, המשנה דייקה היטב בדבריה, רק לשאילת שלום מותר להפסיק, כי גדול כבוד הבריות, אבל לעניית אמן או קדושה, אדם זה עוסק כעת בשבח הקב"ה, בברכות או בקריאת שמע, וכיצד נתיר לו להפסיק את שבחו, לקפוץ ולעבור לשבח אחר של חבירו או של ציבור, העוסק במצוה פטור מן המצוה, ולפיכך אדם שקרא קריאת שמע או ברכותיה, אסור לו להפסיק לעניית אמן או קדושה או שאר הפסקות של מצוה, כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, אין מעבירים על המצוות.

כעת נעבור לדון בסעיפים הנ"ל
א- אדם שרצה לענות קדושה ביחד עם ש"ץ והוא נמצא באמצע תפילתו, בברכות קריאת שמע או בקריאת שמע או בתפילת עמידה, אסור לו להפסיק את מצוותו, העוסק במצוה פטור מן המצוה, אין מעבירים על המצוות, וימשיך את תפילתו ללא הפסקה.
ג- ע"פ האמור על סעיף א', אין הבדל בין הפסקה באמצע ברכות קריאת שמע לבין הפסקה בין גאולה לתפילה, ואדרבה יותר מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, כי קריאת שמע וברכותיה חטיבה אחת ותפילת עמידה חטיבה אחרת, והם 2 חטיבות נפרדות, מאשר באמצע ברכה שאסור להפסיק בה בשום עניין למצוה אחרת של עניית קדיש או קדושה.
ד- אכן קריאת שמע וברכותיה הם חטיבה אחת, ותפילת עמידה היא חטיבה אחרת, ושבחו חכמים למי שיסמיך ביניהם.

נמצא שנתבררו הדברים היטב, וגם דייקנו במשנה מדוע הזכירה היתר עניית שאילת שלום ולא הזכירה היתר עניית קדיש וקדושה.

***


תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 25/05/2010 15:08:09




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > סמיכת גאולה לתפילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext