בית פורומים ספרים וסופרים

ברורי דברים ביחס למשנתו של הגר"ע יוסף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/6/2010 18:22 לינק ישיר 
ברורי דברים ביחס למשנתו של הגר"ע יוסף

 

ב"ה

ברורי דברים ביחס למשנת הג"ר עובדיה יוסף.
מזה שנים מתהלכת לה במחוזות הציבור החרדאי ביקורת מיסתורית ואפופת סוד,
על דרכי פסיקותיו, תקדימיו, ספריו, ומשנתו של הגר"ע יוסף שליט"א.
[אין כוונתי לרכילת לשונות רעות לסוגיהן,
תוך כדי הסתיגות אודיום – הוסטיליסטית מאפיו, סגנונו, ותכונותיו האינדיווידואלים של האיש,
תופעות המלוות דרך כלל באנחות אוב עמוקות, ובניעי פדחות נמרצים לצדדים האפשריים.
- ואע"ג שתופעות אלו מצריכות לטעמי דיון פסיכי מנתח ומעמיק,[ככל הניתן במסגרת שטח האובייקטים המדוברים]
והיו ראויות שייוחד להם דיון ע"י החברים הנכבדים שבפורום זה,
מ"מ לא עליהן באתי מכיון שכפה"נ אין מקומו של שכזה בפורום.]
 
ביקורת זו [אשר מצד תכנה קשה במקצת לדרוש בה בשלושה אך ששין לדוש בה בחדווה בפחות מכך,]
מושמעת בדרך כלל ע"י סקטור מסויים,
[המונה עפ"ר, [אחר בקשת מחילה נמרצה באם יושמט אחד הנמנים,]
תלמידי הרבי ה"חז'ון יחז'קאל" נואמי ככרות הגבעה הישישה במקצועם, מרי נפש מחד,
ומאידך גיסא,- מלאי מתיקות עמל התורה ב ט ה ר ת ה.
רבותינו שבדרום, ויוצאי ישיבותיהן למיני מיניהם,
פרחי חמד ורודי לחיים, יוזקי עיניים, מלאי נמשים ונסוכי חן יהודי, בעלי פאות מתבדרות דרך קבע-
באוירה הלח והדביק של שפלת ארצנו הקדושה, אחינים ל"דיינים בבי"ד של ר' ניסים" ביחוסם,
וחדורי שליחות האבסת המסורה והזאת השמן הטהור זל"ז, ומזה, וכעזה"ד,]
ומעוגנת בשלל תובנות חודרות שיתין בחריפותן, המושפרצות ממעמקי נבכי יחידת נפשו של אדם,
[דוגמת "מה כל זה שווה בלי הבנא'ע,  אין! העיקר זה הבנא'ע"
"נו, ר' דב ישב וכתב סתירות אדירות מתחילת הספרים עד שהוא כבר בכלל לא יכל"
"והרב ש"ך אמר את זה תמיד, עוד מהתחלה!!!"
"נו בקיצור אני אומר לך!" וכיוצ"ב.]

מכיון שעד היום הזה [למיטב ידיעתי] לא ראה אור חומר כתוב המאגד בחובו סתירות מפורשות בספרים עצמם, או עכ"פ טענות סדורות עליהם,
[למעט אי אלו כחכוחי זאטוטי צאצאי ראשי גלויות שבבל בספריהם,
או לחילופין חריקות שינים קונטריסיות "במה שנפרץ לאחרונה" "ע"ד הרב הידוע" "באחד שמתימר לידע ולהבין כל דברי רבותינו זי"ע נבג"מ אשר מאז ידענו שחגבים אנו לעומתם,
ואין לנו תפיסת יד, פה, אף אזן גרון,בכל נשגביות עניניהם."
"והוא אמרם ז"ל שהאמת תהא נעדרת" "ותמיד ידענו שתבואנה תופעות שכאלו באחרית הימים" וכו' וכו']


אשר על כן
אמרתי יוטע ברמה "אשכל הכפר" זה, על שלל נטפיו, קטפיו, פארותיו, ועסיסיותו,
ישונסו מתנים, ינוערו חצנים,
יתבררו ויתלבנו הדברים, בהעלמת טפח מזה, ומזה, בגילוי אלפיים,
תגבר חשיקת הלב על עשיקת הפנאי,
יגולו אבנים ויבעבעו נשמות חידושים, בהן- מגבנונים ספונים,
תערב מזיגתו, יאותו רבים לאורו, תרבה הדעת, ותיכון השמועה .

