| נשלח ב-13/7/2010 03:09 |
 |
| |
הדת כסוציולוגיה ותו לא - הפרקטיקה כערך.
שני שאלות שאני מתחבט בה רבות.
1. האם ערכי האנוש מוגבלים לפרקטיקה מעשית ? גם בנוגע לערכים, וגם איך זה משפיע בפועל.
למשל, אם ערכי הדמוקרטיה, היו מחייבים דיקטטורה רשעות ועריצות נוראית, מחולליה היו מקבלים זאת ? או שזאת פרקטיקה ותו לא ? או שניהם יחד. אותה שאלה לגבי קפיטליזם, זאת תיאוריה רק שהיא רק פרקטיקה, או שילוב, או רק ערכים ? מה אם הערכים היו מחייבים אותנו לקומניזם מה היינו עושים ?
אני מאמין שיש לכך השלכות על רעינות דתיים. [כמו, עת לעשות לה' הפרו]
2. האם אפשר להפריד בין הדת לסוציולוגיה הדתית ? הרי כור ההיתוך של הדת היא בסוציולוגיה אנושית, וכשמערערים על הסוציולוגיה נפלה יסוד הדת. [וזו כוונתו של אשכולו של סוחר בינה]
[אראה עצמי כוותיק בצפייה לענין פתיחת האשכול]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 19:08 |
|
| |
הערכים הדתייים מתנגשים לעיתים [לרוב] עם ערכים מערביים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 18:35 |
|
| |
1.זה הרי ברור. גם רוצח סדרתי שמאמין בכנות באידאולוגיה של רציחות-(כלומר אידאולוגיה של "עשה מה שבא לך")בסופו של דבר נכנס לבית הסוהר רק כי הקרקע שלנו שונה הלא כן?
2."וזה נכון גם כלפי דתות"-כך כתבת.
-מה הכוונה שלך במשפט זה .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 18:18 |
|
| |
לא.
כוונתי שהאידיאולוגיה לא היתה כסות אלא אמונה אמיתית באידיאולגיה.
הנאציזם פסול מוסרית, רק כי הקרקע שלנו שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 18:15 |
|
| |
כלומר אצלך כנות היא מילת המפתח ואם קיימת כנות- הכל כשר ומוסרי.
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/07/2010 18:15:37
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 18:11 |
|
| |
אם התפיסה שלהם הייתה בכנות מוחלטת, אז כן בהחלט אין מה להתלונן עליהם מוסרית.
כיהודי מאמין או כמערבי, אלחם בהם ואכתוש אותם.
חילוקי הדעות עם הנאציזם איננו על מוסריות אלא על המציאות. ונדמה לי שזה נכון גם כלפי דתות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 18:04 |
|
| |
"לפי הקו שלי, הערכים חלים על המציאות כפי שתופסים אותה. ואם המערב נהנתן זו היא המציאות שלו, ואי אפשר לבטל אותו מעיקרו. והערכים חלים מכאן והלאה. לכן ניתן לומר, המערב נהנתן ! סו וואט ? היכן הבעיה הערכית והמוסרית. "
אני מתייחסת לשורות אלה בלבד כי לגבי השורות האחרות לא ירדתי לסוף דעתך.
מה פרוש הערכים חלים על המציאות כפי שתופסים אותה? מה פרוש הערכים חלים מכאן והלאה? לפי קביעה זו גם הנאצים יכלו לומר כי זאת תפיסת המציאות שלהם ולכן ערכים אלה יחולו מכאן והלאה וגם אז היית אומר סו ווט?
ולגבי נהנתנות בחברה מערבית חילונית-אני לא מוצאת מה פגום בכך בתנאי שאין פגיעה במשפחה ובסביבה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/07/2010 18:05:25
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 17:45 |
|
| |
כל אדם רוצה לחיות חיים טובים. מדוע שאפרגן גם לאחר ? פה אנו צריכים למוסר.
אם אני מפרגן לעצמי חיים טובים, עלי לפרגן גם לאחר. [מבלי להכנס אם הכוונה עיקר, או התוצאה]
ומה היסוד שחיים טובים הוא דבר ראוי וטוב ? כי ככה החלטתי וככה טוב לי, הווי אומר שהמציאות כפי שאני חווה אותה, היא הגרעין למוסר.
וזה מעבר לצורך בהגשמה של הערכים. כי כדי שיהו ערכים צריכים גם לאנשים, ואין זה אומר שהאדם הוא ערך.
באשכול אחר דנו על הערכים המערביים, ויש הטוענים שהגישה המערבית חסרת ערכים נהתנית ותו לא.
לפי הקו שלי, הערכים חלים על המציאות כפי שתופסים אותה. ואם המערב נהנתן זו היא המציאות שלו, ואי אפשר לבטל אותו מעיקרו. והערכים חלים מכאן והלאה.
לכן ניתן לומר, המערב נהנתן ! סו וואט ? היכן הבעיה הערכית והמוסרית.
