| נשלח ב-8/7/2010 23:52 |
 |
| |
חולשת הרצון - סקר ומסקנות
התופעה של חולשת הרצון מוכרת לכל אדם. אתה מקבל החלטה נחושה לא להתבטל במשך הלימוד או לעשות דיאטה או להפסיק לעשן ולפתע אתה מוצא את עצמך מתפתה לשיחה בטלה או לעוגה או לסיגריה (רק אחת). ידועות הבדיחות מן הסוג של "מחר מתחילים בדיאטה" או "קל מאד להפסיק לעשן, עשיתי זאת כבר 50 פעם".
השאלה, שבה כבר דשו רבים מאד, היא למה זה קורה. התשובה המקובלת באופן כללי היא שיש "בתוכנו" כחות שונים הנאבקים זה בזה, וכשאני רואה את הסיגריה המפתה אותו חלק באישיותי (או במח שלי, מנגנון הדופמין או מה שלא תקראו לזה) מתגבר על החלק הכולל "תכנון לטווח ארוך" שכבר רואה את סרטן הריאה ומעוניין שלא אעשן. במלים אחרות האדם מורכב מ"חלקים" (שוב לא משנה אם אלו חלקי נפש כמו נה"א ונה"ב או חלקי מח או יצר טוב ורע וכו') ו"רצונו" הרגעי מבטא את החלק שגובר באותו רגע.
אבל רגע רגע. כשאנו נכנעים לפיתוי אנו רואים את זה ככשלון שלנו. כלומר יש לנו איזה היררכיה בין החלקים, ובאופן אינטואיטיבי אנו סבורים שהחלק באישיותנו שרוצה דיאטה או שמנסה ללמוד במרץ הוא יותר "אנחנו" מהחלק שחפץ בעוגה או בנמנום או בשיחה הבטלה. זה מביא מיד לתפיסה שאחת ממטרות האדם היא לגלות את "האני האמיתי" כלומר לשחרר את הרצון הפנימי שלו ממועקת הכחות החיצוניים שמגבילים אותו - והנה אני כבר נשמע כמו סגנונו של הרב קוק: ההדבקות בטוב כסוג של שחרור. שימו לב שכל זה נובע מתפיסת ההיררכיה בין הרצונות: אינטואיטיבית אני מבחין במה שיותר "אני" מפני שכאשר אני נכנע לחולשת הרצון יש לי הרגשה רעה או צער או יסורי מצפון.
והנה שאלת הסקר: לו היו מציעים לך גלולה שכל הבולע אותה לא סובל יותר לעולם מחולשת הרצון. האם היית בולע אותה או לא?
לשם הבהרה: מי שיקח את הגלולה ויחליט לעשות דיאטה יחוש גם רעב וגם תשוקה עמוקה לשוקולדים ועוגות, אבל לא יכנע לעולם ליצרו ויעמוד בהחלטות שקיבל, ועל זה הדרך.
לוקחים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 16:33 |
|
| |
לפי הרמב"ן בפרשת ניצבים (על הפסוק ומל ה' אלוהיך, ובפרשת בראשית בחטא אדם הראשון) אדם שייקח גלולה כזו יוקפץ לימות המשיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 23:36 |
|
| |
אישית תשובתי היא שאם מדובר בחולשת רצון שיכולה להזיק לזולת כגון אלימות או פדופיליה ח״ו, הייתי לוקח הכדור. בחולשת רצון שמופנית רק כלפי העצמי באופן קיצוני - כגון רצון להתאבד וכו׳ , גם כן הייתי לוקח. בנסיבות מתונות יותר שקשורות לנזק לעצמי, לא הייתי
לוקח
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 23:32 |
|
| |
בחסידות גור מקובל למנוע, על פי השמועה, חטא הוצאת זרע לבטלה על ידי לקיחת גלולות ציפרלקס ופרוזק המחסלות לעתים קרובות יצר מיני או לכל הפחות את היכולת להוציאו לפועל. אז הם אוחזים בצד מסוים בהתחבטות זו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 17:06 |
|
| |
| רם28 כתב: |  | אנשים שחיים תמיד עם היסוס, עם דחייה, עם ההרגשה שהם לא עושים את מה שהיו אמורים לעשות.
|
|
הם לא אבודים. אבודים אלה שאין להם היסוס.
כנראה רק אלה שסובלים יכולים לעלות לשמחה גבוהה.
אין שלם מלב שבור
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 10:01 |
|
| |
כמו לגבי גלולות אחרות, מי שמספיק סובל מהעניין (חולשת הרצון) היה כנראה לוקח את הגלולה.
יש אנשים שעבורם חולשת הרצון איננה רק אי נחת מזדמנת, אלא סבל יומיומי. אנשים שחיים תמיד עם היסוס, עם דחייה, עם ההרגשה שהם לא עושים את מה שהיו אמורים לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 03:57 |
|
| |
האדם שואף למה שמביא שמחה. האדם יכול להתגבר על שמחה רגעית כוזבת למען שמחה אמיתית יותר אשר דורשת יסורי מצפון בדרך אליה.
העקרון הראשון הוא לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה. האם גלולה יכולה להשיג ישרת לבב? בגדול, לא.
האדם יכול לשתות כוס יין (גלולה) כדי "להשתחרר". מצד שני, יין הוא גם שקר עליו יש להתגבר.
דווקא, יסורי מצפון יכולים לעצור ברגע אחרון מפני החלטה כאילו "נכונה". אחרי גלולה, הגולם לא ייעצר.