 "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום....."




"שררך אגן הסהר אל יחסר המזג.....".
 



תוקן על ידי בן_המוזג ב- 29/06/2010 18:54:51




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2012 12:18 לינק ישיר 

האשכול מיצה את עצמו והוא נעול.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2012 10:43 לינק ישיר 

BABA1985 כתב:
לגבי הישכיל עבדי,
הרב עובדיה אמר פעם, שבכל פעם שיצא כרך של הישכיל עבדי, היה חוסך מפתו בשביל לקנות את הספר, והיה לומר בו יחד עם הרב בן ציון שאול את כל הספר מתחילתו עד סופו, ובכל תשובה הייתה תקיעה.


נו, ואז?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2012 10:40 לינק ישיר 

זיהוי כתב:
אפשר לציין מקור לישכיל עבדי.

חיפשתי ואין כדבר הזה. נא לא להשלות את הקוראים.

הטענות שאתה מעלה פה הם טענות ישנות נושנות שכבר עבר עליהם הכלח.
 
לידיתעתך! היחיד מבין גאוני הדור שאם אברך יחלוק עליהם יעיינו בדבריו זה הרב עובדיה. אך אם מצא שמקנטר יקבל עליו קיתון של רותחים.

ואם אותו רב מתנכל אליו אישית בכל הפעמים הרב עובדיה לא הגיב. וכשיצא עליו הרב י. הלל בנושא השקפתי לא אמר כלום. ואחר כך הזכיר אותו בספריו. וכששאלוהו ע"כ לא רק שלא מחק את שמו אלא הוסיף "ידידנו הרה"ג המקובל" [סוף ספר חזו"ע אבלות ח"א עמ' תט"ו כמדומני]
דבר שלישי הרב עובדיה מכבד מאד את כל גדולי ישראל ואפי' המתנגדים לו ואם אמר משהו על מישהו יש לכך סיבה ועל כל דבר יש תשובה. אז תפרט.

אבל אתה - איך אתה פוער פיך נגד גדול הדור??????


א. עי' ישכיל עבדי ח"ח עמ' צו.
חלק חז אבהע"ז סי' כא.

ב. הישכיל עבדי באמת כיבד אותך בהתחלה ואף התכתב איתו, אך לאחר שהוא התחיל לדבר נגד תורת הסוד ולדבר בעזות נגד גדולי הדור- הוא התחיל לכתוב עליו בחריפות. יש חרם שהוא הוציא נגדו ונמצא כתוב בכת"י אצל המשפחה.

ג.על מה שהוא כתב באבלות על הגר"י הלל אמר הרב הלל: "נעתרות נשיקות שונא"....

ד. לגהבי הביטויים שלו- אני מדבר על דברי הנבלה והבלע (!!!) שהנ"ל כתב כנגד הגר"מ אליהו זצוק"ל. עי' בחזו"ע ברכות איזור דף סב (בעבר היה לי את הספר- אך אחרי שראיתי את זה שרפתי אותו).

ה. עיקר הבעיה שהוא מנסה לכפות את כל העולם- ובניו יצחק ודוד ממשיכים אחריו.

ו. דוגמא להנ"ל היא רבי רפאל ברוך טולדנו- שבהתחלה ביקש ממנו לכתוב הערות לקצוש"ע שהוא חיבר- אך לאחר מעשה הוא ראה שהוא ממש משנה ממנהגי ישראל ומנסה לכפות את דעתו עליהם. (וכדאי שתדבר עם הנכדים של הרב טולדאנו- הרב ניסים והרב עמנואל- יש להם מכתבים מהסבא מאוד מעניינים).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2012 19:36 לינק ישיר 

לגבי הישכיל עבדי,
הרב עובדיה אמר פעם, שבכל פעם שיצא כרך של הישכיל עבדי, היה חוסך מפתו בשביל לקנות את הספר, והיה לומר בו יחד עם הרב בן ציון שאול את כל הספר מתחילתו עד סופו, ובכל תשובה הייתה תקיעה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/4/2012 14:04 לינק ישיר 

אפשר לציין מקור לישכיל עבדי.

