| נשלח ב-4/7/2010 09:23 |
 |
| |
בין איש לאשתו
בעקבות הדיונים שהתפתחו באשכול http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2800157&forum_id=1364ברצוני להעלות את השאלה, כיצד אמורים להראות היחסים בין בני הזוג לפי התורה. מדין תורה לא קיימת זוגיות במובן שלנו, כי הרי מותר לשאת יותר מאשה אחת, ואני מניח שמבנה משפחה כזו הוא שונה. למרות זאת אצטמצם למבנה המשפחה אחרי חדר"ג. הרמב"ם בפירוש המשניות לאבות מסביר את המשנה 'אל תרבה שיחה עם האשה' "באשתו אמרו. ידוע שהשיחה עם הנשים על הרוב הוא בעניני המשגל מפני זה אמר שהרבות השיחה עמהן אסור, כי הוא גורם רעה לעצמו, ר"ל שיקנה פחיתות מדות לנפשו והוא רוב התאוה:"
דברים אלו מתאימים לשיטת הרמב"ם על האינטליגנציה הנשית.
גם אם לא נקבל את הקיצוניות של הרמב"ם, הרי עולמו הרוחני של הגבר אמור להיות מורכב בעיקרו מעיסוק בתורה, ואילו האשה אינה אמורה לעסוק בתורה, מה ייצור אם כן ענין משותף ביניהם?
אחד הנושאים החביבים על מחב"תים למיניהם הוא שהימים האסורים מיועדים להעמקת הקשרהרוחני בין בני הזוג, קשר שאינו רק פיזי. לא מיבעי לדעת הרמב"ן שסבר שאין לדבר עם אשה בימי נידתה, שלדברים אלו אין לכאורה בסיס, אלא אפילו אם נסבר שזו טומאה נומינלית בלבד, הרי בפועל כאשר נוהגים דיני טומאה וטהרה לא יכול להיות כמעט קשר בין בני הזוג ושוב אין לדבריהם אחיזה.
ילמדונו המורים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2011 17:40 |
|
| |
בעל
ובגלל כך היא צריכה לתת לו כבוד? על מנת שיפר לה ?
התוספות בנזיר מסבירים את ההלכה- כי לכל דבר אדם יכול למנות שליח -מכלל שליח אדם כמותו- חוץ משליח להפר נדרים.
כלומר אדם הנוסע מביתו לא יכול למנות שליח להפר נדריה. לקדש אותה כן! לגרשה כן! להפר נדריה לא!
למה? מסבירים התוספות כי אשה הנודרת עושה זאת למשוך את תשומת ליבו של בעלה.(עד כאן התוס) או אולי להרגיז או להקניט אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2011 16:33 |
|
| |
| מקסוול כתב: |  | | גמרא בקידושין (לא.) שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר: אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם?אמר ליה, הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך.[כותב המאירי שדין זה הוא כאשר אמו היא אשת אביו, אבל אם היא גרושתו או שלא נתקדשה לו מעולם אין קדימות לאב על האם.]שאלה: מאיפה נלמד הדין שאשה חייבת בכבוד בעלה? |
|
מכך שבעל יכול להפר נדרים שבינו לבינה ונדרי עינוי נפש, והאשה אינה יכולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 18:55 |
|
| |
לתלמידטועה
לדעתי לא שינית כלום בהחלפת המילה.
דבריו של רב או מרצה או כותב טוקבק נבחנים לגופם אם הם נכונים,מתקבלים על הדעת או לא.
אי אפשר לומר על דברים שגויים שהם עדיין יעילים ונסווג אותם בתור דברים סוג ב שמתאימים לאנשים מסוג ב'.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 08:02 |
|
| |
צענע
טעיתי. החליפי מילת טוב במילת יעיל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 20:00 |
|
| |
בעל
הדבר הראשון הנדרש מבעל תשובה הוא להכיר בחטאו ולהבין כי בחטא הווא חי וחשב,
אכן אני חושב שזו היא הסברה, ואכן אני חושב שהיא סברה מוטעית ופסולה, לא מצינו בתורה שאחת מאמותנו תיתן כבוד לבעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 19:45 |
|
| |
ירוחם
שאתה תהיה כזה שמרן?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 19:42 |
|
| |
מקסוול בעל
הסברה יכולה להיות שהאשה נקנית על ידי הבעל, וכבעלה- היא רכושו- היא קנינו -היא חיבת בכבוד בעלה שהוא קונה בשבילה, מלשון ידע שור קונהו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 17:09 |
|
| |
מקסוול
זו לא סברה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 17:07 |
|
| |
גמרא בקידושין (לא.)
שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר: אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם?
אמר ליה, הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך.
[כותב המאירי שדין זה הוא כאשר אמו היא אשת אביו, אבל אם היא גרושתו או שלא נתקדשה לו מעולם אין קדימות לאב על האם.]
שאלה: מאיפה נלמד הדין שאשה חייבת בכבוד בעלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 16:44 |
|
| |
לתלמידטועה
"זה אולי טוב לקבלת נקודות לתואר אקדמי או לקורס לבנות צעירות ה"קונות" הכל, לא ליותר. "
מילא לתואר אקדמי(גם זה בגדר צ"ע) אבל למכור לוקשען לבנות צעירות רק בגלל שהן קונות הכל?
לזה אתה קורא טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 16:43 |
|
| |
הסיכום בעניני חיי המשפחה והאהבה של האבות, חייהם היו חיי משפחה רגילים ביותר עם עליות ומורדות, כמו בחיי כל משפחה ממוצעת.
