| נשלח ב-7/7/2010 17:28 |
 |
| |
לחזור לעולם הזה טוב או לא?
האם יכול אחד מהלומדים הגולשים כאן להסביר איך יתכן שלחזור לעולם בגלגול נתפס אצל אנשים כעונש חמור ביותר ואלו לקום בתחיית המתים שזה בעצם אותו דבר הרי זה שכר שאין דומה לו. נא לחוס על האשכול למרות שלא קבל עדיין אישור
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2010 21:11 |
|
| |
| רצץ כתב: |  | מקס לא הבנתי שום הוכחה שלך התורה מדברת בהחלט גם על פרטים וכל הפרטים מתקיימים ואי"ז סותר לעובדה שחלק נשארים בגלות אם כבר אפשר להוכיח הפוך שהרי אי"ז הגיוני להגיד שעם ישראל ככלל יגאל או יעלה ממצרים בשעה שרובו נשאר שם. וסתם הערה אם כבר לערבב מדרשים בסיפורי התורה מדוע לא כתבת שנשארו במצרים למעלה מ99 אחוז כי יש שיטה שרק אחד מחמש מאות עלו |
|
צדיק: לא הבנתי אתה איתי או נגדי ??
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2010 18:07 |
|
| |
מקס לא הבנתי שום הוכחה שלך התורה מדברת בהחלט גם על פרטים וכל הפרטים מתקיימים ואי"ז סותר לעובדה שחלק נשארים בגלות אם כבר אפשר להוכיח הפוך שהרי אי"ז הגיוני להגיד שעם ישראל ככלל יגאל או יעלה ממצרים בשעה שרובו נשאר שם. וסתם הערה אם כבר לערבב מדרשים בסיפורי התורה מדוע לא כתבת שנשארו במצרים למעלה מ99 אחוז כי יש שיטה שרק אחד מחמש מאות עלו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 21:29 |
|
| |
ירוק היקר:
אין כאן שום חידוש
אי אפשר להבין פסוק אחד בתורה בלי התזה הזה,
תתחיל מהבטחת ארץ ישראל לאברהם אבינו, האם קיבל את ארץ ישראל בחייו ? לא ! (פעם רציתי לחדש שאולי המלחמה והנצחון מול ארבע המלכים, זה פירוש שקיבל את הארץ)
אחרי שאנו יודעים שמדובר ב"כי ביצחק" = יעקב, אז במצרים השארנו שמונים אחוז ויצאנו חמושים = חמישית,
אחרי זה אלוקים רוצה להשאיר רק את משה אחרי חטא העגל (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: ואחרי זה כל דור המדבר לא נשאר להכנס לארץ,
בחורבן בית ראשון הפסדנו עשרה שבטים, שהיתבולל בין העמים,
בקיצור, רק אם נפרש את עם ישראל כלל ולא כפרט אפשר להבין פסוק אחד ושניים,
הרי אפשר להבין את הבטחת אלוקים ליעקב (ד) אָנכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנכִי אַעַלְךָ
וישאיר במצרים 80% מזרעו ????
יש לרב מיכי על מי לסמוך וגם צטטי פעם את הספורנו ויקרא פרק יג בעניין אחר, אבל מתאים גם כאן
ומה עומק הפירוש של עפר תחת רגלי הצדיקים, אתה מעניין להיות עפר ?? אפי' תחת רגלי האלוקים ?? (סליחה מאלוקים, העיקר הכוונה,)
הנה הספורנו
(מז) והבגד כי יהיה בו נגע צרעת. ממה שאין ספק בו שלא יהיה זה בטבע בשום פנים, כי בבגד לא יקרו אלה המראות המשונות אם לא מצד מלאכה תשימם בו בצבעים שונים בכונה או שלא בכונה וזה מצד איזה חטא שיקרה בסמים הצובעים או במלאכת האומן או בהתפעלות הבגד הצבוע. וכבר באה הקבלה שלא ידונו בנגעי בגדים זולתי הלבנים בלתי צבועים כלל. אמנם העיד הכתוב שלפעמים יהיה זה כפלא בבגדים ובבתים, וזה להעיר אוזן הבעלים על עבירות שבידם, כמו שספרו ז"ל שיקרה בענין השביעית כאמרם (קידושין כ, א) בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר את מטלטליו לא הרגיש סוף מוכר שדהו וכו'. וכל זה בחמלת ה' על עמו. וכן קבלו ז"ל שאין בגדי גוים מטמאים בנגעים. וזה כי אמנם המין האנושי הוא התכלית המכוון במציאות בפרט במציאות הנפסדים, כי הוא לבדו מוכן מכולם להיות דומה לבורא במושכלות ובמעשיות, כאשר העיד הוא יתברך באמרו בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו) ויצדק זה בכל אחד מאישי האדם בשכלו האישיי הנקרא צלם אלהים ובכחו הבחיריי הנקרא דמות אלהים כי האדם לבדו בנבראים הוא בעל בחירה וכאשר יתעורר להתבונן מציאות בוראו וגדלו וטובו אשר בו הוא רב חסד ואמת ובהם עושה צדקה ומשפט, ואחר שהתבונן והכיר זה ילך בדרכיו לעשות רצונו כרצונו הנה זה בלי ספק דומה לבוראו יותר מכל שאר הנבראים והוא התכלית המכוון מאת הבורא הממציא כאמרו וצדיק יסוד עולם. וכאשר לב הותל הטה את האדם מזה בהיותו נשמע אל הכח המתאוה הגשמיי בכל פעולותיו או בקצתם להתרשל מרצון בוראו או להתקומם עליו יהיה העונש עליו נצחי או בלתי נצחי כפי המשפט האלהי כאמרו כי לא אצדיק רשע (שמות כג, ז) וכאשר יקרה זה לאדם בשגגה שיוצא מאתו הנה יתיסר בממונו או בגופו כפי החכמה האלהית להעיר אזנו כאמרו ויגל אזנם למוסר (איוב לו, י) אמנם הנרדמים אשר לא (ידעו כלל ולא) התעוררו כלל לדעת דבר מזה והם כל בני הנכר ורוב האומה הישראלית זולתי יחידי סגולה הם בלי ספק תחת הנהגת הטבע והגרמים השמימיים הנכבדים מאותם בני אדם כשאר מיני בעלי חיים אשר לא תפול השגחה אלהית באישיהם אבל במיניהם בלבד כי בהם תשלם כונת הממציא יתברך. וכאשר בחר באומה הישראלית כאמרו בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה (דברים ז, ו) וזה מפני שתקות המכוון מאתו יתברך היא יותר ראויה ומצויה באישי זאת האומה ממה שתהיה באישי זולתה, כי אמנם מציאות הבורא ואחדותו נודע בקצתה ומקובל בכולה מהאבות כאמרו נודע ביהודה אלהים וגו' [בישראל גדול שמו] (תהלים עו ב) כתב להורותם התורה והוא החלק העיוני והמצוה והוא החלק המעשי כאשר העיד באמרו והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם (שמות כד, יב) והזהיר שבנטותם מזה יעיר אזנם ביסורין כאמרו אם שמוע תשמע כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שם טו, כו) ובחמלתו עליהם כשיהיה הרוב מהם לרצון לפניו אמר לעורר היחידים מהם, ראשונה בנגעי בגדים אשר עליהם באה הקבלה שאין בגדי גוים מטמאים בנגעים, וכשלא יספיק זה יעוררם בנגעי בתים אשר בהם גם כן לא יבא נגע צרעת בטבע כלל. ולזה ראוי שלא יהיו בגדי גוים מטמאים ולא בתיהם מטמאים בנגעים כלל כמו שקבלו הם ז"ל. וכאשר לא עלו הדורות למדרגה ראויה לחמלה זו, אין זכרון לראשונים שנמצאו לעולם נגעי בתים עד שאמרו קצתם ז"ל שלא היו לעולם: חסלת פרשת תזריע
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 20:42 |
|
| |
מיכי
הטיעון שלך אודות האידאולוגיה הדלי"ת שרואה אותנו מול הבורא כ'ציבור' - מעניינת מאוד, לא חשבתי על כך אף פעם. דווקא תמיד היה נראה לי שהחרדים הם שתופסים עצמם כ'ציבור', ולא שאר העם שנוטה פחות להקהל. תודה על נקודת המבט החדשה
