| נשלח ב-27/5/2010 19:40 |
 |
| |
כמה דם צריך לבן אדם כדי לחיות?
רש"י בבבא קמא קא, ב כתב: "רביעית דם - מטמאה באהל דכתיב על כל נפשות מת לא יבא (ויקרא כא) ודם הוא הנפש וקים להו לרבנן דברביעית דם חי".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2012 14:11 |
|
| |
לפי דעתי שכתוב שיעור חיים לא הכוונה אדם מבוגר כי אז אנחנו לא יכולים לדעת באיזה גודל אדם מדובר לכל אדם כמות שונה של דם (תלוי בגודלו) יש פגים ששוקלים 500 גרם.לפי דעתי התשובה שבאדם יש 7 אחוז דם. 7 אחוז מ500 גרם זה 35 גרם הרבה פחות משיעור רביעית שזה 85 גרם או 160 (תלוי לפי איזה דעה) אז ברור שיש חיים אם שיעור רביעית. ואם תשאל אז למה רביעית ולא 35 גרם. אז או שהיה נוח לחז"ל לקבוע שיעור ברור או שבזמן חז"ל תינוקות בכזה משקל לא יכלו לשרוד (לא היה אינקובטור) מקווה שזה עונה על השאלה בצורה נכונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:46 |
|
| |
כל גדולה עולם עסקו בשאלות כאלה ובשאלות יותר גרועות,
והם בוודאי לא היו מטומטמים ולא אכלו אוכל מטמטם,
וכל הקשקושי שכל האלה לא מוביל אותנו לשום מקום,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 20:56 |
|
| |
שמעתי שאלה זו מזמן ורב חשוב שהוא גם רופא חשוב ענה:
שאולי כוונת חז''ל לאדם הקטן ביותר שיכול לחיות עם המינימום של דם דהיינו תינוק קטן, ומאוד יכול להיות ששיעור רביעית הוא השיעור המינימלי לחיי הקטן.
ושיעור רביעית יש בו דעות שונות באחרונים י''א שהוא שיעור 70 מ''ל ואפי' פחות ויש המגיעים ליותר מ-200 מ''ל ויותר, עי' ספר מדות ושיעורי תורה להר' ביניש וספר שיעורי תורה של הגרא''ח נאה זצ''ל.
ודע לך שהיום יש הרבה רבנים בעולם שטורחים הרבה לתרץ כל הקושיות האלה, ויש להם תירוצים מאוד יפים, ולא כדאי מחמת קושיא לעזוב את היסודות, שהרי הקושיא יכול לבוא אדם אחר זמן ולתרצה ובינתיים איבדת את עולמך ועכ''פ כעת ראוי מאוד שתחזור בתשובה ותחזור בך ממה שדיברת שלא כהוגן ואולי אפי' כדאי שתמחק את השאלה מהפירסומת הגדולה שעשית לה כדי שלא להכשיל אחרים.
וה' יזכך לחזור בתשובה שלימה במהרה.
נ''ב - ראוי לדעת שלפעמים כשאדם רואה שמתערערת האמונה מחמת שאלה פשוטה הוא מפני שלבו מטומטם והטעם של טמטום הלב הוא מפני אכילת דברים אסורים אז כדאי ליזהר במאכלות ועי''ז יטהר ליבנו לעבדו בלב שלם, ועי' בכל זה באריכות בספרים הקדושים שמאריכים בכל זה הרבה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2011 14:54 |
|
| |
נורת_אזהרה:
כשאנו אומרים תחילת ברייתו של אדם, הכוונה לא לתחילת ברייתו כשנזרע שאז אינו אלא מיא בעלמא (יבמות סט, ב), אלא שזה שלב כל שהוא בהתפתחותו, שאז נקרא אדם, ובשלב זה, גדלו עומד על כזית. והנה בודאי שכזית פלסטיק יכולה להחזיק הרבה יותר מרביעית מים, אבל אם מדובר על אדם, ההנחה היא שהיחס בין בשר לדם בתחילת ברייתו הוא דומה ליחס של בשר לדם אצל אדם שלם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 11:33 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | ההסבר פשוט,
חי אין כוונה שאלמלא הוא האדם ימות, אלא שיש בו כמות מינימלית מספקת כדי להחיות, כלומר לתת תחושה של חיות. כמו שאמר ישעיהו לחזקיהו למשל " וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים; וְיִמְרְחוּ עַל-הַשְּׁחִין, וְיֶחִי" והדבר מצוי הרבה במקורות.
