| נשלח ב-11/7/2010 18:13 |
|
| |
ר"ח אב - יום הילולת אהרון בן עמרם
ד"ת ל-ר"ח אב-יום הילולת אהרון בן עמרם הכהן הגדול עמוד בחינת ה"הוד"-איש החסד אוהב שלום ורודף שלום זיע"א
כהנים והשושלת
תוכן השאלה
שלום כבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלה בנושא כהנים. במהלך טיול שורשים שערך סבי, גילינו כי סבא גדול של סבי הינו כהן. לפיכך, גם סבי כהן, ולכן גם בניו כהנים.
שאלתי היא כזאת: האם גם הבנות נחשבות סוג כלשהו של "כוהנת"? ולפיכך גם בניהם/בנותיהן ממשיכים את השושלת של ה"כהן".
תודה רבה,
רועי.
תוכן התשובה
שלום
באופן כללי הבנים ממשיכם את שושלת הכהונה - הבנות מתחילות שושלת חדשה ע"פ הבעלים שלהם (ורק לעניין מתנות כהונה יש להם ולבעליהם מעמד מסוים של פטור).
א - משמעות הכהונה בישראל
כדי להבין את משמעות הכהונה בישראל, מן הראוי לבאר שמתחילה כל הבנים הבכורים נועדו להיות כהנים. על-ידי כך הציבור כולו על כל משפחותיו היה קשור באופן אישי ומשפחתי לאנשי הכהונה, דבר שוודאי היה תורם לרמה הרוחנית הכללית של העם. אולם לאחר שגם הבנים הבכורים השתתפו יחד עם שאר העם בחטא העגל, הם ירדו ממדרגתם, ובמקומם נתקדש שבט לוי שלא השתתף בחטא, ומתוכו בני משפחת אהרן נבחרו להיות כהנים.
כפי הנראה, רעיון הבכורה הוא אמנם רעיון אידיאלי. על-ידי כהונת הבכורים, היו המשפחות כולן מקושרות לקדושה, שהרי בכל משפחה היה כהן, שכולו עסוק בענייני קדושה. ולא מדובר בסתם נציג, אלא בבכור, שהוא המכובד שבבנים, וכך גם ייעודו המקודש היה זוכה למעמד חשוב. אבל בפועל, לא הצלחנו להגשים את הרעיון הנפלא הזה, ובמקום שהבכורים ישפיעו על כלל העם, אווירת החולין הכללית טשטשה את ייחודם של הבכורים, והם נגררו אחר העם וחטאו. כדי לחנך כהנים שיהיו באמת אנשי רוח שאינם מושפעים מחיי החולין הסואנים, היה צורך להקדיש משפחה שלימה לתפקיד הכהונה, משפחה שכל תפקידה יהיה לחזק את הקדושה והרוחניות בישראל. לכן לאחר שחטאו הבכורים נבחרו אהרן ובניו להיות כהנים. אגב, ראוי לציין כאן, שיש אומרים כי לעתיד לבוא יחזרו הבכורים למעלתם, ויחד עם הכהנים ישמשו בכהונה.
שני תפקידים עיקריים היו לכהנים, האחד לחנך ולהורות הלכה בישראל, כפי שנאמר (מלאכי ב, ז): "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ". והתפקיד השני הוא להיות אנשי חסד ושלום, כפי שאהרן הכהן היה "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב). מסופר על אהרן הכהן שהיה יודע כיצד להשלים בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, וכמה אלפים בישראל נקראו אהרן על שמו, שאלמלא אהרן לא היו באים לעולם, שהיה משים שלום בין איש לאשתו, ועל-ידי כך חזרו ונזדווגו, והיו קוראים שם הילוד ´אהרן´.
כדי לאפשר לכהנים לפתח את שני היסודות הללו, החכמה והחסד, קבעה התורה שהכהנים לא יקבלו נחלה בארץ-ישראל, ופרנסתם תהיה על התרומות ומתנות הכהונה שבני ישראל יעניקו להם, ועל-ידי כך יוכלו הכהנים להתפנות ללימוד התורה, לחינוך הציבור ולהדרכתו. ועל ידי שיקבלו את מתנותיהם מהישראלים, יהיו מקושרים אליהם באהבה וכבוד, ויטרחו למלא את שליחותם הרוחנית למען כלל ישראל. וכן על-ידי העובדה שאין להם אדמות והם אינם שותפים בתחרות הכלכלית, יוכלו ביתר קלות לפתח בקרבם את האהבה ואת החסד כלפי כל העם.
