| נשלח ב-26/5/2010 19:59 |
 |
| |
דמותה של אשה ואם בישראל
לאחרונה רגש הציבור הדתי לאומי סביב פסק ההלכה של הרב לבנון, שאסר על אשה באלון מורה לרוץ למזכירות היישוב בגלל מפני שזו "שררה" ולדברי הרמב"ם אין ממנים נשים לתפקיד שיש בו שררה. בהמשך, כדי להצדיק את הפסק, הסביר הרב לבנון כי הוא נובע מתפיסת צורתה האידיאלית של המשפחה היהודית שבה הגבר הוא "שר החוץ" והאשה היא "שר הפנים" ועיסוקה צריך להיות הטיפול בילדים והחזקת המשפחה. גם הרב דב ליאור כתב דברים דומים, אף ביתר חריפות, ומכחם בעצם המליץ לכל מי שאין לה אילוצים כלכליים שלא לעבוד מחוץ לבית ולהקדיש עצמה לחינוך הילדים ולתחזוקת המשפחה. הנה מספר ציטוטים מן העיתונות:
דברי הרב לבנון:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3892871,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3893359,00.html
דברי הרב ליאור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3894529,00.html
יש הרבה מה להאריך בעניין מכמה אנפי, רציתי להעלות לדיון נקודה מסוימת אחת.
בעקרון, עצם העניין שאין למנות אשה לתפקיד שיש בו שררה הוא דברי הרמב"ם, ולכן בעצם אי אפשר לתקוף בנושא הזה את הרב לבנון אלא בנימוקים צדדיים שהם די אפולוגטיים (כמו לומר שמזכירות יישוב אינה שררה וכיוצ"ב). בגדול, מי שיש לו תלונות שיפנה לרמב"ם ולשאר פוסקים שציטטו אותו. בעיני זוהי דוגמה לשאלות בהן דנתי כאן
http://www.shoresh.org.il/spages/paper/main.aspx?paper=1&artID=241&papernum=1
ולאחרונה כאן
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1897824&forum_id=1364
אבל הצידוק שנתנו הרבנים לדברי הרמב"ם נראה לי כבר לא נכון. האם חז"ל או הרמב"ם חשבו על האשה בתור שרת הפנים של המשפחה האחראית על חינוך הילדים? איפה, מעבר לאמירות בודדות (מתניין בנייהו ונטרן לגבריהו) מצינו את זה?
בפרט: למיטב זכרוני, ותקנו אותי אם אני טועה, מצוות חינוך לא חלה על האשה. יתר על כן בחובות הבעל והאשה שנמנו במסכת כתובות יש חיובים של תחזוקה פיסית כגון אפיה ובישול, אבל - שוב למיטב זכרוני - לא כתוב בשום מקום שהאשה חייבת לטפל בילדים, אפילו לא שימור ברמה של בייבי סיטר ובודאי שלא חינוך. הפוסקים הקדישו הרבה מקום לבירור החובות ההדדיות בתוך המשפחה, אבל את זה הם לא כתבו. במישור אחר: גם דמות האשה האידיאלית ב"אשת חיל" לא מציגה מחנכת באולפנא.
האם מדובר רק באפולוגטיקה מודרנית? מה המקור היהודי הקדום ביותר בו ניתן למצוא פחות או יותר את התפיסה שמציגים הרבנים לבנון וליאור לגבי תפקיד האשה במשפחה?
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 26/05/2010 20:00:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 13:04 |
|
| |
נישט
אני שאלתי על מה שר נחוניא בן הקנה אמר כל יום, לפני שלמד את התוספות.
את השאלה הזאת שאלתי את אבי. והוא השיב לי בסיפור.
בחו"ל היה אדם עשיר שחלה במחלה קשה ונטה למות, הרופא אמר לו כי רק אכילת בשר חזיר יציל אותו.
סרב בתוקף היהודי לאכול חזיר, ולמרות הפצרות משפחתו עמד בסרובו, המשפחה פנתה לרב שיצווה עליו לאכול, מדין פיקוח נפש, אכן הרב בא וציוה עליו לאכול חזיר,
הסכים היהודי בלית ברירה הרב ציוה! אבל הוא אמר- הרב ציוה עלי לאכול בהמה טמאה, אבל לא טריפה!
ציוה על השוחט -ונתן ממון רב- לשחוט את החזיר לפי ההלכה. השוחט שחט כדין. ועכשיו אמר לו היהודי, בבקשה קח את הראות לרב ויבדוק, אולי יש סירכה. ויגיד אם זה כשר או לא.
אמר הרב המסכן- מה אני יכול להגיד על הראות זה כשר?!
