לנוחות הלומדים, אודה אם באשכול זה יובוא שינויים בשש"כ בין המהדורה בחדשה (תש"ע) לבין המהדורה הקודמת. המטרה איננה לדון מדוע שונו/נוספו דברים אלא להביא בפני הלומדים את ההבדלים.
א. במהד' חדשה: פט"ז י"ט: נוסף "ולכן אין לשחק ולבנות באבני לגו או קליקס וכדו' שהרי הם נתקעים החוזקה" (להעיר שהיו שלמדו מהמד' הקודמת להתיר בניה בלגו - עיין ילקוט יוסף שי"ד, ונראה שכוונת המחבר היא ש"אבני פלא" שהוא התיר במהד' הקודמת אינם לגו, ולכן בהם היה מותר משא"כ לגו).
ב. במהרה החדשה פרק כג מ"ו : "גם אסור להצמיד כל דבר מגנטי על גבי גוף מתכתי (כגון מקרר) אם אמנם דעתו להשארי אותו למשך זמן, וה"ה שאסור להסירו משם (ע"פ ההערות יסוד הדין שנוי במחלוקת הרמ"א בסימן שט"ו א' והחזו"א נב יג לגבי העמדת וילון מחובר שאינו מחיצה המתרת, וקצ"ע מדוע כתב בלשון החלטית ואילו בשאר מקומות (ושם בסעיף הקודם) ציין לשתי הדעות.
ג. פרק כט הערה קלג, בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שבספר מקרא קודש, להתיר קריאת אורחים מתוך הכתב אפילו לבעל הסעודה כיון שכיום לא מכינית מספר מנות מדוייק ולא בהול ולא יבוא למחוק.
ד. מהד' חדשה פרק י' סעיף יב: התייחסות למקררים חדשים שלא היו בזמן כתיבת מהד' קודמת.
ה.מהד' חדשה: פרק כד סעיף ב': "מותר לחולה להשתמש בסרגל מד כאב המאפשר לחולה להגדיר את רמת הכאב ממנו הוא סובל (עיין עמ' תרפ"ב, טמנם לא מצאתי התייחסות האם כיון שמותר חובה להשתמש כדי להגדיר את אמת החולי וכו').
ו. מהד' חדשה פרק כ"ט ל : "ראוי להימנע מלהפעיל בערב שבת וחג מכשיר הקלטה (מזכירה אלקטרונית וכדו') לצורך קליטת עניני מסחר, ואף בידוע שהפונים אל המכשיר יהיו גויים, אבל מכשירים כאלה וכן תא קולי הפועלים על ימות השבוע בבית או במשרד אין צורך לנתק אותם מלפני השבת ואפילו כשיש חשש שיכניסו הודעות בשבת, ובתנא שלא ישמעו את ההודעות או את פעולת המכשיר בשבת"
ז. מהד' חדשה פרק מ סעיף פב: התיר נסיעת תומכת לידה ללוות את היולדת (ולא פירט האם גם לבעל מותר).
ח. מהד' חדשה פרק מ' סעיף עא: פרטים בכיבוי מכונית אחד נסיעת פקו"נ שלא היו במהד' הקודמת..
ט. מהד' חדשה פרק כט סעיף ע: נהג השואל בשבת להראות לו את הדרך יאמר לו שאינו יכול להגיד לו ולדעה אחרת יאמר לו אסור לחלל שבת וליסוע, אבל מראה לו הדרך כדי למעט חילול שבת.
י. "החוצה את הכביש גם במקום שמותר לחצות מצד חוקי הרשות, כאשר הוא רואה מכונית עם נהג יהודי מתקרבת אל יחצה... כדי למעט באיסורי תורה הכרוכים בעצירה והמשך נסיעה של הנג"
נשלח ב-14/11/2012 23:05
בזמנו הדפיס הרב זילבר ז"ל ספר בשם ברית עולם על הלכות שבת היכן ניתן להשיג את הספר, תודה
נשלח ב-14/11/2012 22:17
עיין גם: פי"ז הערה כח
פל"ב הערה קעח
נשלח ב-14/11/2012 16:37
מהדורה חדשה פרק ג סעיף נג: "מותר לסנן ואפילו במסננת מיצי פירות (שנסחטו מבעוד יום), כדי להסיר בשר הפרי מהם מכיון שרוב בני אדם וגם הוא עצמו רגילים לשתות אותם עם הפרי המעורב בהם" ואילו במהדורה הקודמת בפרק ג' סעיף נג אסר ללא שום חילוק
נשלח ב-14/11/2012 16:34
האם יש מקום נוסף בו מציין במפורש שחוזר בו מהמהדורה הישנה ?
