היחס לאמונת האיסלם - מי חלק על הרמב"ם ?

בהתחלה חשבתי שגם רבנו חיים ויטאל זצ"ל סבור שהישמעאלים הם כמו עובדי עבודה זרה . כי באחד מכתביו הוא מביא שהיה בסוריה בית עבודה זרה שהיתה צועקת וכו'. וחשבתי שמאחר ובכנסיה לא צועקים ובמסגד כן, אזי כוונתו על צרחות המואזין, ולזה הוא קורא "בית עבודה זרה". 

אבל אחר כך יצא לי לראות באיזה מקום שהיתה באיזורו של מהרח"ו כנסיה או מנזר שרק לאחר מכן הפך למסגד. אז ייתכן שהיתה כוונתו לבית הנוצרים ולא למוסלמים.  כך שאין הכרע מזה. אולי משאר מקומות ניתן להוכיח.

גם לדעתי יש להבחין בין אמונה שהיא עבודה זרה לבין פעולה ממשית של עבודה זרה. כלשון "עבודה". כלומר שגם אם נניח שהישמעאלים אינם עובדים בפועל לעבודה זרה, מכל מקום יש מקום לחשוב שעל כל פנים אמונתם נחשבת לעבודה זרה,כלומר שהיא אמונה אלילית. וכמו שכתבתי לעיל את דעתי אודות סברתו של בעל ערוגת הבושם הסבור שאמונת ישמעאל היא אמונת עבודה זרה.

הדברי יציב היה חזק בדעה שהם נקראים עוע"ז ויש לו על זה פולמוס גדול, משום כך לא היה נכנס למערת המכפלה, כי בחלק מהמבנה קיים מסגד.

הבהרה 
הרא"ש בתשובה כלל ה' סימן ב' (ור"י בנו לא ידעה בתשובותיו סימן כ"א) אומרים שאותה הצורה היא צורת המקום שהולכים לחוג..... ואומרים שיש שם מרקוליס..." 
ור"י בנו עצמו בסימן פ' נשג"ז....וה"ה לבועל ישמעאלית כי אין ראוי לישראל שהם עם קדוש לטמא זרעו במעי נוכרית ולהוליד זרע לע"ז" 

האם המוסלמים הם עובדי עבודה זרה ?

1עוד ראשון שסובר שהמוסלמים עובדי ע"ז הוא ר"י בן הרא"ש בתשובתו וכן נראה בתשובת אביו הרא"ש ז"ל.
2 הרמ"ה שצויין לעיל כותב הזורק אבן למרקולים פירוש אבן אחת יש בעיר מכ"ה וכו'.
3 אחד מהראשונים מביא ראיה מהגמ' שהחשיבום לעוע"ז (ע"ז יא:) אבל כמובן זה היה הרבה לפני מוחמד .... 
4 גם הגאונים שהקלו ביינם ציינו שאינם מנסכים ולא (?) כתבו שאינם עוע"ז.
5 ר"ח ברכות נג: והעתיקו ריצ"ג בהלכות קידוש והבדלה כותב דהאידנא לא חזינן דסתם מסיבתן לע"ז (הלכך מברכין על נר ובשמים שלהם). ולא כתב שאינם כלל עוע"ז.
6 כל זה בנוסף על מה שהובאו למעלה פסיקתא זוטרתא וראב"ע והר"ן ועוד.


לכאורה טעם הנידון בגלל מנהגים אלילים שנשארו מדורות קודמים
בגמ' חולין יג: גוים שבחו"ל לאו עוע"ז הן מנהג אבותיהם בידיהם ועיי"ש בפיה"מ לרמב"ם (גירסאות שונות) ורש"י ע"ז ז: לכאורה פירש שזו רק סיבה להקל בסייגים מסוימים אבל דינם כעוע"ז. 



אבל יש עוד דבר (וזה כנראה כוונת הר"ן שהובא למעלה) והוא אמונתם במשוגע שלהם לא בתור "נביא" סתם.  
ראיה/זכר לדבר שב"אני מאמין" שלהם יש את האמונה בה' ורסוליה
רסול אין תרגומו המדויק שליח ולא נביא אלא משהו יותר מזה. (משהו כמו "ממוצע").

היהודים שבארצות הערבים בהשפעתם השתמשו בלשון זה על משה רבינו בלבד.

גם אצל היהודים יש לפעמים הקצנה בייחס למשה רבינו כמו שנסמכו על הדרש "איש הא-להים" מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים ויש הרבה ווארטים ודרשות על "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ראה בספר "הגאון" ועוד. והרבה בהשפעת ספר אחד שפירש "איש האלהים" בעלה דמטרוניתא (איך אומרים "אלוה"בלשון הקדש בלשון נקבה ?) ועוד שם הרבה.