ובדומה למנת דם שמחזקת אדם שנחלש, שהיא בערך בסדר גודל של כמות כזו. (קצת יותר כמדומני)
_________________
|
|
מנת דם אינה ניתנת לחיזוק אדם שנחלש, אלא ניתנת כהשלמה לדם שאבד לאדם כתוצאה מדימום, או כתוספת לרכיבי דם שחסרים לו כתוצאה ממחלה. כמות הדם שניתנת תלויה, כמובן, בכמות שחסרה, ולכן אין משמעות לגודלה השרירותי של מנת הדם. לעיתים קרובות נותנים לאדם כמה וכמה מנות דם כדי להשלים את החסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 11:19 |
|
| |
| chouteng כתב: | | שיעור בשר אדם שמטמא הוא כזית ושיעור דם הוא רביעית ובשניהם הטעם שתחילת ברייתו של אדם הוא כזית (בשר) או רביעית (דם). והנה אי אפשר לקבל דבר זה כפשוטו כלל, שהרי אם תחילת ברייתו של אדם הוא בכזית בשר, הרי בכזית בשר יש הרבה פחות מרביעית דם, ואיך אמרינן א"כ שתחילת ברייתו של אדם הוא ברביעית דם. אלא שצריך לומר שעיקר השיעור הוא כזית בשר ומשום תחילת ברייתו, ומכיון דקים להו לחכמים שרביעית דם שנקרש עומד על כזית על כן אמרו שרביעית דם מטמא משום שתחילת ברייתו של אדם הוא ברביעית, ופירוש רביעית שנקרש ועומד על כזית, והכל אתי לנכון.
|
|
לא הבנתי את הראיה בתחילת דבריך: בהחלט אפשר לדמיין מצב בו תחילת ברייתו של אדם היא בכזית בשר וברביעית דם, למרות שבכזית בשר יש פחות מרביעית דם. גם בלון יכול להחזיק יותר מים ממשקלו ונפחו הוא.
נוסף על כך, גם ההסבר שלך לא מובן לי. תחילת ברייתו של אדם אינה בכזית בשר אלא בשיעור שדומה יותר לגרגיר מלח.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 11:12 |
|
| |
ההסבר פשוט,
חי אין כוונה שאלמלא הוא האדם ימות, אלא שיש בו כמות מינימלית מספקת כדי להחיות, כלומר לתת תחושה של חיות. כמו שאמר ישעיהו לחזקיהו למשל " וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים; וְיִמְרְחוּ עַל-הַשְּׁחִין, וְיֶחִי" והדבר מצוי הרבה במקורות.
ובדומה למנת דם שמחזקת אדם שנחלש, שהיא בערך בסדר גודל של כמות כזו. (קצת יותר כמדומני)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 10:36 |
|
| |
לא מבין מה כל הויכוח, פשוט חכמים השתמשו בשיעורים שלהם למינימום מוצקים ונוזלים.