וזו היא גדולתם של אבותנו, הם היו גדולים יותר ממלאכים, אבל המשיכו להתנהג כבני אדם. כי בסך הכל האדם גדול ממלאך
וכבר אמרו קדמוננו כי חיי האהבה והזוגיות כמו הלבנה לעולם אינה יציבה ,או שהיא גדלה או שהיא קטנה. וזה מה שנותן את העניין, ולכן המשוררים שרים לה ובהשפעתה שירי אהבה.
וירוחם אומר- צריך כל חודש מחדש לעשות ענין גדול ולברך עליה בעסק גדול ולברך איש את רעותה בחודש טוב.. _________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/07/2010 16:45:10
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 15:58 |
|
| |
כפי הנראה, אברהם ושרה, בסוף ימיה של שרה, חיו בנפרד, הוא בבאר שבע והיא - בקרית ארבע. סוף פרק כב ותחילת כג בבראשית. נוסף לכך, אברהם בא לספוד לשרה, מאין בא אם גרו יחד?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 15:36 |
|
| |
פקחעיני
הגאונים- זה היה תפקיד של רב ראשי ולא של ראש הישיבה, למרות שמבחינת הכבוד הוא גם נשא בתואר הזה.
והשותי"ם יוכיחו, החז"א היה גדול הדור הלמדני- הוא לא עסק בפסיקה, אין שו"ת חז"א נדמה לי שכל ספרי השו"ת או רובם. חוברו על ידי רבנים של ערים קהילות או מחוזות ולא ראשי ישיבה וגדיילים. כמקצוע בלבדי
רש"י היה יינן מכך הוא התפרנס בכבוד וכן הוא הוריש את היקב והמחסנים לנכדו ר"ת הוא לא היה ראש ישיבה, הוא גם ידע להסתכל ולהתרשם מלבושן של הגבירות השרות הרוכבות וההולכות
המהר"ם מרוטנברג לא היה ראש ישיבה. אלא מנהיג ורבה של גרמניה. הוא ישב היטב על קרקע המציאות.
הרמב"ם בפתיחת הי"ד החזקה כותב כי את החיבור הזה הוא חיבר בכדי שכל אחד ידע את ההלכה...
וכך כותב הטור וכך רבי יוסף קארו בפתיחה לש"ע, בנוסף, כולנו למדנו בישיבה מספר שנים טובות, אולי גם בכולל יש גם התרי הוראה, ממשיכים ללמוד כל יום דף היומי והלכה יומית ופרשת השבוע. עם כל הכבוד לרבים מאתנו יש את הידע האלמנטרי לדעת מתי אותו גדול או גאון סוטה מדרך התורה, ומתי אנו מגלים שמהרהורי ליבו אמר מה שאמר.
לאדם יש גם חובה לכבד את עצמו ואת כל מה שלמד ולימדו אותו בימי חיו. לא את הכל קובעים הרבנים.
אהרון הכהן נענש יחד עם משה רבנו במי מריבה. למרות שהוא בעצם לא עשה כלום.
עוונו של אהרון היה כי הוא לא מחה וצעק על רבו, אתה עושה מה שה' לא ציוה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 15:18 |
|
| |
למאמר הרב בין נון – אני הייתי נזהר קצת בניתוח כזה לחיי נישואים שקרו לפני אלפי שנים והעדויות שלנו לגביהם נדירות ומקוטעות והקריטריון לבחירתם לא היה (כפי הנראה) הרצון לתת תמונה לחיי הנישואים. זה אולי טוב לקבלת נקודות לתואר אקדמי או לקורס לבנות צעירות ה"קונות" הכל, לא ליותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 15:03 |
|
| |
ירוחם
"המנגנון האלטרנטיבי הרצוי, שחכמי ישראל יישמו בפועל רק את המצוות שה' ציוה והחכמים תיקנו את תקנתם לפיו."
אבל רק להם ניתנה היכולת לקבוע מהן מצוות ה' וזה הפרדוקס.
למיטב ידעתי בעבר הראש ישיבה היה גם מורה ההוראה גאוני בבל שנתנו את השיעורים אבל גם כתבו את תשובות הגאונים כך רש"י כך הרמב"ם כך ר"ת כך ר"י הזקן (שבישיבתו היו 60 תלמידים כל אחד בקי במסכת - כנראה שהיסטורית היו הרבה פחות)מהר"ם ברוטנבורג - כ 18 תלמידים. כך שראש הישיבה או הלמדן גם היה הפוסק. באופן מובהק הדבר התפצל עם פריחת הישיבות במזרח אירופה וק"ל וחומר עם התפוצצות הישיבות במדינה ישראל .טבעי שבחור\אברך הלומד תורה מלמדן גדול או ראש ישיבה מפורסם ינהה אחריו גם בענינים מעשיים ולא ישאל את רב השכונה בהלכה.
יתכן מאוד שדווקא המודל הספרדי (לפני שהתקלקל מהאשכנזים ...... ) שבו הרב מרגיש את צערו וקשייו של הציבור הוא המודל הנכון . (הרב אמסלם?)
רק כפיקנטריה אני עוד זוכר שהלכו לשחוט עופות אצל השוחט. אני הלכתי לשחוט אצל הזיידע (סבא רבה) שלי ר' יוסף צבי גולדשמיד שהיה שו"ב בגבעת שאול בירושלים.
|
|
|
|
|
