השפה הלשונית כצליל

היי

אשמח לשאול אתכם לגביי שפה.
מדוע צליל משתנה בתודעה,למשל אם אומר לכם 'מילה',המילה 'מילה' תקבל קונטציות שונות בהתאם לקונטקסט בו היא מדוברת.
ואם אחזור על אותו צליל מספר פעמים ההקשרים לאותה מילה ישתנו,כלומר תגובות כימיות אשר קיימות בנו במוח ישתנו בהתאם לתחושות והמסרים עליהן אחשוב.
כלומר כל צליל נתון לשינוי,השפה הלשונית דוברת בצלילים.
כיצד זה שהצליל משתנה,אם ישנו הווה מתמיד,והצליל בו הושמע לראשונה ישאר לתמיד חקוק במרחב וצלילו לא ישתנה לעולם.
מחר אם פתיחת האשכול לא תמחק אקרא שורות אלה פעם אחר פעם אקבל תגובות כימיות ותודעתיות שונות לגביי המילים שנכתבו כאן זה עתה.
אך זה עתה הצליל ישתנה,וקיבל קונטציות שונות,כלומר האדם אינו מקובע לצליל אחד,כלומר הוא יוצר בתודעתו צלילים שונים לאותה מילה בהקשר של תזמון.
כיצד אם כן ניתן לדעת את דעת ה'?
נניח שהנך נביא,והנך מתחבר אל ההווה התמידי,הרי הקונטציה תשתנה גם בהיותך במרחב הזמן,אם כך,כיצד והאם יכול האדם לדעת את דעת ה' התמידית?
כלומר דעת ה' יכולה להיות רק בזמן נתון,כלומר כדי להבין מה נאמר אתמול,עליי לחזור "בזמן" אחורה ולהתחבר לאותו צליל
שדיבר בו האדם או מי שזה יהיה?
כיצד אם כן ניתן לצלצל ולדבר אודות העבר?

* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" > <* לכבוד (רוח) המדענים,אני מקדיש לכם את השיר הבא לקריאת מחשבות.

מחשב דפוק.

מה?

Bug Bug באינטרקציה.

error message 9

line 9 code undefined Indefinite

אנו שיט נו שיט את אול

אולי הכוונה היא הפוכה.(אולי זאת המהות)

האם ניתן לחזות את החומר?
כולנו יודעים שניתן היום ע"י שאלונים וע"י תצפיות לחזות כמעט ברובו כל מהלך של אדם.
נניח ששמים לך אלקדרודות על הגוף,ובוחנים את סך התנועות ע"פ נתונים סטטיסטים....
האם ניתן לחזות את כל פעולותיו של האדם הפיזים ? כלומר לחזות מראש כל תנועה,האם זה ניתן?
ישנם מדענים האומרים שזה ניתן.,ניתן לחזות כל אדם(כמעט),והיצירה היא למעשה אשליה,כלומר האדם היוצר
אינו יכול לומר אני יצירתי לכן אני בלתי ניתן לחיזוי.
אבל האם ניתן לחזות את האטום ביד בשר ודם?
המדענים("הנביאים" של היום) טוענים שניתן לחזות גם את "המשוגע"...,לכן הם יציבו לו גדרים ותיוגים,ויזהירו את ההמון ממנו.

כלומר משפט האלוהים הוא ע"י המדענים?