לנושא האשכול המקורי, נתקלתי ביחס חיובי לאיסלם בספר פתרון תורה:

גרוס,

צודק בהחלט ! יש מקום בסברא לומר כן. 

(כפי שציינתי בהודעתי , ראה מה שכתבתי כבר על דברי הר"ן וערוגת הבושם בעמוד הקודם. וראה גם מה שהביא הרדב"ז בתשובותיו בשם הריטב"א. וכבר ציינו לדבריו. )

וזו גם הסבה שלעניות דעתי זהו מצב חמור יותר ( כסתירה, או התנגדות ) מאשר סתם איזה גוי שיחליט בחכמתו שאין טעם בעבודת אלילים. .

למה שלא תאמר שצו אלהי על ידי נביא שקר שמחדש דת הוא סניף של עבודה זרה, ועוד בעניין זה ראה בהלכות מלכים יא, ד במהד' שלא צונזרו על ידי הכנסייה, וראה מקורות חשובים שהובאו בפירוש יד פשוטה שם (יש באוצהח)

גרוס,

לדעתי, כאשר אדם עושה מצוה לא מחמת שהשיג כן בשכלו אלא מכח צו עבודה זרה בשם אלוהות או נביא שקר המחדש דת בשם בשם אלוהים ולזה כוונתי ב שעושה כן מחמת  "צו אלוהי"  (ראה מש"כ על דברי הר"ן בסנהדרין וע"ד הערוגת הבושם ). הרי זה פגם מהותי בכל עניין המצוה ואינו חלק מפרטי דיניה. זוהי ממש סתירה לעצם מושג המצוה. ואין זה דומה כלל ועיקר לכך שאין מדקדקין אחר הגר הבא לפנינו. ולענ"ד אדם כזה לא די שלא נקבלנו לגרות אלא אפילו בעניין שבע מצוות בני נח, נראה שאין לקבלו.( עוד דוגמה, לדעת הברמב"ם דשיש לכוף כל באי עולם לשבע מצוות בני נח, אם יאמר הגוי שאינו עובד עבודה זרה כי כך יצא לו על פי סברתו שהתורה היא שקר וכזב, הרי שאין לקבלה מסוג זה שום תוקף, כי פגם מהותי.)

אני לתומי חשבתי שדנים במקורות כשם הפורום "ספרים וסופרים" ולא בסברות שמקומם בעצכח, ואע"פ כן כיון שאתי לידינו מילתא נימא בה סברא. כפי שרמזתי (ואפילו רמזתי לכך שרמזתי כשסיימתי וד"ל) יש הבדל בין מי שכבר נמצא במערכת לבין מי שנכנס אליה. מי שיושב בתוך המערכת דינו להיות נידון על כל קוצו של יו"ד. ברם מי שרק מגיע - אמנם אין אנו מוותרים או "מחליקים" עבירות שעשה, אלא שאין מקפידים עליו. וזה מבואר ברמיזה מפסחים. מי שבא להתגייר עיקר הקפידא זה על ע"ז ולא על טלוויזיה בשבת ושאר פרטי הלכות בשש"כ (מהדורה ג'), מי שבא להתגייר (לשיטת הרמב"ם) מקפידים על ע"ז ומודיעים מקצת מצוות קלות ומקצת חמורות, והלא איך יקפיד על פרטי מצוות? אלא שאין ציפיה כזו, ילמד לאט לאט ויהיה נידון כתינוק שנשבה. והנפק"מ היא לגבי העונש, אך זה יש לדון באריכות במקום אחר, או לפחות בזמן אחר.
בעניין חזרותיך, ימחל לי כבודו אם לא אצטט, אם לא הבנת - נשאיר זאת כך, אני פשוט רואה שהמושג "מצוה" אצלך הוא אחד ולא משתנה, ברם ידוע שלפחות ברמב"ם יש למושג זה כמה משמעויות, ואני לתומי חשבתי שאתה משתמש בהם בעירבוביא, אלא שאתה אינך מבחין הבחנות כאלה.
בעניין חילוקך בין נייטרליות ונגטיביות ומה שאתה קורא לו צו אלהי על פי נביא שקר - אלו דברים שלצערי אין לי בהם קצה חוט של הבנה. בייחוד המושג השני ששוברו בתוכו, אם זה נביא שקר אין זה צו אלהי, ואם זה צו אלהי שנאמר לבני אדם מה רע בכך שגם נביא שקר אומרו?

