| נשלח ב-7/7/2010 10:12 |
 |
| |
הפער בין השכל לבין הרגש
(לדעתי כבר כתבתי על כך בעבר).
בזכריה כתוב: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
על כך שואלת הגמ': וכי היום ה' אינו אחד?
תשובת הגמ': שהיום, על הטוב הוא מברך ברוך הטוב והמטיב ועל הרע ברוך דיין האמת. לעתיד לבא, על הכל הוא מברך ברוך הטוב והמטיב.
מכאן אני מבין את פני הדברים כך:
כל ילד למד כי הכל לטובה. אולם קיים פער בין ההבנה השכלית לבין התפיסה של האירועים ברגש.
הברכה אמורה לשקף את התפיסה הרגשית, לא את השכלית.
לעתיד לבא, יתקיים הלימות בין השכל לרגש, ולכן נוכל לברך - גם על הרע ברוך הטוב והמטיב.
מכאן, כי השאיפה שלנו לבניית בית המקדש ולהגיע ל"יום ההוא", היא שאיפה להגיע למצב בו נזדהה רגשית עם מה שנבין בשכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2010 21:50 |
|
| |
נהדר!
יישר כוחך!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2010 17:15 |
|
| |
אגב חורפא וחידודא - נשכח ממני הדיון בפשט הפשוט של הדברים.
עולם הזה הוא עולם הגוף, הדמיון, ההסתר. עולם הבא הוא עולם הנשמה, האמת, שליטת הגרעין הפנימי של כל דבר.
בעוד שבעולם הזה הגוף הוא הכח הדומיננטי, הרי שבעוה"ב כח הנשמה גובר.
"ביום ההוא" יתבטלו כוחות הגוף ויתנדף כח הדמיון. האדם יחיה לא את המציאות לבדה - אלא את שורשיה וסיבותיה הרוחניות. הכל יהיה כה ברור ונהיר - משום ש"מלאה הארץ דעה", דעת אלוקים.
נפקא לן, ששיעבוד הרגש לשכל הוא רק זווית צרה של העניין. העניין בכללותו הוא אבסולוטי -- התפשטות מוחלטת מגשמיות (וממושגים גשמיים).
אמור מעתה: לאחר ש"ה' אחד" וכל הסתירות-לכאורה של אתמול נפרכות כי כעת רואים איך הכל נובע ממקור אלוהי אחד - גם השכל והרגש אינם באים כבר משני מקורות מנוגדים. ממילא, לא תיתכן כלל סתירה ביניהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2010 11:08 |
|
| |
| בחגוויהסל כתב: |  | נתת כאן חומר למחשבות... האם לעת"ל נעבוד את הקב"ה ב'שכל' ללא כל רגש?
אני רוצה לחדד: הגמרא כתבה שלעת"ל "הוא מברך הטוב והמטיב", רק כדי לסבר את אוזננו.
לעתיד לבא לא נברך על 'צרות' "הטוב והמטיב", משום שהן לא ייחשבו 'מאורע' כלל - כי בהכרת "ה' אחד" אין מאורעות חריגים... ובהכרח, שלא יברכו שום ברכה על כלום.
ממילא, מתואר כאן עולם שאין בו לא רגש ולא שכל (כמו שאצל הקב"ה עצמו אין להשתמש בטרמילוגיה שכזו) |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2010 11:06 |
|
| |
נתת כאן חומר למחשבות... האם לעת"ל נעבוד את הקב"ה ב'שכל' ללא כל רגש?
אני רוצה לחדד: הגמרא כתבה שלעת"ל "הוא מברך הטוב והמטיב", רק כדי לסבר את אוזננו.
לעתיד לבא לא נברך על 'צרות' "הטוב והמטיב", משום שהן לא ייחשבו 'מאורע' כלל - כי בהכרת "ה' אחד" אין מאורעות חריגים... ובהכרח, שלא יברכו שום ברכה על כלום.
ממילא, מתואר כאן עולם שאין בו לא רגש ולא שכל (כמו שאצל הקב"ה עצמו אין להשתמש בטרמילוגיה שכזו)
|
|
|
|
|
