מכון 'לומדה' קיים שני כנסי עיון לקורס 'עריכה תורנית'. מאחר וכבר צוטטו כאן בפורום דברים שנאמרו שם, ראיתי לנכון לסכם את ימי העיון הללו, ולשמוע מה יש לכם לומר עליהם.
גם עצם קיומו של הקורס ראוי לדיון. האם יש מה למכור בקורס כזה? אוסף של טיפים על עריכה? עיצות איך לפענח כתב יד קדום? בלאו הכי הכל תלוי בהשתייכותו המגזרית של המפענח... האם ילמדו את המשתתפים לשון והיסטוריה כפי שהובטח בדפים שחולקו בכנס המבוא? ואם כן כיצד יעשו אותות ומופתים ללמד כל כך הרבה חומר בזמן כה קצר?
מאידך, שמא אין טעם לקטרג כל כך הרבה. עצם כינוסם של רבים העוסקים ורוצים לעסוק בתחום, סביב שולחן אחד. שמא יוסיף דעת לכולם. אם יזמה זו תצלח, ייתכן וילמדו זה מזה ונזכה לראות שיתוף פעולה מבורך, ועורכים חדשים ורעננים שעברו הכשרה מתאימה. מי יודע?
בכנס העיון הראשון הרצו: הרב יחיאל שטרנברג עורך ראשי בישורון, הרב פרופ' ש"ז הבלין, הרב יצחק ישעי' וייס עורך צפונות (רב שכונת נוה אחיעזר ור"י), הרב אליהו סולובייציק, והרב יצחק רוזנבלום עורך דאצ'ה.
הרב שטרנברג סיפר שישב פעם בסידור גט, ולמגרש קראו פטר. ואז עלה בדעתו שרבינו פטר מבעלי התוספות לא נקרא באמת 'פטר' אלא היה פשוט בכור.
הרב הבלין הפליג כדרכו מענין לענין, עד שהגיע לבסוף לענין הגניזה החרסונית. כפי שנשים המספרות זו עם זו מגיעות לבסוף לענינים החביבים עליהן.
הרב וייס הראה כמה טעויות מצחיקות בספרים מוהדרים. וביניהן הראה את הסכמת הגרע"י יוסף לספר שו"ת, שבו יש תשובה על נסיעה בספינה קודם שבת, ודן שם אם ספינה היא כרמלית או לא. והגרע"י תמה מאוד בהסכמתו איך ייתכן זה, והאריך לפלפל. ולא דק שהכל מחמת טעותו של מחלק הכותרות. ובאמת הנידון בתשובה שם הוא על 'ספינה של אש' והיינו רכבת.
הרב אליהו סולובייציק חלק מנסיונו בההדרת ספרים, והזכיר שבציבור הליטאי אין עורך זוכה לכבוד מספיק משום שאינו לומד 'תורה לשמה'.
הרב רוזנבלום חתם את הערב בהרצאה קצרה על חשיבות הניסוח והסגנון, והוכיח שה'טעמים' והניגון קובעים את הכל במשפט המפתח 'אני לא אמרתי שאתה טועה'.
בכנס העיון השני הרצו: הרב יואל קטן ממכון אומן ו'המעין'. הרב פלס ממכון ירושלים. והרב דביר ממכון מורשה להנחיל. הרב רוזנבלום היה בתוכניה על עריכה בעידן הדיגיטלי, אך לא הגיע. כנראה האוטובוס מהעידן הטרום דיגיטלי איחר.
הרב יואל קטן דיבר על ראשי פרקים בעריכה תורנית, נושא אשר סוכם כבר בבית הועד. ולפי מצגת קצרה בה היו הכותרות, האריך להסביר מדוע צריך להתאים את הטקסט לקורא הפוטנציאלי, עד שיהא העורך ראוי להכרת תודתו. כמו כן הסביר על אחידות, על הפניות, על ראשי תיבות, ועוד כהנה וכהנה.
הרב פלס הביא חיבור 'שו"ת כמחקר היסטורי'. וגינה את המחבר שבנסיונו לברור כתב יד אחד מבין שש עשרה, פסל את כל כתבי היד שטעו אפילו בפרט בודד.
כמו כן סיפר הרב פלס דוגמאות רבות ומרתקות מעבודתו, על טעויות שכיחות, על החלפת ערים זו בזו מחמת שמות שונים שיש להם. על ניתוח צורת כתב היד הקדום שאינו לפנינו, מתוך הדילוגים והחסרות שישנם לפנינו. ועוד ועוד.
הרב דביר סיפר על צורת עבודתם בשולחן ערוך מהדורת פרידמן. על השינויים הגדולים שחלו בנגישות לכתבי יד מאז החלו ועד היום. ועל כמה סיפורי סייעתא דשמיא מיוחדים שליוו את עבודתם.
בפתיחת הכנס דיבר הרב מיכאל ממכון לומדה, על הקורס הזה, ועל הקורסים האחרים שיש במכון. מחשבות שכר ועד הוראה מקדמת בגמרא וניהול חינוכי. והרב שמואל דיבר בקצרה על האפשרויות לקבלת מילגה של רוב עלות הקורס.
בכנס השני, בשונה מן הראשון, היה ציבור קטן יחסית, וצעיר. נדמה שהפרסומת לכנס השני היתה סולידית יותר, ומשכה קהל קטן יותר.
