הרהרתי רבות בפחד האדם להיחשף בדעותיו ו..

למקס:

"אבל זה נכון כלפי כל היהודים ואני גאה בה,
"

כן? יהודי חילוני שיתחתן עם גויה, או אפילו יתנצר - ההורים שלו יחרימו אותו? הוא יאבד את מקום העבודה שלו אצל מעסיקו היהודי החילוני? אחיו לא יוכלו למצוא לעצמם אשה יהודיה טובה? וכן הלאה - נראה לי שאתה מבין. 

נכון זה סגולתיו של מדינת ישראל, אבל בגולה ברור שזה כך, ואמרתי שלא צריך להחרים כי במילא הלך עליו, הוא כרת את עצמו מכלל ישראל, אנשים לא מבינים שעונש כרת לא אלוקים עושה רק האדם עושה לעצמו,
תשמע ותבין זה שאנו רוצים להיות נאורים זה לא אומר שההוא לא יאבד את עולמו, זה מציאות וכך קורה בגולה,
נכון שסבלנות לדעות אחרות היא ערך יפה ונכון, אבל כמה המחיר שאנו רוצים לשלם ע"ז, אני חושב והלואי שיכולתי להסביר להם מה הם עושים עם בחירתם המטופשת, המלצתי פעם לחבר שעדיף לא לנהל רומן איתה כל חייו ובשביל להקים משפחה שיקח יהודיה,


"שאלת: א. מכל סוגי הקהילות? גם מיזרוחניקים וגם חילונים?

ברור שלא כמו שחילונים לא מתבוללים עם ערבים, או עם עולם השלישי

"


אז כמו שאמרתי - זה ענין של מידה - לא של פוליכוטומיות. החילונים לא יתערבבו עם ערבים בעוד שהחרדים לא יתערבבו אפילו עם מיזרוחניקים.
 
אתה לא כזה תמים אנחנו לא יתערבבו עם מיזרוחניקים לא בגלל שנאה ואתה וכולנו כאן יודעים שזה לא נכון, 
הבת של ר' משה ברוך לוין זצ"ל עזבה את החרדים ועברה למיזרוחניקים וכל המשפחה שלו החרדים השתתפו בחתונה של הנכדה שהיה חתונה מעורבת האימא סידרה פינה שלא מעורב למשפחתה החרדים,


"שוב לא נכון: לדוגמא רוב המגש"ים בישיבות חסידיות ? הם ליטאים, ובמלמדים זה הפוך כלומר בכל ת"ת ליטאי המלמדים הם חסידים, (אז הנה עבודה בחברה אחרת לגמרי)
"

לגבי המג"שים - ידעתי זאת. אבל שנינו יודעים גם מהי הסיבה... זהו גם, כידוע, מקור בלתי אוזל של מאבקים ומריבות [עוד לפני השואה - ראה ערך הרפתקאותיו של הרב שך בישיבת לוניניץ].... כך שזה מצב שנתפס כבלתי נורמאלי ומתקיים רק בלית ברירה.


לגבי המלמדים: מענין מה שאתה מספר. ומה אומרים על כך שאר חברי הפורום? זה נכון.

אוקיי כאן אני משקר או מה ????


"ר' בנימין רבינוביץ זצ"ל היה קוקניק (תלמיד הרב קוק) ותיפקד כמג"ש בתולדות אהרן,
בעל המנחת יצחק היה ליברל, ובכל זאת קיבל את תפקידו כרב העיר מטעם הקנאים
וכן אלפי דוגמאות יש,
"


אלו באמת נשמעים כיוצאים מן הכלל וככורח השעה. כמה כאלו יש היום?

לרוב בכל קהילה וקהילה  נכון שיש קהילות סגורות לגמרי אבל בכל זאת אין גם אצלם קיצוניות מטומטמת,


"כתבת: מה שאמרתי הוא שבחברה החרדית, אם דוד שלך יצא בשאלה, זה משליך עליך - על איך שיתייחסו אליך.

בכלל לא נכון, להפך כולם ישתדלו לעזור לאב המסכן שאיבד את בנו,"


נו נו. הם ישתדלו לעזור לו אבל גם לא ישתדכו איתו.

