| נשלח ב-2/8/2010 14:48 |
 |
| |
הוא מתחתן בלית ברירה?
שאלה שבאמת מטרידה אותי.
אחרי כל הדכאונות והעידודים.
האם אתם מכירים.
מישהו או מישהי מהידידים.
מהדכאוניים או מהגיבורים.
שכאשר ראה שהוא אחרון מהנערים.
אשר בחיי רווקותם נשארים.
וחרד שמא עד שנת מאה ועשרים.
בודד יהיה כבבית האסורים.
אז אזר כח ומכסי ידיו הרים.
ורץ כעל כנפי נשרים.
לינשא בכל מחירים.
אף עם איש או אשת מרורים.
אם התשובה היא לא. הרי שהמציאות היא, שבשעת האירוסין לכה"פ, החתן והכלה באמת מאושרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 18:19 |
|
| |
ומאחורי הקלעים לא חסר כאלו שמאד מהססים גם באירוסין.. ולא חסרות כאלו שיום אחרי האירוסין הולכות לבכות.. או יום אחרי החתונה הולכות לבכות.. וגם לבחורים יש חששות..
וכמו בכל דבר, יש מכל דבר.. ויש שלקחו כי רצו כבר להתחתן..
ואני מכירה אחת כזו .. שאמרה לי.. שפשוט הגיע הזמן..
ועוד אחת שלקחה מישהו באמת לא קשור! והיום הם אוהבים והכל בסדר,עלה מעבר לציפיות.. היא לקחה אותו ברגע של יאוש ויצאה מאושרת! נסתרות הדרכים..
אבל מכיוון שאם לוקחים בצורה כזו, אז קל מאד להסיר אחר כך אחריות מהעול של הנישואים.. אז זה לא חכם.. צריך לעשות דברים בצורה חכמה, וכשלוקחים מישהו לקחת אחריות על הבחירה הזו.. ! ואם להיות קיצונית לשניה.. גם אם בחור ברגע של יאוש ומבין שלא תהיה יותר טובה.. לקחת אחריות לתחזוק ולשיפור האהבה ביניהם, ולראות מה אפשר לעשות.. כי זה החיים שלהם.. שלו ושלה..
באופן אישי חושבת שזה לא חכם.. זה נשמע ברור, אבל יש מצבים במיוחד לאלו שיותר מתקשים שזה נראה לא כל כך ברור.. אז למי ששם.. או לעבוד על האהבה , היכולת לאהוב, פחות להיות ביקורתיים, לאהוב את החיים ואת מה שהם מציעים.. או לא לקחת דבר שלא אוהבים.. אבל בכל מקרה לקחת אחריות על הבחירה.. ובטח לא מקסימום נתגרש.. זה גישה הרסנית..
וזה לא חכמה להתחתן.. להתחתן אפשר גם מחר.. השאלה עם מי מתחתנים..! ואיך יראו אחר כך שאר החיים! לא חכם להחליף בעיה בבעיה..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 08:34 |
|
| |
בסה"כ בכל אירסין נורמלי החתן והכלה מאושרים!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2010 02:25 |
|
| |
יפה!
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2010 22:29 |
|
| |
שהגיל עולה הציפיות אמורות לרדת.
כי הרי כל אחד ואחת רוצה בסופו של דבר להקים בית.
ועל זה נאמר :"מוציא אסירים בכושרות"..
לאחד זה בבכי ולשני בשירות...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2010 12:08 |
|
| |
ברור לי שיש אנשים שמתחתנים "בדיעבד".
ואז-
או שרואים שהדיעבד הוא לכתחילה ממש
או שכל החיים של האנשים האלה נהים דיעבד.
או שמתגרשים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2010 01:17 |
|
| |
מסכים עם פוווווווווווווווווווווווווווווווו(מה הרעיון ?)
