התערבות רשויות הסעד בכפר יונה האיצה את רצח שלושת הילדים בידי אביהם

בס"ד
הרצח המזעזע בנתניה -שלושה ילדים נרצחו בידי האב ומערכת הרווחה ממשיכה לרחוץ בנקיון כפיה !!!
מאת:אסף חיים פרייס התנועה למען עתיד ילדינו
תיעוד ואיסוף תלונות נגד פקידות הסעד ולשכות הרווחה.
היום, יום שבת, התפרסם סיפור הרצח המזעזע של שלושה ילדים בידי האב, בנתניה. האב, אשר על פי הדברים הידועים הן למשטרה והן למערכת בריאות הנפש, לפחות כך נמצא על פי הכתבות באתר ynet, היה ידוע כחולה נפש, כזה שאיים בהתאבדות ובעל נטיות אובדניות. על פי האמור בכתבה, השתחרר האב מבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון" לאחר מס' ניסיונות התאבדות. הווה אומר – מערכת הרווחה ידעה (ושלא ינסו לטשטש את העובדות, מספיק שהאם ומשפחתה ידעו עובדה זו על מנת להעבירה לידי מערכת הרווחה) אך כמו במקרים "טובים" אחרים, המצטרפים לסטטיסטיקה איומה, שתקו, העלימו עין ולא עשו דבר המתבקש. מה זה משנה? שלושה ילדים שילמו בחייהם על טירוף הדעת של אחד ההורים, עוד פקידת סעד ישנה טוב בלילה. "העברת כרטיס? הכסף בכיס" נאמר פעם באיזה מקום, מה זה משנה למישהו מה טיב העבודה ומה איכותה? העיקר שדיווחת שהגעת לעבודה.
קראתי את מצבור התגובות לידיעה זו, רובן מראות על זעזוע אמיתי וכנה, חלקן – מתלהמות. שתי תגובות צדו את עיניי. האחת – תגובה 57 – "רשויות הרווחה לא מבינות שמתחת לשם הלכאורה לא חשוב – רווחה, מסתתר תפקיד קריטי ביותר של הצלת חיים." – בעניין השיטה והתקציב אשר במידה וישונו – יבוא גואל לציון והשנייה – תגובה 55 (בידיעה אחרת בעניין זה) – "הרשויות חייבות למצוא דרכים ללהקים מנגנון לאתר פסיכופטים ולהגיע אליהם לפני ביצוע מעשי רצח וזוועות אחרות." – קריאה לרשויות בישראל להקים מערכת אשר תזהה את הפסיכופט הבא. בעניין שתי תגובות אלו – עסקינן.
אתחיל בעניין התגובה הראשונה. כל מי שחושב שהשיטה דפוקה והתקציב בעייתי, שיפתח את העיניים. הבעיה האמיתית אינה בתקציב ולגבי השיטה – זה זמן רב שבישראל מבינים שהשיטה שנוצרה ומשמשת את מערכת הרווחה בישראל לא נועדה להציל את הילד הבא או להבטיח את חייו, עתידו ושלומו, אלא להעצים ולהאדיר את הבעייה סביבו, על מנת לשמן את התקציב השמן והמנופח של שר הרווחה בוז'י הרצוג. אגב, אותו בוז'י מגבה את מערכת הרווחה בלי למצמץ, כך גם קרה בכל המקרים הקודמים בהם נרצחו ילדים והתגלה – שומו שמיים – חלקם הנפשע והחודל של פקידות הסעד והעובדים הסוציאליים.
לעניינו. מדובר במחדל נפשע של מערכת הרווחה, אם נשים לרגע בצד את אי שפיותו – המוכחת או לא – של האב. המחדל הוא באי העשייה ובכך שבמידה ואכן ידעו את האמת סביבו ועל אחת כמה וכמה במידה ואמת זו הוכחה ולא הייתה רק בגדר של גחמה מצד משפחת האם, שהרי מדובר במחדל איום של פקידת סעד פושעת, אשר במקום למלא את תפקידה ולעמוד עם היד על הדופק, עשתה ככל שאר פקידות הסעד – אלו המטפלות בתיק ואלו הכונניות (שם תואר אחר לעוד חולה רעה מטעם משרד הרווחה) – לעמוד מהצד, לא לעשות כלום ולרחוץ בניקיון כפיה.
יש רק דרך אחת לנסות למנוע את הרצח הבא – ראשית דבר, על הציבור להתייצב מיידית ולקרוא לשר הרווחה המביש והמביך של מדינת ישראל, בוזי' הרצוג – להתפטר לאלתר. שר הרווחה הרדום, המעדיף צילומים מרווחים עם דוגמניות ואייטמים משונים המאפשרים לו להתבטא כאילו הוא קיים – הינו הוכחה ברורה הכיצד משרד ממשלתי מסואב מהווה סכנה מיידית לילדי ישראל. שנית – על כולנו לדרוש וועדת חקירה ממלכתית בנוגע לכל רציחות הילדים בשנים האחרונות, בה ייבדק וייחקר לעומק כל נושא מעורבות מערכת הרווחה – פקידות הסעד, העובדים הסוציאליים וכמובן – תפקידה ותפקודה של משטרת ישראל.