נשלח ב-14/11/2012 00:35
במהדורה החדשה (טו נז): העושה עניבה ע"ג קשר מותר לו בשעת הצורך לקשור קשר גם ע"ג העניבה כדי להדקה, אם אמנם עתיד לפותחו באותו היום, ולכן העונב את הנעליים של ילד קושר קשר ע"ג עניבה כדי שהילד לא יוכל לפתחה.
ושם בהערה - דלא יהיה גרוע מקשר ע"ג קשר בסעיף נ"ה, דשרינן בעת הצורך, ולא ככתוב בהמדורה ישנה דשש"כ.
וכבר תמהו בספר ארחות שבת על פסקו במהדו' הישנה.
נשלח ב-12/11/2012 20:49
בפרק לט, סעיף כח הערה צה, שההיתר לתת ליולדת שיש לה היתר שתיה ביום הכיפורים לשתות מיין הברית שחלה ביום הכיפורים, רק אם היולדת צריכה לשתות יין לבריאותה, ולולי זאת אין להתיר לה לשתות.
נשלח ב-22/7/2010 18:50
הודעה של *menashe99*
שמירת שבת המהד' החדשה - דיון על המחשב, אינטרנט וכו'
הבוקר הזדמן לי לראות
את הספר. נהניתי לראות בשער שציון ע"ע משמעו דעה חולקת. הספר עבה יותר
לקודמו אך הדפוס גדול יותר כך שקשה להבחין האם ובמה התווסף (או גרע).
הופתעתי
עד למאוד שאין דיון/פרק שמוקדש למחשב, ולאינטרנט. יש אזכור קל למשחקי
מחשב, אזכור (ארכאי במקצ - חיתוך נייר, שעות חיוג מוזלות) לפקס, ואזכור קל
להודעות אלקטרוניות.
המחשב - אין בלעדיו כיום. מתבקשות כמה שאלות
לגבי השימוש בו: האם דיגיטל דינו כאור וכאש (שלכאורה אין בו חום)? זו
כתיבה? השארת מחשב פתוח בשבת? אם השימוש בו להודעות, כשנדרש, הוא פחות
איסור ביחס לטלפון או פקס? וכהנה. דיון בזה יכלול את התקשורת הנייחת מול
הסלולרית כולל גלישה באמצעותם. יש נפקא מינות לרוב.
ברור שזה לא
מקרי. וכי עיקר חשוב לא חסר? יש לקוות שלא מדובר בלחץ הלוחצים.
נשלח ב-9/7/2010 00:40
פרק טו סעיף כב מהד' ישנה: "מותר ליתן את בגדיו המלוכלכים המכונת כביסה אשר בה הוא רגיל לשמור אותם עד שכת הכיבוס ובלבד שלא יהיו מים במכונה
מהד' חדשה פרק טו כה: כנ"ל. והוסיף: "אך אם הוא עושה זאת כדי שהבגדים יהיו מוכנים לכביסה בערב אסור לעשות כן. המכונה וכמוה דלתה הינם מוקצה (כשמל"א) ולכן אסור לסגור את הדלת אלא לצורך גופה, כגון שריח הכביסה לא יתפשט בחדר... וכן מייבש כביסה...
ועל פי סברתו, היה מקום לומר עקרון זה גם לגבי מי שמניח כלים במדיח כלים, שאסור לסגור את הדלת כ"א לצורך כנ"ל. אולם בפרק יב סעיף לח בדברו על מדיח לא הזכיר זאת, ולעומת זאת לגבי סגירת דלת של מכונית בפרק כ' סעיף פ' העיר שאין לסגור את הדלת אם כוונתו לסגור המכונית לשומרה או לצורך חפצי מוקצה.
נשלח ב-9/7/2010 00:30
שש"כ מהד' תש"ע פרק יד סעיף נט: "מותר לרסס תכשיר נגד כינים במקום שאין ודאות שיהרוג אותם, אבל אל יוציא את הכינים מתך השער ואפילו לא ביד גזירה שמא יתלוש השיער"
נשלח ב-30/6/2010 22:40
ששכ מהד' חדשה פרק כח הערה קצ"ט תירץ בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א על תמיהת הגרש"ז זצ"ל:
"דצ"ע ביו"ט שחל בע"ש והחשמל כבר דלוק באמצעות שעון שבת והבית מלא אורה, איך מדליקים נרות הרי לא שייך הטעם של הואיל כיון דלגמרי לא שכיח שיתקלקל החשמל באותו הזמן המועט שלפני שבת, וריבוי האור של השמן או הנרות לזמן הסמוך לשקיעה הרי אין בו שום צורך, ולכן אפשא שטוב להדר ולהדליק הנרות לפני שנדלק החשמל וצ"ע בזה עכ"ד. והגרי"ש אלישיב שליט"א תירץ ע"ז כיון שאפשר להשתמש בזה לצורך העברת אש, א"כ יש אפשרות של שימוש בו גם עכשיו.."