זהו היסוד של ברכת כהנים, שמתוך אהבתם לעם ראויים הכהנים להיות השליחים שמברכים בשם ה´ את ישראל. וזהו לשון הברכה: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
כתבו הפוסקים: שכל כהן שהציבור שונא אותו, או שהוא שונא את הציבור, ואפילו שונא אדם אחד, אסור לו לברך ברכת כהנים. ואם יברך מתוך שנאה, יביא על עצמו סכנה. לכן, או שימחה לגמרי השנאה מליבו, או שיצא מבית-הכנסת לפני ברכת כהנים, כי עיקרה הוא לברך את ישראל באהבה (מ"ב קכח, לז; הרצי"ה עולת ראיה ב, תיג).
התשובה התקבלה מרבני ישיבת הר ברכה
בתאריך כ"ט תמוז ה´תש"ע
מתוך אתר "ישיבה"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 00:23 |
|
| |
אהרן הכהן - אוהב שלום ורודף שלום
בס"ד ואהרן מהו כי תלינו עליו" [במדבר ט"ז]. "ואהרן מהו" - כשתרצה לדעת מי זה אהרן, "כי תלינו עליו" - תתלונן נגדו, תרעים קולך ותראה את תגובתו, או אז תיווכח לדעת מי זה אהרן... אבי לזר א' באב תשס"ט אין זה עניין מורכב וקשה לבוא ולתאר את דמותו של אהרן הכהן, זהו עניין בלתי אפשרי בעליל, כי יכלה הזמן ולא יכלו תואריו, תכלה היריעה ולא יכלו פעליו. אך להתעלם אי אפשר, כי פטור בלא כלום אסור, על כן, נתמקד במעט, בדמותו של אהרן הכהן. זכה אהרן הכהן ועצם הזכרת שמו גורמת לו לאדם לחשוב "שלום", "בין אדם לחברו ובין איש לאשתו", "סבלנות", ובדין זכה לכך. כשהקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו, אחיו הצעיר של אהרן, לגאול את בני ישראל ממצרים אמר לו - כשתבוא למצרים יצא אהרן אחיך לקראתך "וראך ושמח בלבו", אל תטעה לחשוב שהוא מקנא בך שאתה הצעיר עולה לגדולה אלא "ושמח בלבו". שלא כרוב בני האדם שכשהם שומעים על מישהו שזכה בדבר גדול מקנאים בו, אך מפאת הנימוס והכבוד העצמי מחייכים לעומתו וכביכול שמחים בשמחתו, כאן הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מעיד על אהרן "ושמח בלבו", לא בפיו ולא בפניו אלא בלבו, שמחה אמתית בהצלחת הזולת, ובזכות זה זכה אהרן הכהן לתכשיט שיהיה מונח על לבו - החושן. במשנה במסכת אבות [פרק א'] אומר הלל - "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אהרן הכהן לא היה רק "אוהב שלום" בצורה פאסיבית אלא גם "רודף שלום" בצורה אקטיבית. וכפי שדוד המלך אומר בתהילים - "בקש שלום ורדפהו", כשהיה שומע על ריב של שני אנשים, היה פונה לאחד ואומר לו - אתמול פנה אלי בר-הפלוגתא שלך והוא מצטער על מה שקרה ורוצה להתפייס אתך. אחר כך פנה לשני ואמר לו כדברים האלה, וכשהיו נפגשים היו מתחבקים ומתנשקים. אצל אהרן היתה משמעות אחרת לדין של "בין אדם לחבירו", אין הכוונה ביני לבין חברי, אלא בין חברי לחברי. מעשה היה באדם שאסר את אשתו בהנאה ממנו כל עוד והיא אינה יורקת בעינו של כהן גדול, מה עשה אהרן? הלך לאותה אישה ואמר לה - חשתי בעיני, ורוק שבפיך הוא הרפואה למכתי, בבקשה ממך רקי בעיני! והיתה האישה רוקקת בעינו. אהרן לא רק ביצע טכנית את