חיפשתי ואין כדבר הזה. נא לא להשלות את הקוראים.

הטענות שאתה מעלה פה הם טענות ישנות נושנות שכבר עבר עליהם הכלח.
 
לידיתעתך! היחיד מבין גאוני הדור שאם אברך יחלוק עליהם יעיינו בדבריו זה הרב עובדיה. אך אם מצא שמקנטר יקבל עליו קיתון של רותחים.

ואם אותו רב מתנכל אליו אישית בכל הפעמים הרב עובדיה לא הגיב. וכשיצא עליו הרב י. הלל בנושא השקפתי לא אמר כלום. ואחר כך הזכיר אותו בספריו. וכששאלוהו ע"כ לא רק שלא מחק את שמו אלא הוסיף "ידידנו הרה"ג המקובל" [סוף ספר חזו"ע אבלות ח"א עמ' תט"ו כמדומני]
דבר שלישי הרב עובדיה מכבד מאד את כל גדולי ישראל ואפי' המתנגדים לו ואם אמר משהו על מישהו יש לכך סיבה ועל כל דבר יש תשובה. אז תפרט.

אבל אתה - איך אתה פוער פיך נגד גדול הדור??????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2012 23:13 לינק ישיר 

ראשית הדברים של מוטי נכתבו בח"ז ובח"ח של שו"ת ישכיל עבדי על הרב עובדיה.

דבר שני, חושבני שעיקר הכעס הוא על הצון שלו לכופף את כל העולם שייחשבו כמוהו- ומי שלא הוא מוחק אותו.

דבר שלישי- הוא מנבל את פיו ואת עטו בכתיבתו על גדולי עולם, ואכמ"ל. על זה לא יכופר לו!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2012 21:50 לינק ישיר 

כרגיל.

מוטי מתעלם ממה שכתבתי.

תמצית מתשובה ביביע אומר עם כל חידושיה וגאונותה [ולא לקחתי תשובה מיוחדת. פתחתי ספר יביע אומר וראיתי את הסימן הראשון].

מוטי מתעלם מכל זה וכותב כנגד גדול הדור:

הרב עובדיה יוסף לא הכי מעמיק ולא הכי מחדש ולא הכי גאון. יש גאונים ממנו. עמוקים ממנו. פקחים ממנו. ( בהשוואה לעולם החילוני אולי ניתן לומר שהוא כחוקר היסטוריה לעומת מדען במכון וייצמן .אף שזה לא בדקדוק.).

חבל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2012 20:45 לינק ישיר 

הרב עובדיה יוסף לא הכי מעמיק ולא הכי מחדש ולא הכי גאון. יש גאונים ממנו. עמוקים ממנו. פקחים ממנו. ( בהשוואה לעולם החילוני אולי ניתן לומר שהוא כחוקר היסטוריה לעומת מדען במכון וייצמן .אף שזה לא בדקדוק.)

הוא פשוט אוהב ישראל מאין כמותו שגייס את כל כח זכרונו כדי לשרת בו את עם ישראל  ובפרט עדות המזרח שכאב את כאבם ושפלות מצבם, כדי שידעו מה ההלכה  אומרת.  לעיתים אהבה זו מקלקלת את השורה ובזה ניתן להבין כמה מהתבטאויותיו התמוהות והמוזרות . ( דברים שראיתי ושמעתי בעצמי ואם היה מישהו מספר לי אותם לא הייתי מאמין לו שגאון כמותו ינהג כך )

ועל אהבתו העזה לעם ישראל זכה שהעם יחזיר לו אהבה. ובצדק !