שטויות במיץ עגבניות רק אם אתה מתכון כלפי בעלי תשובה שאפי' בלי זה לא היו וכו' וכו'

ומה שמענין יותר במה שאתה אומר הוא שאותו אב "איבד את בנו", כדבריך.  מה שלא לומדים מהדעות שאדם אומר באופן ישיר, לומדים מאותו אדם כשהוא משיח על פי תומו...

כתבתי את זה בכוונה וידעתי שמשכיל כמוך יעלה ע"ז
ולמה ? כי זו דעתי ואני לא מסתיר אותו, אני חושב שכל אדם חייב לתקן בתוך החברה מבפנים ואם עוזב הוא את החברה וגם משמיץ ומקלל, הוא בוגד במשפחה שלו בחברה שלו בחברי הילדות שלו,




"אבל אם הדוד הוא רוצח סדרתי ? האם הבן דוד שלו (הילד) ילך לבית ספר מחר ??"

כס"ד שיסלקו מישהו מבית ספר רגיל בגלל שהדוד שלו רוצח?!  לא כל העולם בני ברק, ב"ה.

זה לא יקרה בבני ברק אתה יודע זאת,

בוא בבקשה נסגור את הדיון הטפשי הזה, אנחנו טוחנים כאן מים, כל יהודי יודע למה חרדי רוצה להיות חרדי ולמה רוצה הוא שצאצאיו ילכו בדרכיו, וכל הדמגוגיות של התקשורת לא מתאימה לחכמי הפורום כאן,
אני יוצה בהנחה שחכמי הפורום מכירים חרדים מקרוב ויודעים שאם רק היה אפשר לעזור הם היו הראשונים לעזור כמו זק"א וכו' וכו' 

  

לאורפורים:

שאלת הבחירה החופשית היא שאלה מטאפיזית. אני, על אף היותי דטרמיניסט, מאוכזב לעתים מבחירותיהם  של אנשים [הגם שהן נקבעות סיבתית לדעתי].

אבל אין זה הנושא כלל.

הדיון הזה הוא יותר סוציאולוגי.


אם רצונך להבין מהו ההבדל בין מצבם של חברי עצכ"ח היהודים כיום ומצבך שלך לפני כך וכך שנים, אשתדל להסביר לך.


יש כמה גורמים המעורבים בשיקול של חברי עצכ"ח שלא היו מעורבים בשיקוליך שלך לפני כך וכך שנים - או לפחות היו מעורבים בשיקוליך במידה מועטה בהרבה הרבה:


1. החברה היהודית הרבה יותר קהילתית:

א. בעוד שב"עולם בחוץ" אנשים הם הרבה יותר עצמאיים בחייהם ויכולים להסתדר עם מעט מאד חברה, אנשים שגדלו בחברה היהודית לא יכולים לחשוב על חייהם ללא החברה בה גדלו. הגדרתם העצמית היא במידה רבה פונקציה של מקומם בחברה אליה הם משתייכים.

החברה הזאת היא מאד סטאבילית:

ב. אדם החי ב"עולם בחוץ" יכול להמצא בחברה x בגיל 16 [כשהוא עוד בבית הספר], בחברה y בגיל 20 [למשל, חברים מהצבא], בחברה z בגיל 25 [כשהוא באוניברסיטה], בחברה z' בגיל 30 [חברים מהעבודה, שכנים] וכן הלאה. בכל שלב של החיים שלו הוא יכול להשתייך לחברה אחרת ולהשאיר את החברות אליהן הוא השתייך לפני כן מאחוריו. למשל, עם כמה חברים מבית הספר אתה שומר על קשר?

לא כן בחברה היהודית. החברה אליה נולדים זו גם [בערך] החברה אליה משתייכים כל החיים.

החברה הזאת מאד בלעדנית:

ג. בעוד שבעולם בחוץ אדם בד"כ משתייך בו זמנית לכמה חברות: חברים מהעבודה, חברים מהשכונה, חברים מהעבר וכן הלאה, בעולם היהודי, החברה דורשת בלעדיות.  אדם יהודי טיפוסי לומד, עובד, מתחתן, מתגורר, שולח את ילדיו ללמוד וכו' - הכל בתוך אותה מסגרת.
 
אם אדם עוזב את החברה שלו, הוא מאבד את מקום מגוריו, את עבודתו, ילדיו מועפים ממסודות הלימוד שלהם [זאת במידה והם בכלל נשארים איתו - על כך בהמשך] , הוא לא ימצא שידוך [אם הוא רווק] או ילדיו לא ימצאו שידוך וכן הלאה. 