נשלח ב-22/6/2010 17:39
לענין נורות, אפשר שאין חזרה מפסקו אלא אינוי מציאות - שהנורות של אז היו נשרפות ביותר תכיפות (יש אזה דינוזארים מאז שיכולים להעיד?).
נשלח ב-22/6/2010 00:40
מהד' חדשה פרק יג לט: מים הנוטפים מהמזגן הרי הם מוקצה ואסורים בטלטול, וגם אסור לשים.. כלי.. כדי שיפלו לתוכו כי יש בזה משום ביטול כלי מהיכנו, אבל מותר לו להניח כלי תחת המים הנוטפים ובתנאי שקודם נתינת הכלי ייתן בו דבר המותר שלא יתקלקל במים כגון כף או מזלג שכן מותר לטלטל את הכלי עם מי המזגן ביחד עם הדבר המותר בטלטול. ומל מקום אם הטיפות נוטפות בחדר במקום ששוהים שם בנ"א והמים מלכלכלים את החדר, מותר לשים כלי כדי לקלוט את הטיפות, ואם התמלא הכלי אף מותר לשפוך את המים ולהחזיר את הכלי לקלוט עוד מים
נשלח ב-22/6/2010 00:35
שש"כ מהדורה שניה: פרק יג סעיף כט - ל' נורה חשמלית אשר רגילים להוציאה מזמן לזמן מבית המנורה ושוב להחזירה או להחליפה באחרת המיקל להוציאה בזמן שזרם החשמל מופסק, כך שלא תידלק עם חיבורו המחודש של זרם החשמל - הרי זה אינו מפסיד ובלבד שיעשה כן כלאחר יד.. ובשעת צורך גדול מותר אף להכניסה כלאחר יד על מנת שהאור ידלק עם חיבור זרם החשמל
ובמהד' תש"ע סעיף לד: נורה חשמלית כיון שבדרך כלל היא נשארת בבית המנורה זמן רב, אין כל היתר להכניסה ווגם לא להוציאה אף בשעה שזרם החשמל מופסק.
סעיף לו: אסור לתקן מפסק בטחון להרימו או להחליפו משום איסור מכה בפטיש. ואסור לעשות כן גם אם אין זרם החשמל מחובר מיד. ובמהדורה שניה לא הזכיר "להרימו" ואולי כי לא היה מצוי אז כל כך.
נשלח ב-16/6/2010 07:48
במהדורה החדשה כג סז: "מקום שמותקן בו שער בטחון שכאשר עוברים עם חפץ מתכתי ישמע צפצוףי יש להקפיד ולא לשאת חפצים שיגרמו לצפצוף..."
שאלות:
א. "להקפיד" - משמע איסור גמור ? ב. מכאן, שכאשר מותקן מחסון חניה ויש מעבר להולכי רגל, וכאשר עובר רגל הולך, המחסום לא מתרומם אבל נשמע 'קליק' וגם נורית הלד מהבהבת אסור לעבור. ונראה שאנשים לא מודעים לכך.
נשלח ב-16/6/2010 07:44
במהדורה החדשה בפרק כג סעיף סד: כתב שאם מותקת בבית מצלמה במעגל סגור מותר לעבור שם אם דלוק מערב שבת אם התמונה אינה נשמרת "אמנם אם התמונה נשארת ונשמרת בתוך מנגנון המצלמה, ישתדל לא לעבור דרכה אבל אין הוא חייב לחפש אם נמצאת מצלמה כזאת במקום אלא יעבור כרגיל:
שאלות: א. בהערה עהת שההיתר הוא כיון שרוצה לצרכי בטיחות אין לאסור. ויל"ע האם דוקא בטיחות ממחבלים וכדו' או גם שמירת ממון.
ב. אם הוא יודע שיש מצלמה אבל אינו יודע אם התמונה נשמרת מותר לעבור ? ובמציאות כיום ברוב יש דיסק קשיח לשמירה.
ג. "ישתדל לא לעבור" - איסור גמור או הקפדה לכתחילה ?