כי התורה אינה חכמה לבדה אלא היא לב יהודי.
והלב של הגר"ע יוסף שליט"א מלא על כל גדותיו באהבת ישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2012 14:52 לינק ישיר 

אמא מרעיבה.

ספר יביע אומר כעת אמ"א. אבל ח"א כן מצוי בידי.

ולכן לתשובה הספציפית לא אוכל להתייחס.

אם כי אני מניח קו יסוד כיצד בניות תשובותיו של הגר"ע עפ"י הרוב:

בדר"כ השאלות הם דברים המתחשים ובאים בעקבות הקידמה והטכנולוגיה.

הנה יש בידי ח"א ופתחתי את הסימן הראשון.

השאלה היא על ג'לטין בתפילין.
הגר"ע נצרך לדמויי מילתא למילתא.
האם לפסול מששום הא דתני רב יוסף לא הוכשרו וכו' אלא עור בהמה טהורה. וכן פסקו כמה ראשונים. והטש"ע.
הוא מביא את תמיהה העולת תמיד [לא אכנס כי אכמ"ל. אבל על צורת הבניה].
כותב תירוץ אפשרי מדידיה.
אך שוב דוחה אותו מגמרא מפורשת בקידושין.
מביא כמה אחרוני' שכתבו בפשיטות כהמהלך האחרון.
אך שוב מתרץ ע"פ הר"ן בנדרים.
מביא סיעתא לד' הר"ן בבקיאות עצומה במרחבי הש"ס.
מקשה קושייא על הר"ן.
מתרצה ע"פ ד' כמה אחרוני' במקו"א.
חוזר לקושיית העו"ת.
מביא ד' המאמר מרדכי שתמה על קושיית העו"ת.
מקשה עליו מכמה סוגיות מפורשות בש"ס.
ושוב מקשה מדנפשיה על העו"ת רק לפי' א' בסוגייא במנחות.
מיישב.
ובא לדון בשאלה:
מדמה את הנושא בהשקפה ראשונה לצד א'.
ושוב דוחה בטוט"ד.
ושוב מפלפל בראייתו.
ומביא לה בקיאות מדהימה ראשוני' ואחרוני' מסוגיות אחרות לגמרי.
אך כותב דלענ"ד כו"ז לכתחילה. ועפי"ז מיישב כמה הדורים בסוגיות הנ"ל.
וכו"ז עפי חילוק מקורי.
מביא סמוכות לדבריו תוך בקיאות מדהימה ופלפול במקורות שהביא בהערות קצרות וארוכות.
מביא צד נוסף להכשיר ע"פ ד' החת"ס.
חוזר ומפלפל בד' החת"ס ובסוגייא דשם.
מביא עשרות אחרוני' שכותבים כדבריו. תוך שהוא מעיר הערות בתוכן דבריהם.
מביא ס' שנשאל בנ"ד. ומביא תוכן תשובתו.
משיג עליו מפשט לשון הגמרא. וכן מד' כמה ראשונים.
מעיר על המ"ב. ומפלפל בכוונת דבריו בבקיאות ובעיון.
שב ודן בדבר משום חציציה.
דן בסוגייא. ומה מסקנתה.
מביא פסק הראשוני'. תוך בקיאות בראשוני' מסוגיות אחרות.
שב ומביא סניף להקל מדעתם של כמה ראשוני'.
מקשה עליהם.
מיישבם.
מביא ארבעה סיבות מפורטות להקל ומפלפל בזה.
מוכיח לא כך מד' ראשון אחד.
מקשה על דבריו.
מביא תירוץ הפר"ח.
מביא מי שתמה על הפר"ח ודוחה דבריו.
מתרץ עפ"י יסוד שמביא לו סמוכות.
אך דוחה סמוכות אלו ע"פ ד' אחרוני' בסוגייא אחרת. ומיישב.
מסקנא.

טול קורה מבין עיניך!

לזה אתה קורה ספר ליקוט מרשים ומסודר?????????????

ואגב. אזכיר ואומר כי הגרשז"א העריך את הגר"ע ואמר למור אבי הי"ו על הגר"ע שאין אדם ששולט בתורה כמוהו. לבד היותו מעיין גדול".