שיגעונו של הבעל הרשע, אלא גם נתן לה תחושה טובה כאילו אהרן הוא זה אשר זקוק לפעולה זאת ולא האישה. לכן כתוב אצל אהרן "ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל" [במדבר כ"א] "כל בית ישראל" - אחד אנשים ואחד נשים, לפי שהשכין שלום בין איש לאשתו, מה שאין כן אצל משה רבינו שכתוב "ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד] - רק בני ישראל. כתוב שבהלוויתו של אהרן הכהן השתתפו שמונים אלף בחורים ששמם היה אהרן, הם נולדו לאחר שאהרן השכין שלום בין ההורים שלהם ובתמורה לכך קראו לבנם על שם אהרן. הא למדת, שרבבות רבבות של שלום-בית עשה אהרן הכהן, שהרי לא לכולם נולדו ילדים, ואף למי שנולד - יש שהיו להם רק בנות, ואף למי שהיו בנים - יש שלא קראו לו בשמו של אהרן, ולמרות כל זאת היו שמונים אלף ילדי "אהרן" בהלוויתו. "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" - קירב את הבריות לתורה על ידי שאהב אותם. כשהיה אהרן מהלך בדרך ופגע באדם רשע, היה מקדים לו שלום, למחר כשביקש אותו רשע לעשות עבירה, אמר בלבו - איך אשא פני כשאראה את אהרן, אילו הוא היה יודע כמה אני רשע הוא לא היה מקדים לי שלום, ועל ידי זה נמנע הרשע מלעבור עוד עבירות, ועליו הכתוב אומר "ורבים השיב מעוון". כשנסעו בני ישראל מקדש להר ההר, עלה משה עם אהרן ואלעזר בנו להר ההר. שם, הפשיט משה את בגדי הכהונה מאהרן והלביש את בנו אלעזר ממשיך דרכו. אמר משה לאהרן: הכנס למערה, ונכנס. לנגד עיניו ראה אהרן מיטה מוצעת ונר דולק. אמר לו משה: עלה למיטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. קמוץ פיך, וקמץ. עצום עיניך, ועצם. כך נפטר אהרן במיתת נשיקה, וזכה להיות משבעת הבודדים אשר לא שלט בהם מלאך המוות אלא מתו על פי השכינה. כאשר משה רבנו ואלעזר ירדו מהר ההר ללא אהרן לא האמינו בני ישראל שאהרן נפטר, הם סברו לתומם שאהרן הכהן יותר חזק ממלאך המוות שהרי בזמן המגיפה בעדת קורח, היה זה אהרן שרץ עם המחתה ונעמד בין החיים ובין המתים ובכך מנע ממלאך המוות להמשיך במסע ההרג שלו, והיאך מלאך המוות יכול לקחת את נשמתו של אהרן?! מה עשה הקדוש ברוך הוא? שלך את מלאכי השרת שיראו לעם ישראל את מיטתו של אהרן, וכיון שראו את מיטתו האמינו. זכה אהרן הכהן להיות היחיד, שיום פטירתו מוזכר בתורה במפורש, בפרשת מסעי הנקראת תמיד בשבת הקודמת ליום ההילולא שלו, "וימת שם אהרן בחודש החמישי באחד לחודש". אמנם אהרן הכהן נפטר, אך משנתו לא נפטרה וכדאי כל אחד ואחד וראוי הוא להיות תלמידו גם היום – יותר משלושת אלפים שנים לאחר מותו, וזאת על ידי שיאהב שלום, ירדוף שלום,יאהב את הבריות ויקרבן לתורה.
אוהבי שלום ורודפי שלום, מבני אהרון הכהן. מיכל פטל
מתוך"אתרוג"-"תוג"
תוקן על ידי a123456 ב- 13/07/2010 00:28:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 16:06 |
|
| |
בס"ד יום ג ב אב התש"ע כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|