בד בבד – יש להקים וועדה ציבורית חיצונית למשרד הרווחה בה יוחלט על נקיטת צעדים משמעתיים כנגד כל פקידת סעד הסורחת בתפקידה, המשתפת פעולה עם צד אחד בלבד בנושא ו/או החודלת מחדלים, נגדה ונגד מנהלת הלשכה בה היא עובדת. וועדה זו תפעל בכוח החוק למגר את מחדלי משרד הרווחה ולהושיע את הציבור בישראל מחסרות עמוד השדרה והבושה הקרויות, בטעות – פקידות סעד.
ולבסוף – וועדה זו תחקור אף את שופטי בית המשפט לענייני משפחה ואת ידם העמוקה בסיפורים אלו על מנת לחשוף, אחת ולתמיד, את קשר השתיקה בין מערכת הרווחה ובין שופטים אלו, המשמשים לרוב חותמות גומי ומבזים את ערכי הצדק, היושר, האמת והמוסר במדינת ישראל.
בעניין התגובה השנייה. רשת כזו של מידעים הינה סתימת עיניים במקרה הטוב וזריית חול בעיני הציבור במקרה הפחות טוב. משרד הרווחה נכשל כשלון מוחלט בהגנה על הילדים לא בגלל שיטה זו או אחרת (שאינן תומכות בשיטה הקיימת כיום ושכל כולה נועדה לשימון תקציב מערכת הרווחה ותשלומי אתנן וקשר שתיקה בין מערכת הרווחה ומערכות אחרות העובדות ופועלות בסמוך ותחתיה – פסיכולוגים, מרכזי חרום, קשר ועמותות אומנה, מוסדות ופנימיות ומה לא), אלא, שהבעיה נעוצה בפקידת הסעד עצמה – מתחילה ומסתיימת בה. נשים וגברים רבים בישראל מתלוננים ומדווחים כי פנו למערכת הרווחה, לפקידות הסעד המטפלות בתיק, לעובדות הסוציאליות ולגורמים נוספים – אם בהפניית פקידת הסעד ואם בפנייה עצמאית, דיווחו על פגיעה מוחשית וממשית על סכנת חיים וסכנות אחרות לילד ולבסוף – נענו בבושת פנים ובתגובות, אשר לא יביישו משטרים חשוכי מרפא ואפלים. התגובה הכוללת (כזו הנשמעת לרוב על ידי פקידת סעד המצויה בקשר הדוק עם האם ומשתפת פעולה נגד האב או פקידת הסעד הכוננית המהווה עוד עלה תאנה מביש על מבושי משרד הרווחה) הינה – "אין תשובה, אין תגובה, לא מצאתי… לא עונים… תפנה לבית המשפט… (קומו, נו, זה לא מצחיק)" וכן – "זה לא מתפקידי, עליך לפנות בתלונה ל… או להגיע למשרדנו על מנת לדווח…" וכן שאר תגובות ותשובות אפלות, המהוות עוד הוכחה לרמת המשכל הנדרשת לעבור את בחינות ההסמכה שם.
אולם, אם היה זה רק מצחיק ומהווה פינאלה למופע החבובות ביום ששי אחה"צ, דיינו. אלא, שלצער כולנו – זוהי חולה רעה המשקפת את מחדליה והתנהלותה של מערכת ממשלתית בישראל, שיותר מכל, אמורה הייתה לשגר לפחות את פקידת הסעד על הסוס הלבן, אם לא איזו ניידת משטרה, חמושה בשלושה עד ארבעה לובשי מדים (אם הם לא עסוקים בהכוונת תנועה או בוויכוח על תורת הניקוד בשפה הסינית) על מנת לאתר את הילד או את הילדים. נכון, תמיד תשמעו מפי פקידות הסעד או קציני המשטרה – מה יכולנו לעשות, שוטר לכל ילד? פקידת סעד בשעה 15:00? אין לנו כוח אדם? לכו תספרו את זה לרוז פיזאם ז"ל. לכו תספרו את זה לשלושת הילדים המסכנים מנתניה.