כינהו "גאון ישראל ותפארתו מרן"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2012 00:26 לינק ישיר 

על אף שבדרך כלל איני מסכים לדברי הרב מ"א, לא נשאר כאן אלא להודות לדבריו תרתי משמע. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/4/2012 23:22 לינק ישיר 
כך כתב הרב מכאל אברהם על הגאון הגר"ע יוסף

למללא ידידי,

למלאת רצונך חפצתי, על כן חיפשתי תשובה של הרב עובדיה בפרוייקט השו"ת, וזה הדבר הראשון שהעליתי בידי מחיפוש אקראי. אני מביא אותה כי היא מפתיעה במסקנת הביניים (שמעלה צדדים שמתירים הדלקה ביו"ט), וגם שניתן לראות ממנה את דרך טיפולו בנושא טכנולוגי חדש יחסית. מעבר לכך, מצאתי גם את המקבילה אצל הגרש"ז, וקל מאד להיווכח בהבדל.
ושוב, נהרא נהרא ופשטיה, ולא באתי ח"ו לבקר את מי שקטנו עבה ממותני.
התשובה של הגרש"ז היא ארוכה, ולכן אני מקדים את הדיון שלי לציטוטים. מי שירצה אח"כ לראות את הדברים בפנים, יוכל להמשיך ולראות את דברי הגרש"ז והרב עובדיה עצמם שמובאים בהמשך. ההשוואה היא מאלפת, ובודאי יש עוד תשובות רבות מאד מסוג זה. זו הראשונה שמצאתי בחיפוש אקראי לגמרי.

מבנה ההודעה:
א. הדיון שלי.
ב. התשובה של הרב עובדיה. היא קצרה יחסית וניתן לעיין בה בקלות יחסית.
ג. התשובה של הגרש"ז (מנחת שלמה, ח"א סי' יב).


א. הדיון שלי.

כמה נקודות שעולות מן התשובה של הרב עובדיה.
1. הוא אינו נרתע מלהביא את המקורות והשיקולים לקולא, כפי שכבר נאמר. הצדדים להקל להדליק אור ביו"ט עולים במפורש, והוא אף מביא פוסקים שהתירו זאת להלכה.
2. הוא אינו נכנס לפרטי הדיון המהותי אלא בחצאי משפטים.
3. הוא אינו נכנס להגדרת מלאכת מבעיר ובונה מתוך סוגיות הש"ס והראשונים כלל. הדמיון גחלת של מתכת נדון הרבה מאד בהקשר זה, והוא כלל וכלל אינו פשוט.
4. המקורות הם 'ישירים', כלומר עוסקים ישירות בנושא הנדון. הטענות שלו אינן בנויות על ניתוח מושגי וניתוח עיוני של המקורות, וחילוץ רעיונות וסברות עומק מתוכם.
5. הסברות העיוניות שהוא מביא, שאובות רובן ככולן מן המקורות ולא משל עצמו. כמובן שלאור בקיאותו המדהימה קשה הרבה יותר למצוא משהו שהוא משלך. לעם הארץ כמוני קל מאד לחדש משהו משל עצמי, כי אינני מכיר מאומה ממה שנכתב כבר.
6. ועל אף הכל, כדאי לראות איך כל המקורות יושבים אצלו כמונחים בקופסא. אני לא מתכוין לרשימה בקיאותית ריקה וקרה, אלא הכל מסודר, וכל אחד מן המקורות מונח על מקומו, וסברתו של אותו פוסק מוצגת שזורה במבנה של הסוגיא והדיון. זו בקיאות שבהחלט מראה על הבנה, וממש לא 'חמור נושא ספרים' כמו שנוטים כמה חמורים (שבעצמם לא נושאים ספרים) לומר על הרב עובדיה.
מה שפוסק כמו הגרש"ז מחיק כמבנה של סוגיא במישור הסברות, הרב עובדיה מחזיק כמבנה של תקדימים, כל אחד בסברתו. המקורות מסודרים אצלו במבנה שמישהו אחר (שבד"כ לא מכיר את המקורות) היה מחזיק את הסברות.