אבל לגבי הטיעון שעולם הבא הוא ענין לנשים וקטנים, אני לא חושב שזה נכון לפי התפיסה היהודית. השכר בעולם הבא אליבא דהרמב"ם הוא הענין לנשים וקטנים. אבל הדביקות בה' וכדומה, זהו עיקר גדול. ואם אתה מאמין שיש עולם הבא שעיקר חייך תחיה שם [וכאן יש לך רק שבעים שנה עלובות פלוס מינוס], זה טפשי לא לתכנן ולחשוב על החיים שם בתור עיקר. והלא הדברים כתובים אצל חז"ל והראשונים, ולא היהדות החרדית חדשה אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 10:48 |
|
| |
ירוחם, 
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 10:17 |
|
| |
בעל
שאלה. האם לדעתך על האדם להתישר בדעותיו עם כל ספר שכתב מישהו אי פעם? האם אפשרי הדבר? גם את הרמב"ם. בעיקר במו"נ ספר העיקרים חובת הלבבות מסילתישרים הרב צדוק מלובלין תניא וכו וכו',
בלי להפחית כהוא זה בחשיבותו של הרמח"ל,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 09:43 |
|
| |
מיכי
איך תסביר את מסילת ישרים פרק א?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 08:39 |
|
| |
ירוק (וגם צריךעיון),
שפיל להודעה שאחריך. כבר הרמב"ם כתב בפ"י מהל' תשובה שהעבודה בשביל עולם הבא היא עניינם של נשים וקטנים. אבל החכמים עושים האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא. הא חזינן, שהוא מקבל את ההנחה על עוה"ב, שהרי הוא כותב שסוף הטובה לבוא. אבל הוא טוען שלא זו מטרת העבודה.
והשווה להקדמת האגלי טל, שם הוא מדבר על הטועים שחושבים שאסור ליהנות מלימוד תורה, כי מי שנהנה הוא לומד לא לשמה. הוא טוען שזוהי טעות. אבל אנשים לא מכירים את המשך דבריו, שם הוא מדבר על כך שאמנם רצוי מאד ליהנות, אבל נכון הוא שאין ללמוד בשביל ההנאה. לומדים מפני שזוהי האמת, וההנאה היא בונוס דממילא.
אם כן, לגבי המטרה, על כך דיבר הרמב"ם שעושים האמת מפני שהוא אמת. לא צריך מטרה חיצונית. וחוצמזה, אין לזהות מטרה עם שכר, שהרי זהו האפיון של עבודה שלא לשמה.
אבל כדי לתת טעם יותר, אוסיף ואומר כך: התפיסה שלך מניחה שהאדם עומד מול הקב"ה כיש פרטי, ואז נולד הרעיון של פרוזדור לטרקלין. הרי לא סביר שעבודה של 50 שנה היא המטרה, ואח"כ הנצח הוא שולי. אבל הד"לים האידיאולוגיים סוברים שאנחנו עומדים מולו כציבור, ולא כפרטים. וכחלק מציבור, כל אחד אמור לתרום למהלך הכללי של ההיסטוריה. השאלה אינה לאן אני הפרטי מגיע אחרי העוה"ז, אלא מה אני משאיר בעוה"ז לדורות הבאים. האם תיקנתי כאן משהו? האם תרמתי משהו להיסטוריה? מתוך מבט כזה, אין חשיבות רבה לשאלה היכן אני אישית אהיה לאחר מכן. ובלשון הרוגצ'ובר: ציבור לא מת. לכן היחס בין קני המידה הזמניים משתנה לגמרי (כמו אותו שנטע חרוב עבור צאצאיו).
בשולי הדברים. יש שרואים את העוה"ב כתמריץ שמיועד לתת מוטיבציה (לנשים וקטנים, בלשון הרמב"ם) לעבודה בעוה"ז, ותו לא. בכל אופן, אין שום הכרח לכך שעוה"ב יהיה המניע לעבודה. זהו שכר שהקב"ה נותן אחרי שעבדנו. זה לא חייב להיות נוכח כחוייה בשעת העבודה, ולא להוות מטרה לעבודת השם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 02:11 |
|
| |
מדאברם
אז מה התכלית בכל העבודה בעוה"ז?
ובשביל מה בכלל נבראנו פה?