החברה היהודית גם מאד מלוכדת:
  
ד. יהודים המשתייכים לאותו חוג מכירים כולם את כולם.  אתה מן הסתם מכיר את "חוק דתיים שלובים". אז אצל היהודים זה עוד יותר כך. למשל, משפחה יהודית מב"ב הבאה לשבת בירושלים יכולה בקלות למצוא דירה פנויה  בירושלים של משפחה שנסעה לב"ב ולבצע "החלפת דירות" זמנית.

החברה היהודית מאד לא סובלנית:

ה. בעוד שבעולם בחוץ אנשים יכולים להשתייך לאותה חבורה ולהיות בעלי דעות פוליטיות/תיאולוגיות/אידיאולוגיות וכו' שונות בתכלית, אצל היהודים זה פשוט לא כך. כל מחלוקת ישר הופכת לחרם או לפיצול של זרמים וכן הלאה.

יש [כמעט] אפס סובלנות כלפי הבעת דעות חריגות.


2. החברה היהודית היא מאד משפחתית:

א. אדם יהודי, חוץ מכך שהגדרתו העצמית מאד מושפעת מהיותו בעל מקום נתון בחברה אליה הוא משתייך, היא גם מושפעת מהיותו משתייך למשפחה נתונה. וב"משפחה" אין הכוונה למשפחה הגלעינית המערבית הטיפוסית אלא גם לבני דודים מדרגה שלישית.

ב. החברה היהודית, שכאמור מאד לא סובלנית, שופטת אדם לא רק ע"פ מעשיו הוא והשקפתו הוא אלא גם ע"פ מעשיו והשקפתו של הדוד שלו.

מה שזה אומר הוא שכשאדם מחליט "לצאת מהארון" מבחינה השקפתית, הוא יודע שבכך הוא פוגע לא רק בעצמו אלא גם בילדיו, אחיו, הוריו, דודיו, בני דודיו וכו וכו.

ג. חלקית בגלל הדבר האחרון וחלקית בגלל אי סובלנותה של החברה היהודית בכלל, "יציאה מהארון" השקפתית כזאת תגרום לנתק בין האדם היהודי לבין כל משפחתו - וזה כולל את הוריו, אחיו וכו'.

עכשיו, לגבי האשה והילדים, תלוי: אם האשה החליטה לצאת להרפתקה זאת עם בעלה, מה שלא סביר, אז זה אומר שגם היא תנותק ממשפחתה - מהוריה ומאחיה.

אבל אם היא תפסה רגליים קרות - ולאו דווקא בגלל שעקרונית איננה מסכימה עם בעלה, אלא סתם מכיוון שאיננה רוצה תהפוכות בחיים שלה - אזי היא חייבת להתגרש מבעלה - מה שכבר הופך אותה לגרושה - כלומר, לפסולת אנושית בעיני החברה היהודית - ואסור לה לאפשר לבעל לראות את ילדיו. כך אותו "הרפתקן"  יאבד גם את ילדיו ואשתו.

אגב, בית הדין הרבני כמובן יהיה על צד החברה היהודית בעסק הזה...




קיצור, אתה רואה אילו שיקולים עומדים לפני אנשים פה. אתה לא התנסית בכגון זה מעולם. כך ש"אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

אולי עשו לך פרצוף חמוץ חבריך החילונים כשחזרת בתשובה, אולי גם חבריך החוזרים בתשובה עשו לך פרצוף חמוץ כשעזבת את העולם החרדי - אבל בזה בערך זה הסתכם. הלא כן? לא איבדת את כל מה שהיה לך במעברים אלו. הוריך נשארו הוריך - גם אם לא הסכימו לדרכך. לא חבית אבדן ילדים כתוצאה מכך.

זאת ועוד, לך שמורה תמיד האופציה לחזור לאיפה שהיית - ל"עולם בחוץ" אותו אתה מכיר היטב.

לא כן היהודי המצוי. אם הוא נפלט מן המסגרות אליהן הוא השתייך [והוא בהכרח ייפלט מהם אם הוא יגלה את דעותיו החריגות!], הוא פשוט מוצא עצמו לבד בעולם ללא שום מצפן [לעתים גם ללא מצפן מוסרי - אבל זה נושא לדיון אחר].