גרוס,

נסה בבקשה למקד את השגתך על דבריי, ואם תוכל לתת ציטוט שלי מקודם מול הציטוט העכשוי, ותסביר היכן טעיתי או ריככתי או חזרתי בי, אודה לך מאד.


אין לי בעיה להודות בטעות ( בדרך כלל יש לי בעיה קשה מאד להודות בטעויות שלי, אבל קורה לעיתים נדירות שאין לי בעיה להודות בהן.) או לחזור בי. אלא שכאן באמת ובתמים איני מבין מה אתה רוצה.

עברתי שוב על מה שכתבתי מתחילת האשכול.
בתשובתי לניק "אליהוא" שאלתי על גוי המקבל על עצמו "שבע מצוות בני נח" ועושה כן שלא מחמת הסכמתו וקבלתו זאת מכח התורה, איזו מן קבלה זו? מאחר ואין כאן "מצוה" כלל מבחינת הגדרה. בין היתר נתתי דוגמה לנפק"מ מעשית לגבי גר תושב. שהרי שם צריך שיקבל בפני ב"ד לדעת הרמב"ם.

( בעניין נוסף לגבי אם נחשב לחסיד אומות העולם, הביאו כבר לפני כן את דברי הרמב"ם הידועים מהלכות מלכים. ועליהם הוספתי לשאול, מה יהא דינו של מי שעושה כן בניגוד לדעת התורה מפני צו אלוהי של נביא שקר, והערתי שזה גרוע ממי שעושה כן מחכמתו )

*
ובכן ידידי, מה יש בכל מה שכתבת להשיב על העניין?  בתשובתך אתה כותב כי למיטב ידיעתך אין צורך שגר תושב יקבל שבע מצוות בני נח כמצוה אלא די שלא יעבוד עבודה זרה.וזה נפלא.  ייתכן אף שהרבה פוסקים כותבים כן. אבל מה בכך ? הרי שאלתי לבקש סברא. לא על ציטוט ומראי מקומות. ( אף שסברא פשוטה ישנה כי כל העניין הוא להימנע מערבוב בין עובדי עבודה זרה בפועל  ואין מתחקין אחר מניעיו, מכל מקום איך יש בזה שם "מצוה" כשאין מצווה לדבר ? או כשבהיפך, המצווה הוא היפך התורה? )

ואגב אעיר על דמיונך מגר שבא להתגייר. כתבתי לעיל סברא הרואה הבדל בין פעולה מכח השכל ( נייטרליות ) לבין פעולה מכח צו אלוהי על פי נביא שקר ( נגטיביות ). לפיכך, גרע כחו של מי שבא לאמץ מצוה מכח עבודת אלילים מאשר מי שבא לקיים מצוה מכח שכלו. שהראשון יש לדחותו עד שיקבל, והשני יש מקום לומר שאין לדקדק אחריו עד שיכיר את התורה.

לענ"ד לא שואלים גר תושב מפני מה הוא רוצה לקיים שבע מצוות, וזה לא מצאנו רק בגר, וידוע שלפי הרמב"ם גם בגר לא שואלים ובודקים יותר מדאי, אין מדקדקים, כלשונו (הלכות איסורי ביאה יד, א-ב), וכל שכן בגר תושב, שהרי הוא "חדש" בכל העסק, וידוע שבפסחים צה,ב אמרו שאין ממנים חבורה של גרים ונחלקו שם בראשונים יש אומרים שזה משום שמדקדקים יותר מדאי, וזה כנראה כשיטת ר' אברהם הגר מבעלי התוס' שהסביר שקשים גרים לישראל כספחת משום שמטרגים על ישראל שלא מקיימים מצוות אף שנולדו כיהודים. והשיטה השניה.שאינם מדקדקים במצוות מחוסר בקיאותם, וכשאדם בא לקבל על עצמו דבר חדש - אין מדקדקים לא בשאלות ולא בבדיקות (למעט אולי דיני חברות של טהרה).