ידועה דעת הרמב"ם בסוף "המדע" שתאוות החכמים לעוה"ב היא כדי לעסוק בחכמה וכדי להשיג את הבורא. האם לזה התכוונת?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 01:19 |
|
| |
מיכי
יתכן שזו עמדה חרדית, סוף סוף בתוך עמי אנוכי יושבת. אבל כמדומני שהיא הגיונית מאוד. הרי אם יש עולם הבא, וכל שנותינו בעולם הזה הם אך ורק פרוזדור לטרקלין. ברור שכל מעשה ושיקול צריכים להיות מושפעים מכך. לפטור את כל העולם הבא כאיזה משהו שלא צריכים לחשוב עליו, זוהי שטות אם אתה מניח שהוא קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:51 |
|
| |
אגב האלמנה- כחסידו של האב"ע אתה סובר כי דרך העולם כי האשה חיה פחות מהגבר, אולי אצל הספרדים,
אצל הפולנים אתה כמעט לא יכול למצא אלמן. זה בדוק סאטיסטית ורפואית
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:48 |
|
| |
מקס
אתה מתפלפל -אדם שיקום ער בלילה ויהרוג - בית דין לפי התורה לא יכול להרשיע אותו - לא היתה התראה.
אדם סההרורי שיקום ישן ממטתו וידליק אש וישרוף את הגדיש- שלם ישלם המבעיר את הבערה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:42 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
הגמרא אומרת אדם מועד לעולם בין ישן ובין ער- כלומר הדוגמה שלך לא טובה.
הזהר בפר' משפטים מתאר סיטואציה של הענשה משולשת בגילגול.
על השאלה עם יש חיים לאחר המוות- התשובה כן, אני מכיר אלמנה שהתחילה לחיות ,מה זה לחיות. לאחר שבעלה מת! |
|
ירוחם: שבוע טוב
אדם מועד לעולם זה רק בזמן שמזיק מתוך שינה, במקום שיכול לעזיק מתוך שינה,
למשל הלך לישון ליד דברים שבירים וכו' כלומר האדם היה יכול לדעת לשים לב לפני השינה שיכול לקרות מה שקרה, ולכן הוא מועד לעולם,
אבל ברור שאם אדם יקום מתוך שינה וילך ברחוב ויהרוג אנשים, אין בית דין שידון אותו, ואי אפשר לומר כאן אדם מועד לעולם,
לגבי האלמנה: אני מתחיל לחשוד בך שהפכת לפמיניסט, כי הפכתה את הסיפור, (בצחוק)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:24 |
|
| |
מקס
הגמרא אומרת אדם מועד לעולם בין ישן ובין ער- כלומר הדוגמה שלך לא טובה.
הזהר בפר' משפטים מתאר סיטואציה של הענשה משולשת בגילגול.
על השאלה עם יש חיים לאחר המוות- התשובה כן, אני מכיר אלמנה שהתחילה לחיות ,מה זה לחיות. לאחר שבעלה מת!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:16 |
|
| |
עולם הבא היא ליחידים כך טוען האבן עזרא,
הסיבה היא פשוטה,
חז"ל אומרים מה זה עולם הבא ?? צדיקים יושבים,,,,, ונהנים מזיו השכינה,
אז אם אדם בעולם הזה לא יודע מה זה נהנים מזיו השכנה, ולא חושק בה עכשיו ? אז בעצם זה יהיה בשבילו השליה,
הרי כל מה שאדם חושק הכי הרבה בעולם זה הוא ירצה שם, ושם אין בעצם את מה שחושק הוא כל חייו, ואם יתנו לו את מה שחושק ? זה בעצם יהיה רק השליה,
רק מי שחושק את אלוקים כאן בעולם הזה ויקבל אותו בעולם הבא, הוא הוא יהיה בעולם הבא אמיתית, ושאר עולם הבא הם רק השליה,
לגבי נושא הגילגולים: היא הרי בא לענות על שאלת שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו,
בתכלס היא לא עונה על השאלה, כי אי אפשר לעניש אדם בזה שאני אומר לו שבגילגול הקודם עשיתה כך וכך,
כי הוא לא אחראי על מה שעשה בגילגל הקודם, ואין שום צדק לעניש אותו על זה,
זה כמו לעניש אדם על מעשה שעשה מתוך שינה, כלומר מענישים אדם ואומרים לו שבזמן שישנתה הרגת את X
היעלה על הדעת לעניש אדם על מעשים שהוא עשה לא מתוך הכרה ?
אני אשאל אחרת: האם מדין תורה אני יכול לתבוע את הילד הדרוזי שטוען שהוא גילגול מחייל וכו'
והחייל היה חייב לי כסף, האם אפשר לתבוע מהילד (שיגדל,) את כספי ???
הרי ברור שלא, כך לא יכול האלוקים כביכול לעניש על גילגול קודם,
|
|
|
|
|
|