ועם ההסבר של מנגינה
יש לי כזה חבר - גרוש
וכאלה חברים חלק שורדים וחלק מאושרים
אבל הם כמו שאמרה שיריש "לא כמו שאמר אדם"
אלא טוב להם ביחד רק "לא מי יודע מה"
בקיצור אני מסכים אתך שיש
אבל לא כמו שתארת
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 18:33 |
|
| |
אני רואה בחוסר ברירה הזה אות משמיים הם נועדו אחד לשני מששת ימי בראשית רק כל אחד ודרישותיו כל אחד ודמיונותיו בדרך הטבע לא היה סיכוי שיפגשו....רצה הגורל ושתיהם התיאשו ובלית בררה התארסו....
והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה....הרבה דרכים למקום....
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 16:19 |
|
| |
שד' יעזור להם.....
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:56 |
|
| |
חמודה, אולי את יותר גדולה ממני, אבל אני ראיתי דבר ושניים בחיי הקצרים.
תתפלאי לשמוע שיש כאלו שמתחתנים (ולא רק מתארסים..) כי הם בטוחים שיותר גרוע מהמצב הנוכחי כבר לא יהיה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:48 |
|
| |
| פווווווווו כתב: |  | | ויש, כן, יש כאלו שמתחתנים כי אין ברירה אחרת, וגרוע מכך, כאקט של יאוש. יש. |
|
אבל אני בטוחה שכשהם מתארסים הם מאושרים ובטוחים שיהיה להם טוב ביחד, ולא כמו שאמר 'אדם' שאדם מתחתן ויודע שהאיש\ה היא אשת מרורים,
כי אם בנ"א לא בטוח שבחירתו נכונה, איך אפשר להתחתן כך?
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:41 |
|
| |
בס"ד
מכירה,
אני מכירה 2 חברות טובות שהיו עושות צחוק משידוכים.
ברגע שאחת מהן התארסה- השניה תפסה את הבחור
הראשון שהציעו לה והתחתנה איתו(יש לציין שהבחור היה מעידה שהיא לא סבלה!!).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:28 |
|
| |
אדםשאתאנוש:
השאלה היא פשוטה. האם יש אנשים, שמגיעים למצב של יאוש, שהם מחליטים, טוב הבה נתחתן, ולא משנה עם מי, מקסימום נתגרש, אין לנו מה להפסיד.
או פחות קיצוני מזה. הבה נתחתן, אפי' שהגלגלים חורקים, והשם יעזור ונראה מה יהיה.
זה צד אחד.
והצד השני
או שאין שום בנ"א שמתחתן ללא התלהבות מסויימת, ובשעת אירוסיו, הוא משוכנע שמצא את חלום חייו.
תשובתי:
עוד לא הגעתי לגיל מבוגר כלכך כדי להביע דעה בנושא
אבל לפי מה שאני רואה בשטח, זה תלוי באופי של הבנאדם, יש כאלו שעוד מחפשים את האושר באירוסיהם, גם בגיל מבוגר מאוד, לא מתפשרים על זה
ויש, כן, יש כאלו שמתחתנים כי אין ברירה אחרת, וגרוע מכך, כאקט של יאוש. יש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:19 |
|
| |
קראתי שלוש פעמים את דבריך, לא קלטתי מה רצית לומר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:12 |
|
| |
| פווווווווו כתב: | |
הרבה מתחתנים בגיל מאוחר עם מישהו שלא היו זורקים לעברו מבט בגיל 20-21 |
|
אמת!
אבל השאלה היא, האם הם החליטו: "טוב שיהיה כך, כי אין משהו אחר".
או שבמהלך החיים הערכים משתנים לאדם, דרך משל, היום הוא רואה שבחורה שדודה סוחר בסמים מסוכנים, אינו נפק"מ לקשרו עם אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 15:04 |
|
| |
| אדםשתאנוש כתב: | | אם התשובה היא לא. הרי שהמציאות היא, שבשעת האירוסין לכה"פ, החתן והכלה באמת מאושרים.
|
|
לא תמיד, אחרי החתונה, ועם העבודה העצמית והסיפוק, מגיע האושר..
חוצמזה, שאני לא יודעת אם אפשר לקרא לזה בלית ברירה, אבל הרבה מתחתנים בגיל מאוחר עם מישהו שלא היו זורקים לעברו מבט בגיל 20-21
|
|
|
|
|
