| נשלח ב-17/6/2010 00:06 |
 |
| |
על המשמעות הדתית של פרשת עימנו אל
שהם אומרים עימנו אל ולכן מותר לנו לעשות ככל העולה על רוחנו. מי אתם שופטי בגץ שתאמרו
לנו מה
לעשות. עימנו אל. עימנו בגאוותנו, עימנו בעיוורוננו, עימנו בעליונותנו המדומה,
עימנו באטימותנו.
איזה יום דרמטי היה היום. בבוקר אברכים עבדקנים שותתים דם על זקניהם וחולצותיהם
הלבנות,
נאבקים עם סוסים ושוטרות מגב למען עצמות מתים קדמונים שמסרבות להתפורר, אחר
הצהריים מכריזים
רבניהם הישישים על ליווי שיירת ההורים הגזענים, מציבי החומות בין ילדות,
ערלי הלב, כל הדרך אל
הכלא. מסירות נפש למלכות הסטרא אחרא, לגיהינום.
היום הבנתי שאני לא יכול להיות חרדי, כי אני
דתי, וכי אלוהים באמת חשוב לי מכדי לתת לחבר'ה
האלה להיות מיצגיו, בשמי.
עד כאן שיתוף בהרהורים אישיים. זה יום קשה עבורי. נדמה לי
שהיום הכתה בי (באופן סופי) ההכרה
שלא אוכל עוד לראות את עצמי חלק מהקהילה החרדית המעוותת
כל כך.
מה אומר לבניי. אני לא יודע.
מכאן דיון.
אני רוצה לטעון, יחד עם רבים אחרים, לקיומם של מאזניים שכף אחת שלהם
מייצגת את ההחמרה וההקצנה
הדתית, והכף השניה את האנושיות הפשוטה, המוסריות הבסיסית ביותר,
קרי מודעות לקיומו וצרכיו של
הזולת. וזו נבנית מחורבנה של זו, כצור וירושלים. יש לזה
משמעות דתית, שהיא מעניינת אותי באופן
אישי יותר מהדיונים האחרים, המוסרי גרידא והחברתי.
מה המשמעות של מופע האימים אתמול בבגץ? אם חנן מלצר מוסרי יותר מהרב אלישיב, מה זה אומר
לי,
האדם הדתי. יש לזה משמעות דתית עמוקה. האנשים האלה הם עובדי ה', כך הם תופסים את עצמם.
משום
מה מתלווה לעבודת ה' בהרבה מדי מקרים, בצמידות גמורה, תביעה להכרה בעליונות, התנשאות,
ביטול
הזולת. והם מגיעים לשיא האקסטזה שלהם על ידי זה. ההר עליו הם מטפסים כדי להניף
בצווחה את דגל
'ה' הוא האלוהים' שלהם מוגבה מגופות של אנשים אחרים. מכיוון שכך, האלוהים
שהם קוראים בשמו
איננו יכול להיות אלוהיי. מכיוון שהוא מופיע בצלמה ובדמותה של הקהילה
הדוברת בשמו, הוא נעשה
לאלוהים אחרים, לאלוהי כמוש. הם צרים בו צורה, והתורה מזהירה 'כי לא
ראיתם כל תמונה'.
שתי דוגמאות של אוכל נפש. לפני כמה זמן התארחתי עם קבוצת חניכים בביס''ש בדרום הארץ.
ארוחת
הערב הטעימה כללה שניצלים ונקניקיות בהשגחה מהודרת של רבנות כלשהי, מה שהניח לחלוטין
את
דעתנו. יחד איתנו התארחה קבוצה של תלמידי ישיבת חברון, שהעדיפו לא לאכול. כמה מהם לא
הרפו,
הסתובבו סביבנו כל זמן הארוחה בשאלות והצקות על הכשרות. אנחנו לא אוכלים. ואתם
אוכלים. ושוב
ושוב. לא ההכשר של השניצל עניין אותם, ההכשר שלנו. למה אנחנו לא מוחתמים
בחותמת בדץ. והם כן.
למה אם אתה מחמיר בכשרות אתה מוכרח להתנשא. ואולי ההתנשאות בכלל איננה
תוצאתה של ההחמרה
בכשרות אלא מדובר באותו דבר בדיוק. או אולי מדובר בכלל רק בהתנשאות,
וההחמרה בכשרות היא תוצאת
לוואי הכרחית. חייבים להפסיק להיות בני אדם בשביל להיות בני אדם
דתיים?