פעם סיפרתי את הסיפור הזה- לאחר השאלה- לרב ששימש הרבה זמן ברבנות באמריקה , חייך בעצבות ואמר לי אתה מספר לי? נשים יהודיות כשרות היו קונות בסופר הכללי עוף , שוברות לו עצם, ובאו אלי עם העוף בלי האריזה- ושאלו אם זה כשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 12:47 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/06/2014 12:59:23
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 12:38 |
|
| |
ירוחם <ומה תשובתך על השאלה?> ראה תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות דף כח עמוד ב): לא יארע דבר תקלה על ידי,"שלא יטעו תלמידי בדברי, ולא אכשל לעשות מעשה, ולא אומר אפילו באמירה בעלמא".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:50 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  |
ירוחם
<בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית? הדברים נכתבו למבקש טוב ושם שאלתי אותו שאלה. אולי אתה תענה?>
התייחסתי לדבריך למקור החתימה האישית של מבקש טוב, וכתבתי שהיא מאמר של רבי נחוניה בן הקנה, ולא של ריב"ז.
|
|
ומה תשובתך על השאלה?
שלא יארע תקלה לידי, ולא אכשל בדבר הלכה,ולא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא- הרי אם לא יארע תקלה לידך ז"א שלא תכשל בדבר הלכה. מדוע הכפילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:33 |
|
| |
ירוחם
<בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית?>
התייחסתי לדבריך למקור החתימה האישית של מבקש טוב, וכתבתי שהיא מאמר של רבי נחוניה בן הקנה, ולא של ריב"ז.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/06/2014 12:03:35
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:04 |
|
| |
תוקן על ידי שאגתשביט ב- 23/06/2014 11:10:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:57 |
|
| |
בעלבעמיו
אם האשה לא נלקחת זה לא סימן שהיא לא רכושו?
(והכל ביחס לאם הציטוט שהבאת יש בו איזה שהיא אמת)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:51 |
|
| |
שלישי
לא זו היתה השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:50 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | |
וכן בסנהדרין כב ע"א:
א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך
האם נלמד מכאן שאשה נחשבת כרכושו של הבעל גם לענין חיים ומוות?
|
|
כמה חייבים ממון והאשה לא נלקחת מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:24 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | ירוחם <אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית< פליטת הקולמוס: לא של ריב"ז אלא של רבי נחוניא בן הקנה. ראה ברכות דף כח עמוד ב. |
|
בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית?
הדברים נכתבו למבקש טוב ושם שאלתי אותו שאלה. אולי אתה תענה?
אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית. במחילה אולי תסביר לי
אתה אומר- שלא יארע תקלה לידי, ולא אכשל בדבר הלכה, הרי אם לא יארע תקלה לידך ז"א שלא תכשל בדבר הלכה?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/06/2014 10:28:08
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/06/2014 10:28:51
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 08:38 |
|
| |
ומקור נוסף:
ב"מ קב ע"א:
ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא <ומנכרי> {ומגוי} נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא:
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 07:25 |
|
| |
ירוחם <אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית< פליטת הקולמוס: לא של ריב"ז אלא של רבי נחוניא בן הקנה. ראה ברכות דף כח עמוד ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 21:27 |
|
| |
האם אשה וילדים מוגדרים גרגוש של האב/הבעל
הכלל הוא: איש בחטאו יומת, בכל זאת למדנו שבנים קטנים מתים בעוון אבותם וכן האשה מתה בעוון בעלה.
לצדנו בשבת לב ע"ב: תניא רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם שנאמר (משלי כב) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם
הווה אומר שאשתו של אדם נחשבת כבניו הקטנים, ולכאורה ילדיו הם עדיין קטנים ואינם נשחבים ישות כשלצמם, האם הוא הדין באשה?
וכן בסנהדרין כב ע"א:
א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך
האם נלמד מכאן שאשה נחשבת כרכושו של הבעל גם לענין חיים ומוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2012 15:47 |
|
| |
ירוחם
נכנסנו להגדרות של המושגים רוחני וגשמי, אשמח אם תחכים אותי.
האם אתה לא מבחין בשני חלקים באדם, אחד רוחני ואחד גשמי?
או שמא המילים שבחרתי לא מדברות אליך, אז מה תגיד על חלק מוחשי (מושג בחמשת החושים) וחלק לא מוחשי?
הגבר מצווה בתרי"ג מצוות שבחלקם יש צד גשמי/מוחשי, לדוגמא: הנחת תפילין, עצם הפעולה היא גשמית, וצד רוחני - מצוות צריכות כוונה (לכתחילה לכו"ע). ובחלקם ישנו רק הצד הרוחני, לדוגמא: אמונה, אהבה ויראה.
לעומת זאת, האישה כיצד יכולה להיות מצווה במצוות אם איננה מצווה בלימוד תורה שהוא לימוד המצוות?
|
|
|
|
|