כי ממה נפשך, אם הדם יצא לפני שמת אז הוא לא מטמא כלל, ואם יצא אחרי שמת אז כמו ששיעור מינימלי של בשר מטמא (כזית) כך גם שיעור מינימלי של דם (רביעית). הטעם שהביאו חכמים זה אולי אסמכתא (כמה מ"ל הלב מכיל בפעם אחת ושולח לכל הגוף) ובפרט שכנראה הטומאה הזאת היא דרבנן:
הלכות טומאת מת פרק ג
ד טומאת רובע עצמות באוהל, וטומאת רביעית דם, וטומאת אבר שאין עליו בשר כראוי בין מן המת בין מן החי--ייראה לי שכולן, טומאתן אינה דין תורה: שהרי אין הנזיר מגלח עליהן, כמו שביארנו בנזירות; ואין חייבין עליהן על ביאת המקדש, וכל הטמא בטומאה של תורה חייב על ביאת המקדש. לפיכך אני אומר שכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה, אינה דין תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 01:40 |
|
| |
שיעור בשר אדם שמטמא הוא כזית ושיעור דם הוא רביעית ובשניהם הטעם שתחילת ברייתו של אדם הוא כזית (בשר) או רביעית (דם). והנה אי אפשר לקבל דבר זה כפשוטו כלל, שהרי אם תחילת ברייתו של אדם הוא בכזית בשר, הרי בכזית בשר יש הרבה פחות מרביעית דם, ואיך אמרינן א"כ שתחילת ברייתו של אדם הוא ברביעית דם. אלא שצריך לומר שעיקר השיעור הוא כזית בשר ומשום תחילת ברייתו, ומכיון דקים להו לחכמים שרביעית דם שנקרש עומד על כזית על כן אמרו שרביעית דם מטמא משום שתחילת ברייתו של אדם הוא ברביעית, ופירוש רביעית שנקרש ועומד על כזית, והכל אתי לנכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2011 21:51 |
|
| |
תוקן על ידי לא_יאומן ב- 23/03/2011 21:54:02
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 10:12 |
|
| |
אברבנאלי תראה, מבחינת הפרטים אתה שואל כמה וכמה שאלות טובות שכל אחת זוקקת עיסוק נפרד. מ"מ אני חושב שכדאי שאתעקש לעסוק בשאלה "מדוע נכון לשמור את ההלכה?", ולא בתשובות פרטיות לכל שאלה ששאלת. וזה נובע משתי סיבות. א. שבעיני הסיבה לקיום ההלכה לא תלויה בצדקתם המדעית של חז"ל וגם לא בשאלה האם כאשר היו מציעים למשה רבנו את פירושם של חז"ל לתורה הוא היה מקבל אותו וכן ע"ז הדרך.... ב. אני חושב שאין לשאלותיך תשובה שתשאיר אותך עם הנחת היסוד שלך בשאלותך, אלא בעזרת השאלות אכן תצטרך לדחות את הנחת היסוד. כ"כ ישנם שאלות נוספות שמערערות זאת. אך קודם חשוב לי להקדים שאלו דברים קשים (לקבלה, לא להבנה) ודורשים ביקורת עצמית מרובה וסובלנות. אני לא יודע באיזה מקום אתה נמצא, יכול להיות שלמסקנות הללו כבר הגעת לבד, אך אתה שואל ע"מ לבדוק שאין אפשרות אחרת. אמנם אפשר שאתה אכן נמצא בשלב השאלה בלבד... לכן אאלץ לעצור בשלב זה, משום שהניסיון המועט שלי בלהעביר לאנשים את התפיסה הזו, נתקלה בהתנגדות נחרצת שלא נומקה. ומכך הבנתי שלא ניתן לדלג על שלבים ביחס לתובנה הנ"ל, וזה התחזק לי מתוך בדיקה של עצמי, כיצד הייתי מגיב אם היו נאמרים לי דברים אלו בשלבים יותר מוקדמים. א"כ צריך ניסיון בהעברת הדברים הלאה וכנראה שייקח לי עוד מעט זמן לקבל אותו. ראיתי שהמונח בו השתמשו בפורום לציון תפיסה זו נקרא "שמים בתורה". כך שתוכל לחפש על זה ברחבי הפורום (חיפוש הייד פארק/גוגל, מפתחות וכד'). הרושם שלי הוא שבמכוון הוגיה (בעיקר בוגי, ואולי גם ווטו, אך לענ"ד הוא השאיר יסוד מסוים המבדיל באופן מהותי מתפיסת בוגי) לא טרחו יתר על המידה להבהיר מונח זה מפאת רדיקליותו. א"כ אל תסתמך על הפירושים השמרנים המאוחרים למונח זה. כמובן אינך חייב להסכים עימי על השאלה למה התכוונו וכד' בכ"ז תוכל להבין את כוונתי הכללית שגם עליה אינך חייב להסכים שהרי לא נימקתי אותה לע"ע. אולי הקישור הזה יעזור לך להבין את הכיוון, http://atsorkanchoshvim.qpon.