לעומת זאת, במנחת שלמה סי' יב דן בהדלקת אור בשבת ויו"ט, ובונה את תשובתו הארוכה מאד כך: ראשית, הוא דן בגדרי מלאכת מבעיר לפרטיה, מתוך עיון בסוגיות ובראשונים. הוא עוסק בצורות המבעיר שהיו במשכן. הוא מברר את שיטתו של כל ראשון מתוך דקדוק בלשונו ובירור הסברות. הסברות הן שלו, ולא מצוטטות מפוסקים קודמים (אף שהוא מביא כמה וכמה פוסקים, כמו האבנ"ז, בית יצחק, חזו"א). כמו כן, הוא נכנס לפרטי הטכנולוגיה של המנורה החשמלית, ולבסוף חוזר למסקנה עצמאית משלו.
לדוגמא, הוא מחלק שם בין מצב בו האדם מתכוין לחמם לבין כשהוא מתכוין לבשל ולהאיר.
דוגמא נוספת, הגרש"ז נכנס לשאלה האם באמת הזרם שבחוט לפני ההדלקה נחשב כאש שממנה 'מעבירים' באמצעות ההדלקה, או שמא לפני ההדלקה אמנם היה זרם אך לא היתה 'אש' במשמעותה ההלכתית.
עוד הוא דן האם הזרם בחוט פועל כמו 'חיכוך', ואז הוה כמבעיר באמצעות חיכוך, או שזה מנגנון אחר. אעיר כי זוהי שאלה מרתקת ברמה הטכנולוגית, שכן בהחלט יש מקום לדמות זאת לחיכוך של האלקטרונים עם 'דפנות החוט' (לפחות ברמה הקלסית של התיאור האלקטרומגנטי).

כעת דוגמא לפנינה למדנית של הגרש"ז (גם את זה אני חייב לך) ששזורה בדיון, אחת מיני רבות (בכל תשובה ותשובה שלו יש פנינים לרוב, ורובן מן הסוג הזה). ביחס לכיבוי, הוא נכנס לשאלה הטכנולוגית-הלכתית האם כשהנורה דולקת זוהי הדלקת חשמל בכל רגע, ואז הכיבוי הוא רק הפסקת האנרגיה להדלקה ברגע הבא, ואין בכך כיבוי, או שמא זוהי הדלקה רציפה והכיבוי הוא פעולה אקטיבית.
שים לב שמדובר כאן בלמדנות שקשורה לשכל ישר ולא לניתוח סוגיא במונחים מופשטים כדרכם של בחורי ישיבה. זוהי חקירה כעין ישיבתית, אבל ההקשר נעוץ במציאות וביחס לפסיקה ההלכתית. זוהי הערה נוספת שהבאתי ביחס לגרש"ז. בישיבות ידונו בשאלה האם זוהי הגדרת מלאכת כיבוי והדלקה, אבל לא בשאלה המציאותית, או בניתוח הלכתי של המציאות, שגם הוא כרוך בחקירות עיוניות כגון זו.