אפשר, שיהיו חילוקי דעות על מהות הקיום. ויהיו שיסברו שמזוכיזם סגפנות ואכילת רעל הוא טוב, ומכאן ירצו להנחיל זאת לכולם. אך אין זה קשור לחילוקי דעות על ערכים, אלא על התפיסה של המציאות.
המזוכיסט יטען, שהאדם נגרר אחר הנהנתנות. אך אין לנהנתן יכולת לשבור את המעגל הזה, כי אין עוגן מוסרי וערכי אאוט פרקטי.
ואפשר שזה הגרעין לגישות הפוסט מודרניות, שמבינות שאי אפשר לברוח ממעגל סגור והדוק.
אתן דוגמה, אם על כל נשימה שאני נושם אדם מת, זאת המציאות. אולי אתאבד בכדי שזה לא יקרה. אך, המניע שלי הוא הפרקטיקה הכלל אגוצנטרית שמוות רע לבני האדם, זו נהנתנות מוסרית של המתאבד.
ישנו "אני" בסיסי שאינו ניתן לדיון כלל.
-
לגבי הסוציולוגיה הדתית, באם אתם מערערים על חלקים נרחבים של "מעתיקי השמועה", בטענות על טיפשות פנאטיות וכד', וזה בימנו בהם העברית מידע קלה ומהירה, ודאי שאפשר לערער על ערכים וחוקים שהתקבלו בתקופת האבן.
ואם אתם מכירים בחוקים וערכים רק מכיוון שהם כתובים, ורק מכיוון שהם נחקקו, עליכם לקבל את זה גם היום.
תוקן על ידי קרדיולוג ב- 14/07/2010 17:58:54
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 12:37 |
|
| |
קרדיולוג
נדמה לי שיוחנןפאלוס ענה לך כהלכה.
הערכים חייבים להיות מותאמים לפרקטיקה, אחרת מדובר בגיבובי תובנות התלושות מן המציאות חסרי ערך אמיתי.
גם לשאלה השניה
הדת תקפה למספיק שכבות סוציאליות כדי לטעון שיש לה ערך עצמי מעבר סוציולוגיה הפרטית החרדית. אולי הראיה החרדית החד מימדית היא המגבילה אותך מלראות עוד היבטים בתפיסת המסורת והיהדות מעבר של מונחים של אמת ושקר מוחלט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 10:46 |
|
| |
יוחנן
|
|
1 לא התלמוד עיקר אלא המעשה. וודאי שלערך בלי הגשמה (וכ"ש הגשמה הפוכה) אין ערך..
|
אדם יכול להאמין באלוקים- ולעבור חוויות רוניות ודתיות ולא יקיים מצוות.
לעומתו יש הרבה אנשים המקיימים מצוות. ולא מאמינים באלוקים, ומעולם לא חוו רגש דתי כל שהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 09:40 |
|
| |
.
קרדיולוג,
אני מנסה לראות אם הבנתי את דבריך, אנא תקן אותי אם הבנתי לא נכון:
1.
האם ערכי הדמוקרטיה יכולים לדרוש מעשה אנטי-דמוקרטי: האם כוונתך כי נוצרת התנגשות בין הערכים לבין הדרך ליישומם, וכי לפעמים - בטווח הקצר - יידרש הרוצה דמוקרטיה לבצע מעשים המנוגדים לערכי הדמוקרטיה, רק כעת; כדי שיוכל להביא לידי מימוש ערכים אלו בעתיד?
כלומר, סוג של המטרה המקדשת את העמצעים הפסולים להשגתה?
כאמור, אני לא מביע דעה עדיין, אלא מנסה להבין את הסעיף הראשון בדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2010 00:00 |
|
| |
1. מה זה קשור לתלמוד עיקר ? אני מדבר בחיי המעש בלבד.
2.אם אפשר לפרשן דבריו של פוסק רב ומנהיג, כנתון ללחצים טעויות וכו' כפי שמפרשנים אותם כאן.
ביטלת את מסורת הדת הבנויה על החלטות של קודמים.
לא אחת אני רואה אנשים המזלזלים בגדולי הדור של היום, יש שמזלזלים רק כמה דורות, יש המזלזלים עד הראשונים. יש הכופרים בהכל.. איך אמר מי שאמר, האתאיסט כופר רק בעוד א-ל אחד. [טעות בהבנה, אבל לא שנא]
ר' לייב מינצברג ממתמידים לעג פעים על הרעבס, ואמר לחסיד , אתה כופר בכל האדמורי"ם אני בעוד אחד.. [כך מסופר]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 14:41 |
|
| |
1 לא התלמוד עיקר אלא המעשה. וודאי שלערך בלי הגשמה (וכ"ש הגשמה הפוכה) אין ערך..
2 סוציולוגיה דתית, היא הגדרה רחבה. ישנה חברה אנושית המקיימת דת בצוותא. וישנה חברה קהילתית שבמקרה גם דת משותפת להם. איך שיהיה לקיום דת אין קשר לקהילתיות.
|
|
|
|
|