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=18779 ד"ר הלפרין אני מודע לכך שהרבה מחשבות בנוגע לטעויות של חז"ל, מתגלות לאחר עיון כטעויות שלנו. ובכ"ז, בעקבות הבנתי שקיימת הנחה שהיא מוטעית בעיני אצל השואל, שבירורה חשוב בעיניי יותר מאשר העיסוק המקומי בשאלת המוצא שהוא הציג. לא היה נראה לי נכון לעסוק כלל בשאלה מקומית זו, ובכך אולי לפטור את תמיהתו, וכן אולי להפוך זאת לאשכול מתקפה הגנה על חז"ל טיפוסי ולהבריח אותו מכאן. נראה לי שנכון להתייחס לשאלה מתוך מחשבה על המקום ממנו בא השואל ולפ"ז לענות. קרי, נושא האשכול הוא יותר אברבנאלי עצמו מאשר שאלתו בהודעה הפותחת. לשם ההבהרה גם אם היה ברור שהוא פשוט טעה בציטוט חז"ל, והם מעולם לא אמרו דבר כזה. ואף אם יותר מכך, הם אמרו את השיעור המקובל כיום, הייתי רואה לנכון לברר את הנושא העקרוני. במיוחד, שלענ"ד ברור מדבריו שמה שמציק לו, זו לא הסוגיה הספציפית הזו. אלא הוא רק השתמש בה ע"מ לבטא את תמיהתו הכוללת על חז"ל. הראיה, שבהמשך הוא מקשה על המסורה ולא על טעיות מדעיות של חז"ל. ושוב, אפשר שגם בהם הוא טועה, אך לדעתי הטעות העקרונית יסודית יותר ולכן אני מעדיף להתייחס אליה ולא להבריח אותו מהר בהתייחסות ענייניות. (אגב, צר לי על ההתעכבות בתגובה)
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 03/06/2010 10:14:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 01:08 |
|
| |
מכיוון שגם בזמנם ידעו שיש לאדם כמות גדולה הרבה יותר מסביר תוספות בסוטה דף ה. וז"ל פר"ח הוא דם הצלול שממנו משתית הלב .. כלומר זה כמות הדם שקיימת בלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 12:18 |
|
| |
<האחת: מה שיעור דמו של פג היכול לשרוד? יותר מרביעית פחות מרביעית? או כרביעית? (ולמדקדקים יש לבדוק גם: רביעית - לפי איזה מהשיעורים, ואכמ"ל)>
האם שיעור דמו של פג זה תלוי במשקלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 12:05 |
|
| |
למה כל כך הרבה רגש-נחיתות מתרכז באשכול בודד?
דומני שקצת הגיון עשוי לסייע להתגבר על רגש הנחיתות המדכא כל מחשבה חופשית.
חז"ל ידעו, לא פחות מכל דרדק, שכמות הדם אצל אדם מבוגר היא גדולה פי כמה וכמה מרביעית,
והם ידעו לא פחות מכל מקיז דם בינוני שהיה מצוי בימיהם, שיש צורך ביותר מרביעית דם כדי לשרוד.
בכל זאת הם התבטאו שהחיות קשורה בכרביעית דם. השאלה הטובה היא כמובן: למה? על סמך
מה?
כמו כל לומד שאלתי את עצמי את השאלה הזו כשלמדנו את הסוגיות הנוגעות לכך, והגענו למסקנה
שכדאי לבדוק, קודם כל, שלש אפשרויות.
האחת: מה שיעור דמו של פג היכול לשרוד? יותר מרביעית פחות מרביעית? או כרביעית?
(ולמדקדקים יש לבדוק גם: רביעית - לפי איזה מהשיעורים, ואכמ"ל).
השניה: מה נפח פעימת לב רגילה באדם ממוצע או באדם קטן? יותר מרביעית, פחות מרביעית או
כרביעית, וכנ"ל.
השלישית: אדם הסובל מאי ספיקת לב, נפח הפעימה שלו קטן יותר. לכן כדאי לבדוק מהו נפח
הפעימה המזערי המאפשר חיים?
אני ממליץ לכותבים למעלה קצת להשתחרר מכמה רפלקסים מותנים הדוחפים במיידיות לגישה
תוקפנית כלפי חז"ל, ולנסות לבדוק את שלש האפשרויות שציינתי למעלה.
אשמח לחזור לדיון אחרי בדיקה רצינית כזו.
|
|
|
|
|