אוסיף כאן עוד תובנה שעלתה אצלי במהלך ההשוואה.
1. יש לחלק בין פוסקים מסדר ראשון לפוסקים מסדר שני (החלוקה היא סכמטית, ובמציאות לא תמיד קל להבחין בין הסוגים ויש גווני ביניים, ועדיין לענ"ד היא קיימת בעליל): פוסקים מסדר ראשון דנים בסוגיא ומעצבים גישה משלהם לאור היסודות העיוניים של הסוגיא. בסופו של דבר הם פוסקים על סמך סברתם. פוסקים מסדר שני מביאים ומלקטים את הפוסקים מסדר ראשון, ואז או שהם כלל לא מכריעים (זהו זן המלקטים, שלפעמים מכריעים לחומרא תמיד, שזה כמו לא להכריע), או שהם מכריעים באמצעות כללי הכרעה פורמליים ולא לפי סברתם בסוגיא.
2. פוסקים מסדר ראשון ממעטים להתייחס לשו"תים, ועוסקים בעיקר בסוגיות ובמפרשיהן. השו"ת, גם אם הוא מובא, אין זה אלא ככלי לבירור הסוגיא ויסודותיה (כמו כל ראשון או אחרון אחר). אבל פוסקים מסדר שני מביאים שו"תים כמקור סמכות. הם פוסקים בגלל שבשו"ת פלוני כתב כך, ולא בגלל שאותו שו"ת חידד להם סברא או הבנה בסוגיא והפסק הוא על סמך ההבנה. ניתן לומר שאצל פוסק מסדר ראשון, השו"ת הוא מקור השראה, ואצל פוסק מסדר שני השו"ת הוא מקור סמכות. מסיבה זו, אגב, פוסקים רבים אינ טורחים להיות כה בקיאים בשו"תים, שכן בעיניהם זה פחות חשוב (אם כי, כמובן, לא חסר חשיבות לגמרי). לכן גם בישיבות כמעט לא עוסקים בשו"תים, וגם אם כן, זה כדי לראות עוד פן סברתי עיוני בסוגיא, ולא כמקור סמכות. לענ"ד זה לא רק בגלל שלא עוסקים בפסיקת הלכה, אלא בגלל שגם הפסוק שאותו מנסים לעצב הוא מסדר ראשון ולא מסדר שני (זוהי הכללה שאינה הולמת את מה שנעשה בפועל, אך לדעתי זוהי ההנחה הלא מודעת מאחורי מה שנעשה ואיך שזה נעשה).
3. באחת ההודעות למעלה כתבתי שהרב עובדיה אינו 'מלקט' כמו שמאשימים אותו. אני קצת חוזר בי. ישנה אצלי תחושה שהרב עובדיה מצוי בין שני הסוגים הללו. התשובות שלו הן כמעט ספרי ליקוט (כל תשובה היא ספר ליקוט בפני עצמה). הן אמנם מסודרות מאד, וכמות ספקי הליקוט שלו היא עצומה (כאמור, כל תשובה היא ספר ליקוט שעבר סידור ועריכה). ולכן ברור שהחומר מצוי אצלו כמונח בקופסא, מה שכל מלקט אחר טורח עליו שנים. ובכל זאת, יש כאן כעין ספר ליקוט. ההבדל העיקרי הוא בעיקר בכך שהרב עובדיה מכריע, ובהחלט לא תמיד לחומרא. אבל ההכרעה נעשית מכוח כללים, או שיקול של חשיבות המקורות, ולאו דווקא מסברא. במובן זה הוא פועל בדומה למלקט. כמובן יש לא מעט מקרים יוצאים מן הכלל, שבהם הרב עובדיה מכריע מסברתו, ועדיין דומני כי זהו מאפיין נכון של תשובותיו.

לצערי מקוצר זמן ומעומק המושג אסתפק בזה. דומני שמחקר כזה הוא חשוב להלכה עצמה, ולא רק להבנת דרכם של פוסקים כאלו או אחרים. אולם אני חושש שמעט חוקרים יעיזו לבצע מחקר כזה, שכן תהיה בו משום ביקורת על הפוסק הנדון (בודאי אם מחכים להסכמה ממנו על המחקר. ראה לעיל באשכול). זוהי סיבה חשובה מדוע באמת יש טעם לפגם בנטילת הסכמה על מחקר. למשל, מסקנות, או אפילו שאלות מחקר, כגון אלו שהעליתי כאן, לא יוכלו להיעשות במחקר שמשתף פעולה עם מושא המחקר (לכן בד"כ לפני העידן הפופוליסטי הנוכחי, המחקרים עסקו רק במתים). בדרך כלל, ניתן לעקוף זאת על ידי התייחסות 'תיאורית' ללא כניסה לשיפוט, אבל מבין שיטי הדברים יהיה קשה להעלים את ההתייחסות עצמה.
לדוגמא, ראה בדבריי שלי, שניסיתי להתייחס לכך כתיאור, ואני באמת לא מבקר ומאד מעריך את הרב עובדיה, כפי שכתבתי לעיל. אבל קשה שלא לראות את פעלו וחשיבתו של מי אני מעריך יותר (טוב, גם אני אשכנזי, לא?).