מוטי
לענ"ד לא שואלים גר תושב מפני מה הוא רוצה לקיים שבע מצוות, וזה לא מצאנו רק בגר, וידוע שלפי הרמב"ם גם בגר לא שואלים ובודקים יותר מדאי, אין מדקדקים, כלשונו (הלכות איסורי ביאה יד, א-ב), וכל שכן בגר תושב, שהרי הוא "חדש" בכל העסק, וידוע שבפסחים צה,ב אמרו שאין ממנים חבורה של גרים ונחלקו שם בראשונים יש אומרים שזה משום שמדקדקים יותר מדאי, וזה כנראה כשיטת ר' אברהם הגר מבעלי התוס' שהסביר שקשים גרים לישראל כספחת משום שמטרגים על ישראל שלא מקיימים מצוות אף שנולדו כיהודים. והשיטה השניה.שאינם מדקדקים במצוות מחוסר בקיאותם, וכשאדם בא לקבל על עצמו דבר חדש - אין מדקדקים לא בשאלות ולא בבדיקות (למעט אולי דיני חברות של טהרה).
ולכן שאלתך כלל לא רלוונטית, שבתחילה (בדפים הקודמים, וכדאי שתזכור ותשים לב מה אתה כותב) היתה תיאורטית, וכששאלתי כמה שאלות מציקות הפך הדיון להיות מעשי בדין גר תושב. ועתה אחרי דבריי לא נשארה השאלה אלא לשמים לדיני עולם הבא. ואפשר לסמוך על השומר של עולם הבא שיברר את הגיגי ליבו של אותו גוי, וד"ל.

דברי הר"ש בובר נמצאים כאן ( דף י )   וראה שם מה שהביא מהחכם היש"ר בכוונת הקליר.

ושם מביא כי מחבר הפסיקתא חי 500 שנה אחרי נביא הישמעאלים. ( ואם כן, יש לעיין איך המחבר מגדיר את עבודת כמוש כ "התחיל להיבטל " ? משמע קצת שיש עדיין באמונתם אלילות כלשהיא. אם במעשה אם באמונה.או שכוונתו שיצא מכלל עבודה זרה ולכלל אמונה לא הגיעו. )

 גרוס,

לא ממש הבנתי את שאלתך, בין מה למה מצאת הבדל או ריכוך בדבריי ? כל שכתבתי בעמוד זה ( לפחות, אולי בעמודים אחרים כתבתי אחרת ולזה כיוונת?  ) הוא לחקור האם לדעת הרמב"ם גוי שעושה מצוה ( בעשה או אל תעשה ) לא מפאת שכלו וחכמתו אלא מפני צו אלוהי, האם הדבר נחשב לו למצוה? וחשבתי לכאורה להוכיח מדבריו בתשובה הנ"ל שהדבר לא נחשב לו למצוה. ומה שכתבתי לגבי גר תושב, כוונתי היתה שהרי לרמב"ם צריך הגוי לקבל בב"ד שבע מצוות כדי להיחשב גר תושב, היינו כמצוות הבורא, ואם עושה כן שלא על דעת התורה אלא מחמת נביא שקר שלו, שוב לא נחשב קבלת מצוה עליו. וזה גרוע יותר מאשר אם עושה כן מחמת שכלו. כי כשעושה כן מחמת שכלו הרי הוא חכם בעלמא ואינו מתכוין לסתור את התורה ( וראה לרס"ג  באמו"ד ) , אך כשעושה כן בכוונת מכוין נגד התורה על פי נביא שקר שלו - הרי הוא גריעותא. כמו שרמזתי בהודעה הקודמת.ולכן יש מקום לשלול קבלה כעין זו.( וזה בנוסף - לא בסתירה - למה שאין הגוי נחשב לחסיד אומות העולם מהטעם שאין עושה כן מחמת צו התורה ).

*

בחזרה לעניין האשכול,


מצאתי בספר "חמדה גנוזה " ( אעדעלמאן ) שהביא בהערותיו את דברי הפסיקתא זוטרתא ( דברים כא ) ושם כתוב " כמוש שיקוץ אשר במדבר.והיא אבן שחורה דמותה כדמות אשה שחורה .והיא בתוך במה והיו הולכין אליה להשתחוות לה מואב וכל סביבותיה, והוא בלשון ישמעאל מכה... וכבר התחיל להיבטל "  ( מתנצל אם טעיתי בהעתקת הציטוט נא לראות כאן http://www.daat.ac.il/daat/vl/midrashlekahetov/midrashlekahetov12.pdf )

בביאור הרא"ם שם כתב שאולי הכוונה לאפולון בעיר דלס. ( היינו באיזור יוון. זאת אולי מפני שחשב את מחבר הפסיקתא ליווני כדעת כמה לכן הוציא הדבר מפשוטו. ואולי מפני שכתב שהוא דמות אשה ולא אבן סתם לכן חשבו לפסל.)
וכבר העיר שם המגיה שהכוונה לעיר מכה של הישמעאלים.כמו שכתב הר"ש בובר בהקדמתו לפסיקתא.