איזה שגעון, כל ''גדולי התורה בארץ ישראל'' עיוורים לחלוטין לאנושיות. זה טירוף מערכות
גמור.
כדוגמה שניה, אני נזכר בקטע המצחיק שהובא פעם כאן ובפורומים אחרים מהרה"ק מדזיקוב,
על הטחינה
והגפילטע פיש –
"כתיב (דברים לג יט) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק, וברש"י ד"א עמים הר יקראו, ע"י
פרקמטיא
של זבולון, תגרי עכו"ם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו
עד כאן נלך
עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה, והם רואים כל ישראל עובדים
לאלו'ה אחד
ואוכלים מאכל אחד, לפי שהעכו"ם אלוה של זה לא כאלוה של זה ומאכלו של זה לא
כמאכלו של זה,
ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק, ע"כ.
והקשה (הרה"ק ר' יודא'לע מדזיקוב זי"ע), מהו ואוכלים מאכל אחד, הרי כל אדם אוכל מאכלים
אחרים,
וביאר דהכונה בזה על שבת קודש, שביום ש"ק כל בנ"י אוכלים אותם מאכלים כמו שמקובל
מאבותינו
ורבותינו הק', כל קהילות ישראל אוכלים דגים טשולנט מרק וכו', ועל כן מה מאד מגונה
הדבר
שהתחילו להוסיף בשבת כל מיני מאכלים, כל מיני "פישקלאך" שהתחילו לאכול טחינה וכדו'
שאין לזה
שום מקור לשבת קודש, וזהו "וואכדיגע מאכלים".
זה קטע מפתח להבנת מה שקורה. העניין הוא הגפילטע פיש. אל אחד ומאכל אחד. זהות גמורה.
אם
מתקיים מאכל אחד, מתקיים אל אחד. מה שצריך להוכיח הוא רק שהמאכל שלי הוא המאכל האחד.
בשפה
החרדית זה נקרא 'מנטליות שונה'. אתם לא אוכלים את המאכל האחד, שמע מינה אינכם עובדים
את האל
האחד. מש"ל.
ואיך זה שלא נמצא צדיק אחד בסדום-של-גדולי-התורה? אחד שידבר נכוחה, בקול רם וצלול על
אנושיות
פשוטה, נגד דעות קדומות, נגד ההשתבללות הבלתי נגמרת פנימה שהופכת את הקהילה החרדית
לחור שחור,
לטומאה, לסטרא אחרא של יניקה וקבלה אינסופית בלי לתת כלום ובלי להיפתח באמת
לכלום?
עצרו נא אנשים חושבים. הדיון המוסרי הזה, שלא מרחיק עדותו לשאלות של שניים שהלכו במדבר
אלא
עוסק בכאן ובעכשיו (וזה שאנשים לא מבינים עד כמה הדיון הזה הוא דיון של כאן ועכשיו רק
מלמד על
הבעיה), הדיון הזה חשוב מבחינה דתית יותר משאלות של ידיעה ובחירה ואבן שאפשר או אי
אפשר להרים
ושאר שעשועים פילוסופיים כאילו דתיים.
מה יהיה.
תוקן על ידי - C_Guevara - 17/06/2010 00:10:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 22:58 |
|
| |
הרבי ר' שמחה בונם מפשיסחה- לפני שנבחר להיות רבי, היה כימאי-רוקח- ועסק גם במסחר, נסע לירידים לליפציג ולמקומות אחרים, בלבוש הנהוג בין הסוחרים- דייטש-,
כשנבחר להיות לרבי- קמו לו הרבה מתנגדים בגלל עברו הזה. פעם סיפר לו אחד החסידים על הרכילויות עליו.
אמר לו רבי שמחה בונם- קהלת אומר- טוב לשמוע גערת חכם- מאיש שומע שיר כסילים, והפרוש- מאיזה חכם טוב לשמוע גערה? מכזה -שגם שומע שיר כסילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 22:30 |
|
| |
שמעתי מת"ח חשוב שמי שרוצה לפסוק בעניני צבור צריך לקרוא עתון, ואין הכוונה ליתד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 22:20 |
|
| |
היום,שמעתי מהרב משה גרילק,כי בסמינר שהיה אמור להתקיים בקרוב,20 אנשים אקדמאים שנרשמו לסמינר ביטלו את הרשמתם.
אז אמרתי לו את דעתי,כי גדולים שאין אפשרות לכל מי שרוצה להכנס להרצות את דברו,אינו יכול להנהיג,מאחר שהתמונה שמגיעה אליו אינה שלמה,והסכים לדברי.
זה ברור שצורת ההנהגה החרדית היום לקויה ביותר.
ואחת מההוכחות זה ההפגנה הטפשית שהיתה,בשביל סיפור כזה שולי משגעים את כל המדינה?
אדם צריך לחשוב איך המעשה שלו נתפס בעיני אחרים,והמעשה של ההפגנה נתפסה בעיני החילונים,כהפגנה הזויה מאין כמוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 17:51 |
|
| |
המשמעות הדתית היא במאות האלפים שהתקבצו כאיש אחד בלב אחד לקריאת מרנן ורבנןן שליט"א!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 13:56 |
|
| |
שוב איפה ואיפה, וסתימת פה לדתיים.
סטודנטים יפגינו: פיטורי ד"ר לויט – בושה לאונברסיטהסטודנטים מאונברסיטת בו גוריון זועמים על פיטורי המרצה ד"ר ירוחם לויט, שהתבטא כנגד הנטייה ההומוסקסואלית. היום תיערך הפגנה תמיכה למען ד"ר לויט במתחמי האונברסיטה. "כשמרצים אומרים שהציונות היא מחלה וקוראים להחרים את המדינה לא שמענו על מכתבי פיטורין".סטונדטים באונברסיטת בן גוריון מתכוונים להפגין היום הפגנת תמיכה למען ד"ר ירוחם לויט, המרצה שפוטר בגין התבטאויות כנגד הנטייה ההומסקסואלית. הסטודנטים אמרו לסרוגים כי אונברסיטת בן גוריון מנהלת מדיניות של איפה ואיפה. מצד סטודנטים אנטי ציוניים מנצלים את החופש האקדמי כדי לקדם אג'נדות אנטי ישראליות והאונברסיטה לא עושה דבר בעניין וכאשר מרצה "מצייץ" כנגד הקהילה ההומו לסבית מיד חרב הפיטורין מונפת. "אני לומד כבר 5 שנים באוניברסיטה ואני נתקל בלא מעט בפעילות אנטי ציונית ופרו ערבית בקמפוס", מספר אלעד גבע מארגן ההפגנה לסרוגים, "ישנם מרצים באקדמיה אשר מנצלים את מעמדם לצורך הפעלת תעמולות נגד מדינת ישראל ואף קוראים להטיל חרם אקדמי על מדינת ישראל. "ד"ר ירוחם לויט פוטר לאחר שהביע דעתו בנושא הורים חד מיניים והומוסקסואלים. הוא לא עשה זאת במטרה מכוונת לפגוע בציבור ההומו-לסבי והביע את דעתו המקצועית בלבד כאשר התנהל ויכוח בנושא זה בין שני סטודנטים בזמן ההרצאה. "אוניברסיטת בן גוריון טוענת שהיא נוקטת בחופש אקדמי. אך האם באמת קיים חופש אקדמי כאשר האוניברסיטה לא עושה דבר בזמן שמרצים קוראים לישראל מדינת "אפרטהייד" ולחיילינו רוצחים?" שואל אלעד גבע. סטודנט נוסף אמר לסרוגים כי הוא שמע מרצים באונברסיטה הקוראים לציונות – "מחלה" ושיש להחרים את ישראל אך הנהלת האונברסיטה לא עשתה דבר. "כבר שנים שיש באוניברסיטה מרצים, ובראשם פרופסור ניב גורדון, שמדברים בכל מקום (כולל בתוך אולם ההרצאות) כנגד מדינת ישראל, קוראים לציונות "מחלה" וקוראים למדינות העולם להחרים את מדינת ישראל. הנהלת האוניברסיטה אמנם גינתה את הדברים בעבר אך לא נקטה בשום פעולה אקטיבית לרבות פיטורים של אותם מרצים", אומר שי סטודנט להנדסת מערכות תקשורת. שי שואל מדוע האונברסיטה לא עושה דבר נגד ד"ר ניב גורדון שמנצל את החופש האקדמי כדי לקדם אג'נדה אנטי ציונית. "נשאלת השאלה : במה שונה דינו של המרצה הציוני, חובש הכיפה, ד"ר לויט, מדינו של המרצה הצבוע והאנטי ציוני, ניב גורדון? הייתכן שהאוניברסיטה נוקטת במדיניות של איפה ואיפה כאשר התבטאות שנויה במחלוקת אחת נגמרת במכתב פיטורין ובהדחה מביישת ואילו התבטאויות אחרות (שנשמעות שוב ושוב ללא שמץ של חרטה) חמורות בהרבה כנגד מדינת ישראל מגובות ע"י האוניברסיטה ונכללות תחת סעיף "חופש ביטוי אקדמי" ? האם הנהלת האוניברסיטה פועלת בתום לב ? מדיניות האיפה ואיפה הזאת היא בושה לאוניברסיטת בן גוריון, בושה לבאר שבע ובושה למדינת ישראל."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 00:03 |
|
| |
| השימעוני כתב: |  | וכפי שאמרתי, את בג"ץ ענין חינוך החובה של הבנות כשלג דאשתקד, כל הדרישה שלו בענין היתה בעצמה דווקא, וחסידי סלונים ראו זאת כמלחמה שבה בג"ץ מתעקש לכפות עליהם את נקמנותו ורגשות קפוחו של השופט המזרחי.
בג"צ נלחם שישמרו על החוק. נכון שהטריגר היה מעשה שהוגדר כגזעני כך שהוא הפנה הרבה תשומת לב ולא היה ניתן להתעלם ממנו. דרך אגב, בהרכב היו גם שני שופטים אשכנזים, אבל לכם נח להלין על השופט המזרחי (שהי דומיננטי כי הוא גם מזרחי וגם דתי), כי בכך יש איזה תרוץ למה לא היה צריך לנהוג כחוק.
אגב, כתבת לעיל "בית המקדש השני חרב על שנאת חינם, בין היתר מכיוון שהתחילו כל מני פלגים להדר כאוכלים חולין בטהרת תרומה ובטהרת קודשים והתרחקו משאר הציבור"
ובכן, כאן, היסטורית זה ממש לא נכון. חסידי סלונים, כחסידים בכלל ואפילו אלו שאינם חסידים. שורשיהם מגיעים ממקומות שבהם אפילו התלבושת של אשה חרדית רגילה היתה זוכה להרמת גבות, שלא לדבר על המודרניות שבהן שהיו נחשבות לטבח כפרוצות גמורות. אדרבה: החסידים מתמודדים עם פריצת מסגרות שמתחוללת גם בתוכם, למגינת ליבם. בחוץ לארץ המושגים היו שונים לגמרי באשר לצניעות. לא הם המחדשים אלא להיפך, הם מתמודדים מול נורמות מערביות גוברות והולכות. והם נאבקים על כך בכל כוחם.
יש הלכה שעפ"ר אינה משתנת (אולי לקולא). אני משער שאילו היו נוהגים כמשנה ברורה, שניתנה בחו"ל, זה היה נראה לחסידים כפריצות. אולם זהו בדיוק צריך וחייב להיות החינוך שלהם לבנות. אנו מחמירים כי הרבי שלנו חושב כך, אולם זו אינה ההלכה ובת חרדית שתלך עם כפתור פתוח בצואר או עם שרוול עד אמצע האמה, נוהגת לפי ההלכה בדיוק כמותכן (כי בחינוך אסור לשקר). זו גם היתה עמדת העותרים שביקשו לאמץ תקנון של בית יעקב רגיל ומי שתרצה אח"כ להחמיר לעצמה או ללכת למוסד פטור למחמירות שתלך.
נ.ב. כפי שציינת במקום אחר (אני רק זוכר לך לטובה), נושא החומרות בקבלה למוסדות חינוך הוא מדרון חלקלק, כאשר כל פעם מוסיפים חומרות ואיסורים ומי שחי בחממה החרדית, מפחד לפעול שלא כנגד אותם איסורים וחומרות שמא לא יקבלו את בניו למוסדות לימוד. זהו בבחינת ואשר הקלת החמרתי. התוצאה היא סבל וצער לאותם חברי הקהילה. |
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 23:52 |
|
| |
ובעיר סלונים שעל הנהר כמדומני, ישבו בנות פרוצות וכתבו ספרי תורה כשירים, ועד היום מצויים ספריהם ברחבי אמריקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 23:49 |
|
| |
וכפי שאמרתי, את בג"ץ ענין חינוך החובה של הבנות כשלג דאשתקד, כל הדרישה שלו בענין היתה בעצמה דווקא, וחסידי סלונים ראו זאת כמלחמה שבה בג"ץ מתעקש לכפות עליהם את נקמנותו ורגשות קפוחו של השופט המזרחי.
אגב, כתבת לעיל "בית המקדש השני חרב על שנאת חינם, בין היתר מכיוון שהתחילו כל מני פלגים להדר כאוכלים חולין בטהרת תרומה ובטהרת קודשים והתרחקו משאר הציבור"
ובכן, כאן, היסטורית זה ממש לא נכון. חסידי סלונים, כחסידים בכלל ואפילו אלו שאינם חסידים. שורשיהם מגיעים ממקומות שבהם אפילו התלבושת של אשה חרדית רגילה היתה זוכה להרמת גבות, שלא לדבר על המודרניות שבהן שהיו נחשבות לטבח כפרוצות גמורות. אדרבה: החסידים מתמודדים עם פריצת מסגרות שמתחוללת גם בתוכם, למגינת ליבם. בחוץ לארץ המושגים היו שונים לגמרי באשר לצניעות. לא הם המחדשים אלא להיפך, הם מתמודדים מול נורמות מערביות גוברות והולכות. והם נאבקים על כך בכל כוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 22:42 |
|
| |
| השימעוני כתב: | | לא אעיר על כל דבריך, אבל בנוגע לשורה האחרונה: לא הקימו שום מוסד פטור על דעת עצמם. למדו באופן פיראטי בבתים, כשלכל אחד היה ברור שזה סידור זמני עד סוף שנת הלימודים. ולבסוף - כשניסו להתקבל ל'בית מלכה' שהוא מוסד קיים, התערב מיד משרד החינוך ואיים על בית מלכה שישלול את רשיונם או ירדוף אותם, עוד דוגמא לאובייקטיביות שלו בפרשה זו. |
|
אינני חולק על העובדות. בוא ננסה את הפרשנות.
עשרות בנות אינן לומדות בבית ספר מסודר במשך חודשים. בכדי לעשות דוקא לבג"צ במקום להגיש בקשה מסודרת למוסד פטור שאין סיבה שלא יאשרו להן אם יעמדו בקריטריונים ועד אז יחזרו ללמוד ביחד (היות ובשנים שלפני זה הן הצליחו ללמוד ביחד עם בנות המגמה הכללית, לימודים של מספר חודשים לא היו פוגעים בנפשן הרכה יותר ממאבק שטותי זה, שלצערי בודאי הוציא כמה מהן מהפוקוס מהם עיקרי הדת ומהן חומרות שמחמיר האדם לעצמו).
בסוף, כאשר בג"צ פנה ודרש לאכוף את חוק לימוד חובה בבית הספר שבו הן היו רשומות (וקיבל בגינן תקציבים וכו'), הם עושים לו אצבע משולשת ומראים כמה הם חכמים יותר. במקום מוסד פטור הם יסעו לבית ספר אחר, העיקר להנציח את אי החלת קריטריונים שווים בקבלה ללימודים (לדעתי גם אם בנות המגמה הכללית היו רוצות ללכת לבית מלכה, בג"צ היה דורש לקבלן).
התנהלות ציבורית דורשת שכל, רגש והבנה. מי שמנסה ללכת עם ראש בקיר לפעמים נתקל בקיר.
שוב אינני מצדיק את התנהלות בג"צ, כי לדעתי הוא היה צריך לטפל ברמה הכספית של קנסות עתק למועצה, לחינוך העצמאי ולהורים, במקום הכנסה לכלא, העפת הנהלת בית הספר וכד', אבל גם לבג"צ יש עקומת למידה.
תוקן על ידי שרפ ב- 05/07/2010 23:22:31
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 21:30 |
|
| |
לא אעיר על כל דבריך, אבל בנוגע לשורה האחרונה: לא הקימו שום מוסד פטור על דעת עצמם. למדו באופן פיראטי בבתים, כשלכל אחד היה ברור שזה סידור זמני עד סוף שנת הלימודים. ולבסוף - כשניסו להתקבל ל'בית מלכה' שהוא מוסד קיים, התערב מיד משרד החינוך ואיים על בית מלכה שישלול את רשיונם או ירדוף אותם, עוד דוגמא לאובייקטיביות שלו בפרשה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 21:05 |
|
| |
| השימעוני כתב: | | אל תצחיק אותי שרפ.
את המבנה החזירו מזמן וקיימו את פסק הדין.
את אף אחד כאן לא עניינה הבעיה שבנות סלונים חלילה תפסדנה כמה שבועות במוסד שלא אושר כחוק. אלפי ילדים בארץ לא מקיימים את חוק חינוך חובה, וזה לא מפריע לאף אחד. ברור שהיה כאן רצון להתנקם בהם ולדפוק אותם, וזה בשיתוף גועלי של משרד החינוך שפתאום הפך לבעל ענין.
אולי ראוי לדון לכף זכות, שבית המשפט העליון היה מחוייב להבהיר להורים כי גם אם כוונתם לשם שמים, הם צריכים לעשות זאת כחוק.
ואדגיש שוב, למרות שכבר כתבתי זאת כמה פעמים בפורום זה: חסידי סלונים הסכימו לחזור עד סוף שנת הלימודים, הסכימו. אלא שהם ביקשו הבהרה שיותן להם לפתוח מוסד פטור בתחילת שנה"ל הבאה. ענין זה לא היה שייך כלל לבג"ץ אלא למשרד החינוך. אלא שזה הודיע פתאום שיש לו 'ספק' שמא גם דבר זה נחשב לבזיון בית המשפט, ובספיקא קיי"ל דאזלינן לחומרא, ביקשו אפוא מבית המשפט שיגיד כי אין בזה בזיון בית המשפט. אבל זה האחרון נתקף פתאום באלם, ולא היה מוכן בשום אופן לשחרר את המילים מפיו. נדון על זה בספטמבר, קבע.
אם זו לא רשעות ונקמנות שפלה, אינני יודע מה כן.
אול ראוי לדון לכף זכות. כיצד ניתן להתחייב לפני שרואים מה מציעים (כדוגמת קריטריונים לקבלת תלמידים)?
ברור שמתחילה העדיפו לעשות שתי מגמות באותו בית ספר, דבר שדרך אגב קיים בעוד בתי ספר כאן בארץ. כי מוסד פטור הוא עול כלכלי כבד, [הקביעה 'רצו להיות גזענים' היא כמובן שלך, ואהבתך לחרדים ניכרת בכל תגובותיך בפורום] אבל ברגע שבית המשפט הודיע שלא יעשו כן הם קיבלו את הוראתו מיד.
והקימו מוסד "פטור" על דעת עצמם?
|
|
לגבי "אהבתי" לחרדים, הרי שהגעתי משם ולכן אני מניח שאינני אובייקטיבי ביחס אליהם. אומנם אני משתדל להכיר בדברים הטובים שיש בציבור זה, אך לדעתי הן הגזענות העדתית, בשלל צורותיה והן הגזענות החומרתית (למנוע מילדים ללמוד ביחד, כי מבצעים חומרות שאינן הלכתיות), אינן החלק "הטוב" שבציבור זה.
אומנם כפי שהעירו, בית המקדש השני חרב על שנאת חינם, בין היתר מכיוון שהתחילו כל מני פלגים להדר כאוכלים חולין בטהרת תרומה ובטהרת קודשים והתרחקו משאר הציבור. אולם זה לא אומר שיש צורך לחקות אותם ובודאי שלא בחינוך ציבורי, כאשר יש פגיעה בציבור ובהחלט שאם התוצאה היא הפרדה עדתית זה בהחלט בעייתי (ועדיין אפילו שהיו 30% ספרדים במגמה "החסידית"). לדעתי, עצם אי פרסום קריטריונים ברורים שאיפשרו מעבר בין המגמות, העיד יותר מכל על חוסר תמימות בחלוקה.
שים לב שבית השפט העליון העיר, כי גם במוסד פטור לא ניתן לבצע הפרדה על רקע שאינו קריטריון ברור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 19:53 |
|
| |
אל תצחיק אותי שרפ.
את המבנה החזירו מזמן וקיימו את פסק הדין.
את אף אחד כאן לא עניינה הבעיה שבנות סלונים חלילה תפסדנה כמה שבועות במוסד שלא אושר כחוק. אלפי ילדים בארץ לא מקיימים את חוק חינוך חובה, וזה לא מפריע לאף אחד. ברור שהיה כאן רצון להתנקם בהם ולדפוק אותם, וזה בשיתוף גועלי של משרד החינוך שפתאום הפך לבעל ענין.