מערכת הרווחה תרצה לספר לנו לבטח על הקמת מערכות תומכות, המסייעות ומיידעות את כל מי שצריך לדעת על מי מאתנו, הנראה פסיכופט ומתנהג באופן הזוי לחלוטין, משהו בסגנון האח הגדול, עכשווי, און-ליין. אולם, מערכת הרווחה לא מעוניינת שנדע, שהכל מתחיל ונגמר בפקידת סעד חסרת בושה ומעצורים, או במנהלת הלשכה שלה שבמקום להרים טלפון ולשמוע ממקור ראשון על הבעיה, יודעת לנהל את הכל בשלט רחוק בשעה שהיא אמורה להיות נוכחת במשרד ולא ללכת הביתה, "כי נגמר יום העבודה". מעניין, שדווקא במשרד הרווחה, יום העבודה של פקידות הסעד ושלוחות הרשע מסביבה מתחיל משהו בסביבות השעה 08:30 בבוקר ומסתיים משהו בסביבות 12:30 עד 13:00. דווקא בשעות אלו, חוזרים הילדים לבית ההורים המכים, הממתינים עם הסכין השלופה, עם השקית והשרוך. מעניין, שדווקא בשעות קריטיות אלו, בהן אתם מתקשרים על מנת לדווח שהילד לא חזר מבית האב או שהאם נעלמה עם הילדה, דווקא אז, פקידת הסעד כבר לא עובדת, מנהלת הלשכה שלה דורשת שתיצמדו היצמד היטב להסדרי הראייה שנקבעו ופקידת הסעד הכוננית יודעת לספר לכם שלא השיגה את הגרושה בטלפון אך מעבר לזה אין לה מה לעשות ואם תרצה, תוכל לפנות לתחנת המשטרה (אולי הם יצליחו שם לשכנע את ארבעת המוסקיטרים בניידת, להפסיק את משחק השש-בש ולהתחיל לעבוד כשוטרים) ולדרוש מהם, על פי החוק והכתוב בו, להילוות אליכם על מנת לאכוף את הסדרי הראייה. אז, לגברים שבינינו, תפסיקו לצחוק, זה לא מצחיק, אבל אני אשמח לבנות טבלה סטטיסטית על מנת לבחון מתי, כמה ואיך בשנים האחרונות, נשלחו אליכם ניידות כאשר התקשרתם לתחנת המשטרה ודרשתם את עזרתם שם (לי לפחות, אמר לי קצין משטרה בשם אסף מתחנת המשטרה בפ"ת, אותה תחנה שיודעת לטייח תיקים ותלונות ולסגור את כל התלונות בגין הפרת הסדרי ראייה) שאין לו ניידת אחת בשבילי ולדידו, פס"ד של שופט לא ממש תופס ולא ממש דורש התערבות מוחלטת של המשטרה. אוי, חברים וחברות. אם הייתה זו אישה המתקשרת? היו יורדים עלינו עם מסוקים מהשמיים, מחלצים את הילדים בנשקים שלופים ויודעים לעצור את האב הסורר (מחל' אלמ"ב במשטרת ישראל הוכיחה את עצמה היטב כמשטרת הרווחה, רק במדים, במהירות ותוך זריקת "בדיחות" על חשבון האב).
הנה כי, כן, מערכת הרשע בהתגלמותה. הבעיה היא, שמערכת הרווחה ממשיכה לפעול, ואף אחד שם לא ממש נותן את הדין. מספיק היה ששתיים שלוש פקידות סעד היו נתבעות לדין, משלמות בכיסאן ונשלחות לכלא על מחדליהן, על מנת – אולי – לייצב מערכת נפשעת זו. אולם, עלינו לדרוש יותר מכך. שר הרווחה – קום והתפטר!!! חיי הילדים בישראל, אלו שבאו במגע עם הכפופים לך – בסכנה!!! ולגבי פקידות הסעד – להרים נגדן תביעות ענק, להגיש תלונות ולא להתיירא – לבסוף, הצדק ינצח.
ניתן כמובן להגיש תלונות כנגד כל לשכת רווחה וכנגד כל פקידת סעד ועובדת סוציאלית. הציבור הנפגע ממעשי פקידת הסעד והעובדת הסוציאלית מתבקש להגיש ולסייע בהגשת תלונות כנגד מערכת הרווחה. התנועה למען עתיד ילדינו עוסקת באיסוף ראיות, עובדות ותלונות, אשר הוגשו בכל זמן נתון כנגד פקידת הסעד ו/או כנגד לשכת הרווחה המקומית. התלונה חייבת לשאת את תעודת הזהות של המתלונן, את תמונתו ואת הפרטים האישיים שלו ושל שאר הנפגעים בפרשה, כולל קטינים. בנוסף לכך – תיאור המקרה, המקום בו נעשתה או נעשית העבירה נגד הקטין או הקטינים או כנגד כל אדם אחר. בכדי להוריד טופס גביית תלונה ותצהיר – לחץ כאן.
כל שעליכם לעשות הוא לשלוח מייל לכתובת [email protected] ו/או ליצור קשר לטלפון נייד: 050-3588699 לאסף חיים פרייס, אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה. במייל הקצר, כתבו אלינו את פרטיכם, כולל טלפון ובקצרה את האירוע נשוא התלונה. תתמקדו בשמות, תאריכים, מהות האירוע, המחדל ואי הפעולה אשר ננקט ועל ידי מי ואנחנו נשלח אליכם את טפסי התנועה אותם תמלאו ומשם נמשיך יחד.
http://yeladeinu.wordpress.com/2010/07/24/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%a2%d7%96%d7%a2-%d7%91%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94-%e2%80%93-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a8%d7%a6%d7%97/

תוקן על ידי shay98 ב- 25/07/2010 05:01:32