מתלבטים בקול.

מאשכולו של אברימי, נזכרתי בשאלה
שאבי ואני חלוקים עליה. (כל שידוך, וויכוח חוזר...)



במהלך שידוך, כשמתלבטים על דברים מסוימים
האם לעדכן את הצד השני בצורה רבתית
או שאפשר להמשיך להפגש ובנתיים גם לבדוק.

אני תמיד אומרת שחייבים לעדכן שאנו בהתלבטות, שלא יצא מצב של אשליה ופיצוץ וכו'
אבי החשוב אומר שממש אין צורך לומר שיש התלבטות, ויותר מזה הוא גורס שזה פוגע ולא נעים.. (שאם באמת יסגר...)
והוא אומר שכל זמן שלא התחייבנו, ואמרנו "כן" אפשר לומר "לא" בלי להרגיש אי נעימות...

ואפילו נתן לי דוג'
אדם מחפש דירה, והנה נראה לו שמצא אחת כלבבו, והמתווך / המוכר מבין ממנו שכן
אבל כל עוד לא נחתם חוזה לא התחייבנו על כלום.



כן?


מה דעתכם חברים נכבדים?

היות ואני קשור איכשהו לפתיחת האשכול, אקח את הזכות להגיב ראשון...

אני חושב כמוך, מצד כמה סיבות:
א. כמו שכתבת, שלא ליצור אצלם אשליה שהכל בסדר, כשבאמת יש ספק.

ב. לפעמים אפשר אפילו לומר מה ההתלבטות, ואז לצד השני יש אפשרות לתקן את זה במידה וזה לא משהו כרוני.
לדוגמא: אצלי אחרי הפגישה השניה, הודיעו לי שהיא מתלבטת כי אני מדבר הרבה ולא כל כך נותן גם לה לדבר... מה שהיה נכון באמת, כי היו בינינו קצת שתיקות - טבעי לחלוטין, והיא הייתה מסתכלת עלי שאפתח נושא. מה שעשיתי, שבפגישה השלישית שיתפתי אותה יותר, שאלתי אותה יותר שאלות, וככה העניין תוקן. אם לא כך, היא יכלה לחשוב שיש לי בעיה כרונית בהקשבה לזולת, ולהוריד על זה את השידוך.

וזה שונה לגמרי מדירה ומתווך, כי אנחנו בנפשות ורגשות עסקינן, וזה ממש גורלות. דירה - זה בסה"כ כסף... וזה עסק יבש לחלוטין.