תודה על הנושא מעניין.
נ. ב. דוד אחרי גלולה כנראה לא היה מסתכל על בת שבע, וכתוצאה, לא היה לנו שלמה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 03:42 |
|
| |
נזכרתי בהקשר לאשכול זה במשפט מפוקפק של אוסקר ווילד [בספרו 'תמונתו של דוריאן גריי'].
אני מקווה שאני מדייק: "הדרך היחידה להיפטר מפיתוי היא להיכנע לו".
מה היה אוסקר ווילד אומר על הגלולה?
[אשכול חדש באופק בעקבות תגובתי כאן].
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 03:17 |
|
| |
הייתי שמח לקחת את הגלולה אם רק הייתה מגיעה איתה גלולה נוספת המעניקה לי כח נבואה שבאותו כח הייתי יכול לנבא מה יהיה עד לתפוגת הגלולה המסרסת את הרצון. מה יהיו רצונותי? על חשבון מה יבוא סירוס הרצון?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 22:58 |
|
| |
כעת משהוקפץ, איני רואה מה הבעיה. ודאי שהייתי לוקח את הגלולה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 20:46 |
|
| |
אולי כדאי לחזור אל ההגדרה של חולשת הרצון, שכן נראה לי שחלק מהדיון כאן החמיץ אותה.
חולשת הרצון איננה נוגעת דווקא לאי עשיית הטוב, או לאי עשיית מה שנכון. היא נוגעת לאי עשיית מה שנראה לי נכון עבורי לעשות כאן ועכשיו.
אם אני חושב שנכון עבורי לעשות מה שלא נכון (נורמטיבית), אם אני חושב למשל שנכון עבורי לחטוא, אבל אני נמנע מכך, גם זו חולשת רצון. אם למשל אני חושב שנכון עבורי לאכול בשר חזיר, כאן ועכשיו, אבל אני לא עושה את זה, גם זה מקרה של חולשת רצון.
חולשת הרצון היא, כשמה, סוג של חולשה. לתקן את חולשת הרצון לא עושה אותך בהכרח לצדיק, לאדם יותר טוב, או יותר נורמטיבי. אבל כן לאדם יותר חזק, יותר עיקבי ורציונלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 15:35 |
|
| |
מצטער להעלות את האשכול הזה מן האוב - אבל עוד הערה אחת:
אני חושב שהסיבה להתנגדות לגלולה היא העובדה שלא ברור מה היא מחוללת, מי בדיוק יהיה האדם הזה שתמיד יבחר בטוב?
אם היתה גלולה (או טיפול) שהיתה משנה את האדם מבחינת הרצונות שלו.ז"א שיחשוב שעוגה זה פויה, ושסיגריה זה פיחס, אני מאמין שהרב הגדול היו לוקחים אותה בשתי ידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 11:41 |
|
| |
מואדיב
ואולי מי שיקח את הגלולה, ידע לארגן לו את הזמן והוא יגלה שיש לו זמן לכל סדר היום החשוב, שפירטת.
קיבלתי גלולה מאד יעילה לשיפור הזכרון- הבעיה ששכחתי איפה הנחתי אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 10:09 |
|
| |
.
נדב,
הגלולה שלך, תהרוג את גופו של האדם.
אותה "עצלנות בהמית", היא למעשה - פרט להיותה מרכיב בסיסי באנושיות שלנו, גם מנגנון הגנה חשוב ביותר.
קח את יקוב, אדם יהודי ממוצע, שמקבל את הגלולה שלך כמתנה ליום הולדתו הארבעים. הוא רוצה, הו כמה שהוא רוצה. הוא כל כך רוצה, שהנדרסון מלך הגשם חסר חשק ורצון לידו.
הוא רוצה להשכים כל יום לתפילת ותיקין, ולהספיק ללמוד דף-יומי לפני שחרית.
הוא רוצה להתקדם בעבודה, ולכן רוצה לעבוד קשה כדי להצליח.
הוא רוצה להקדיש יותר זמן לאשתו, הם הרי כבר מזמן לא מדברים כפי שהם היו רוצים.
הוא רוצה, מה זה רוצה, צריך! להפסיק לאכול יותר מדי
הוא רוצה להקדיש זמן לילדיו, לכל אחד ואחד מהם. בכל יום.
הוא רוצה לחזור לכושר, כשהיה בן י"ח היה יכול לרוץ סביב לשכונה כמה פעמים בלי לבלות אחר כך יומיים במיטה עם שרירים תפוסים.
הוא רוצה...
אם הוא יבלע את הגלולה שלך - ימות. אין מספיק שעות ביממה כדי לספק את כל רצונותיו. אין האדם - בולע הגלולה שלך - נפטר מן העולם וחצי תאוותו בידו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 08:42 |
|
| |
וצ"ע,
רצונותיו ומחשבותיו של מי? אם האדם אינו אלא אוסף הרצונות והמחשבות, אז מיהו החושב והרוצה? מי בעל הרצונות והמחשבות? שום דבר אינו אוסף תכונות ופונקציות בלבד, שכן תכונות ופונקציות הם תמיד תכונות ופונקציות של מישהו/משהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 02:03 |
|
| |
שנרב
למה אתה מתכוון שיש "עצמי" ויש רצונות?
יש באדם משהו חוץ מרצונותיו ומחשבותיו?
מה זה ה"עצמי" אם לא כל הרצונות ?!
נראה שאתה מפצל את האדם מעצמו.
תסביר בבקשה.
|
|
|
|
|