תוקן על ידי אמאמרעיבה ב- 28/04/2012 23:23:59




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/4/2012 21:40 לינק ישיר 

דרך אגב, תראו אצ חיבורו "יביע אומר" על הוריות שנדפס בסו"ס יחווה דעת ח"ו.

קונטרס קטן הכמות ורב האיכות. מתמקד הרבה בסדר תנאים ואמוראים. אך השמיטו משום מה ההסכמות שקיבל מרבני פורת יוסף.

מוץ מזה ראיתי מישהו שדיבר על למדונותו של הגר"ע. אז אציין לך לפחות ב' מקומות שתבין במה ובמי מדובר: מאור ישראל ברכות כ וסוכה מו (כמדומני).

פ"א מישהו כתב שהסטייפלער התנגד לגר"ע. אך אח"כ ראיתי שהדבר בשקר יסודו. תראו בהסכמתו לס' כרמי שלי [להגאון האדיר ר' מקיקץ שלי זי"ע] על קידושין (ישנו באוצה"ח). ותבינו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/4/2012 19:34 לינק ישיר 

מי שלמד פעם תשובה של הגר"ע בעיון [מומלץ גם לפתוח את המקורות שמציין אליהם, וזה מאד יוסיף להרגשה דלהלן] ירגיש תענוג. לענ"ד גדול עח עיונו מכח בקיאותו.

דרך אגב, יש הרבה מחברים שלא מזכירים את ספרי הגר"ע אך מעתיקים ממנו רבות [למשל הרה"ג י. ה. וכפי שהעיד עליו הגר"ש משאש (שעליו יש לפוח אשכול נפרד) בשו"ת שמש ומגן ח"ב סי' ו].

פעם אחת הייתי אצל מו"ץ ליטאי מפורסם מב"ב ותפסתי אותו "על חם" עם טהרת הבית להגר"ע. ככשאלתיו לפשר העניין א"ל שהמפסידים מהמריבות הפוליטיות זה אנחנו (בזה"ל).
 
וכה כותב עליו הגריש"א במכתב בס' יבי"א ח"ב (שיו"ל שנת תשט"ז) "יותר ממה ששמעתי בשבחו של כת"ר ראיתי בספריו".
 
והגרש"י זווין בהסכמתו לשו"ת חזו"ע (ירושלים תשי"ב) שספרו הוא שילוב של ספרות חו"ר ספרד הבקיאים עם חו"ר ליטא החריפים. ע"ש.

הגרש"ז אוירבאך כינהו בתואר נדיר אצלו: גאון ישראל ופארו מרן עובדיה יוסף שליט"א.

הגר"ש משאש [למי שלא מכיר: רבה של ירושלים. זקן רבני מרוקו. מי שרוצה קצת להכירו יראה בספרו מזרח שמש על או"ה שחיבר בגיל י"ז וסההסכמות שם. ואכמ"ל] בשמש ומגן ח"ד: יחיד בדורו ובדורות הקודמים לו. מרן פאר הדור.

ובעצם, לא צריך ציטוטים. פשוט תתחילו ללמוד בעיון.  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2010 22:07 לינק ישיר 

אינני יודע אם ניתן לדחות את דיוק התרומת הדשן [וכ"ה בהג' מנהגים טירנא] בדברי הרמב"ם בקש, אך מ"מ להקל לבני אשכנז נגד הרמ"א שמקורו בתרוה"ד ובהג' מנהגים הנ"ל ומהרי וויל ומהרי ברונא וכל קדמוני אשכנז הוא שערוריה של ממש, ושריה ליה מריה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2010 17:34 לינק ישיר 

בקצרה ,

אמת שרחיצה יכולה להיות אף בצונן, אלא שלא בכך עסק המנהג והדיון, כדמוכח מתוך דבריהם.

אמת שאבל אסור גם בצונן, אבל הם ציינו איסור רחיצתו בחמין דווקא, כי אדרבה - אך ורק על זה היה המנהג והדיון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > ברורי דברים ביחס למשנתו של הגר"ע יוסף
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext