חסידות סלונים

חסידות סלונים קמה בשנת ה'תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ"ט באייר ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, יסוד העבודה, העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון באר אברהם על התורה, חסד לאברהם, העוסק בענייני קבלה, באר אברהם על המכילתא ועוד. נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד (1883).

האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה.

לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמורי"ם. הבכור, רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר: המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, ונפטר בכ"ח בניסן שנת ה'תרפ"ח (1928). את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב, שם פתח בית מדרש. הוא חיבר סיפר תורני-אנציקלופדי בשם "אוצר ערכי התורה - אשל אברהם". נפטר בכ"ג בניסן תשמ"ח. על שמו רחוב אשל אברהם בבני ברק. בניו הם: שמואל וינברג, לשעבר ראש עיריית בני ברק ומראשי פא"י, והרב אריה וינברג, ראש מוסדות "לב בנים", חתנו של הרב הלל ליברמן, מייסד בית יעקב בירושלים. בנו של הרב אריה וינברג, שמואל, הוא חתנו של האדמו"ר בעל "נחלת דן" ממודז'יץ.

בנו הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג השני (מכונה בקרב החסידים "הבית אברהם" או ביידיש "דער רבי פון ברנוביץ", כלומר: הרבי מברנוביץ'), שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד. נפטר בסלונים בא' באייר ה'תרצ"ג (1933). בנו של רבי אברהם וינברג השני היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שכונה גם "האדמו"ר הצעיר" בשל גילו (נולד ה'תרע"ב). הוא המשיך את השושלת למרות גילו הצעיר והוכתר כאדמו"ר עוד טרם נישואיו. ימי כהונתו היו קצרים. השואה הכתה קשות בעדת חסידי סלונים שנכחדה כמעט כליל, כולל האדמו"ר, שעל פי עדויות ניצולים, ויתר על הזדמנות לברוח כי לא רצה לעזוב את חסידיו ונרצח בחיסול מחנה הריכוז קולדיצ'בו (Koldichevo) שבבלרוס בו' בחשוון ה'תש"ד (1943)

הקשר לארץ ישראל

בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת ה'תרל"ג (1873) כמה מנכדיו, בהם רבי ישראל נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן באותם ימים היו תנאי החיים בארץ ישראל קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק הארי של החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם.

האדמו"ר רבי אברהם השני מסלונים-ברנוביץ' (בעל "בית אברהם") ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ט ותרצ"ג. בביקורו השני הניח אבן פינה לבית הכנסת של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים.

לאחר השואה

רבי מרדכי חיים סלונים (קסטילניץ) מסלונים

לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים סלונים (קסטילניץ) אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת ה'תשי"ד (1953).

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי אברהם וינברג השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמ"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר מועצת גדולי התורה. נפטר בי"ב בסיון ה'תשמ"א (1981). דברי תורתו מרוכזים בספרים 'ברכת אברהם' - (ח"א על בראשית ושמות) אשר בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת, ו'נחל איתן' (ב"ח על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים) אשר בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

חסידות סלונים בדורנו

חסידות סלונים התפלגה לקראת סוף תקופת כהונתו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג השלישי לשני פלגים, אחד הנושא את השם סלאנים והשני הנושא את השם סלונים, שוני זה הפך עם הזמן לאחד מסימני הזיהוי של פלגי החסידות.

סלונים

מחנה זה, הכתיר לעצמו כאדמו"ר את הרב שלום נח ברזובסקי עוד בחיי חמיו, האדמו"ר הרב אברהם וינברג השלישי, (ביום א' באייר תשמ"א). מהלך זה של הכתרת רבי בחיי קודמו, שאינו מקובל בתנועת החסידות, לווה בטענה כי חמיו חדל מלתפקד וענייני הקהילה לא טופלו. לדבריהם, ישנה בידיהם צוואה של חמיו אשר הורתה להם לעשות כן, אולם בני הפלג השני טוענים לזיופה של הצוואה ואף מציינים כי מעולם לא הסכימו להציג בפניהם את עותקה המקורי של הצוואה^{[דרוש מקור]}.

הרב שלום נח ברזובסקי כיהן שנים רבות בראש ישיבת "בית אברהם" של חסידי סלונים, כחבר הנהלת החינוך העצמאי, כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכחבר נשיאות ועד הישיבות, וסדרת הספרים שחיבר, נתיבות שלום, פירסמה את שמו מחוץ לחוגי החסידות. לפלג זה קהילות רבות בישראל (בירושלים, בני ברק, קרית גת, ביתר עילית, חזון יחזקאל, ועמנואל). הרב ברזובסקי נפטר ביום ז' באב ה'תש"ס. ממשיך דרכו הוא בנו, רבי שמואל ברזובסקי, המכהן כאדמו"ר מסלונים וכנשיא מוסדות ישיבת "בית אברהם".

סלאנים

מחנה זה הכתיר את אדמו"רו הנוכחי, רבי אברהם וינברג (הרביעי), חתנו של הרב שמואל וינברג, בנו של רבי אברהם וינברג השלישי; למרות גילו הצעיר בעת ההכתרה. הוא מכהן כנשיא מוסדות חסידי סלאנים - "באר אברהם". בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בערים רבות בארץ ישראל וכן בארצות הברית, אנגליה, בלגיה ושווייץ. חסידות זו מקפידה, בניגוד לפלג השני, לכתוב את שמה באל"ף - "סלאנים".

רבי אברהם וינברג השלישי מסלונים

רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים

רבי אברהם וינברג הרביעי מסלאנים

האדמו"ר מסלונים, הרב שמואל ברזובסקי