ואדגיש שוב, למרות שכבר כתבתי זאת כמה פעמים בפורום זה: חסידי סלונים הסכימו לחזור עד סוף שנת הלימודים, הסכימו. אלא שהם ביקשו הבהרה שיותן להם לפתוח מוסד פטור בתחילת שנה"ל הבאה. ענין זה לא היה שייך כלל לבג"ץ אלא למשרד החינוך. אלא שזה הודיע פתאום שיש לו 'ספק' שמא גם דבר זה נחשב לבזיון בית המשפט, ובספיקא קיי"ל דאזלינן לחומרא, ביקשו אפוא מבית המשפט שיגיד כי אין בזה בזיון בית המשפט. אבל זה האחרון נתקף פתאום באלם, ולא היה מוכן בשום אופן לשחרר את המילים מפיו. נדון על זה בספטמבר, קבע.
אם זו לא רשעות ונקמנות שפלה, אינני יודע מה כן.
ברור שמתחילה העדיפו לעשות שתי מגמות באותו בית ספר, דבר שדרך אגב קיים בעוד בתי ספר כאן בארץ. כי מוסד פטור הוא עול כלכלי כבד, [הקביעה 'רצו להיות גזענים' היא כמובן שלך, ואהבתך לחרדים ניכרת בכל תגובותיך בפורום] אבל ברגע שבית המשפט הודיע שלא יעשו כן הם קיבלו את הוראתו מיד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 19:12 |
|
| |
| השימעוני כתב: | | שרפ, צריך כנראה לחזור ולהזכיר את הנקודה הזאת שוב ושוב: בשלב מוקדם מאוד של המשפט הרימו חסידי סלונים ידים והודיעו: או קיי. אנו מוותרים, בית הספר כולו שייך למגמה הכללית, אנו רוצים לצאת ולהקים לנו בית ספר פרטי, מוסד פטור, כמה פעמים צריך לומר זאת?
והנבזות הגועלית בשיתוף הפעולה של משרד החינוך ובית המשפט, היתה שלא יתנו להם גם את זה, אלא שהם מוכרחים לבוא ללמוד דווקא במגמה הכללית כדי לקיים 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' של הבג"ץ. |
|
נדמה כי כב' טועה מעט בלוחות הזמנים.
בשלב ראשון נלקח חלק מוסד ציבורי לשימוש שאינו מאושר כחוק.
לאחר תביעה, הודיעו המחזיקים שלא כחוק כי הם יחזירו את המבנה שלקחו. במקביל הם ביקשו כי יאושר להם מוסד פטור. בין לבין היו בנות ישראל כשרות וצנועות, עליהן חל חוק חינוך חובה שלא למדו במוסד מוכר (חינוך עצמאי או פטור).
ענו להם כדלהלן:
1. תחזירו את המוחזק על ידכם שלא כדין.
2. תחזירו את הבנות ללמוד בהתאם לחוק חינוך חובה.
3. אחרי שתקיימו את חובותיכם החוקיות, תוכלו להגיש בקשה כחוק למוסד פטור.
באה התחכמות חדשה להעביר את הבנות שלא כחוק מהמוסד בו הן רשומות למוסד אחר, בכדי לעשות לבג"צ דוקא.
הודיעו בצדק לבית הספר אליו הועברו הבנות כי באם יקלוט בנות שאינן שייכות אליו, ובודאי בשביל לתמוך במי שנהג שלא כחוק, יבוטל אישורו. כן הודיעו להורים כי אם הם מוציאים את הבנות מבית הספר בו הן רשומות הן פועלות שלא כחוק. כל זמן שלא יפעלו כחוק, לא ניתן יהא לדאוג להן להקלות כגון מוסד פטור.
זה בסך הכל תוצאה שמראש רצו להיות גם גזענים וגם לקבל כסף מלא מהמדינה ולא לבקש מוסד פטור.
נ.ב. סביר שאילו בג"צ היה מעט יותר חכם, הוא היה נוקט מעט אחרת כמו הגדלת קנסות על ההורים ועל החינוך העצמאי, פיטורי הנהלת בית הספר וכד'. אולם גם בג"צ אני מניח שילמד זאת לסיבוב הבא.
|
|
|
|
|
