| נשלח ב-10/6/2010 10:52 |
 |
| |
האם לפי רבא ניתן להרוג על סמך עדות שמיעה?
.
מסכת מכות, ד ו ע"ב:
"ואמר רבא מתרה שאמרו אפילו מפי עצמו ואפילו מפי השד".
לשיטת רבא - ודלא כרבי יוסי - אין העדים צריכים להעיד שהם בעצמם היתרו ברוצח. מספיק שהם יכולים להעיד כי היתה התראה.
לא נדרשת גם הבאתו של המתרה לבית הדין. ההרוג עצמו יכול להיות המתרה, ואפילו העדים לא יודעים מי היה המתרה, משום שרק קולו שמעו - "מפי השד".
אולם בכך נכנס מרכיב של עדות שמיעה אצל העדים. אין העדים מעידים שראו מישהו - ולו הנרצח - מתרה ברוצח. הם מעידים ששמעו התראה.
וכי ניתן להרוג מישהו כשחלק מהותי מהעדות הוא עדות שמיעה בלבד?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 15:13 |
|
| |
אמאי- נראים דבריך
- בעצם העדים הזוממים גם לא מעידים על מעשה, הם מעידים בעצם על חוסר במעשה או על אי יכולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 12:38 |
|
| |
.
מיכי, תודה.
כמובן וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 11:46 |
|
| |
נכתב לפני שראיתי דברי הרב מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 11:46 |
|
| |
מסתבר שהם צריכים להעיד שהקול נשמע באופן שברור שמבצע העברה שמע אותו, וכמדומני שצריך גם שיאמר "אעפ"כ אני עושה", ובכל עדות יש מרכיב שמיעתי, גם ביריית אקדח יש את מרכיב קול הירייה. וגם בעדות על ניאוף נאמר בגמ' שמעידים "שיראו כמנאפים", והרשב"א נשאל שהרי גם לראות את זה לא תמיד סביר שיהיה ביד העדים, ומסיק הרשב"א שמספיק שישמעו קולותיהם המעידים על המעשה. וגם זו עדות שמיעה (ומסתבר שמלבד שמיעת הקול צריכים גם לראות אותם נכנסים למקום באופן שמעיד על כוונתם וכדו'). ומסתבר שנגד עדות זו יכולים המנאפים לטעון שאע"פ ששמע קול פלוני לא היה מעשה האוסר, ובכה"ג שיטענו כך לא ייהרגו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 11:45 |
|
| |
מואדיב,
זו אינה נקראת עדות שמיעה. כאשר תוכן העדות הוא אירוע, ואתה לא ראית אותו אלא רק שמעת עליו, זוהי עדות שמיעה. אבל הפרט הזה בעדות, שהיתה התראה, התוכן הוא שמיעה, ולכן אין כל סיבה שלא להעיד על כך. מדוע הבאת המתרה עצמו לבי"ד תהיה ראיה טובה יותר?
לדוגמא, כשאתה מעיד על מישהו שגידף (=בירך), אתה מעיד על מה ששמעת. האם צריך להביא את המגדף עצמו לבי"ד כדי לברר את הפרטים? אמנם צריך להביא אותו כדי לדון אותו בפניו, אבל זה עניין טכני בלבד.
יתר על כן, אפילו במגדף יש מקום לומר שאולי חשוב לראות ולא די בשמיעה, כדי לוודא שזה אכן היה הוא. אבל בהתראה אין כל צורך בראייה, שהרי כל מה שחשוב הוא שמישהו התרה והמותרה שמע התראה. לכל היותר זה לא היה שד פלוני אלא מלאך אלמוני. אז מה? עדיין היתה כאן התראה. הם מעידים שהיה קול התראה, ולא על כך שפלוני התרה.
|
|
|
|
|
