שלום רב,שבת שלום...נדבר קצת מענין שמירת הברית,שמביא אודותיה רבינו הקדוש,ליקוטי מוהר"ן...
ויהי רצון שנזכה להבין ולהעלות הניצוצות השבויות, כראוי...
בתורה קסט,ליקוטי מוהר"ן,מובא עניין שמירת הברית וכותב רבינו יסוד עצום שכדאי אצלנו להפנים במהרה,שהרי אם נדע אותו ונבין כראוי,אז בודאי שננצל מן הפגם החמור והנורא (ויהי רצון שיזכני השם להנצל מפגם זה וכל טיפות שיצאו מכולנו לבטלה בין בשוגג ובין במזיד תצא מהם החיות וכו'...).
"ושמר ה' לך את הברית. כי כשתזכה לשמחה,אזי השם יתברך בעצמו ישמור לך את הברית,דהיינו שיהיה בעזרך לשמור את הברית קודש,כי עיקר פגם הברית הוא ע"י עצבות,כידוע,כי פגם הברית בא ע"י הקליפה הידועה,שנקראת (לא להגיד את השם בפה) לילית על שם שמיללת תמיד,שזהו בחינת עצבות. ועל כן עיקר שמירת הברית זוכין ע"י שמחה,כי ע"י שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזור לו לשמור את הברית קודש כנ"ל"
ראו דברי הרב הקדוש,רבי נחמן,שמגלה לנו כי אם אדם יאחוז במידת השמחה,אזי לא יצטרך כל היום וכל רגע (כמצוי אצל בחורים רבים) להתעמת עם יצרו הרע,אשר הוא מזמן לו מוקשים של פריצות וזימה,אלא מתוך השמחה יזכהו השם יתברך,שלא יהיו אצלו נסיונות מן אלו,ויזכה,בס"ד,לשמור הברית באדיקות רבה מבלי להיכשל...
ואם יגיד אדם:"אני שמח,ועדיין פוגם ולא יכול לעמוד כנגד יצרי הרע ולהפסיק המעשים הנוראיים"
נשיב לו:"נכון,אתה פוגם,אך אין זה נכון שאתה שמח,שהרי אם תבדוק את השמחה שלך אז בוודאי שהיא נובעת מליצנות,לשון הרע,סרטים דמיוניים בטלויזיה,תאות למניהם,ואלו אינם משמחים כלל,אלא רק הופכים את האדם עצוב ומדוכדך מרגע לרגע,וזאת תוך שהם מתחפשים (היצה"ר מתחפש) לדברים טובים ונעימים,אך באם נתבונן נגלה שלבסוף (לאחר סרט,מסעדה,מסיבה,בילוי) מורגשת תחושת החמצה,והחסרון בשמחה גובר(בדוק ומנוסה!!!),ואילו לעומת זאת כאשר אדם לומד תורה,הוא אינו משתוקק (בתחילה) ללימוד זה (אלא מעדיף תאוות חומריות יותר וכו'...,הנדמות ומפתות אותו יותר משיעור וכו'..),ולבסוף,כאשר מסתיים השיעור,נמצא שהאדם נשאר צמא לשיעור וכו' (והדברים תלויים בעניינים נוספים,וכן במי שמעביר את השיעור וכו'..).
מכל אלה יוצא שכאשר אדם ילמד תורה,יקיים מצוות,ולא על-מנת לקבל פרסים וכו'..,אלא יקדיש הכל למען הבורא יתברך,כדי לשמחו יתברך בתוך כל הצער הגדול שגרמו עונותיו בעבר....,אז תעלה עליו מידת השמחה ותתגבר בהתאם למעשיו והשתדלותו בעניינים אלו,ומתוך השמחה הגוברת יפלו הנסיונות בענייני הברית קודש וכו'..(שהרי ידוע שאין הסטרא אחרא מתקרבת לאדם שמח,להכשילו,כי אין להם יכולת עליו).
ומי מכם שזכה לשמוע אודות שמירת הברית (וכתבו על כך רבות ובעיקר רבי שמעון בר יוחאי בזהר הקדוש) בוודאי יודע שאדם אשר שומר הברית,ולא מוציא זרעו לבטלה,ראוי להיקרא מלאך קדוש,שהרי עליו עומדים עולמות רוחניים וכן העולם הגשמי (בו אנו חיים) קיים ועומד על זכויותיו (ואפשר שאסונות רבים נמנעים במשפחות וכו'..בזכות שאחד מבני הבית שומר באדיקות על הברית).
לסיכום: ראו עד היכן מידת השמחה,וכמה זוכה האדם לדברים נוראים וגנוזים בזכות המידה הקדושה,אך יש לשים לב,כאמור,שהשמחה תגיע מן הצד הטהור ולא מן הטומאה,חס ושלום,ובאם יתקיים בך מידת שמחה מצד הטוהר והקודש,בודאי אצל הצדיקים שתשרה עליך שכינה ושמירה פרטית המתלוה לכך...
יהי רצון שיזכני השם לשוב ממעמקי השאול,לקום ולהקים השכינה מעפרה,ולא להיות מן הרשעים...
חברים יקרים,ביום ראשון נפטר חבר יקר,רובי בן נורית,מוות פתאומי ולא מוסבר,חבר יקר,שרוב חייו היו יסורים נוראים,והיה רק בשנות העשרים לחייו.
נשמות יקרות,אנא,אין לנו תעודת ביטוח,החיים זורמים כמו נהר ביום גשום,תשמחו ותודו להשם על כל יום בעולם,ותיישמו מצותיו עד כמה שאפשר (והלואי שאזכה גם),אל תגידו "עוד שנה,אחרי שאני אתחתן",זה לא שווה כלום,זה דיבורים. הרי שאם אומרים לבן אדם "נשאר לך שבוע לחיות",בודאי שיתחיל בוכה ומתחנן על חייו,ואף יהפוך למאמין גדול ויקיים כל החומרות האפשריות,אך אין לנו ידיעה מתי נלך!!!האמינו לי הנפטר היה חבר ירא שמים,בחיים לא האמנתי שיפטר בקלות כמו זו...אך אין לנו ידיעה ואנו כמו תולעים,בוכים ובוכים על הנפטר ולא מתרכזים בחשוב:לתקן מידותינו...כל עוד הנר דולק ניתן לתקן---חבל...
כל הכתוב מוקדש לעלוי השכינה הקדושה ולעלוי נר"ן של הנפטר רובי בן נורית,יהי רצון שיזכה להמנות מן הצדיקים הקדושים וילמדוהו תורה בין עצי האפרסק שבגן העדן הקדוש....ולא ידע צער!!!