אנסה ליישב את הדברים באשכול הנוכחי(מחקו לי אשכול אחר שניסיתי לפתוח)
אימפרוביזציה:
אנסה לשחזר את שכתבתי באשכול אחר.
נצא מנקודת הנחה שישנו הווה תמידי(למאמין שישנה אפשרות לאדם להתנבא)
יוצא מכך שהאדם מודע לאפשרות בחירה עתידית(כביכול עתידית),הוא מודע לכך שלזמן אין ערך וכתוצאה מכך החומר הוא נזיל,כלומר מאולתר(במתי,בשרי,מוסרי),כלומר היות האדם שחקן(המוסר הוא מוסר של אשליות) הוא חי ברגע נתון הן במחשבתו והן בפעולותיו אין סוף אפשרויות,ויוצא מכך,שישנם אין סוף אפשרויות של חיים,ברגע נתון,אך מה למעשה מהווה את רגע הבחירה באותו אלתור,כלומר האדם המודע,מודע לבחירה עתידית שהוא לא מודע אליה ברגע נתון,כלומר יוצא מכך,שהוא בוחר באין סוף אפשרויות,אך רק בעולם אחד ישנה בחירה בהתאם לאותה תנועה ראשונית ואחרונה של בחירה אשר פעלו בו רגעית("זמנית"),היות ונשאלת שאלה מה הלך הדברים עד אשר נעשתה הבחירה לאותה פעולה ראשונית
מה עם שאר הסיטואציות,אפשר להניח שישנם עולמות מקבילים שבהם נעשים אין סוף אפשרויות של בחירה,ורק ברגע מסויים נעשתה הבחירה הנוכחית.
נשאלת השאלה כיצד ניתן לקשר בין כל העולמות המקבילים,יוצא שהאדם אם הוא מעל החומר יוצא שהוא כביכול לא במודע בעולמות אחרים אשר נעשים שם בחירות אינסופיות.
אם כך מה משמעות של הבחירה הספציפית בעולם הנוכחי(שהוא מודע לו)?
האם הכל נעשה באופן אקראי ויצירתי,כלומר יש אין סוף חיים של יצירה?


עכישו נשאל שוב
מה הטעם ביצירה זאת?(מה המהות?)

אינני מוצא בזה מהות.

מיימוני
משמעות דבריך היא שמציאות מילות התורה והנבואה היא אחת והיא קיימת ואיננה ניתנת לשינויים והאדם הוא המתאים את עצמו להפקת המירב שביכלתו מהמילים שנמצאות לפניו.
אם כן מדוע תצמצם את דבריך אך ורק למילות התורה שמא כן הוא הדבר בכל דבור שאדם שומע הוא באותו רגע משתמש בו כמיטב יכלתו אך משמעות המילה נותרת קיימת במציאות וכך גם כלפי המדבר שהשתמש בצליל בהקשר מסוים אך השפעתו נותרה עליו גם בהקשר הרחב של הצליל(ושמא אפשר לראות זאת מהתייחסות התורה לדיבור שאינו ראוי מכל סוג שהוא אף כשהוא בא בהקשר ראוי)
לפותח האשכול
הדבר ברור כי אדם שמדבר איננו כעושה עוד מעשה משאר המעשים שבעולם אלא הוא משתמש בכח יחודי שניתן לאדם המדבר יותר מכל שאר הברואים (חי צומח דומם) ולכן אני מבין את הצורך לומר שכל צליל יש לו משמעות יחודית משלו הן כלפי הנפש והן כלפי המח.
אבל מדוע ומנין שגם אדם ששומע מילים שנאמרו יכולת הניתוח והספיגה שלו הוא ע"י משמעותו והשפעתו של אותו צליל על הנפש, שמא יכולת הניתוח שלו מתבססת על ניתוח מציאות בסיסי ופשוט הקיים בו לניתוח כל מקרה שקורה לו בלי קשר למשמעות העמוקה של הצליל, צא ולמד מחיות שניתן לאלף להתנהגות מסוימת על פי צלילים מסוימים שהם מתרגלים אליהם ז"א שאפשר לנתח צליל שנשמע גם בלי המשמעות העמוקה שלו, ולעומת זאת לא ניתן לאלף חיה להשמעת צליל כיון שדיבור הוא באמת שימוש במשמעות העמוקה של הצליל.אז אולי באמת בשמיעה אנחנו בסה"כ חיות מאולפות היטב, ולא עוד אלא שאנחנו מאולפים לנתח את משמעות האלוף כלפי המצב שבו אנו נמצאים?

הצלחתי לצלצל,ברצינות!!!
נכתב לפני 400 שנה בטרם נכנסה השבת.

שבת שלום!!!

מיימוני:

אני לא זוכר את השם. פעם ראיתי את הספר באקדמון, שחיבר אותו חומסקי ועוד חוקר יפני?, וכשדפדפתי בספר ראיתי שהוא דן אם אפשר להבין את המדובר על ידי הצליל.


צענערענע:

אפשר לדון בשפה אוניברסלית המתבססת על צלילים.

צענערענה,צהריים טובים!